‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת סחיפת הקרקעות בישראל?

כיצד באים לידי ביטוי שטפונות וסחיפה סחיפת קרקעות בשל אקלים?

אילו אגני ניקוז המזרחיים או המערביים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר

כיצד באים לידי ביטוי המאפיינים הטופוגרפיים והליתולוגיים של האגנים לצד תופעת סחיפת הקרקעות בישראל?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

סחף קרקעות באגן הים התיכון

יצירת מפה לחיזוי סיכון סחף קרקעות

חיזוי

אזור המחקר

שיטת המחקר

המאפיינים הפיזיו-גיאוגרפיים (הטופוגרפיה והליתולוגיה),

ארוזיביות הגשם

סחיפות הקרקע

טופוגרפיה

תוצאות

מפת אגני היקוות

מפות סחיפה

חישוב מקדם

סיכום ומסקנות

ביבל'

סדרה מתמשכת של שיטפונות באירופה החלה ב-14 ביולי 2021. הם השפיעו על מספר אגני ניקוז בעיקר בגרמניה, לוקסמבורג, הולנד ובלגיה. הנזק היה קשה במיוחד בגרמניה. לפחות 162 בני אדם נספו.

בשנים האחרונות, מתרבים המחקרים העוסקים בהשלכות אפשריות של שינויי האקלים הצפויים. מרבית המחקרים הבוחנים את משטר הגשם, דנים בעיקר בשינויים בכמויות המשקעים (עליה או הפחתה) ובהתאם לכך בהשלכות לגבי בצורות או שטפונות. ההשלכות של שינויים בעיתוי הגשם ובתפרוסתו במהלך עונת הגשם כמעט ולא נדונו ובוודאי לא בהקשר לסחיפת קרקעות. מטרת המחקר הנוכחי למלא חלל זה על ידי התייחסות מקיפה לבעיית סחף הקרקעות. סחיפת קרקעות באגן הים התיכון זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מחקרית רבה. ההכרה כי התהליך זה עשוי להיות בלתי הפיך באזורים בהם קיימים קונפליקטים מרחביים בין פיתוח מואץ ומשאבי קרקע מוגבלים, מחדדת את הצורך איתור, אפיון ומיפוי אזורים הרגישים לסחף קרקע במטרה לבסס פתרונות ממשקיים לבעיה. בעוד שמחקרים אחרים בחנו באופן פרטני מהלכים עתידיים של שינויי אקלים, או שיעורי סחיפת קרקעות באזורים מסוימים, טרם התבצע מחקר אינטגרטיבי מסוג זה בארץ. המחקר משלב מספר קני מידה, אגני וארצי; אזורים המאופיינים ברגישות גבוהה לסחף קרקעות בקנה מידה ארצי ומיקוד מודל סימולציה לאזורים שנמצאו כרגישים בקנה מידה אגני. המחקר מתבסס על ההגדרות של קופן (Koppen) המבחינות בין אקלים ים תיכוני ואקלים מדברי באמצעות קו הגבול האקלימי של 200 מ״מ גשם ולכן שטח המחקר כולל את כל השטח הנמצא צפונית לקו זה. התוצרים במחקר זה הם מפות סיכוני סחף בהתאם למצב שימושי הקרקע של השטחים הפתוחים לפי תמ״א 35. מפת הסיכון לסחף קרקעות מהווה בסיס לאיתור אזורים אפשריים רגישים כתוצאה מהתנאים הפיזיו-גיאוגרפיים המשפיעים על סחיפות, הטופוגרפיה והליתולוגיה. מחקרים הראו כי גורם הטופוגרפיה (אורך ושיפוע מדרון) הוא הרגיש והמשפיע ביותר על חיזוי סחף וגורם הליתולוגיה (חוזק ועמידות הסלע) יקבע את יציבות המדרון בעת בלייה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חלפון, נ.  הסטת ההגברה האורוגרפית של המשקעים מקו הרכס לעבר מדרונות צל הגשם בצפון ישראל. 

סופר, ת. אגני ניקוז ומעיינות. אטלס ישראל החדש. המכון הגיאולוגי של ישראל: ירושלים. מפה א', עמ' 30 1:1,700,00

קויומדזיינסקי, ח., דן, י., סוריאנו, ש. ונסים, ס. חתכי קרקע נבחרים מקרקעות ארץ ישראל.