עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון עבריינות קבוצתית ועבריינות מאורגנת- פשע מאורגן (עבודה אקדמית מס. 8484)


‏390.00 ₪

38 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8484
סמינריון עבריינות קבוצתית ועבריינות מאורגנת

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבריינות קבוצתית ועבריינות מאורגנת (פשע מאורגן)?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

תיקון 113 לחוק העונשין 

שיקולי ענישה. 

מהם מטרות הענישה? 

שיקולי ענישה של פשע מאורגן

התפתחות הפשע המאורגן ודרכי ענישתו 

התארגנות הפשיעה בישראל וענישה. 

חקיקה. 

חוק המאבק בארגוני פשיעה. 

הדוקטרינה שקדמה. 

סעיף 1 לחוק – הגדרת "ארגון פשיעה"

סעיף 2 לחוק – פעיל בארגון פשיעה

ענישה כפולה - ס' 3 לחוק – עבירה במסגרת ארגון פשיעה - נסיבה מחמירה

ס' 4 לחוק – עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה

יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה במשפט הישראלי 

תזכיר חוק - חוק סדר הדין הפלילי  חילוט תקבולי עבירה

חוק איסור הלבנת הון

ענישה: איסור פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות מקורו 

ענישה: איסור עשיית פעולה ברכוש במטרה להימנע מדיווח. 

ענישה: איסור עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור. 

דין משווה ארה"ב. 

דרכי ענישה: החילוט בארה"ב. 

דרכי התמודדות. 

ענישה בארה"ב. 

שוני בין ארגונים. 

ארה"ב. 

רוסיה. 

USA Patriot Act 

פשיעה מאורגנת וסמים

מודל הענישה בארץ ושיקול הדעת השיפוטי 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

 

עבריינות מאורגנת או קבוצתית או 'פשע מאורגן' נתפשים כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.


כפי שיטתו של פרופ' אמיר[1], אין למצוא חפיפה בין המושגים לצרכי המשפט הואיל ופשע מאורגן בהא תליה עם הפשיעה המאורגנת אך אין הלה תליה לצורך הקמת הפשיעה המאורגנת.


המונח 'פשע מאורגן' מבטא הלכה למעשה התנהגות פלילית הקודמת בתכנון ובשיטת הוצאה לפועל

המתבצעת על-ידי התארגנות חבר בני אדם תוך הבניית סכימה לשלטון ולהיררכיה עצמונית וממילא כל פרט מחברי הארגון מחזיק בתפקיד אשר יועד או יוחד לו מראש מאת ראשי או מנהלי הארגון גופם. על האחרונים ניתן להצביע כי לרוב יהיו מצויים בטווח בטוח מן המבצעים קרי, תפקודיהם המוציאים אל הפועל הוראות מבלי שיגיעו אישית מאיתם.

סעיף המטרה קובע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה. העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה (אשר מוגדר גמול), אשר מוגדר בסעיף 40ב. כ"קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". בשלב הראשוני של גזירת הדין, יקבע בית המשפט מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה. לשם כך, בית המשפט יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה.

קשורות בביצוע העבירה הקבועות בסעיף 40יא. ואולם, בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו- 40ה.


נשאלת השאלה אפוא האם תיקון 113 הביא לשינוי מהותי בהגברת אלמנט ההתרעה כשיקול מרכזי בענישה?

חשוב לציין כי הפסיקה הדגישה את אלמנט ההתרעה כשיקול מרכזי בענישה בגין העבירות המבוצעות על ידי ארגוני פשיעה. למעשה, החוק מנחה את בתי המשפט לדרוש גיבוי ראייתי ממשי לטיעונים המבקשים להחמיר בעונשו של נאשם, בין אם מדובר בקביעת מתחם העונש ההולם ובין אם מדובר בחריגה לחומרה מהמתחם או בקביעת עונש המצוי ברף העליון של המתחם.[3]


