‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי דיני בוררות בישראל ומשפט משווה?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

סקירה היסטורית. 4

הבוררות. 5

יתרונות מוסד הבוררות. 6

הליך הבוררות הישראלי 7

כללי האתיקה בבוררות. 8

הסכם הבוררות. 10

צדדים מיוחדים.. 11

הסכמה. 12

בעיות בהסכם הבוררות עצמו 13

סכסוך. 13

דיני עונשין 14

דיני חברות - פירוק חברה. 14

דיני עבודה. 14

דיני קניין - In Personam, In Rem ו- In Rem Quasi 15

חריגים לפס"ד מרקו בסן:. 16

משפחה - מעמד אישי –. 17

הסכם בוררות אד הוק. 18

בוררות סטטוטורית. 18

קביעת פיצויים ע"י בורר. 18

מערכות יחסים מיוחדות. 18

טריבונלים שיפוטיים פנימיים.. 20

הפניית בית המשפט. 20

תמריצים חיוביים לפנות לבוררות דרך סעיף 79ב. 24

בית המשפט המוסמך. 24

סמכות מקומית בבוררות. 25

סעדי בית המשפט המוסמך. 25

גישות בית המשפט לעניין עיכוב הליכים.. 27

תניית "סקוט נ' אייברי". 29

הבורר. 30

מינוי הבורר. 30

'זבלא' ומוטב זוגי 31

בוררות מסוג של "מוסד". 31

מינוי בורר חלופי 33

ביטול מינוי 34

נוכחות בוררים ובורר מכריע. 35

שכר הבורר. 35

אתיקה: הפחתת שכר הבורר. 35

סמכויות בורר. 36

סדר ניהול הבוררות. 36

נוכחות הצדדים.. 37

עדים.. 38

סעדים זמניים.. 39

אבעיה. 41

ביטול פסק בוררות. 41

הליכי הביטול (סעיף 24) 42

הליכי ישוב סכסוכים אלטרנטיביים המתחרים בבוררות. 46

הבוררות - משפט משווה. 47

סיכום.. 48

ביבליוגרפיה. 49

בוררות היא מוסד משפטי, שמעוגן בחוק, ומטרתו לאפשר יישוב סכסוכים באופן מכריע. זהו רעיון שאינו חדש. יש שאומרים שמערכת המשפט התפתחה מתוך המבנה של בוררות. הבחירה של הבורר נעשה באופן פרטי ולא ע"י המדינה. בימי המקרא היו נבחרים שופטים ע"י העם שלא נבחרו ע"י האל כלל, וכן היו זקנים שנבחרו ע"י העם. כמו כן, בהיסטוריה הכללית היו בוררים שהכריעו ללא פניה של המדינה אלא פניה פרטית של הצדדים. הפניה לבתי המשפט ע"י המדינה שמחליטה מי השופט היא התפתחות יותר מאוחרת. מי שהייתה לו סמכות דתית, ובן למלכים, הייתה לו סמכות שיפוט במקרים רבים, אך רוב המחלקות הוסדרו ע"י בורר. המקרה הראשון שבו המדינה כופה על האזרחים ללכת למוסד שיפוטי שהמדינה מינתה היה בשלהי הרפובליקה הרומית. כאמור לא מדובר בימי האימפריה אלא בימי הרפובליקה. הרפובליקה מינתה אנשים, ע"י הסנט, ולכל אחד מהם היה תחום סמכות משלו. הקונסולים היו בעלי הסמכות העליונה, ובעיקר ניהול הרפובליקה. הדיקטטורים היו מנהיגי הרפובליקה שמונו למקרי חירום. הפריאטורים היו עוסקים בעיקר בשיפוט. היו באים אל הפריאטור מקרים מסוימים בתחום הפלילי והוא היה שופט אותם. בתחילה לא היו פונים אליו בנושאים שאינם פליליים, אך ברבות הימים היו מתחילים לפנות אליו גם לתחומים שאינם פליליים. מינוי הפריאטור היה מינוי כפול כמו כל שאר התפקידים. ברבות הימים נוצר מתח בין שני הפריאטורים, והתפקיד פוצל לפריאטור בעל תחום שיפוט בתוך רומא ולשני ניתנו סמכויות שיפוט במדינות שמחוץ לרומא. פיצול זה המשיך לחלוקה בין התחום הפלילי והתחום האזרחי. המצב היום הוא שלמדינה יש את העליונות בתחום השיפוט ואילו לבורר יש סמכות משנית.

