‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי  אובדן הורה בגיל צעיר והשפעתו על נפשו של המבוגר?

תוכן עניינים

מבוא    

קייס של אירוע טראומטי במשפחה: מוות של אבא. 

 אובדן הורה בגיל צעיר והשפעתו על נפשו של המבוגר

מודל חמשת שלבי האבל של קובלר- רוס  

התנהגויות האופייניות לילדים עם אובדן   

ילדים ושכול ומוות         

אובדן עמום (Ambiguous Loss)   

גבולות עמומים  (boundary ambiguity)   

תגובתן של משפחות לאבדן עמום

תגובות של ילדים לאובדן עמום   

נסיבות היעדרות ההורה: אשמה, בושה או גאווה   

החזרה הביתה  

תפקיד מערכת החינוך בסיוע ועזרה למשפחות החוות אובדן עמום  

סיכום ביניים: אובדן עמום           

התפתחות ילדים ותפיסת מושג האובדן   

תגובות צפויות אצל ילדים בעקבות אובדן 

איך מתמודדים עם חווית אובדן של ילד?  

ביבליוגרפיה      

אובדן הינו חלק אינטגראלי בחיי האדם כיצור שאינו אלמותי. בנ"א מתנסים בחוויית המוות בתקופות שונות ורבות במהלך חייהם, חלקן מודעות לו וחלקן אינן מודעות. יש חוויות של אובדן אשר שזורות בתהליך ההתפתחותי הנורמאלי שכל אחד עובר במהלך חייו, והן ממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית[1]. יש חוויות של אובדן אשר מתפתחות בעקבות אירועים בלתי צפויים שאנחנו נחשפים אליהם במהלך החיים. האירוע המוכר ביותר אשר מוביל לחוויה של האובדן מתרחשת כאשר נפטר אדם הקרוב לנו. 

ישנם שני סוגים של אובדן :

1. אדם אהוב הנעדר מבחינה פיזית אך נוכח מבחינה פסיכולוגית: אובדן זה מתקשר בדרך כלל לשבי, לחטיפה, למלחמה, לטיהור אתני, לשואה או לאסון טבע המוני, וכולל הן מקרים שבהם ידוע מה עלה בגורלו של האדם והן כאלה שבהם הוא נעדר וגורלו אינו ידוע. בחיי היום-יום אובדן מסוג זה יכול להיות גירושים, אימוץ, מצב שבו הילד גדל ללא הידיעה מי הם הוריו הביולוגים, הגירת עבודה והורים אנשי צבא המוצבים לתקופות ארוכות הרחק מארצם .

2. אדם אהוב הנוכח מבחינה פיזית אבל נעדר מבחינה פסיכולוגית, רגשית או קוגניטיבית: אובדן זה יכול להתרחש במקרים של מחלה כגון אלצהיימר, פגיעת ראש קשה, אוטיזם, דיכאון, התמכרויות ומחלות נפשיות כרוניות הגורמות לאדם האהוב להיעדר ולהפוך אדם שונה ממה שהיה.

הורים לעיתים מפחדים בעצמם לדבר על הנושא, אז הם אינם מדברים עם הילד על כך. למעשה, בכך הם חוסמים את האפשרות לשמוע את הילד ולהקשיב לו. אלא ששיחה עם הילד על המציאות משדרת לו תחושה שהוא לא לבד, שמבינים ומכילים את רגשותיו וזה מה שבונה בהמשך תחושת מסוגלות אצל הילד שהוא יכול להתמודד וכן מבסס את האמון שלו במבוגרים סביבו. חשוב להבין כי ילד מעבד את האובדן לאורך זמן, לכן לא מספיק לדבר איתו על הנושא פעם אחת. יש לאפשר לו להביע את עצמו שוב ושוב ובכך גם לאפשר לו עיבוד מעמיק ונכון של האובדן. [1]

צעד נוסף בהתמודדות הוא להיות עם הילד כמה שיותר בשלבים הראשונים. ככל שהילד צעיר יותר, יש להיות איתו יותר, להתקרב אליו, לשחק איתו, לחבק אותו ועוד. וכאמור, בהזדמנות זו אפשר לדבר איתו, להסביר לו שוב את המציאות ולאפשר לו לדבר. יחד עם זאת, חשוב ככל האפשר לשמור על שגרה קבועה – למשל, להמשיך ללכת לגן, גם אם הפרידה בבוקר תהיה ארוכה הרבה יותר מהרגיל.

גמישות זו נדרשת כל הזמן: גמישות הנעה בין הבנת קשיי הילד, קבלת הרגרסיות ההתפתחותיות שלו, כמו למשל הרטבה, אשר נפוצה מאוד במקרים אלה, הבנת הפחדים שצצו פתאום והתייחסות נכונה אליהם, לבין עידוד לתפקוד, להתמודדות ולשמירה על שגרה.

כל ילד הוא מיוחד וההתמודדות עם אובדן, שלו ושל הוריו, היא שונה ממשפחה למשפחה. צוות הפסיכולוגים והמטפלים בקליניקה מודעים למגוון התגובות האישיות והמשפחתיות למקרים של אובדן ולכן בכל מקרה של לבטים או חששות אנו ממליצים להגיע לפגישת ייעוץ שתסייע במציאת דרכים להתמודדות טובה ולחזרה לשמחת החיים ולשגרה שקדמו לאובדן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם . מודן, (2017)

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בטראומה, כעס אצל ילדים, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)