‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהו המודל הראוי למלחמה בהשתלטות ארגוני הפשע באמצעות תאגידים?

תוכן עניינים

מבוא  

פתח דבר על ארגוני פשיעה. 

ועדת בוכנר  

הועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל. 

סקירת החוקים הקיימים.. 

תאוריית האורגנים– האחריות הישירה. 

הוצאת שיק ללא כיסוי

מבצע [תיקון: תשנ"ד] 

מיהו אורגן?. 

היקף אחריותו הפלילית של תאגיד [תיקון: תשנ"ד] 

דוקטרינת הידיעה הקולקטיבית. 

דוקטרינת הזהות העצמית. 

המודל הראוי למלחמה בארגוני הפשיעה. 

יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה במשפט הישראלי 

משפט משווה. 

סיכום   

ביבליוגרפיה. 

הרחבת תחולת המערכת הפלילית על התאגידים נעשתה בשלושה שלבים:
בראשית, התפשטה דוקטרינת האחריות מכיוון של עבירות המחדל אל עבר עבירות ההתנהגות האקטיבית האסורה. 
לאחר מכן התרחבה הדוקטרינה מכיוון עבירות האיסור המוחלט לעברן של עבירות המחשבה הפלילית; 
במקביל היא התפתחה מבסיס האחריות השילוחית אל עבר העקרונות של אחריות ישירה. 
תוצאת ההתפתחות זו, שכיום מואשמים תאגידים ומורשעים בדין, כדבר שבשגרה, כמעט בכל העבירות המוכרות נגד רכוש ונגד אדם[1].
לפני עשרות שנים נוהלו מאבקים בעוצמות שונות, כנגד הטלת אחריות פלילית על תאגידים. בראש המתנגדים עמדה שיטת המשפט הקונטיננטלי, אשר דחתה בתוקף, את הגישה הגורסת הטלת אחריות פלילית כזו.

יש לציין, עם זאת, כי גם בשיטה הקונטיננטלית היו חריגים לעיקרון זה בקבוצות מסוימות של עבירות, הקרובות במרבית המקרים לתחומי הרווחה הציבורית (public welfare offences).

אך פרט לחריגים אלו העדיפו המדינות האירופאיות להתמקד בהטלת האחריות על דרגי הניהול הפועלים בשם הגוף המשפטי או בעבורו, כשהן סבורות שזהו תחליף טבעי להטלת אחריות פלילית על הגוף המשפטי עצמו.

'אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה רשומה והגבלת האחריות מהוות שתי תכונות יסודיות אשר מקנות לה עדיפות כלכלית. האישיות המשפטית הנפרדת מאפשרת לחברה העסקית להתנהל כיחידה עצמאית ובלתי תלויה לשם קידומו של אינטרס כלכלי משותף.[2]
 יש לציין, עם זאת, כי גם בשיטה הקונטיננטלית היו חריגים לעיקרון זה בקבוצות מסוימות של עבירות, הקרובות במרבית המקרים לתחומי הרווחה הציבורית (public welfare offences). אך פרט לחריגים אלו העדיפו המדינות האירופאיות להתמקד בהטלת האחריות על דרגי הניהול הפועלים בשם הגוף המשפטי או בעבורו, כשהן סבורות שזהו תחליף טבעי להטלת אחריות פלילית על הגוף המשפטי עצמו.

גם במשפט האנגלו – אמריקני, שאימץ את הדוקטרינה ההפוכה, המכירה באפשרות הטלת אחריות פלילית על תאגידים, נשמעו קולות המצדדים בגישה שונה^.[3], גם בית המשפט העליון בישראל שתמך עקרונית בקו המחשבה האנגלו -אמריקני היו באותה עת שופטים שהתייחסו לדוקטרינה בזהירות רבה, והבהירו כי עסקינן, בסוגיה המצויה ״עדיין בתהליך של ליבון... (ו)בתי המשפט טרם הגיעו לשלב של הכללות, הבא כרגיל על יסוד הניסיון שנרכש מתוך השוואה וניתוח..."[4] העיתים השתנו ובמחצית השניה של המאה הקודמת, נוצרה מפה פוליטית – כלכלית חדשה, שינוי המשטרים במזרח אירופה, התבססות השוק האירופאי המשותף ותהליך ההפרטה העובר על מדינות רבות, גרם לכך שתחומי תעשייה רבים הועתקו למגזרים לא ממשלתיים והחלו להיווצר תאגידי ענק בינלאומיים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מאור אבן חן עבירות השוחד (הוצאת לשכת עורכי הדין, 2018).

עו"ד איתי פרוסט "פשיעה מאורגנת והדין" (מסמך של פרקליטות מחוז ת"א, הנרייטה סולד )

שחר אלדר כלי אדם – שימוש בבני אדם לביצוע עבירות והנהגת ארגוני פשיעה 106 (יניב רון-אל ומיכאלה קלי עורכים, ת"א .

ORGANIZED CRIME: UNCERTAINTIES AND DILEMMAS (Chicago, Einstein & Amir eds., U. o

R. v P&O European Ferries (Dover) ltd .93 Cr.App.rep.72 

HAWARD ABDINSKY, ORGANIZED CRIME ; BEYOND THE