‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגבלת חופש העיסוק בדיני חוזים?

תוכן עניינים 

מבוא. 

התקשרות בחוזה עבודה לאסור תחרות. 

הסדרת יחסי העבודה בחוזה קיבוצי 

חוזה קיבוצי

חוזה העבודה האישי 

סוד המעסיק: המהפך של פרשות צ'ק פוינט וסער - מטיפול חוזי לטיפול חוקתי 

פרשת צ'ק פוינט. 

ניתוח לאור חוק יסוד חופש העיסוק. 

החריגים בפרשת צ'ק פוינט. 

זכותו החוזית של המעביד לקבל פיצוי מעובדים שגנבו את סודותיו המסחריים. 

משפט משווה. 

ארצות-הברית של אמריקה. 

האיחוד האירופאי 

סיכום. 

עבודה זו עוסקת בחופש החוזים אל מול חופש העיסוק כלומר, האם ניתן להגביל את חופש העיסוק בדיני חוזים.

כבודו של אדם המעוגן בחוק היסוד (להלן: כבוה"א) הוא ערך יסוד בשיטה המשפטית שלנו מאז המהפיכה החוקתית[1]. המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם. בעבודתי זו אנסה לראות כיצד גוזרים מערך זה את "הזכות לעבוד בכבוד".

גבריאלה שלו בספרה "דיני חוזים – החלק הכללי" (להלן: שלו – ספר בדיני חוזים)  אומרת כך:

"נשאלת השאלה האם ניתן להגביל את חופש העיסוק בחוזה. על אף שאפשרות זו אינה נזכרת בחוק (סע' 4 לחוק יסוד:חופש העיסוק).

התשובה לכך היא חיובית ואכן, אל מול חופש העיסוק עומד חופש החוזים והאיזון בינהם נעשה באמצעות המושג: תקנת הציבור."

כיצד התחילה ההתעסקות בנושאים הללו? בישראל, בג"צ 1/49 - סלומון שלמה בז'רנו ואח' נ' שר-המשטרה, פ"ד ב(1), 80.

השופט ש' ז' חשין:"לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק.

בעוד בארה"ב, זה החל עוד לפני- Lumley v. Wagner  1 De G.M & G. 604 (Q.B.)

למלי היה מנהל תיאטרון ששכר את שירותיה של יוהנה וגנר, זמרת מפורסמת, אשר התחייבה להופיע בתיאטרונו בסדרת הופעות. גאי (Gyeׂ  ( היה מנהל תיאטרון מתחרה, שידע על החוזה של הזמרת עם מנהל התיאטרון הראשון, ולמרות זאת שידל אותה להופיע אצלו תוך הפרת החוזה שלה עם מנהל התיאטרון הראשון.

בית המשפט הוציא צו מניעה נגד וגנר מלהופיע בתיאטרון השני וכמו כן חייב בית המשפט את מנהל התיאטרון השני בפיצויים בשל גרם הפרת חוזה.

כל זאת הביא להגנה קניינית חריפה של מנהל התיאטרון הראשון בכך שמחד הרוויח כי הזמרת המפורסמת לא תתחרה נגדו בבית האופרה השני, ומאידך הרוויח את פיצויי ההפרה ממנהל התיאטרון השני. 

דיון תאורטי 

טובת הציבור- הטעמים

כב' הנשיא אדלר בפס"ד צ'ק פוינט קבע כי "הגבלת עיסוקו של אדם נוגדת את טובת הציבור וכן את המדיניות הדוגלת במשק תחרותי".

בהיעדר "סודות מסחריים", גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות" – להלן הטעמים:

הטעם הראשון: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- המעניק לעובד זכות לעבוד בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד- כישוריו של העובד הם קניינו ומוגנים על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הטעם השני: חוסר השיוויון- חוסר השיוויון בין כוחו של העובד לכוחו של המעסיק ואשר סביר להניח כי העובד הסביר לא היה מסכים להן מרצונו החופשי. ואף ידוע כי עובד חותם על הגבלת עיסוק מחוסר ברירה שאם לא כן, לא יתקבל למקום העבודה.

