‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבריינות קבוצתית ועבריינות מאורגנת (פשע מאורגן)?

מבוא. 

שאלת המחקר. 

תיקון 113 לחוק העונשין 

שיקולי ענישה. 

מהם מטרות הענישה? 

שיקולי ענישה של פשע מאורגן

התפתחות הפשע המאורגן ודרכי ענישתו 

התארגנות הפשיעה בישראל וענישה. 

חקיקה. 

חוק המאבק בארגוני פשיעה. 

הדוקטרינה שקדמה. 

סעיף 1 לחוק – הגדרת "ארגון פשיעה"

סעיף 2 לחוק – פעיל בארגון פשיעה

ענישה כפולה - ס' 3 לחוק – עבירה במסגרת ארגון פשיעה - נסיבה מחמירה

ס' 4 לחוק – עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה

יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה במשפט הישראלי 

תזכיר חוק - חוק סדר הדין הפלילי  חילוט תקבולי עבירה

חוק איסור הלבנת הון

ענישה: איסור פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות מקורו 

ענישה: איסור עשיית פעולה ברכוש במטרה להימנע מדיווח. 

ענישה: איסור עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור. 

דין משווה ארה"ב. 

דרכי ענישה: החילוט בארה"ב. 

דרכי התמודדות. 

ענישה בארה"ב. 

שוני בין ארגונים. 

ארה"ב. 

רוסיה. 

USA Patriot Act 

פשיעה מאורגנת וסמים

מודל הענישה בארץ ושיקול הדעת השיפוטי 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

עבריינות מאורגנת או קבוצתית או 'פשע מאורגן' נתפשים כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.

כפי שיטתו של פרופ' אמיר[1], אין למצוא חפיפה בין המושגים לצרכי המשפט הואיל ופשע מאורגן בהא תליה עם הפשיעה המאורגנת אך אין הלה תליה לצורך הקמת הפשיעה המאורגנת.

המונח 'פשע מאורגן' מבטא הלכה למעשה התנהגות פלילית הקודמת בתכנון ובשיטת הוצאה לפועל

המתבצעת על-ידי התארגנות חבר בני אדם תוך הבניית סכימה לשלטון ולהיררכיה עצמונית וממילא כל פרט מחברי הארגון מחזיק בתפקיד אשר יועד או יוחד לו מראש מאת ראשי או מנהלי הארגון גופם. על האחרונים ניתן להצביע כי לרוב יהיו מצויים בטווח בטוח מן המבצעים קרי, תפקודיהם המוציאים אל הפועל הוראות מבלי שיגיעו אישית מאיתם.

סעיף המטרה קובע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה. העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה (אשר מוגדר גמול), אשר מוגדר בסעיף 40ב. כ"קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". בשלב הראשוני של גזירת הדין, יקבע בית המשפט מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה. לשם כך, בית המשפט יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה.

קשורות בביצוע העבירה הקבועות בסעיף 40יא. ואולם, בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו- 40ה.

נשאלת השאלה אפוא האם תיקון 113 הביא לשינוי מהותי בהגברת אלמנט ההתרעה כשיקול מרכזי בענישה?

חשוב לציין כי הפסיקה הדגישה את אלמנט ההתרעה כשיקול מרכזי בענישה בגין העבירות המבוצעות על ידי ארגוני פשיעה. למעשה, החוק מנחה את בתי המשפט לדרוש גיבוי ראייתי ממשי לטיעונים המבקשים להחמיר בעונשו של נאשם, בין אם מדובר בקביעת מתחם העונש ההולם ובין אם מדובר בחריגה לחומרה מהמתחם או בקביעת עונש המצוי ברף העליון של המתחם.[3]

סיסמאות שחוקות אשר פעמים רבות נאמרות ללא כל בסיס ראייתי כגון "מסוכנותו הרבה של הנאשם לציבור", "הצורך בהתרעת הרבים" ו"השבר בחייו של נפגע העבירה" – יחויבו מעתה גיבוי ראייתי ממשי. במקרים בהם אין לנאשם עבר פלילי משמעותי, חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי הגנה על שלום הציבור תחויב להתבסס על חוות דעת מקצועית מפורטת. מעבר לכך, הן לעניין ההרתעה האישית והן לעניין הרתעת הרבים, מנחה המחוקק את בתי המשפט כי השימוש בשיקולים אלה ייעשה קר במקרים בהם "יש צורך" בכך וכאשר "יש סיכוי של ממש" שהטלת העונש תביא להתרעה. הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה אשר יכולות להשפיע לחומרה על קביעת מתחם העונש ההולם צריכות להיות מוכחות כבר בשלב בירור האשמה, ובמידה של מעבר לכל ספק סביר.

