עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון הגנה תרבותית במשפט הפלילי, סייג לאחריות פלילית דיני עונשין (עבודה אקדמית מס. 8450)

‏390.00 ₪

41 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8450
סמינריון הגנה תרבותית במשפט הפלילי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגנה תרבותית במשפט הפלילי?

 

תוכן עניינים

מבוא.

רצח על רקע כבוד המשפחה.

היסטוריה. 

היקף התופעה. 

שיקולים "בעד" התופעה: התייחסות השלטונות במדינות ערב המקלים עם רצח נשים על רקע כבוד המשפחה. 

שיקולים "נגד" התופעה. 

מי הם הרוצחים הפוטנציאלים – משיבי הכבוד וגואלי הכבוד?. 

מדוע נרצחות נשים ולא גברים?. 

אופיו הטקסי של הרצח. 

מילת נשים.

סיבות למילת נשים טיעוני "בעד". 

מילת נשים באסלאם.

מילת נשים בישראל. 

משפט בינ"ל : האחריות הבינלאומית של המדינה להפרות זכויות אדם בכלל ומילת נשים בפרט. 

הקונסטרוקציה המשפטית המאפשרת את החלת דיני זכויות האדם ביחסים בין פרטים.

משפט משווה: יחס מדינות העולם למילת הנשים- טיעוני "נגד". 

ריבוי נשים בעד או נגד?. 

טיעוני נגד. 

מתן היתר לריבוי נישואין – טיעוני "בעד". 

ריבוי נשים במגזר הבדואי - פוליגמיה בנגב. 

הנדון: כתב אישום נגד בן הדת המוסלמי בגין שנשא אישה שנייה. 

הנדון: היתר נישואין אשה שניה. 

נושא הדיון: דחיית תביעה להיתר נישואין

השלכות והשפעות נישואי הפוליגמיה על האישה הבדואית. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

 

עולה הדילמה האם יש להתחשב בתרבות המיעוט בקונסטרוקציה של הדין הפלילי (רצח נשים, מילת נשים רצח ילדים עי אמהותיהם בתרבות היפאנית, וכו').

 

שאלת ההתחשבות בתרבות הנאשם במשפט הפלילי יוצרת מספר קונפליקטים:

1.ברמת הפרט- האם לציית לחוק או לתכתיבים התרבותיים.

 2.ברמת המדינה – האם המדינה הליבראלית צריכה להתחשב בתרבותו של הנאשם במסגרת המשפט הפלילי? יש לכך השלכות חשובות ורבות.

נבחן את ההתחשבות בתרבות הנאשם במשפט הפלילי בזווית של כמה תיאוריות:

 1.הרלטיביזם התרבותי.

2.המדינה הליבראלית.

3.תיאוריה פמיניסטית.

בהמשך נתקדם לשלב הפראקטי ונראה איך ברמה המצויה יש להכיר בטענות תרבותיות בהליך הפלילי.

הגנה תרבותית (cultural defense) – ההתחשבות בתרבותו של הנאשם במשפט הפלילי. עושים במושג זה שימוש בפסיקה האמריקאית והישראלית. הגנה תרבותית זה לא רק סייג לאחריות הפלילית, אלא מדובר פה בהתחשבות בתרבות הנאשם בכל השלבים השונים בהליך הפלילי (דרך סייג, הקלה בענישה ועוד).

רב תרבותיות במשפט הפלילי – קיומן של כמה תרבויות בחברה אחת, כאשר בני האדם החיים באותה החברה מעוניינים לגור יחדיו ביחסי הבנה אך תוך שמירה על תרבויות נפרדות.

פלורליזם תרבותי- לעומת רב תרבותיות זהו מצב בו קבוצות קטנות החיות לצד קבוצה גדולה שומרות על הזהות הייחודית שלהן. קיום הקבוצות האלו הוא בעל ערך לתרבות הדומיננטית. פלורליזם תרבותי הוא ערך בחברה הרב תרבותית פלורליסטית.

החברה הליברלית חייבת בפלורליזם מכמה סיבות:

הפלורליזם שומר על חיות תרבותית, יש ספיגה של מאפיינים תרבותיים ממגוון רחב ותורם להתפתחות של החברה בכללותה.

השוני התרבותי משקף את החשיבות של ערך החירות בעיני הרוב.

הפלורליזם התרבותי הוא תוצר בלתי נמנע של המחויבות הדמוקרטית לחירות.

.

המחויבות של המדינה לפלורליזם מסייעת לשמור על הזהות התרבותית השונה ע"י כך שהיא משמרת ערכים תרבותיים חשובים.

למדנו כבר שהזהות התרבותית מהווה מוקד עיקרי של זהות האדם. לפיכך הזהות התרבותית מספקת ביסוס לזהות האישית הפרטית שלנו.