הטעם השלישי: סיפוק והגשמה עצמית –הגבלה על טעם זה במקום עבודה בו אדם נמצא לפחות שליש מיומו – תפגע בזכות העובד להגשמה עצמית

הטעם הרביעי: תחרות חופשית – הגבלת זכותו של עובד לעבור ממקום אחד למשנהו פוגעת גם בתחרות החופשית ומכאן גם בפגיעה בהורדת מחירים לצרכן, בהקמת חברות חדשות (גם על ידי עובדים שיתחרו במעסיקיהם).

הטעם החמישי: מעבר מהיר וחופשי של מידע במשק– פגיעה באינטרס הציבורי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית.

חופש העיסוק והתחרות החופשית אינם עקרונות מוחלטים. כחברה עלינו להגן על אינטרסים אלו – ובתוכם אף על המעסיק הקודם ועל קניינו הרוחני ובפרט מפני עובד לשעבר אשר מחזיק במידע ועלול לעשות בו שימוש לא הוגן.

המבחנים להגבלה

בבוא בית הדין לדון בהגבלת חופש העיסוק מכוח חוזה, על בית הדין להביא בשיקוליו את אלו:

1)       סוד מסחרי – הגבלה של עובד מכוח חוזה תיעשה אם בית הדין סבור שיש הסתברות כי העובד יעשה שימוש לא הוגן ב"סוד המסחרי" השייך למעסיקו הקודם. (כמו כן, סע' זה מוגן אף מכוח חוק- חוק עוולות מסחריות)

2)       הכשרה מיוחדת:  הגבלת עיסוק תיראה כמידתית כאשר המעסיק הקודם השקיע בעובד הכשרה מיוחדת ומשאבים מיוחדים ויקרים להכשרתו ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד תקופת זמן מסויימת.מה צריך להיות מיוחד בחופש העיסוק?

3)       תמורה מיוחדת: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, בסיום יחסי העובד מעביד.
לדוגמא: אדם הנמצא במשרה בכירה החליט להתפטר. הוסכם עם מעסיקו כי העובד יקבל פיצויי פיטורין (על אף שהתפטר) וזאת אם יחתום על חוזה המונע ממנו להתחרות בעתיד עם החברה או לגלות את סודותיה המסחריים.

4)       חובת תום הלב וחובת האמון- חובת האמון מוטלת הן על המעסיק החדש והן על העובד לשעבר. חובת האמון חלה על עובד גם אם לא חתם על כך מראש בחוזה העבודה  (פס"ד יבין פלסט)
דוגמא: העובד בפסק דין צ'ק פוינט נחשב כעומד במבחן זה.

ההלכה שנפסקה

. יש לייחס לתניה נפקות רק אם היא סבירה ומגנה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם ובעיקר על סודותיו המסחריים. בהעדר קיומן של נסיבות כפי שיפורטו להלן, ובעיקר בהעדר 'סודות מסחריים', גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון  ההתקשרות...

במילים פשוטות? בית המשפט הפך את האפשרות של מעסיק למנוע מעובד לשעבר שלו לעבוד – להרבה יותר קשה.

תקנת הציבור – סע' 30 לחוק החוזים (חלק כללי)

לאור ההלכה שנפסקה בפסק דין צ'ק פוינט, בית המשפט העליון המשיך לפסוע באותה הדרך וקבע כי נקודת המוצא לבחינת תניות בחוזה עבודה יהיו לאור סע' 30 לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע שחוזה הנוגד את תקנת הציבור- בטל.

פסק הדין AES System inc. נ' סער- תקנת הציבור-אינטרסים לגיטימיים

"

מצד אחד- חוזים יש לקיים (pacta sunt servanda)– עקרון חופש החוזים וחופש ההתקשרות מהווים זכות חוקתית ואינטרס ציבורי מרכזי.

מצד שני- חופש העיסוק- חופש העיסוק הנגזר מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – משמעו בין השאר החופש של העובד שסיים עבודה במקום אחד להחליט לעבור למקום עבודה אחר כרצונו או לחלופין לפתוח מקום משלו.

לאור האמור לעיל, הנשיא ברק סובר כי יש להימנע ממצב של "הכל או כלום" וכי אין לומר כי כל התניות להגבלת חופש העיסוק של עובד שפרש תואמות את "תקנת הציבור" ואין לומר כי כל התניות הללו נוגדות את "תקנת הציבור"- תוקפן של התניות המגבילות את חופש העיסוק צריכות להיקבע על פי האינטרסים הלגיטימיים שעליהם הן מגנות.