סיסמאות שחוקות אשר פעמים רבות נאמרות ללא כל בסיס ראייתי כגון "מסוכנותו הרבה של הנאשם לציבור", "הצורך בהתרעת הרבים" ו"השבר בחייו של נפגע העבירה" – יחויבו מעתה גיבוי ראייתי ממשי. במקרים בהם אין לנאשם עבר פלילי משמעותי, חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי הגנה על שלום הציבור תחויב להתבסס על חוות דעת מקצועית מפורטת. מעבר לכך, הן לעניין ההרתעה האישית והן לעניין הרתעת הרבים, מנחה המחוקק את בתי המשפט כי השימוש בשיקולים אלה ייעשה קר במקרים בהם "יש צורך" בכך וכאשר "יש סיכוי של ממש" שהטלת העונש תביא להתרעה. הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה אשר יכולות להשפיע לחומרה על קביעת מתחם העונש ההולם צריכות להיות מוכחות כבר בשלב בירור האשמה, ובמידה של מעבר לכל ספק סביר.

אם בית המשפט החליט שלא לחרוג ממתחם העונש ההולם, הוא מונחה להתחשב בשיקולי ההרתעה וברשימת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין.[4]

פנולוגיה היא "תורת הענישה". העונש צריך לחנך, לשנות דפוסי התנהגות, אולי אפילו לסייע לנענש. העונש נועד גם לספק לציבור איזה שהיא תחושה של בטחון. הפנולוגיה עוסקת בפעולות נגד העבריין. בשנת 1880 בארה"ב התחילו לבדוק את הנושא מבחינה מדעית וניסו לבדוק איזה צורת ענישה טובה לכל פשע[5]. מה זה עונש? בעונש יש מרכיבים של גרימת סבל. כמו" כאב (אב שמחנך את בנו ע"י מכות). ישנם גם סוגים שונים של סבל – סבל פיזי – לדוגמא כלא, סבל כלכלי – לדוגמא קנס, סבל נפשי – כלא. הגדרה ע"פ מילון אבן שושן- "גמול על חטא, קנס כסף או שלילת זכויות או גרימת כאב וצער למישהו על עברה שעבר"

ה בפני החוק (למעט מקרים של חסינות דיפלומטית). 4. ענישה – בכל עבירה חייבת להיות אפשרות לנתינת עונש. מהם מרכיבי העונש?

1. גורם סבל גופני, נפשי וכלכלי. 2. ניתן בעקבות הרשעה פלילית. 3. ניתן מתוך כוונה לגרום סבל (ע"י אחר). 4. מוטל על עובר העבירה(למעט אצל קטינים כאשר לעיתים ההורים מקבלים את העונש). 5. ניתן ע"י רשות מוסמכת.

 מהם מטרות הענישה?

1. הגבלה (כלא). 2. הרתעה אישית (על האדם עצמו – לא יחזור על זה שוב). 3. הרתעה לאחרים בחברה("משפט ראווה" – למען יראו ויראו). 4. תיקון או שיקום (האדם יקבל שיקום). 5. חיזוק מוסרי חברתי (להראות לחברה שערכיה נשמרים). 6. תגמול (השבה כגמול לפושע). 7. פיצוי או השבה (לתת לקורבן פיצוי כלשהו).

בעבודה זו ייבחנו שיקולי ענישה של פשע מאורגן. .


שיקולי ענישה של פשע מאורגן 


מרבית החוקרים טוענים שיש לנקוט ביד קשה יותר עם פשע מאורגן מאשר עם פשע רגיל.

'פשע מאורגן' נתפש כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.

כפי שיטתו של פרופ' 

מאת ראשי או מנהלי הארגון גופם. על האחרונים ניתן להצביע כי לרוב יהיו מצויים בטווח בטוח מן המבצעים קרי, תפקודיהם המוציאים אל הפועל הוראות מבלי שיגיעו אישית מאיתם.

התפתחות הפשע המאורגן ודרכי ענישתו

ארה"ב היא הראשונה שהכירה בתופעה ובחומרתה. המלומד ריין (Ryan)[7] הצביע על נקודת המוצא הרציונאלית-כלכלית של הפשע המאורגן בארה"ב ומצא שהיקף ההכנסות מפעילות פלילית של הפשע המאורגן מדי שנה הוא עצום, כך למשל שבתחום הסמים בלבד מולבנים על פי הערכות[8] כמאה מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה.


