‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי עימותי בחירות בארה"ב ובישראל?

תוכן עניינים

מבוא. 5

עימות בחירות. 7

עימותים נשיאותיים בארצות הברית. 8

ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון בעימות בחירות, 1960. 8

עימותים בבחירות בישראל. 11

עימות מערכת הבחירות לכנסת התשיעית 1977:. 11

מערכת הבחירות לכנסת העשירית 1981:. 11

מערכת הבחירות לכנסת השתים עשרה 1988:. 11

מערכת הבחירות לכנסת השלוש עשרה 1992:. 12

מערכת הבחירות לכנסת הארבע עשרה 1996:. 12

מערכת הבחירות לכנסת החמש עשרה 1999. 12

עימות מתומן הבחירות לכנסת העשרים 2015. 13

אובמה רומני עימות 3. 20

ישראל יותר מסין 23

השוואה: הרצים לנשיאות ארה"ב 2008 ויחסם למזה"ת. 28

רפובליקאים ודמוקרטים:. 29

מועמדים הטובים לישראל. 36

עימות בבחירות הכלליות בבריטניה 2010. 38

עימות בחירות בצרפת. 40

סיכום.. 41

ביבליוגרפיה. 43

הנשיא אובמה והמועמד הרפובליקאי מיט רומני נפגשו במהלך קמפיין בחירות 2012 לעימות הטלוויזיוני, שבמרכזו נושא מדיניות החוץ. הכותרת שהיא גם תוצאת העימות ברורה: המשכיות והסכמה על עקרונות הבסיס של מדיניות החוץ האמריקאית. שני המתמודדים לא שירטטו מתווה חדש למדיניות זו. שניהם לא הצהירו, כי יתקפו את מרכזי הגרעין האיראני או ידחפו לפתרון הסכסוך הישראליפלסטיני. שניהם, מאידך, כיוונו לדעת הקהל האמריקאית, שהביאה לרתיעה מפני השימוש בכוח ולהתנתקות איטית מן המזרח התיכון. תהיה התוצאה בבחירות אשר תהיה, בינואר 2013 יהיה לישראל ידיד בבית הלבן, מישהו המוכן "לעמוד לצד" "בן הברית הגדול ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון". ואף על פי כן, במידה שהעימות שיקף את תכניות המועמדים, זו תהיה ארצות הברית השונה מתקופתם של קלינטון ובוש הבן. זו תהיה ארצות הברית שתיתן תמיכה דיפלומטית איתנה ותמיכה כספית, והיא אפילו תגביר את שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני. אבל בנושאי מלחמה ושלום, יהיה על ישראל להיחלץ בעצמה ממצוקותיה כשארצות הברית רק "לצידה".[1]

 בתקופות כהונתם של קלינטון ובוש ראינו ארצות הברית שונה. זו הייתה ארצות הברית, שלטוב או לרע, ניסתה לקדם את תהליך השלום והייתה פחות מסויגת משימוש בכוח על מנת לעצב את המזרח התיכון. זו גם הייתה ארצות הברית שהייתה פעלתנית יותר בשנים הראשונות של אובמה כנשיא ושלא חששה מלהתעמת עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בנושא תהליך השלום.
 החוב הלאומי התופח, עייפות הציבור האמריקאי ממעורבות צבאית והאביב הערבי כפו שינויים עמוקים. ארצות הברית השתמשה אמנם בכוח צבאי בלוב, אך בעימות האחרון אף אחד מן המועמדים לא המליץ להשתמש שוב בכוח כזה בסוריה. שני המועמדים הסכימו, כי יש להסיג את כוחות ארצות הברית מאפגניסטן והם הזכירו רק בחטף את המלחמה בעיראק ותוצאותיה. הנושא הפלסטיני, שבעבר היה במרכז השיח האמריקאי בנושאי חוץ, גם הוא הוזכר ביעף רק פעם אחת על ידי רומני ואפילו לא פעם אחת על ידי אובמה[2].
 שניהם נקטו בלשון זהירה בנושא איראן, שניהם תמכו בסנקציות, כאשר רומני טוען שהיה צורך לאמצן מוקדם יותר וביתר עוצמה. זו אולי נקודה הברורה מאליה אבל משמעותית—בארצות הברית יש תמיכה מסיבית בסנקציות. איש משני המועמדים לא ויתר אמנם על האופציה הצבאית, אף ששניהם התייחסו אליה כאמצעי של "בלית ברירה". שניהם לא גילו התלהבות רבה למשמע הצעתו של המנחה בוב שיפר לברית הגנה עם ישראל שלפיה התקפה על ישראל תיחשב כהתקפה על ארצות הברית. שני המועמדים היו חלוקים בתשובתם לשאלה: באיזה שלב יש לעצור את איראן? רומני חזר על אמירתו, שאסור שאיראן "תפתח יכולת גרעינית" ושוב הביע התנגדות לכך שאיראן תגיע למצב שבו היא תוכל לפרוץ במהירות לקראת פצצה. אובמה לעומתו אמר שלמקבלי ההחלטות האמריקאים יהיה מידע מעודכן אם איראן תבקש לעשות פריצה כזו. זהו אכן הבדל בעל משמעות אך ללא הבהרה לאיראן מה הן המשמעויות הנגזרות מתפישות אלה עלולה הבחנה זו להישאר נטולת משמעות מעשית.