אם בית המשפט החליט שלא לחרוג ממתחם העונש ההולם, הוא מונחה להתחשב בשיקולי ההרתעה וברשימת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין.[4]

פנולוגיה היא "תורת הענישה". העונש צריך לחנך, לשנות דפוסי התנהגות, אולי אפילו לסייע לנענש. העונש נועד גם לספק לציבור איזה שהיא תחושה של בטחון. הפנולוגיה עוסקת בפעולות נגד העבריין. בשנת 1880 בארה"ב התחילו לבדוק את הנושא מבחינה מדעית וניסו לבדוק איזה צורת ענישה טובה לכל פשע[5]. מה זה עונש? בעונש יש מרכיבים של גרימת סבל. כמו" כאב (אב שמחנך את בנו ע"י מכות). ישנם גם סוגים שונים של סבל – סבל פיזי – לדוגמא כלא, סבל כלכלי – לדוגמא קנס, סבל נפשי – כלא. הגדרה ע"פ מילון אבן שושן- "גמול על חטא, קנס כסף או שלילת זכויות או גרימת כאב וצער למישהו על עברה שעבר"

ה בפני החוק (למעט מקרים של חסינות דיפלומטית). 4. ענישה – בכל עבירה חייבת להיות אפשרות לנתינת עונש. מהם מרכיבי העונש?

1. גורם סבל גופני, נפשי וכלכלי. 2. ניתן בעקבות הרשעה פלילית. 3. ניתן מתוך כוונה לגרום סבל (ע"י אחר). 4. מוטל על עובר העבירה(למעט אצל קטינים כאשר לעיתים ההורים מקבלים את העונש). 5. ניתן ע"י רשות מוסמכת.

 מהם מטרות הענישה?

1. הגבלה (כלא). 2. הרתעה אישית (על האדם עצמו – לא יחזור על זה שוב). 3. הרתעה לאחרים בחברה("משפט ראווה" – למען יראו ויראו). 4. תיקון או שיקום (האדם יקבל שיקום). 5. חיזוק מוסרי חברתי (להראות לחברה שערכיה נשמרים). 6. תגמול (השבה כגמול לפושע). 7. פיצוי או השבה (לתת לקורבן פיצוי כלשהו).

בעבודה זו ייבחנו שיקולי ענישה של פשע מאורגן. .

מרבית החוקרים טוענים שיש לנקוט ביד קשה יותר עם פשע מאורגן מאשר עם פשע רגיל.

'פשע מאורגן' נתפש כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.

ארה"ב היא הראשונה שהכירה בתופעה ובחומרתה. המלומד ריין (Ryan)[7] הצביע על נקודת המוצא הרציונאלית-כלכלית של הפשע המאורגן בארה"ב ומצא שהיקף ההכנסות מפעילות פלילית של הפשע המאורגן מדי שנה הוא עצום, כך למשל שבתחום הסמים בלבד מולבנים על פי הערכות[8] כמאה מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה.

מקורות ההכנסה העיקריים של הארגונים בארה"ב היו אותה העת סמים, הימורים, הלוואות, הלבנת הון, סחיטה וכן חדירה לעסקים כשרים באופן חוקי או בהשתלטות מפוקפקת.

אף הפשיעה המאורגנת באירופה ניזונה מאותם מקורות הכנסה כפי מקבילם מארה"ב.

יתרה מכך, יש הגורסים בעובדה כי גם באירופה קיימת נטייה לארגוני פשיעה לעבור לפשיעה מסוג עבירות צווארון לבן (פיננסיות) ופיסקאליות (מיסוי)[9].

ממחקר[10] שנערך למען האיחוד האירופאי לצורך מיפוי תחומי העיסוק העיקריים שבהם מתמקדת פעילות הפשע המאורגן ביבשת, עלתה תמונה עגומה.

הנתון המפתיע והחדשני נובע מהפיכת הפשיעה הכלכלית כאמור, למוטיב הדומיננטי בעיסוקם הפליליים של ארגוני פשיעה. במסגרת קטגוריה זו, ניתן למנות עברות כגון, הונאות מס, הונאות בתחום הרכש הציבורי, הפרטה, הונאות בהחזרי סובסידיות, השקעות, עברות מימון, מיסוי ושחיתות ציבורית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)