‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגירת יהודים לאמריקה?

תוכן עניינים

מבוא

רקע תיאורטי

הגירה

התפתחות הקהילה היהודית עד מלה"ע השנייה

פועלי ציון

הקמת מפלגת פועלי ציון העולמית

פרקטיקות עיקריות

בין אתניזציה לאמריקניזציה

המתודולוגיה

דיון וניתוח

צרור המכתבים

נשים

הזהות היהודית

דמותו של אב קאהן

אמריקניזציה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

העבודה תתמקד בהגירת היהודים לארה"ב עם מיקוד על הקבוצה הסוציאליסטית של פועלי ציון. בתחילת המאה ה- 20 כונתה אמריקה בפי המהגרים היהודים "די גולדענע מדינה" – ארץ הזהב. קהילת היהודים בארה"ב הייתה באותה עת מצומצמת וחסרת חשיבות מיוחדת, אך במשך השנים הבאות הצטרפו אליה גלי הגירה רבים וכיום היא מהווה כ- 2.5% מאוכלוסיית ארצות הברית והינה אחת הקבוצות הבולטות והמשגשגות ביותר בחברה האמריקאית; תחומי ההשפעה שלה הינם רבים, במיוחד בענפי התרבות, התקשורת והפוליטיקה. מנהיגי העדה עצמם הפכו לחלק בלתי נפרד מתוך ההווי של החיים האמריקאיים והישגי הקהילה ראויים לציון בשל העובדה כי הושגו בתוך מאה שנה בלבד[1], ומפני שרוב המהגרים שהגיעו לארצות הברית הגיעו חסרי כל ללא ידיעת השפה.

במסגרת ההיטמעות הזאת בחברה המקומית, על רקע גלי עלייה נרחבים מכל קצוות העולם, בולטות שתי מגמות: מצד אחד, רצון אמיתי של יהודים רבים להיטמע בחברת החדשה ולעבור אמריקניזציה הכרוכה בניתוק מסוים מהמסורת. מצד שני, ניווכח ישנה שאיפה עדתית בלתי מבוטלת לשמור על המסגרת התרבותית והאתנית (שפה, מנהגים, אורח חיים וכו').

כחלק מהדיון בסוגיית האמריקניזציה והאתניזציה של קבוצות המהגרים, בחרתי לבחון את שאלת ההיטמעות והכניסה לחברה החדשה בעולם החדש דרך השתקפותה בעיתון היהודי המפורסם ה"פארווערטס", אשר מייצג לצורך המחקר הלכי רוח וקווי מחשבה של הציבור היהודי בתקופות שונות של התבססותו בחברה האמריקנית. התקופה שתיבחן היא תקופת ההיקלטות המאסיבית - מתחילת המאה ועד שנות השלושים[2].

מטרת העבודה היא לפיכך לבחון את מגמות המעבר והכניסה לחברה החדשה באמצעות הלך הרוח של הטקסטים העיתונאיים שפורסמו בפארווטעס. שאלת המחקר המרכזית היא האם ניתן לראות מגמות של אמריקניזציה בעיתון, או להפך- מגמות של חיזוק הזהות הקבוצתית היהודית הנבדלת. היימן מציינת כי הקבוצה היהודית נעה בעשורים אלו של תחילת המאה בין המגמות הנ"ל של אמריקניזציה- היינו תהליכי הסתגלות ל'נורמות' האמריקניות, והמאפיינים והלכי הרוח המאפיינים את ארצות הברית במישור התרבותי, החברתי והכלכלי- לבין מגמות אתניזציה - חיזוק המאפיינים המזוהים על ידי אחרים להבדלתם, על בסיס של גבולות המבחינים אותם מקבוצות אחרות.

בהקשר זה עלינו גם לשאול באיזו מידה העיתון ענה על הצרכים החברתיים והתרבותיים של חברת המהגרים היהודית.

זיהוי אלמנטים שונים כאלה של השתלבות ובידול הם חשובים משום שהם יכולים להבהיר לנו כיצד מתפקדים וחושבים המהגרים החדשים בחיים החדשים שלהם במערב, ואלו חשובים להבנת ההצלחה של קהילת היהודים המסורתית והליברלית שנקלטת במקום החדש. בנוסף, התקופה הנידונה היא קריטית, שכן בתום מלחמת העולם הראשונה, תוך דור אחד, הפכה יהדות ארה"ב מקהילה מבוססת אך שולית מבחינה מספרית ורעיונית בעולם היהודי לתפוצה היהודית החשובה ביותר בעולם, מבחינה מספרית, כלכלית, תרבותית ויצירתית. לכן זיהוי מגמות ההשתלבות הן חשובות אולי מפני שיש לזהות אותן כגורם המעודד הצלחה בקליטה בחברות אחרות.

ברמה המתודולוגית, שיטת המחקר תהיה אם כן חקר איכותני של הכתיבה בעיתון, מדוריו, מאמריו, והגותו, וזאת תוך סקירת המחקר שנעשה על הכתיבה בו. שיטה זו כוללת בין היתר ניתוח טקסטים והגות בעיתון ובחלקים שונים שלו כמו מדור המכתבים, המוסף לאישה. לכך יש להוסיף גם ניתוח של אופן הכתיבה של העורך, דמותו והיחס הכללי בתקופה הנידונה להיבטים שונים של אמריקניזציה.

מקורות שונים ומגוונים הנחו אותי במסגרת הנ"ל, אולם ההסתמכות העיקרית בניתוח הטקסט הייתה מחקרו המקיף של מנור שהתפרסם בספר "עיתון למען האנושות – הפארווערטס: מהגרים, סוציאליזם ופוליטיקה יהודית בניו יורק", וכן התרגום הנפלא של גדעון שפיגל את אייזק מצקר - "A Bintel Brief",. מכיוון שאינני דוברת אידיש, ההתמודדות עם הטקסט האידי נעשתה קלה יותר ומובנת יותר באמצעות כתיבה מסוג זה. יחד עם זאת, עליי לציין שמרבית הכתיבה בעיתון מעולם לא תורגמה. מאחר והעיתון הוא מקור בלתי נדלה למחקר ישראלי ויהודי, יש מקום להרחיב ניסיונות כמו של שפיגל בעתיד.

מבחינה מבנית, בתחילת העבודה יוצג רקע תיאורטי קצר וכללי שיכלול התייחסות לנושא ההגירה, ההתפתחות הקהילתית, המשמעות של העיתון הנ"ל בחברת מהגרים, הרקע שלו וכו'.

בחלק המרכזי של הדיון המחקרי אעסוק בניתוח מקיף של שאלת המחקר שהצבתי על מגמות האמריקניזציה והאתניזציה המשתקפות בעיתון. בפרק זה ינותחו הטקסטים וההגות בעיתון בחלקים שונים שלו כמו מדור המכתבים, המוסף לאישה, וכן על ידי ניתוח אופן הכתיבה, דמותו של העורך ועוד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)