מקורות ההכנסה העיקריים של הארגונים בארה"ב היו אותה העת סמים, הימורים, הלוואות, הלבנת הון, סחיטה וכן חדירה לעסקים כשרים באופן חוקי או בהשתלטות מפוקפקת.

עיסוק בסחר וביבוא הסמים היווה את ...

אף הפשיעה המאורגנת באירופה ניזונה מאותם מקורות הכנסה כפי מקבילם מארה"ב.

יתרה מכך, יש הגורסים בעובדה כי גם באירופה קיימת נטייה לארגוני פשיעה לעבור לפשיעה מסוג עבירות צווארון לבן (פיננסיות) ופיסקאליות (מיסוי)[9].


ממחקר[10] שנערך למען האיחוד האירופאי לצורך מיפוי תחומי העיסוק העיקריים שבהם מתמקדת פעילות הפשע המאורגן ביבשת, עלתה תמונה עגומה.

הנתון המפתיע והחדשני נובע מהפיכת הפשיעה הכלכלית כאמור, למוטיב הדומיננטי בעיסוקם הפליליים של ארגוני פשיעה. במסגרת קטגוריה זו, ניתן למנות עברות כגון, הונאות מס, הונאות בתחום הרכש הציבורי, הפרטה, הונאות בהחזרי סובסידיות, השקעות, עברות מימון, מיסוי ושחיתות ציבורית.


עוד נמצאה עלייה חדה בהיקף תפיסות הסמים..

לצרכי הגירה ועבודה. בין לבין, ניתן לציין כי המניע הפלילי נעדר מסחר לצרכי הגירה, או עבודה לגיטימית, לאור מדיניות ההגירה בתוך האיחוד האירופאי.


מסך האמור עד כה, ניתן בנקל להצביע על העובדה הפשוטה כי התחברות של ארגוני הפשיעה בתוך ארגונים מסחריים לגיטימיים, בין אם ציבוריים ובין אם פרטיים, יוצרת מציאות קשה לרשויות האכיפה והתביעה, ובעצם מגבירה את כוחו המאיים של ארגון הפשע.

התארגנות הפשיעה בישראל וענישה


אף מדינת ישראל לא נדונה להתחמק מתצורת פשיעה מתחכמת זו ובמרכזה ננעצה הכרת רשויות הביצוע והתביעה בחולשתה של החקיקה הפלילית הקיימת אותה עת, אשר כשלה בהתייצבותה כנגד כוחות הפשיעה המאורגנת.


פשיטא, כי בעוד הכלים הישנים שסיפק הקודקס הפלילי, היו מכוונים דווקא להתנהגותו ומעשיו של העבריין הבודד, לעומת מעט מהחריגים אשר התייחסו אל קבוצת העבריינים שחברו "בצוותא חדא" לביצוע המעשה הפלילי. 

 

: "פשע מאורגן בישראל", העלתה את הממצא לפיו קיים פשע מאורגן בישראל הלכה למעשה. כסלו עושה שימוש מתאר תחושותיו ל-מנת להמחיש לקורא כי הכתבות עוסקות בפשע מאורגן, המוכר לו היטב מהספרים והסרטים, רבים בהן התיאורים והדימויים הלקוחים מהמאפיה האמריקאית:


"(...) התמונה הסופית שנתקבלה בסוף חקירתי הפחידה גם אותי (...) המדהים ביותר הוא כי למרות הבדלים כה ניכרים ברקע ובתנאים, הזכירה לי התמונה את המאפיה האמריקאית המפורסמת. גם אצלנו מבוסס הארגון על (...)"[11]. [ ההשמטות אינן במקור] וכן: "הדמיון למאפיה האמריקאית לפחות בשלבי התפתחותה הראשונים - מפתיע אך אינו מקרי"[12].

 


בסוגיית אפיון פשע מאורגן, כותב העיתונאי: "אזרח תמים בישראל רואה עדיין את הפשע המאורגן לפי גרסה הוליוודית - טלוויזיונית. אין דבר רחוק יותר מהמציאות של הפשע המאורגן בארה"ב. מושג כלשהו על כך נתנה עדותו של אחד מאנשי המאפיה - ואלאצ'י - בוועדת הסנאט של ארה"ב. באחרונה יצא סיפרו של מריו פוצו 'דון קורליאונה - איש המאפיה', הנותן גם הוא תמונה נאמנה על שיטות הפשע המאורגן."[13].


