‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הכפרים הלא מוכרים בנגב?

תוכן עניינים

מבוא. 3

אספקטים חוקתיים ופרלמנטרים.. 5

השפעת תקנות הגנה לש"ח, חוקי יסוד, ענייני יום האדמה, בג"צים  והסכמים בינלאומיים.. 10

היבטים של כפר בלתי מוכר. 10

הבדווים בנגב. 11

נדידה. 12

תמורות בחיי הבדואים.. 13

התיישבות קבע. 14

מצב סוציו-אקונומי 17

הבדואים בצפון הארץ. 18

הבדואים וצה"ל. 19

כפרים לא מוכרים : היבטים נוספים.. 20

נתונים.. 20

רקע היסטורי 21

נדודי אוכלוסיה. 25

נתונים דמוגרפיים.. 25

מהות ההתיישבות והבדלים ע"פ אוכלוסיה. 26

בנייה ארעית וקבועה- מחלוקות בגין חזקה ובעלות. 27

העקורים בין שיבה להתיישבות קבע. 27

המקומות שאליהם גלו העקורים.. 28

התביעה לשיבה ועמותת ההגנה על זכויות העקורים בישראל. 31

דוח מרקוביץ דוח גולדברג ועוד הפתרונות המוצעים כיום ומבט לעתיד. 33

סיכום.. 36

דעה אישית. 37

ביביליוגרפיה. 38

כפר בלתי מוכר (אויישוב לא-מוכר) הוא הכינוי הרוֹ‏וח ליישובערבי בישראל שרשויות המדינה אינן מכירות בקיומו. לפיכך, אין לומועצה מקומית והוא אינו כלול במועצה אזורית. ליישוב כזה איןשטח שיפוט, תושביו אינם זכאים לאספקת שירותים כגון חיבור לרשתות המים, החשמלוהטלפון, הוא אינו כלול בתכנון שירותי בריאות וחינוך, ולא בתכנון רשת הכבישים והתחבורה הציבורית. כמו כן, לא מוצבות בו קלפיות ביום הבחירות.

על אף כל זאת, זכויותיהם האזרחיות של התושבים כבודדים אינן נפגעות - הם רשומים במרשם האוכלוסין וזכאים לקבל שירותים ביישובים מוכרים סמוכים. ביום הבחירות הם רשומים בקלפי הנמצאת ביישוב המוכר הסמוך[1].

נתונים

בישראל נמנו ב-2007 92 כפרים לא-מוכרים, 59 מהם יישובים בדואים בנגב. בין 2012 ל-2007 הכירה המדינה ב-21 יישובים ערביים שהיו עד אז במעמד דומה. על-פי ההערכות, חיים ביישובים הבלתי מוכרים כ-75 אלף איש, מתוכם 65,000 בדואים בנגב, שהם כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב.

הנתונים לגבי הכפרים הלא-מוכרים משתנים על-פי הערכות של גורמים שונים ועפ"י ההגדרות השונות למונח "כפר". כמו כן, המדינה מכירה טיפין-טיפין ביישובים מסוימים, כך שמספר הכפרים הלא מוכרים קטן במשך השנים.

רוב היישובים במדינת ישראל הוכרו כיישובים שהיו קיימים עוד בטרם הוקמה המדינה, או שמדינת ישראל יזמה את הקמתם. עם זאת, חלק מהיישובים הערביים, שהיו קיימים עֶרֶב הקמת המדינה, לא הוכרו (בעיקר יישובים שננטשו במהלך המלחמה, אך תושביהם שבו אליהם לאחריה). כמו כן, רוב היישובים שהוקמו זמן קצר אחרי מלחמת העצמאות על ידי פליטים ערבים (במיוחד הפליטים המכונים בישראל "נפקדים נוכחים", כלומר כאלו שנשארו בישראל אך התיישבו במרחק רב ממקום מגוריהם הקודם) לא הוכרו על ידי המדינה. בנוסף, במהלך השנים הוקמו יישובים חדשים על אדמות שמוגדרות כיום כאדמות מדינה אף כי תושביהן טוענים לבעלות עליהן[2].

רקע היסטורי

חלק קטן מתושבי המנדט הבריטי הערבים, שנמלטו מבתיהם במהלך מלחמת העצמאות, חזרו לבתיהם טרם סגירת הגבולות, וקיבלו אזרחות ישראלית. לעתים קרובות הם גילו שיישוביהם כבר נתפסו על ידי רשויות המדינה (על-פי חוק נכסי נפקדים) ויועדו למטרות אחרות. בחלק מהמקרים, בחרו התושבים להתיישב בסמוך ליישוב הישן. מדינת ישראל התנגדה בדרך-כלל להקמת יישובים כאלה, ולא הכירה בהם[3].

מקרה נוסף הוא של אלו שעזבו את כפרם ועברו זמנית למקום אחר בו הקימו יישוב זמני, דוגמה ליישוב מסוג זה הוא היישוב עין חוד שעל הכרמל, שהוכר רשמית רק בשנת 2013.