במדינת ישראל יש הסדר לבוררות בחוק מאז קום המדינה, וכן ישנו הסדר לבוררות גם במג'לה. האנגלים לא אהבו את זה שהבורר פועל לפי הדין המוסלמים, ובשנת 1922 הועתק חוק הבוררות האנגלי שקיים מאז 1889. עד 1968 זה היה חוק הבוררות בארץ. בהצעת החוק ל-1968 נאמר במפורש שמטרת הבוררות היא להקל על בתי המשפט. אחד הדברים הבולטים במוסד הבוררות הוא שבתי המשפט רואה בו כמעין מפלט בשעת לחץ. חשוב לזכור גם את היתרונות הפנימיים של מוסד הבוררות עצמו, מעבר להקלה על בתי המשפט. בתי המשפט כמעט ולא מזכירים את היתרונות הפנימיים וחשוב להיות מודעים ליתרונות אלה כדי להנחיל את המודעות לאזרח הקטן. [1]

היתרונות הפנימיים הם:

þ     זמן - הצדיים שולטים על אורך ההליך. הם יכולים להחליט מתי ייתן הבורר את הכרעתו, והוא אכן מחוייב לתת פסק בזמן. בתי המשפט לא חייבים להיענות לרצון הצדדים, וגם אם הם ירצו הם לא יספיקו. כמו כן, מועדי הדיונים בבתי המשפט לא נקבעים על פי רצונם של הצדדים אלא של בית המשפט. בבוררות הצדדים מחליטים מתי יתקיימו הדיונים.

þ     קביעת אופי הדיון- לצדדים יש שליטה על בחירת האדם שיכריע בסכסוך. כאשר שני הצדדים מעורבים בקביעת התהליכים, יותר קל להם לקבל את ההכרעה, גם אם ההכרעה לא לרוחם. בתי המשפט לא יכולים לגרום להגברת המוכנות של הצדדים לקבל את ההכרעה. דבר זה נכון לכל נושא אשר קשור להליך הבוררות. הצדדים יכולים להתנות כל דבר חוץ מהתוצאה עצמה. החל מאופי הדיון ועד צורת ניסוח התוצאה.

þ     פלורליזם - ניתן ליצור בוררות לפי שיטות משפט שונות (משפט עברי, משפט איסלנדי, משפט הודי וכו'). כמו כן, הבחירה של הבורר יכולה להיות לפי המגזר ממנו הוא בא (ערבי, חרדי, אשכנזי, רוסי ועוד). כמובן שיתרון זה הוא חשוב רק כאשר שני הצדדים הם מאותה התרבות. חיסרון של תכונה זו הוא שהאזרח הקטן פחות מאמין בבתי המשפט. [2]

þ     בוררות מקצועית - ניתן לספק בורר שהוא מקצוען בתחום הסכסוך. ליתרון זה יש השלכות עצומות. השאלה האם שופט צריך להיות מקצוען היא מאוד מורכבת. מי שסובר שכדאי שלאדם המכריע את הסיכוך יהיה ניסיון בתחום הסכסוך ילך לבוררות.

חברה העוסקת בסחורות עושה הסכם שבעלי האוניה יובילו מתכות מסקוטלנד לקנדה. לפני שהספינה מגיעה לנמל מתברר שצריך מיגון מיוחד מפני קרחונים, אשר אין לספינה. הספינה חוזרת לסקוטלנד כדי לחכות לקיץ. כאשר מגיעה הספינה לנמל הייתה שביתה ולא היו פועלים בנמל. הסקוטים לא מחכים יותר מדי ומשכירים את הספינה ללקוחות אחרים (אחרי שהחוזה פג). השוכרים תובעים את בעלי הספינה והוכרע ע"י הבורר שבעלי הספינה צודקים. החוזה כבר הסתיים ובעלי האוניה לא חייבים דבר לחברת הטיטניום. הקנדים הגישו בקשה לבטל את הפסק ובקשתם נדחתה. לורד דנינג פסק שהבורר הוא שווה ערך לשופט, ולכן אין לבטל את הכרעת הבורר. למעשה אומר הלורד דנינג שהבורר הוא מקצוען ולכן הוא עדיף - "The Arbitrator is just as likely to be right as the judge, probably more likely" . על ההחלטה הזו ערערו לבית הלורדים ושם נקבע שיש לקבל דברי הלורד דנינג, אם כי דבריו הם קצת חסרי טקט. לורד דיפלוק אמר שלא צריך להגזים ולהגיד שבורר עדיף משופט. אנו יכולים לראות את שני הצדדים של התכונה הרביעית למוסד הבוררות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גדעון פישר בוררות בעולם העיסקי בעריכת כב׳ השופט ד״ר וינוגרד (2015)

אורי שטרוזמן ספר הבוררות ל.ע.ד. משפטים הוצאה לאור בע"מ

בר ניב, משה ולחמן, רן "ישימות הבוררות, כמנגנון להקלה בעומס על מערכת בתי משפט בישראל" הפרקליט מ(ב):286-269

Carrie J. Menkel-Meadow ,Dispute resolution

Coltri,L S, Alternative dispute resolution