מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון השפעת הקודיפיקציה על שיטת המשפט הישראלית (עבודה אקדמית מס. 8454)
290.00 ₪
37 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8454
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי השפעת הקודיפיקציה על שיטת המשפט הישראלית?
תוכן עניינים
מבוא..............................................84
האם הקודיפיקציה משפיע על אופיה של שיטת המשפט בישראל?..............................................89
האם הקודיפיקציה משפיע על אופיה של שיטת המשפט בישראל?..............................................90
החלק הכללי של הקודקס..............................................91
השפעה על שקול דעת השופטים..............................................93
הקונטיננט: משפט צרפתי – הקוד סיביל..............................................93
אופי המשפט הישראלי לאור הקודקס ווזכויות אישיות..............................................94
פעולות משפטיות..............................................96
אופי המשפט לאור הקודקס בנושא החיובים..............................................100
חוזים..............................................106
חיובים בלתי-רצוניים..............................................108
נכסים..............................................110
ירושה..............................................112
סיכום..............................................114
ביבליוגרפיה..............................................116
נספח – הצעה..............................................118
מבוא
עבודה זו תעסוק בהשפעת הקודיפיקציה על שיטת המשפט הישראלית.
תישאלנה השאלות : האם הקודיפיקציה משפיע על אופיה של שיטת המשפט בישראל? האם אכן מפעל זה מקרב שיטת המשפט לשיטות המשפט הקונטיננטליות?
האם מפעל זה מצמצם את שיקול דעתם של בתי המשפט?
הצעת חוק דיני ממונות, הלא היא הקודקס האזרחי החדש של מדינת-ישראל, עומדת ליהפך לחוק.1
....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
[1]. עם השלמתו, עתיד המשפט האזרחי לעבור שינויים חשובים, הן ברמה הפרטנית-נקודתית, בעקבות רביזיה של כלל הוראות המשפט האזרחי, הן ברמה העקרונית -חשיבתית. יהיה על המשפטן הישראלי להסתגל ל"חשיבה קודיפיקטיבית", כפי שעליו "לחשוב חוקתית" בעקבות חקיקת חוקי היסוד. "מחשבה קודיפיקטיבית" משמעותה בראש -וראשונה מחשבה רחבה, שיטתית ומכלולית - גזירה של כללים משפטיים מתוך כללי-אב ועקרונות, תוך הרמוניזציה בין הכללים, וראייה בהירה של יחסי -הגומלין בין הכללים החלים בענפי המשפט השונים[2].
החתירה להרמוניה בין כללים אינה עניין לאלגנטיות או לאסתטיות בלבד. עקיבות במשפט מושגת על- ידי שמירה על הרמוניה; עקיבות היא תנאי חיוני לפתרונם של מצבי החסר הרבים הקיימים בכל שיטה. לא בכדי עריכת היקש היא האמצעי הראשי לפתרון מצבי חסר על-פי חוק יסודות המשפט. התשתית הרעיונית לשאיבת היקשים, ולעתים קרובות גם האפשרות המעשית לשאיבתם, נשמטת כאשר השיטה אינה הרמונית. בשיטה כזו המקורות השונים והבלתי-קוהרנטיים "מושכים" את הפתרון למצב החסר לכיוונים שונים, באופן שאינו מאפשר תשובה ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
קושי זה ויחתור לשפר את יעילותם של ההסדרים.
הקודיפיקציה עתידה להשפיע גם על הקלסיפיקציה של נושאים בתוך ענפי המשפט, כפי שנראה בהמשך. מיון בלתי-עקיב של נושאים תורם אף הוא לחוסר-ודאות. גם ההכרעה בדבר המיון של סוגיה נתונה אינה עניין בעל משמעות טכנית בלבד. משעה שממיינים סוגיה לתחום נתון, "נשמתו" של אותו תחום חלה על הסוגיה, וכך גם עקרונותיו הכלליים ותורת-המשפט האופפת אותו. המיון גם מוביל לזיהוי המקור הראוי לעשיית היקשים, שכן הוא ייעשה ככל האפשר על-ידי שאיבת רעיון מאותו תחום משפטי שבו ממוינת הסוגיה אשר לגביה יש חסר. עם זאת, התפישה המכלולית של הקודיפיקציה תוביל לירידה, אף כי מוגבלת, בחשיבותו ובמשקלו של המיון המשפטי. המבנה והתכנים של הקוד החדש יתרמו להעמקתה של תורה כללית למשפט האזרחי - תורה אשר כלליותה מפחיתה מחשיבות השיבוץ של הסוגיה הנתונה במסגרת ענף זה או אחר.
"הנדסת החקיקה" של המשפט האזרחי טומנת בחובה אתגרים חשובים אשר הוועדה מתמודדת עמם. מגמתה של רשימה זו היא, ראשית, להציג בתמצית את הצעת המבנה של הקוד האזרחי, אשר הוגשה לדיון בוועדת-הקודיפיקציה. הצעה זו מצביעה על כיווני המחשבה העיקריים המלווים את תהליך יצירתו של הקוד ועל מגמות הקודיפיקציה האזרחית בכלל. שנית, רשימה זו חותרת להצביע על הבסיס העיוני לקוד ולנתח את יתרונותיה של שיטת הקודיפיקציה, במהלך העיון במבנה.
הקוד האזרחי יעסוק, ברמות עומק שונות, בכלל ההיבטים של המשפט האזרחי, כשהדגש הוא על דיני הממונות. ארבעה סוגים של הוראות יימצאו מחוץ לקוד, כאשר תיעשה "עבודת ניתוק" בין הוראות אלה לבין גופו-של הדין האזרחי. אפרט עתה סוגים אלה:
הוראות אדמיניסטרטיביות -הוראות הנוגעות לניהול המרשם במקרקעין, לארגונו, לסמכויות המפקח על רישום מקרקעין, וכיוצא באלה הוראות, לא תיכללנה בקוד, אלא תיוותרנה בחוק נפרד שיעסוק בהיבטים אלה. כך גם לעניין פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
ערבוב כללים מהותיים עם כללים שעניינם הסדר של דפוסי פעילות אדמיניסטרטיבית "מדלל" את התפקוד הערכי של הקוד ומביא לפיחות משקלו כאבן-פינה למשפט האזרחי. זאת ועוד: המחשבה הקודיפיקטיבית עדיין זרה במידה רבה כיום למשפטן הישראלי, אשר הורגל בעבר לדרך עיון "נקודתית" בהסדרים. יהיה צורך להטמיע את התפישה המכלולית והמבט רחב-האופקים, שהגישה הקודיפיקטיבית מכתיבה. תפישה רחבה היא כמובן צורך השעה גם כיום, והחינוך המשפטי שואף אליה, אך מימושה בתנאים הבלתי-קודיפיקטיביים והבלתי-קוהרנטיים של השיטה הנוכחית אינו קל. חזרה לשיטת-חקיקה המקבצת גם אוסף של כללים נקודתיים בשאלות צדדיות לא תתרום לחינוך המשפטי הקודיפיקטיבי. "המשפטן הקודיפיקטיבי" יצעד מן הרעיון הטמון בכלל הרחב אל הסוגיה הנקודתית, ולעתים מזומנות יהיה עליו לגזור את הנקודה הקונקרטית מן הכללים הרחבים יותר. הכללתן של הוראות אדמיניסטרטיביות כאלה תטשטש מבט רחב זה ותפריע לתפקוד ראוי של הקוד.
מובן, כי גם ההכרעה באשר לסיווגה של הוראה נתונה כמנהלית או כמהותית תחייב עבודת מיון. כך, למשל, על-אף הלבוש ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
להשמיטו מן הקוד. אף שפורמלית זהו כלל אדמיניסטרטיבי, עניינית זהו כלל מהותי[3].
למרות גישה עקרונית זו, אין להקריב את הוודאות של הדין למען הזיכוך המבני. כאשר ההסדר המנהלי שלוב אינטגרלית בהסדר המהותי, אין לפצל את הטיפול בסוגיה, אלא יש להתייחס להסדר המנהלי ולקולטו בקוד, או למצער להפנות לטיפול הנתון לגביו מחוץ לקוד.
הוראות דיוניות וראייתיות - תפישת הקוד לעניין הוראות דיוניות דומה לתפישה באשר להוראות המנהליות, מן הטעמים האמורים לעיל. כך, ראוי כי דינים הנוגעים לאופן מינויו של מנהל-עיזבון על-ידי בית -המשפט, אופן מינויו של אפוטרופוס לחסוי, מועדים ואופן הגשת בקשות לבית -המשפט בעניינים שונים של המשפט האזרחי וכיוצא באלה הסדרים יימצאו לרוב מחוץ לקוד, למעט אם מדובר בהוראות מסוימות המשתרגות היטב במסת ההוראות המהותיות[4].