הבדואים בנגב שרובם היו ערב הקמת המדינה נוודים (כלומר, התפרנסו בעיקר מגידול צאן, ונדדו איתו למציאת אדמות מרעה), ואף חצו את הגבולות המדיניים בנדידתם, הפכו ברבות השנים לנוודים למחצה (פרנסה משולבת מחקלאות ורעיית צאן) ואף לחקלאים. תהליך זה החל כבר בתקופת המנדט הבריטי, והתגבר מאוד לאחר הקמת המדינה, בפרט לאור העובדה שהנוודות נעשתה כמעט בלתי-אפשרית עם סגירת הגבולות הבינלאומיים ב-2008. כתוצאה מכך הוקמו נקודות יישוב קטנות בכל רחבי הנגב. לאחר קום המדינה, שאפו הרשויות לרכז את הבדואים באזור הסייג בצפון הנגב, סמוך לבאר שבע. זאת, כדי לפנות שטחים לפיתוח האזור, ולשם פינוי שטחי אש לאימוני צה"ל. התוכנית נתקלה בהתנגדות מצד התושבים הבדואים, מסיבות שונות[4]: הצורך של חקלאים בדואים באדמות פוריות יחסית לחקלאות, סירוב לפנות בתים וקרקעות בלי פיצוי הולם, חוסר אמון בין רשויות המדינה לבין הקהילה הבדואית ומנהיגיה, תלונות על הזנחה ביישובים החדשים ועוד. מצב היישובים הבדואים קשה במיוחד כי אף על-פי שחלק נכבד מהאדמות היה בשימושם, הרי לפני קום המדינה לא ייחסו הבדואים חשיבות לרישום האדמות על שמם במוסדות המנדט (והשלטון העות'מאני לפניו), ולפעמים אף נמנעו במכוון מרישום אדמות כדי לחמוק מתשלום מס. אדמות לא-רשומות הוכרזו לאחר הקמת המדינה כאדמות מדינה. גם במקרים שבהם הובאו אסמכתאות לרישום כדין במוסדות המנדט הבריטי או האימפריה העות'מאנית, המדינה לא התחייבה להכיר בהן, ולעתים קרובות התעלמה מהן.

לחילוקי דעות אלו היו שתי תוצאות - מחד, המדינה סירבה להכיר בישובי הבדואים ובכך הפכה אותם לבלתי מוכרים. מאידך, גם הכפרים שהוקמו באתרים אליהם הועברו הבדואים לא הוכרו. כפרים לא מוכרים הוקמו בכמה מקרים נוספים, שהבולט בהם הוא פינוי הקרקע לבניית שדה התעופה נבטים.

כפר לא מוכר הוא בעיה הנוטה להחריף - בהיעדר תוכנית מתאר, לא תיתכן בנייה חוקית בכפר, ולכן הגידול הטבעי, ולעתים אף הגירה, מביאים לבנייה בלתי חוקית נוספת[5].

התביעה לשיבה ועמותת ההגנה על זכויות העקורים בישראל

העקורים החלו לדרוש לשוב לכפריהם מיד עם גירושם, והקימו ועדות מקומיות כדי לתבוע את שיבתם (כמו הוועדים של אקרית, בירעם, אלע'אבסייה, ספוריה ועוד). התארגנות זו לא קיבלה אופי ארצי, והמאבק המשפטי התנהל לגבי כל כפר באופן נפרד (כמו במקרים של אקרית, בירעם או אלע'אבסייה). במקרים אחרים נהגו עקורים לשלוח מכתבים אישיים למשרדי הממשלה בדרישה לשוב לכפריהם, כמו במקרים של אלדאמון, אלרויס, וערת אלסריס, אלטירה (טירת הכרמל), טבריה וקיסריה (כהן; 492-Kamen,  pp. 491).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

תשלום: פאי פאל/מזומן בדואר/אשראי באתר המאובטח/אשראי בטלפון/העברה בנקאית

39 ש"ח-הקפאת עבודה ל-1 חודש- הגנה מרכישה אחריך

99 ש"ח-הקפאת עבודה ל-3 חודשים- הגנה מרכישה

300 שח-הקפאת עבודה ל-צמיתות-בלעדיות לנצח

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

קיצור מספר העמודים בעבודה האקדמית שרכשת ועריכה צורנית (שוליים, פונט וכו') לפי צרכיך (שלח לנו מייל אחרי הרכישה עם הדרישות) -בחינם

שיכתוב כל תוכן העבודה  האקדמית  מחדש - 400 ש"ח

עבודה אקדמית מקורית לפי הזמנה בתפירה אישית - כ-60 ש"ח לעמוד

לפורום גולשים על עבודות אקדמיות וסמינריונים והמלצה על כותבי עבודות סמינריון ומאגרי עבודות אקדמיות :

קישור לפורום לימודים - המלצות על כותבי עבודות אקדמיות, עבודות גמר של גולשים

לינק: שאלות נפוצות ותשובות בנושא מאגר העבודות האקדמיות

לינק : סרטון על אופן רכישה של עבודה אקדמית