בכתבה שכותרתה "הסנדק"[14] עובר הדימוי מהתדמית הארגונית לתדמית פרסונאלית, לאמור, דמותו של אדם המשויך לכאורה לארגון פשיעה בישראל, לדמותו הכמעט ספרותית של 'דון קרליאונה' מהמאפיה האיטלקית הידועה לשמצה. הדימוי נעשה לשם תפיסת המציאות בידי הקורא, אם בהדגשת הקרע האתני ואת רמת השליטה במעשי הארגון תוך השענות על קשרים ענפים ואסורים עם אנשי שלטון הבא ידי ביטוי במכתב התודה ששלח נציב שירות בתי הסוהר (דאז) לאדם המסוקר הספקת חבל התלייה לפושע הנאצי אייכמן ומסיים הכותב במילים: "די לחכימא ברמיזא".


במקום אחר[15] מרחיב העיתונאי את היריעה הפרסונאלית בתחקירו אל זהותו של יעקב כהן כמי שהיה "אל קפונה של ת"א". ההשוואה לא מותירה מקום לטעות כי לא רק שיש ארגון פשיעה פעיל אלא ידועה זהותו של העומד בראשו של הארגון וכיצד העושר הכלכלי 

סדרת בכתבות האמורות, בקשות להציג את אמינות התוכן על דרך תיאור היקף ומשאבים[16] שנדרשו לביצוע התחקיר, והכל בכדי לתת לקורא את הנופך האמיתי של תוכנן הכתבות, לאמור, המדובר במציאות עובדתית לאשורה.


על דרך התנהלות אנשי שלטון, ביחס למודעות אודות ארגוני הפשיעה ואישים העומדים בראשם, נכתב[17] כי ראש עריית תל-אביב (דאז), מרדכי נמיר, הסכים להיפגש לצורך ראיון בנושא אך הגיב בשכחה לגבי אירועים או זהותם של אלו המשויכים לארגוני הפשיעה.


הסוגיה נתפסה כבעיה פוליטית-חברתית הנדרשת לטיפול מידי. ההד התקשורתי גרם להתרעמות הציבור שבתורו הביא לכתיבת דו"ח שמגר[18]. מסקנת הדו"ח האמור קבעה כי אין המצב בארץ דומה למצב הפשיעה האמריקאי, וכי בישראל יש פשיעה מאורגנת להבדיל מפשע מאורגן.

חקיקה

חוק המאבק בארגוני פשיעה

למעשה, חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003[19] (להלן: "חוק המאבק") משלים שורת מעשי חקיקה נלווים, כדוגמת חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000[20].

יחד ניתן לראותם כאטמוספרה משפטית המבקשת את ההכרה בריבוי תצורות הפשע בעת המודרנית, והוא המאורגן כבעל זרועות תמנון לעשייה החוצה גבולות מדינתיים וגיאוגרפיים, וכן כבעל פוטנציאל הולך וגובר להתעצמות רב-גונית מתוך התפתחות ....... .

בפעילות הארגון אם כי בחובו ניתן, במקרים מסוימים, אף לחלט רכוש השיך לארגון גופו.


כפי העולה מדברי ההסבר להצעת חוק המאבק[21], ההגדרה "ארגון פשיעה" נבחנה לאור אמנת פלרמו ולאור ניסיונן של מדינות שונות בעולם. ההגדרה בחוק המאבק נוצרה לאחר התאמה לצורכי מדינת ישראל, כך שבחלקו ניתן דגש להכללת המטרות הכלכליות לארגון, ובחלקו האחר ניתן להכליל מטרות נוספות או אחרות הן על בסיס אידיאולוגי והן על בסיס אחר והכל בתנאי שמתקיימים בו המאפיינים של תבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת.

להבדיל, אמנת פלרמו נועצת שיניה באבחנה היחידה של פעילות כלכלית גרידא.

לענין גוף ההגדרה (בחוק המאבק), כמקיימת עבירה פלילית, נתחם המונח "פשיעה" לעבירות

שדינן 3 שנות מאסר ויותר, ומאי נפקה מינה באם בוצעו העבירות ובאם הן בשלבי ההכנה, כפי הקבוע בחוק העונשין, תשל"ז-1977[22].