מדובר בהתנקשות שסיבתה היא מושג הכבוד בתרבות המקומית, והרוצח הוא אחד מבני המשפחה של הנרצח (אך לא בן הזוג). בימינו משמש המושג בעיקר בהקשר של החברה המוסלמית או של חברות שהיו תחת כיבוש מוסלמי והושפעו ממנו בעיקר בחברות מסורתיות.

רציחות המתבצעות עקב תחושה סובייקטיבית של הרוצח שנעשה עלבון לכבוד המשפחה. מדובר על התנקשות שהסיבה שלה היא מונח הכבוד בתרבות המקומית, ואחד מבני המשפחה הוא הרוצח (אבל לא בן הזוג). בימינו משמש המושג בייחוד בהקשר של החברה המוסלמית או של חברות שהיו תחת כיבוש מוסלמי והושפעו ממנו בעיקר בחברות מסורתיות.

בסוג רצח זה כמעט כל הנרצחים הן נשים. לפי נתוני האומות המאוחדות כל שנה נרצחות במדינות שונות בעולם מעל חמש אלף נשים מהסיבה של "חילול כבוד המשפחה". מלבד לנשים ידוע שנרצחים גם תינוקות שעצם הולדתם מזכיר כי חולל כבוד המשפחה. בין אם זה ילדים שנולדו לנשים לא נשואות או שהם נולדו כתוצאה ממערכת יחסים מחוץ לנישואין (ממזרות).

בנוסף, אנסה להסביר בעזרת דוגמאות, מיהם בעיקר הרוצחים, מה מטרותיהם ברצח זה ובאילו סוגי רציחות משתמשים הרוצחים. 

בחברה המוסלמית המסורתית האישה מחויבת למשפחתה (לפני הנישואים), לבעלה ולילדיה. בחובתה לדאוג על הניקיון בבית, גידול ילדים, בישול אוכל וכו'. אך החשוב מכל, בחובתה לדאוג לכבודה. כבוד האישה - הוא הדבר החשוב ביותר שיש לאישה, כי כבודה הוא גם כבוד משפחתה. 

. אצל המוסלמים, על מנת לשמור על כבודה, אישה צריכה להתנהג על פי הנורמות ההתנהגותיות המקובלות בחברה זו: היא צריכה להיות צנועה, להתלבש בהתאם ולא לחשוף את גופה, לא לרכל ולצעוק בקול רם, אסור להתנגד לאביה או לבעלה וכו'. לעומת האישה, אשר התנהגותה הטובה אינה מוסיפה לכבודה, כי היא חייבת להתנהג כך, הגבר יכול להוסיף לכבודו. מעשיו המוכיחות את גבריותו או בעזרת עושרו של הגבר המוסלמי נותנים לו אפשרות להוסיף לכבודו. זאת אומרת, שבחברה המוסלמית, כבודו של הגבר הוא בעל אופי אקטיבי ואלא של האישה בעל אופי פסיבי. ניתן לבסס את נאמר עד כה בהמשך עבודתי זו. רציחות בעקבות חילול כבוד המשפחה ייחודי לתרבויות וחברות שבהן כבוד המשפחה נתפס כערך עליון העומד, בסיבות מסויימות, מעל לערך של חיי אדם.

בתרבויות אלה הפרט משועבד לזיקה של הכלל ועליו להימנע מלגרום לחרפה.

ברצח ברקע של חילול כבוד המשפחה, המשפחה היא זאת ש"מזמינה" את ההתנקשות והרוצח הוא רק אמצעי. הרוצח לא נוהג מתוך אמוציה אלא מתוך אחריות תרבותית. בסיטואציות רבות הרוצח אינו מעוניין באחריות זו. דבר הרצח מחזיר את הכבוד למשפחה ואף מגדיל את כבודה, היות שהמשפחה מראה שהיא לא מוכנה להשפלת כבודה, ולו במחיר של הקרבת אחד מבני המשפחה. כמו שלא משמעותי מי הרוצח, לא משמעותי מי עומד לדין. בתימן ילדים יכולים לעמוד לדין במקום אב או דוד, הלוא שהאשמה היא משפחתית, בדיוק כמו הכבוד.

שפך דם על רקע כבוד המשפחה יכול להתבצע רק בסביבה שתומכת בה. ללא תמיכת הסביבה, לרצח אין חשיבות. זאת, בסתירה לשפך דם מתוך קנאה בחברה המערבית של ימינו שבו לרוצח, אף אם יש הבנה במקרים מסויימים, אין חיזוק חברתי. לרוב, מתורץ מעשה רצח כזה בטענה שהאישה קיימה קשר רומנטי או מיני שלא על דעתם או בהסכמתם של בני משפחתה, או שאורחות חייה אינם נושאים חן בעיניהם. רוצחי נשים מסוג זה מגדירים מעשים כאלו כ"חילול כבוד המשפחה" ואינם רואים במעשה רצח אלא "שמירה על כבוד המשפחה". להלכה, מתייחס הדין הפלילי בישראל למעשים כאלו כמעשי רצח לכל דבר. בפועל, נוהגים לעתים בתי המשפט להקל בעונשם של רוצחים אלו ועל כך ענפה הפסיקה.