נשאלת השאלה – מה הם "האינטרסים הלגיטימיים" ושל מי? של העובד? של המעסיק? של הציבור?

פרשת סער

". כמו כן, סיפקה החברה שירותי לאניר לרשות לפיתוח אמצעי לחימה (להלן: רפא"ל). סער, היה עובד החברה כטכנאי מחשבים,. בהסכם העבודה בין סער לחברה התחייב סער לשמור על סודיות וכן התחייב שלא לעשות כל מעשה שיסכל, יפקיע או יפגע בקשריה של החברה עם לקוחותיה. כמו כן התחייב סער לאי-תחרות, התחייבות אשר צומצמה אך ורק לתחום הפצת מערכות לאניר, שיווקן ותיקונן[2]. סער פוטר לאחר עשרים ושמונה חודשי עבודה, ופתח עסק של מתן שירות למערכות מחשב כולל מערכות לאניר. בנוסף, פנה סער גלויות ללקוחות החברה, באמצעות רשימת לקוחות שהייתה בידו, וכן פרסם מודעה בעיתון, בה הציע את שירותיו כטכנאי אחזקה ותיקון למערכות מחשבים, ובכללן מערכות לאניר. בעקבות המודעה בעיתון נכרת הסכם בין סער לרפא"ל, לפיו יעניק סער שירותי לאניר, אשר באו במקום שירותי התחזוקה והתיקון אותם העניקה החברה קודם לרפא"ל[3].93537105255

 על רקע אירועים אלה הוגשו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שלוש תביעות אשר אוחדו. בין היתר, תבעה החברה את סער על שהפר את התחייבויותיו כלפיה, פגע בזכות הקניין ובמוניטין שלה ונטל את סודותיה המסחריים. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא גורן) קבע כי סער עשה שימוש ברשימת הלקוחות של החברה והפר את התחייבויותיו שלא להתחרות. עקב הפרת התחייבות זאת גובש הקשר בין סער לבין רפא"ל, אשר נמנעה בעקבות כך להמשיך ולקבל שירותי תחזוקה של מערכות לאניר מהחברה. בעיקבות ממצא זה חויב סער לפצות את החברה על נזקיה עקב הפסקת ההתקשרות עם רפא"ל.

[4].

לא ניתן להגביל את עיסוקו של עובד אם אין בהגבלה כדי להגן על אינטרסים לגיטימיים של מעביד; האינטרס הלגיטימי של המעביד הוא אינטרס קנייני בסודותיו המסחריים, במוניטין וברשימת לקוחותיו; מדובר ברשימה שאינה סגורה ובקביעתה יש להתחשב ביחסי האמון שבין העובד למעבידו, בהלכות מסחר ראויות ובחובת תום הלב וההגינות שבין עובד למעביד; ההגנה על אינטרסים לגיטימיים אינה מוחלטת אלא יחסית, והיקפה נקבע על פי אמות מידה של סבירות ומידתיות; הגבלת עיסוק המגנה רק על אינטרס המעביד שלא להתחרות בו, בטלה, בהיותה נוגדת את תקנת הציבור, ובמקרה זה כלל אין מקום לבחון את סיכויה או מידתיותה של אותה הגבלה.
על רקע הדברים, קבע בית המשפט העליון כי היות שההתקשרות בין סער לבין רפא"ל[5] לא נבעה מהשימוש ברשימת הלקוחות (שימוש אשר לא הוכח כי הניב התקשרויות אחרות) הרי ההתקשרות עם רפא"ל אינה אלא הפרת התחייבות לאי-תחרות "עירומה", וככזו - התחייבות זו בטלה בהיותה נוגדת את תקנת הציבור[6].  עוד חשוב לציין כי בית המשפט העליון הותיר בצריך עיון את משך ההגבלה הראויה, עת מדובר בתחום המחשבים. בית המשפט העליון העיר כי לאור ההתפתחויות המדעיות הרבות והמהירות, יש מקום לטענה בדבר תקופות ההגבלה בתחום המחשבים. ....... ....... 

תחרות מסחרית וחופש עיסוק-נילי כהן

אינטרסים לגיטימיים

במאמרה תחרות מסחרית וחופש עיסוק כתבה כהן כי הגבלה תקפה על חופש העיסוק היא זו המגינה על אינטרס לגיטימי של מי שלטובתו היא מוטלת, ועליה להיות סבירה הן מבחינת הצדדים והן מבחינת  הציבור.