הוראות פליליות - הוראות מסוג זה מקומן כמובן מחוץ לקוד אזרחי. לעתים הוראות פליליות שלובות בדין שהוא אזרחי ברובו. כך, דיני הגנת הפרטיות [5] ואיסור לשון-הרע [6] כוללים גם הסדרים פליליים, וקיימות ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
האם הקודיפיקציה משפיע על אופיה של שיטת המשפט בישראל?
....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
המגמה היא להימנע מהפיכת הקוד לארגון טכני מחודש גרידא של ההוראות הפרטניות הקיימות. כמובן, אין בכך כדי לומר שאין מקום בדין להסדרים מפורטים המגבירים את הוודאות המשפטית, אלא רק כי אם עיסוקם של הסדרים אלה הוא בנושאים צדדיים, אין מקום להסדרים כאלה בקוד, להבדיל מהסדרתם בחקיקה קונקרטית נפרדת. אכן, האיזון שבין חקיקה ספציפית ומפורטת מדי, הפוגעת בתפקוד הנזכר לעיל של הקוד, לבין חקיקה לקונית מדי, אינו קל. יש להימנע גם מיצירת הסדרים סתומים ופתוחים מדי[7]........ ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
שירות ללקוח), תשמ"א - 1981; חוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973; חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה - 1974 ועוד. מגזר התחולה הספציפי והמפורט מאוד של דינים אלה מבחינה משפטית מצדיק את הותרתם מחוץ לקוד, על-אף חשיבותם הרבה בחיי היומיום[8].
כך הם פני הדברים גם לגבי חוקים קנייניים מיוחדים, כגון חוק נכסי המדינה, תשי"א-1951; חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), תשמ"א-1981 ועוד[9]. ייתכן שגם חוקים נזיקיים מיוחדים ייוותרו מחוץ לקוד[10]. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
כך, גם חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] על שלל הסדריו, לא יהיה לחלק מן הקוד. מן הצד המעשי, תחולתו של דין הגנת הדייר הולכת ומתמעטת עם חלוף הזמן, ומן הצד העיוני - זהו מוסד משפטי הרווי הוראות פרטניות שלהן אופי משפטי מיוחד. אין מקום לסוג כזה של הוראות בקוד. למניעת ספק יודגש שוב: אין הקוד האזרחי החדש עוין את הוודאות המשפטית המושגת על -ידי קונקרטיזציה גבוהה. הוא אך עוין את ההכללה בקרבו של הסדרים מפורטים בנושאים מיוחדים, באופן הפוגם בתפקוד התכליתי של הקוד, כנזכר לעיל.
האם הקודיפיקציה משפיע על אופיה של שיטת המשפט בישראל?
....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר..........
הן בצרפת והן בגרמניה חלקים חשובים של המשפט האזרחי פותחו מחוץ לקוד. הדוגמאות לכך רבות: בצרפת ניתן להצביע, למשל, על הפיתוח של דיני הביטוח מחוץ לקוד[11]; הסדרים צרכניים פותחו בקונטיננט בחקיקה חיצונית, לרבות חקיקת החוזים האחידים בגרמניה[12]; ודין מרכזי האוסר על תחרות בלתי-הוגנת נחקק בגרמניה מחוץ לקוד[13]. חקיקה נזיקית מיוחדת ונפרדת המטילה על יצרנים אחריות חמורה בגין נזק עקב מוצרים פגומים נחקקה בגרמניה ובשווייץ [14] שיקול מרכזי שהצביעו עליו בעניין זה כמצדיק הותרת נושאים אלה מחוץ לקוד טמון בכך שעדיף כי הקוד יכלול רק נושאים כלליים שאינם פתוחים לשינויים תכופים[15].
הקוד יעשה שימוש תדיר בהוראות הפניה, טכניקה אשר, מחד גיסא, תסייע למנוע טשטוש של המסר הערכי-מהותי בקוד, ומאידך גיסא, תמנע פגיעה בתודעת הקהילה המשפטית והציבור באשר לעצם קיומו של אותו הסדר חיצוני לקוד. לעתים הוראת ההפניה לא תהיה סתמית, אלא תלווה, כפי שנראה בהמשך, גם בחקיקת הוראה כללית כזו או אחרת, אשר תבטא עקרון-על ותפנה להסדר המפורט בדין החיצוני[16].
הדיון להלן יעסוק בחלקים השונים בקוד, על-פי הצעת המבנה הרצופה כנספח לרשימה זו.
.
