‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ביטול חוקים וביקורת על חקיקה של הכנסת ע י בית המשפט העליון?

תוכן עניינים

מבוא

1. אקטיביזם שיפוטי

2. בית המשפט העליון בסמכותו לביטול חוקים

2.1 יוזמה של חוק עוקף בג"צ 2018, פסקת ההתגברות

2.2 טיעונים נגד פסקת ההתגברות

2.3 מיעוט הוראות החוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בגין סתירת חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 והשעיית הפסילה

3. ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בפסילתו של חוק

4. משפט משווה: ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בארצות הברית

5. ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בישראל

5.1 היעדרה של חוקה וההשפעה על הביקורת השיפוטית

5.2 בג"ץ ברגמן ולאחריו

6. המהפכה החוקתית ולאחריה

7. מקרים שבהם חוק פגע פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם, וביהמ"ש ביטל או תיקן את החוק:

8. ביטויי הביקורת השיפוטית

8.1 ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה של הכנסת

8.2. ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת בישראל

8.3 מנגנונים נוספים של ביקורת שיפוטית

8.4 ביקורת על חקיקת משנה

9. השיח החוקתי בפסיקה בישראל בשאלת המודל הראוי לביקורת שיפוטית על חוקים

9.1 התרחבות יתר של זכות העמידה

10. היבטים חוקתיים ומודל בית המשפט לחוקה

10.1 ביטול חוק עקב פגם בהליך החקיקה

10.2 סתירה לחוק יסוד

סיכום

ביבליוגרפיה

המהפיכה החוקתית היא כינוי לחקיקת חוקי יסוד של זכויות אדם. איילת שקד שרת המשפטים לשעבר הציבה באג'נדה שלה ביקורת על יכולת פסילת חוקים של ביהמ"ש העליון.

עד שנות התשעים השתמש בית המשפט העליון בישראל בסמכות הביקורת השיפוטית על חוקים בכמה עניינים שבהם חקיקה ראשית של הכנסת הוכרזה כפסולה מחמת סתירה של הוראת חוק יסוד. התערבות זו מצד בית המשפט העליון נעשתה כאשר החקיקה שדנו בה סתרה את הוראת סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, בדבר שוויון הבחירות לכנסת.

בהסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגות הליכוד והבית היהודי עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וארבע, התחייבו הצדדים לתמוך בהוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כאשר הרוב שיידרש להתגברות יהיה של 61 חברי כנסת. מאידך, לסיעת כולנו ניתן חופש הצבעה בנושא זה.

בספטמבר 2017 פרסמו שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט הצעה לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, בו נקבע בין השאר מנגנון התגברות ברוב של 61 חברי כנסת.

באפריל 2018, בעקבות משבר הטיפול בבעיית המסתננים, לאחר מספר פסילות חוקים על ידי בג"ץ ואי הצלחה של הממשלה להגיע להסכם עם מדינה שלישית שיעמוד בדרישות בג"ץ, העלו מפלגות הבית היהודי והליכוד הצעות להוספת פסקת ההתגברות. בראשית מאי 2018 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה פה אחד, הצעת חוק שמאפשרת לכנסת לחוקק ברוב חבריה 61 חוק שפסל בית המשפט בשל סתירה לדעתו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מחלוקת חריפה עורר פסק הדין בעניין מיטראל הראשון. בפסק דין זה נפסלה מדיניות של איסור ייבוא בשר קפוא לא כשר, ובעקבות זאת תוקן חוק יסוד: חופש העיסוק, והוכנסה בו "פסקת ההתגברות", המאפשרת לחוקק חוק הפוגע בזכות המעוגנת בחוק היסוד, שתוקפו לארבע שנים, אם התקבל ברוב של שישים ואחד חברי כנסת ומצוין בו במפורש כי הוא תקף על אף האמור בחוק היסוד. תהליך התיקון של חוק היסוד בעקבות פסיקת בג"ץ העצים את תחושת המחלוקת בקרב מתנגדי הביקורת השיפוטית הרחבה, ולמעשה מאותה נקודת זמן שמתנגדי הביקורת השיפוטית הרחבה הטמיעו בתודעתם שמרכז הכובד החוקתי עבר אל בית המשפט העליון, התעצמה המתקפה נגד בית המשפט העליון, ורבו הניסיונות לצמצם את סמכויותיו ולהתערב בסדרי הבחירה של השופטים.

היבט נוסף המגביר את האקטיביזם ומטשטש את קווי התיחום המפרידים בין הרשויות הוא הנטייה הגוברת והולכת של בית המשפט להתערב בשיקול דעתה של הרשות המבצעת על יסוד עילת חוסר הסבירות. גם בעניין זה הבעתי הסתייגות במגמה להשיג כיול מדויק. לצערי, לא חלו ההתפתחויות הללו שלהן קיוויתי, וכאמור לא נעשה תהליך משמעותי של כיול מדויק, ונמשכו המאבקים, ההתגוששויות והמחלוקות שפגעו במעמד בית המשפט העליון ובאמון שרוחשים לו חלקים ניכרים מן הציבור. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

עמיחי כהן " בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית" הארות פסיקה (2018).

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

יגאל מרזל "סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה: דיון נוסף בדיון הנוסף" ספר דורית ביניש

(אהרן ברק ,שחר ליפשיץ, קרן אזולאי, איתי בר סימן טוב , עורכים) (2017)

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018)