ישראל 2015: שמונה ראשי המפלגות הבינוניות והקטנות התייצבו באולפן חדשות ערוץ 2 לעימות משודר לקראת הבחירות. ראשי המפלגות המובילות - רה"מ בנימין נתניהו וראשי המחנה הציוני יצחק הרצוג וציפי לבני - לא השתתפו בעימות.

במהלך העימות הכריזו יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר מרצ זהבה גלאון כי לא יישבו יחד באותה קואליציה; יו"ר ש"ס אריה דרעי הודיע כי לא יישב עם יאיר לפיד אם זה לא יתנצל על הפגיעה בחרדים. ולפיכך, אם הדוברים יעמדו בדבריהם, קטנים משמעותית סיכוייהם של הרצוג ולבני להרכיב קואליציה. לעומתם, סירב יו"ר כולנו משה כחלון להודיע על איזה מועמד ימליץ להרכבת הממשלה.

השידור, שנמשך קרוב לשעתיים, נפתח בנאומים בני דקה של ראשי המפלגות ובהמשך נערכו עימותים ביניהם. בסבב שבין כחלון ללפיד האשים כחלון את שר האוצר לשעבר כי "מחירי הדיור עלו ב־17%. זה בזמן לפיד. אתה יודע כמה מפתחות נמסרו בפועל בשנה האחרונה? אתה לא יודע כי אלה לא נתונים שאמרו לך. 7,300 מפתחות. זה הכל. ממני לא תשמע סיפורים. כבר התפטרתי מממשלה כשהיה צריך ואני הייתי קם ומתפטר ולא מחכה שיפטרו אותי". על כך השיב לפיד: "לבנות 112 אלף יחידות דיור זה לא פשוט ועשינו את זה. עובדתית: אלמלא היו עוצרים אותנו המחירים היו יורדים. הייתי בשטח, ראיתי את הבנייה". 

בין הנושאים שעמדו במרכז העימות של מערכת הבחירות בבריטניה היו התמודדות הממשלה עם תוצאות המשבר הכלכלי העולמי, השחיתות במערכת הפוליטית הבריטית לאור שערוריית החזר ההוצאות של חברי פרלמנט שהתגלתה כשנה לפני הבחירות, ומעורבותה של בריטניה במלחמת אפגניסטן ובמלחמת עיראק.

במסגרת מערכת בחירות זו התקיימו לראשונה בבריטניה עימותים טלוויזיוניים בין שלושת המועמדים הבולטים.

15 באפריל 2010 - עימות ראשון, שהתמקד במדיניות פנים;

22 באפריל 2010 - עימות שני, שהתמקד ביחסים בינלאומיים;

29 באפריל 2010 - עימות שלישי, שהתמקד בכלכלה ובמיסוי.

בפברואר 2007 הופיע סרקוזי בעימות בחירות טלוויזיוני בערוץ TF1, ובו הביע את תמיכתו בנקיטת פעולות חיוביות ביחס למיעוטים והחופש לעבוד שעות נוספות, וכן הביע התנגדות לנישואים חד-מיניים. ב-7 בפברואר החליט סרקוזי על מיזם לבניית נושאת מטוסים לא-גרעינית שנייה לחיל הים הצרפתי שתתווסף לנושאת המטוסים הגרעינית "שארל דה גול", בזמן ביקור רשמי בטולון עם שרת הביטחון מישל אליו-מארי הסביר צעד זה בכך שאז "תמיד תהיה ספינה מבצעית, כאשר לוקחים בחשבון את אילוצי האחזקה.‏ דעה חדשה זו מנוגדת לדיווח מינואר שבו נטען כי הוא נגד נושאת מטוסים שנייה.‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בנצור, א. הגלוי והסמוי במדיניות ארה"ב במזרח התיכון, מתוך יחסי ישראל, ארה"ב והיהדות האמריקנית בעת משבר. מרכז בר-אילן למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם המכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה,

פרופ'  אברהם בן־צבי, ‏הלילה הגדול של רומני, ישראל היום.