החלק הכללי של הקודקס
רבים מהקודקסים הזרים כוללים הוראות כלליות המכריזות בחגיגיות על תכליתו של הקוד [17] אמנם, הקוד הישראלי יימנע מהכרזות "חגיגיות", אולם ייקבע חלק כללי אשר יגבש בקווים כלליים את התפישה הפרשנית של הקוד. כמו קודים זרים, לא יכלול הקוד האזרחי פרק הגדרות פרטני. חוק הפרשנות, .
בעלי אופי עקרוני, כגון כך שיש לפרש את הקוד ברוח חוקי-היסוד; כמכוון להשיג תכלית צודקת; להימנע מהפליה; לקדם ערכי-יסוד של השיטה. הנחות-תכלית אלה של החקיקה ואחרות, פותחו היטב בכתביו של הנשיא ברק[18]. אכן, אפשר לגרוס כי קביעות כאלה אינן נחוצות, שכן תורת-המשפט תעשה את שלה, ותוביל לתוצאה דומה, אולם נודעת חשיבות מסוימת גם לעיגון חקיקתי של תפישות פרשניות אלה, שכן בכך תוגבר המודעות לצורך בגישה פרשנית "פתוחה".
יודגש, כי חוק יסודות המשפט, יחול גם לעניין השלמת חסר בקוד, כפי שהוא חל בהקשר למצבי-חסר בחוקים אחרים. אין כוונה לסייג את תחולתו ככל שהדבר נוגע לקוד. ברור, כי מעמדו המכלולי של הקוד ומגמתו לשמש כדבר החקיקה המוביל במשפט האזרחי תגרום לכך שבמקרי חסר תוענק עדיפות להסדרים בקוד כמקור ראשי להיקש, אולם מגמה זו היא טבעית ואינה דורשת עגינה חקיקתית מיוחדת.
עקרונות פרשניים כלליים אחרים יחולו אף הם לעניין פרשנות הקוד, כגון הכלל המעדיף specialis lex על-פני generalis lex גם לגבי עקרונות אלה ניתן להסתפק בתורת-המשפט, ללא צורך בחקיקת המובן מאליו.
מוצע, כי מספר עקרונות כלליים בשיטתנו יזכו לאזכור מפורש ומיוחד בקוד. המדובר בראש וראשונה בעקרון תום-הלב ובסיוגן של זכויות מכוח תקנת-הציבור. בכך יזכו "עקרונות-על" אלה, על-פי המוצע, למעמד מיוחד, המוקנה להם כיום גם ברמה הפסיקתית[19]. עקרון תום-הלב הוכר לא אחת כחל בכל תחומי המשפט, וקליטתו כעקרון כללי אינה מעוררת קושי[20]. גם לעניין העקרון .
חולתו מבחינה ענפית.
כמו כן הוחלט בשלב זה לקבוע את עקרון ה- de-minimis כעקרון כללי. עקרון זה קבוע כיום בתחום הנזיקין, בסעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וניתן ליישמו במגזרים אחרים של המשפט, מכוח עקרון תום-הלב[21]. ראויה קביעתו המפורשת של עיקרון זה כאמצעי אשר ימנע עמידה קנטרנית על זכויות בעלות אופי שולי, באופן הגורר התדיינויות מיותרות.
החלק הכללי בקוד יהיה נרחב פחות מאשר בקודים זרים שונים. כך, הקוד של Louisiana כולל הוראה לגבי מקורות הדין (custom and legislation)[22]. הוראה דומה אינה דרושה בקוד שלנו. חוק יסודות המשפט, הקובע את מקורות הדין, יחול, כאמור, גם על הקוד, ולא דרושה בו אפוא הוראה מיוחדת בנידון.
השפעה על שקול דעת השופטים
הקונטיננט: משפט צרפתי – הקוד סיביל
ה-Civil Code בצרפת כולל בחלק הכללי הוראות לגבי ברירת דינים; חוסר רטרוסקפטיביות הקוד; חובת השופט לפסוק גם במקרה של לקונה; ועקרונות הפסילה של חוזים עקב תקנת-הציבור[23]. לעניין ברירת דינים, הרי שפרק ז לקוד הישראלי יטפל בכך[24]. באשר לחוסר-הרטרוספקטיביות, ההוראה שתקבע את חזקות התכלית של הקוד אכן עשויה לכלול התייחסות דומה באחת מחזקות התכלית[25]; באשר לחובה של השופט לפסוק גם במקרה חסר, הוראה מסוג זה תהיה תמוהה ומיותרת בשיטתנו. מסורת היא עמנו, כי לעולם השופט פוסק בדין, ובמקרה חסר הוא מוצא את התשובה בעקרונות ההשלמה שבחוק יסודות המשפט ובפיתוח משפט שיפוטי[26]. לעניין תקנת-הציבור, העיקרון הכללי של "אין חוטא נשכר", שייקבע בקוד, מכסה נקודה זו.
