‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

סוגיית המחקר. 

סקירת ספרות. 

תקשורת בת ימינו 

סאטירה. 

סיטקום.

תיאוריית ההגמוניה החברתית. 

תיאוריות: הבניית המציאות. 

המיעוט הערבי 

אופן הייצוג של הערבי בטלוויזיה הישראלית. 

הסדרה "עבודה ערבית". 

ניתוח התוכן של העונה ה-3 בסדרה "עבודה ערבית". 

האלמנטים הבולטים בעונה ה-3.

סיכום.

ביבליוגרפיה.

עבודה זו תעסוק בהשוואה בין דמות הערבי לדמות היהודי תוך בחינה של סטריאוטיפים, נרטיבים ותמות של ערכים ומשפחתיות בסדרה קומית.

הטסט קייס יהיה על התכנית הקומית "עבודה ערבית".

יהיה ניסיון לתת מענה לשאלות הבאות:

-          על מי באמת צוחקים? על היהודי או על הערבי?

-          האם הסדרה מראה מציאות של דו קיום או שהיא מראה מצב בו הוא לא ייתכן ?

-          האם הערבי שומר על זהותו הערבית או למעשה מבטל אותה?

-          כיצד מוצגת דמות היהודי? כשוחרת שלום או אלימה ומלחמתית?

סוגיית המחקר

כיצד מוצג המיעוט הערבי בישראל בתכנית הקומית "עבודה ערבית"?

סקירת ספרות

תקשורת בת ימינו

תקשורת הוא מושג חדש יחסית. אנו נוטים לשכוח זאת, מכיוון שהוא מושג נפוץ ושגור על פינו. אנו רגילים כל כך לקיומו של תהליך זה, עד שאיננו מעלים כלל בדמיוננו מצב שהוא נעדר בו. מושג מרכזי בכל דיון באמצעי התקשורת ובתפקידים שהם ממלאים הוא מושג ההשפעה (גורן). באופן כללי, השפעה היא תוצאה של אינטראקציה חברתית בין שני גורמים- משפיע ומושפע, ובמקרה שלנו מוען ונמען- אשר המוען, מחולל אצל השני, הנמען, תגובה כלשהי (כספי). אמנם, השימוש במונח "השפעה" רחוק מלהיות מדויק וחד משמעי, ולכן, יש להבחין בין השפעה על מעצבי המדיניות, שהכוונה, להשפעה בנושאים ספציפיים בתחום העיסוק של אותם מקבלי ההחלטות, בתחום הפוליטי. ובין השפעה על הציבור או על חלקים ממנו, שכאן מושג ההשפעה הוא רחב הרבה יותר, ומשמש לתיאורם של תהליכים שונים, כמו תפקידם המתמשך של אמצעי התקשורת במישור החברתי והתרבותי. (גורן). 

הסוציולוגים האמריקאים מרטון ולזרספלד Merton and Lazarsfeld טענו כי אמצעי התקשורת מבצרים את הקונפורמיזם של ההמונים ומעודדים להשלמה עם הסטטוס קוו החברתי- כלכלי. התוצאה, לדעתם, היא שבעלי האינטרסים הכלכליים פוליטיים ממשיכים להיות בעלי כוח והשפעה, בסיועם של אמצעי התקשורת. לדעת הוגה הדעות האיטלקי, אנטוניו גרמשי אחיזת המעמדות השליטים בחברה מתאפשרת על-ידי הצלחתם לגרום לנשלטים כי יאמצו את "הגדרת המציאות" המוכתבת על-ידי המעמדות השליטים (גורן). הקבוצות החזקות משתלטות על המרחב הציבורי ומשליטות את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים על הדיונים הציבוריים, וכך גם על אמצעי תקשורת ההמונים (Habermas). מדיניות ציבורית מתייחסת לערכים ולאידיאלים חברתיים, לצרכים של קבוצות אוכלוסייה גדולות, ליעדים ציבוריים, להקצאת משאבים ציבוריים ולתוכניות פעולה כלל חברתיות. בכך היא נבדלת ממדיניות פרטית- מדיניות של יחיד, של ארגון, או של קבוצה ייחודית, אשר מתמקדים באינטרסים הפרטיים שלהם. (טוקטלי).

מרבית העיתונאים, אומר קורן (Curran), עברו תהליך סוציאליזציה לערכים הדומיננטיים בחברה. גורן מוסיפה כי העיתונאים מפנימים את דפוסי העבודה של הארגון התקשורתי שבו הם עובדים ודפוסים אלה משפיעים על כל שלב של עבודתם. אופי העברת המידע ודרכי עיבודו משפיעים על דרך קליטתו על-ידי אוכלוסייה מסוימת. התקשורת יכולה לסקר קונפליקט מסוים ותוך כדי כך לטשטשו או להציגו כחמור מכפי שהוא במציאות, לחזור ולתארו באותה דרך לאורך זמן למרות שבינתיים התרחשו שינויים (Gamson and Modigliani).

 (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)