מניסוח סעיף 2 לחוק המאבק, עולה כי המדובר בעבירת סטאטוס של אדם העומד בראש ארגון פשע, אך ורק כאשר מוכח כי התקיים בו מעשה המקים את הסטאטוס, להבדיל, מעבירות מיצב כלליות[23].

נראה אפוא, כי מהות הסטאטוס במעמד 'ראש הארגון', דורשת מניה וביה את הפעלתו של הכפוף לו, אם בקביעת משימות ואם בשליחת הכפוף לביצוע האופרטיבי והיא היא משמעה "עשיית מעשה".

מדברי ההסבר לחוק המאבק, כאמור לעיל, נלמד כי ...

סעיף 5 לאמנת פלרמו, מבקש את קליטת העבירה מסוג זה בחקיקה פנימית של המדינות המצטרפות לה. סעיף זה מתייחס אמנם לכל אדם הנוטל חלק פעיל בארגון הפשיעה, ואולם בשל הגדרתו הרחבה ממילא של ארגון פשיעה, בוחר להתמקד, סעיף 2 לחוק המאבק, דווקא באלו הממלאים תפקידים בכירים ומרכזיים, לאמור, הסעיף אינו חל על חברי ארגון בדרג הכפופים אשר לגביהם נדרש להוכיח קשר לעבירה ספציפית שבחקיקה הפנימית.

בבית המשפט המחוזי, בפרשת מ"י נ' מרואן בן טלאל נאצר[24] (להלן: "פרשת נאצר"), - היא הפרשה הראשונה בתולדות המדינה אשר בה הורשעו נאשמים בהשתייכות לארגון פשע ואף לראש הארגון -, כבוד השופטת מרים סוקולוב מנתחת הוראות חוק המאבק, לעומקו ולרוחבו, מפרשת ומעניקה משנתה לדרכי הפעלתו והגדרת יסודות העבירה.

למותר לציין כי ההרשעה היתה במותב תלתה, פה אחד.


כן הודגש, בפרשת נאצר, כי גישת המחוקק אל עושה העבירה ואל האחראי לה, איננה חידוש ביחס לחוק המאבק. אחריות פלילית מיניסטריאלית נקבעה עוד בחיקוקים רבים אחרים שעניינם מקומו של 'מנהל' למעשי התאגיד שבניהולו, הנגזר מעצם היותו ....... .

2(א)-(ג) לחוק המאבק, להוכחת האישום, וכן כפי הקבוע בסעיף 3 לחוק האמור, ניתן לראות כהגבלות אשר מאזנות עם יריעת חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו[25], לאמור, הגבלות אלה עומדות בתנאיו של חוק היסוד הנ"ל ובמבחני המידתיות כמחייבים, תמיד ובכל עת, את הנקיטה באמצעי שפגיעתו בנאשם, חמורה פחות.


"נראה, כי כאשר הפשיעה שעימה נאלצת החברה הנורמטיבית להתמודד, נעשית מתוחכמת יותר. כאשר היא מפתחת יכולות להשתמש בכלים טכנולוגיים מן המשוכללים בשוק, וכאשר עושרה הולך וגואה, חייבת גם החברה, ככלל, להצטייד במקביל, למען שלומה ובטחונה, בכלים מתקדמים יותר, כולל, דרכי חשיבה לא קונבנציונאליות, ופיתוח דרכי התגוננות וכלי אכיפה במסגרת החוק שיתאימו עצמם למצבים החדשים."[26].

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

J. Finckertauer & E. Waring, "Russian Mafia in America Immigration, Culture and.Crime", Boston, p. 10-18.

 

C. Fijnaut "Organized Crime and Anti-Organized Crime Efforts in Western Europe: An Overview on Organized Crime and its Containment A Transatlantic Initiative (C. Fijnaut & J. Jacobs eds.)", p. 15, 18-19.

P, Ryan, "Organized Crime A Reference Handbook", Santa Barbara, p. 2

A. Barclay & c. Tavares: (EU) International Comparisons Of Criminal Justice Statistics "Issue 05/02 . 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)