הקוד האיטלקי כולל בחלק הכללי הוראות לעניין פרשנות (פרשנות מילולית, פרשנות תכליתית, וכיוצא באלה), וכן הוראות לעניין היקש[27]. כאמור, גם הקוד שלנו יכלול התייחסות כללית לפרשנות התכליתית; ואילו לעניין היקש, ההסדר מצוי בחוק יסודות המשפט.
של חוסר-הגינות[28]. הוראה כללית לעניין שלילת הזכות לבצע פעולות שלא בתום-לב אכן תיכלל גם אצלנו, כאמור לעיל. הקוד החדש האחר, הקוד של Quebec מדגיש, במיוחד בחלק הכללי, את זכויות האדם ואת עקרון תום-הלב. כאמור, אחת מחזקות התכלית שתיקבע אצלנו (וראוי כי תהיה זו הראשונה בסדר ההופעה, לצרכים דקלרטיביים) אכן תתייחס לזכויות-היסוד.
דומה, כי בחינת ההוראות הכלליות בקודים אחרים מצביעה אפוא על כך, שהצעת המבנה לקוד הישראלי אינה "מחמיצה" הסדרים חשובים אשר ראוי לכוללם בחלק כללי זה.
אופי המשפט הישראלי לאור הקודקס ווזכויות אישיות
ידועה היטב ההבחנה הבסיסית שבין זכויות רכושיות לבין זכויות של האישיות[29]. במרכזו של חלק ב לקוד מצויה הוראה המפרטת את זכויות האישיות[30]. במידה ידועה, בהוראה זו יש משום חזרה על זכויות האישיות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו [31] תרומתה (המוגבלת) של ההוראה הנידונה תהיה בקליטת העקרונות הקבועים בחוק-היסוד אל תוך המסגרת של המשפט האזרחי. כידוע, קיימת שאלה בכל הנוגע למעמדם של חוקי-היסוד במשפט הפרטי[32]. אף שהכוונה היא להסתפק בקוד בהוראה דקלרטיבית בלבד בדבר זכויות האישיות, וגם כיום אפשר בוודאי
נשקלה האפשרות לכך שההוראה הנידונה תוגדר כהוראה אופרטיבית, המקימה זכות לסעדים. אפשרות זו נדחתה בשלב זה. בכל הנוגע להגנת הזכות לפרטיות ולשם טוב, קיימת חקיקה סדורה בנידון, המעצבת את הזכות, וחקיקה זו תיוותר בעינה. לעניין זכויות אחרות של האישיות, ובראשן הזכות לכבוד, הסדרת ההגנה עליה דורשת עיבוד בעייתי מאוד בשל האמורפיות של הגדרת הזכות. בעניין זה עדיף לתת לפסיקה ולחקיקה לעשות את שלהן על-פי התפתחות הניסיון מעת לעת. כך, למשל, חוק זכויות החולה, אשר נחקק זה לא כבר, הוא דוגמא יפה לעיבוד חקיקתי כנזכר[33].
באשר לזכויות אישיות אחרות, הקוד יסתפק בהתייחסות כללית בלבד לזכותו של אדם לקבוע את שמו ולשוויון זכויות בין ילד מאומץ לבין ילד טבעי, כשההסדר המפורט של דיני השמות, הצהרת המוות והאימוץ, יימצא בדינים המיוחדים הקיימים כיום מחוץ לקוד.
חלק ב בקוד ("זכויות בנוגע לאישיות") יכלול הוראות הנוגעות לכשרות המשפטית הסטטית של היחיד (דהיינו: לעניין עצם
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שכון וייזום בע"מ פד"י מט(2) 265 .
ע"א 3912/90 .SA Eximin, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4) 64.
ע"א 402/76 אזרניקוב נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 270, 274; בג"צ 376/81 לוגסי ואח' נ' שר התקשורת ואח', פ"ד לו(2) 449
of Study Source A" S. Herman & Shalev .G
1094, 1091 .Rev .L Louisiana 35 "Codification Contract Israel's.
Carl J. Friedrich "The Ideological and Philosophical Background" in The Code Napoleon and the Common-Law World (New York, Bernard Schwartz ed., 1954).
Roger Pearson Voltaire Almighty: A Life in Pursuit of Freedom (New York, ).