מבחינת המעביד- תנאים משופרים (שכר גבוה, פיצויי פיטורים גבוהים)

מבחינת הצדדים- ההגבלה צריכה להיות סבירה מבחינת תוכנה, היקפה הטריטוריאלי והזמן שעליו היא משתרעת.

מבחינת אינטרס ציבורי – הצורך להבטיח תחרות (ולהימנע ממונופול או קרטל)

סוד המעסיק: המהפך של פרשות צ'ק פוינט וסער - מטיפול חוזי לטיפול חוקתי

. למרות שקיימת תלות בין חובת השמירה על סודות מקצועיים וידע סודי לבין הגבלת חופש התחרות של העובדים, וחרף שלעתים קרובות הצורך בשמירה על סודות היווה שיקול למתן צו אשר הגביל עבודתם של עובדים אצל מתחרי מעבידיהם לשעבר, לא הייתה קורלציה הכרחית בין סעיפי אי-התחרות לבין סעיפי שמירת הסודיות. בתי הדין לעבודה הבחינו בין השניים ונתנו משקל לעצם התחייבותו החוזית של עובד להימנע מלהתחרות במעבידו לשעבר, תוך איזון בין אינטרסים שונים (שתוצאתו הייתה, לעתים, צמצום תקופת ההגבלה או היקפה). במקרים מסוימים הכיר בית הדין הארצי לעבודה בלגיטימיות של סעיפי מניעת תחרות הגם שהוכח, באופן פוזיטיבי, כי לא היו בידי העובד סודות עסקיים כלל ועיקר.

פרשת צ'ק פוינט

 בפרשת צ'ק פוינט: מהנדס התוכנה,  פרומר, הצטרף לליבת העובדים הראשונה של חברת רדגארד בע"מ (להלן: רדגארד), והחל לעבוד ובמשך הזמן אף קודם לתפקיד מנהל הפיתוח של החברה. 

[7]. פרומר התפטר מעבודתו והחל לעבוד כמנהל פיתוח בכיר בחברת צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ (להלן: צ'ק פוינט). צ'ק פוינט ורדגארד עסקו באותו תחום - אבטחת תקשורת נתונים, ובית הדין האזורי לעבודה קבע כי אכן מדובר בחברות מתחרות. רדגארד פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה למנוע העסקתו של פרומר בצ'ק פוינט, ובית הדין האזורי לעבודה קיבל את בקשת רדגארד בחלקה, והגביל את העסקתו של פרומר, תוך הפחתת תקופת ההגבלה מעשרים ושניים חודשים לשמונה-עשר חודשים[8].
פרומר וחברת צ'ק פוינט ערערו על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה, וברוב של שלושה נגד שניים, קיבל את הערעור והתיר את העסקתו של פרומר בצ'ק פוינט.  

ניתוח לאור חוק יסוד חופש העיסוק

. בפסק-הדין, אף שהוא יוצא מנקודת-מוצא של תחרות חופשית, הדגיש הנשיא אדלר נימוקים אחדים שבגינם יש להגן על חופש העיסוק של העובד, וביניהם: (1) חוק-יסוד: חופש העיסוק מעניק לעובד זכות לעבוד בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד; (2) משפט העבודה מבוסס על העיקרון של חזקת חוסר השוויון הבסיסי בין כוחו של העובד לכוחו של המעסיק; (3) מקום עבודתו של עובד הינו לא רק מקום השתכרות, אלא מקום שהוא מבקש להפיק ממנו סיפוק והגשמה עצמית.
פסק-הדין בעניין צ'ק פוינט אכן מגן על חופש העיסוק של העובד, ו מסמן מגמה שונה מהפסיקה שקדמה לו. חופש העיסוק, בפירושו הנ"ל, מוטה באופן חד-משמעי לכיוון זכות המגינה על מעבידים, ולא על עובדים.  בדברי פרופ' ברק על מה שכלול לדעתו בחופש העיסוק ומה שאינו כלול בו, מהם עולה נטייה זו באופן ברור"חופש העיסוק אינו הזכות להיות מועסק, אינו הזכות לעבוד ואינו הזכות שלא להיות מפוטר מעבודה. חופש העיסוק הוא החופש להעסיק או שלא להעסיק. על-כן תוק המטיל חובה להעסיק את פלוני פוגע בחופש העיסוק."

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)