המזרח הקדום: החברות התרבותיות במזרח הקדום ייחסו חשיבות רבה לבתולים של האישה, בהיבט ממוני ובהיבט מוסרי. הבתולים שימשו ראיה לצניעותה המינית של האישה והיוו אות לטהרה ומוסריות.

ע"פ התורה לפגיעה בבתולי נערה היה תעריף כספי עבור האב, היות שמוהר הבתולות שיקבל יהיה קטן יותר. ולכן היה אמור לפצותו על האבידה. כנגד זאת, נערה מאורסת שקיימה יחסי מין מתוך רצון עם אדם שאינו ארוסה, דינה סקילה שהרי פגעה בדיני האתיקה. פרשנות חז"ל היא מכיוון שאישה שלא הייתה בתולה בליל הנישואין, איבדה את בתוליה בתקופת האירוסין. אך פשטו של מקרא, פתוח גם לפרשנויות מסוג אחר.

כי יקח איש אשה ובא אליה, ושנאה ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע. ואמר, את האשה הזאת לקחתי, ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים... ואם אמת היה הדבר הזה: לא נמצאו בתולים לנערָ‏ והוציאו את הנערָ‏ אל פתח בית-אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה: כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה. ובערת הרע מקרבך.

כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל, ומתו גם שניהם: האיש השכב עם האשה, והאשה; ובערת הרע, מישראל.

כי יהיה נערָ‏ בתולה, מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא, וסקלתם אתם באבנים ומתו: את הנערָ‏ על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר עִנה את אשת רעהו. ובערת הרע, מקרבך. ואם בשדה ימצא האיש את הנערָ‏ המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה: ומת האיש אשר שכב עמה, לבדו. ולנערָ‏ לא תעשה דבר, אין לנערָ‏ חטא מות: כי כאשר יקום איש על רעהו, ורצחו נפש- כן הדבר הזה. כי בשדה מצאה. צעקה הנערָ‏ המארשה ואין מושיע לה."

 מסתבר שבין יסודות מערכת המשפט המנהגי, לבין המציאות קיימת סתירה עמוקה, כיוון שהעבריין במערכת המשפט המנהגי הוא דווקא הגבר ולא האישה. המשפט המנהגי אינו עוסק בכלל בדינה של האישה, היא איננה בכלל אישיות משפטית. למשל, אפילו קיימה האישה יחסי מין מרצונה עם גבר, הוא זה שיענש במערכת המשפט המנהגי. מצב דברים זה מבלבל ויוצר לעיתים אי הבנות.

במציאות תדחה כל משפחה ניסיון לפגוע בגבר מתוכה. כך, למרות שהחוק המנהגי יכול לקבוע כי דמו של הגבר הפוגע בכבוד מותר ואינו ראוי לגאולת הדם, הרי במציאות הדבר יכול להפוך למוקד של הקזת דם של שתי קבוצות. כלומר, המסקנה היא שנשים הן שנרצחות רק מפני שהדבר זול יותר מבחינה חברתית. בחברה השבטית, כל פגיעה בגבר הפוגע בכבוד האישה וכך מחולל את כבוד משפחתה תגרור אחריה מעגל קסמים של גאולת דם. לכן למרות שהחוק השבטי קובע שהגבר הוא שנושא באחריות, ברור שאילו החוק היה מיושם, היו עקרונות גאולת הדם יוצרים מלחמת שבטים. האישה מוקרבת על ידי המשפחה אשר בכך פוטרת את עצמה מלרתוח את הגבר שחילל את כבודה של המשפחה.

ישנו צד פולחני למעשה, אשר נועד לענות על הצרכים הנפשיים ולהעביר מסר לקהילה. חסאן מתארת שורה של מעשי רצח פומביים מזעזעים בשנים האחרונות, על מנת להוכיח שזה קיים

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דורון מנשה ואייל גרונר מהות הספק הסביר (הוצאת נבו, 2017).

 

ע"פ האני חסון נ' מדינת ישראל  

ע"פ איסמעיל אזברגה נ' מדינת ישראל 

 

Alison Dundes Renteln, The Cultural Defense 

Tamar Tomer Fishman " Cultural Defense" Cultural Offense" or No Culture At All? An Empirical Examination of Israeli Judicial Decision in Cultural Conflict Criminal Cases and the Factors Affecting Them" 100 J. Crim. L. & Criminology 475 

Wendy M. Gonzalez "International Watch: Karo Kari: Honor Killing" 9 Buff. Women's L.J. 22 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות