‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי נושאי משרה כשומרי סף?

תוכן עניינים 

מבוא    

הגדרה של המונח "נושאי משרה" 

תורת האורגנים:              

חלוקת הסמכויות בין האורגנים בחברה - פירמידה היררכית              

אחראיות החברה והאורגן בדיני נזיקין ובמשפט פלילי:        

חובת הזהירות   

טעות בשיקול דעת עסקי כטענת הגנה The Business Judgment Rule         

פרשת בוכבינדר ובנק צפון אמריקה            

פסיקה על אחריות נושאי משרה :

עניין גבריאלי נ' ויזל         

פרשת בזק –אלוביץ'        

פס"ד רוטלוי נגד ברשאי  

אוסטרובסקי נ' דסק"ש  

פס"ד אהובי, פס"ד הורוביץ (טבע)              

פס"ד מוטואופן 

פסיקה זרה         

פרשת McDonald’s       

פרשת Caremark             

עניין Stone v. Ritter      

חלוקת האחריות בין נושאי משרה המשמשים כדירקטורים בדירקטוריון       

דרכים להקטנת אחריותם של נושאי המשרה ולעיתים אף לביטולה  

שלוש האפשרויות להקטנת האחריות: פטור, ביטוח, שיפוי 

מתן פטור לנושאי משרה מאחריותם - הסייגים      

חובות נושאי משרה          

מתן אמון הדירקטורים בגורמים נוספים   

חובות נושאי משרה במשפט האמריקאי    

סיכום   

ביבל'

חוק החברות קובע בסעיף 252 (ב) כי חובת הזהירות של נושא המשרה הינה בראש ובראשונה כלפי החברה (של בעל מניות או של נושא משרה). כאמור, מי שרשאי לפעול נגד הדירקטור בפעולותיו הרשלניות נגד החברה אלו הם האורגנים המוסמכים שלה- האסיפה הכללית והדירקטוריון. אלא שחובה זו אינה מתמצה בסביבת עבודתו. אלא מוסיף החוק וקובע כי בנסיבות מסוימות יכולה להיווצר חובת זהירות כלפי "אדם אחר[1]". היינו, אין בקביעת חובת הזהירות של נושא המשרה כלפי החברה, כדי לשלול את חובת הזהירות שלו כלפי גורמים נוספים. מיהם אותם גורמים נוספים? אלו כל הגורמים המעורבים בפעילות החברה. קרי, עובדים, נושים, בעלי מניות, ויש הטוענים אף כל הציבור בכללותו. כיום, ניתן לומר, כי לאחר קביעת התכלית העסקית של החברה כמובא בסעיף 11 לחוק, תהיה משמעות רבה לסעיף 252, ולחובה האמורה בו, שכן הסעיף קובע כי במסגרת תכלית החברה ניתן לקחת בחשבון את שיקוליהם של הנושים העובדים ואת עניינו של הציבור בכללותו. בנוסף לחובת הזהירות הכללית הקבועה בדיני הנזיקין הכלליים ובחוק החברות, קיימים חוקים אחרים בהם נקבעה באופן ספציפי אחריותם של נושאי משרה (בעיקר דירקטורים) כלפי גורמים אחרים, בנושאים מסוימים. דוגמא לכך היא אחריותם של דירקטורים לנזק שנגרם למי שקנה ניירות ערך מהחברה המנפיקה או למי שעשה עסקה בניירות הערך שהוצעו על פי תשקיף, כתוצאה מפרט מטעה שנכלל בתשקיף[2].

על מנת לדון באחריותם של נושאי משרה יש לדון תחילה בהגדרה המשפטית לנושאי משרה כפי שהיא מופיעה בסעיף ההגדרות. סעיף 1 לחוק מגדיר נושא משרה באחת משלש דרכים: 

האחת- הגדרה על פי תואר התפקיד. כל מי שמשמש בתפקיד המופיע ברשימת התפקידים שבחוק, דהיינו:

1. דירקטור
2.  מנהל כללי
3.  מנהל עסקים ראשי
4.  משנה למנהל הכללי
5.  סגן המנהל הכללי

השניה- הגדרה על פי מהות התפקיד - כל מי שממלא תפקיד בחברה והתפקיד במהותו הוא כזה הכלול בסוגי התפקידים שהוזכרו קודם לכן גם אם תוארו שונה, .....

משפטיות רבות. כאשר אדם מקבל "תווית" של נושא משרה, עליו לקבל על עצמו עול של חובות הישימות לגביו. ניתן לסווג את נושאי המשרה למספר קבוצות משנה בהתאם לתפקידם בחברה : נושאי משרה, דירקטוריון, דירקטורים, והמנכ"ל. כאמור, כל אלו הם נושאי משרה בחברה. על נושאי משרה אלה, חלות מספר הוראות בחוק לעניין חובתם וזכויותיהם והם יפורטו להלן [ אציין כבר כעת כי מדובר בעיקר בחובת אמון , חובת זהירות וחובת הגינות] [2]

 בפרשת וולט דיסני אשר , אישר דירקטוריון לשכור מנהל שיעבוד בחברה כאשר בדיעבד התברר שאותו אדם לא התאים לתפקיד בכל היבט שהוא, דובר באדם .... ........ 

ך של 130 מיליון דולר כפי שנכתב בחוזה. במקרה דנן, אין ספק שההחלטה שהדירקטוריון קיבל הייתה החלטה שגויה וגרמה לנזקים קשים לחברה והשאלה הייתה האם יש לחייב את הדירקטורים בהפרה של חובת הזהירות. ביהמ"ש קבע שבמקום בו ההחלטה מתקבלת בתום לב, לאחר שנאסף מידע על אותו אדם ולאחר שהופעל שיקול דעת טרם לקבלת ההחלטה, לא יהיה ניתן לחייב את מקבלי ההחלטה בהפרת חובת הזהירות.

בעניין בנק צפון אמריקה נדונה שאלת אחריותם של דירקטורים לנזקים שנגרמו לבנק עקב רשלנות מצדם. השופט בזק בבית המשפט המחוזי בירושלים הטיל אחריות על הדירקטורים של הבנק[7] בגין התרשלותם שגרמה בסופו של דבר להתמוטטות הבנק[8]. פרשת בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה – הבנק התמוטט, נטען כי המנהלים הפרו את חובת הזהירות בכך שלא לקחו חלק פעיל בניהול. הכרעה: המנהלים הפרו את חובת הזהירות.

חלקם הגדול של הנתבעים הגיע לפשרה עם הכונס הרשמי ששימש כמפרק הבנק. בסופו של יום, נשארו רק שני דירקטורים שהמשיכו בערעור שהוגש לבית המשפט העליון - בוכבינדר וזוסמן. הנשיא ברק, שכתב את פסק הדין, דן בצורה נרחבת בחובת הזהירות שמוטלת על דירקטורים בחברה. חובה זו הייתה מבוססת, קודם לעיגונה בהוראה סטטוטורית בפקודת החברות ובחוק החברות, על עוולת הרשלנות הכללית, הקבועה בסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בכך אין כל חידוש. במאמר  [9] הובהר כי חובת הזהירות של דירקטורים בישראל נקבעת על-פי עוולת הרשלנות הכללית. עמדה זו התקבלה על-ידי השופט (כתוארו אז) ברק בפסק דינו בעניין קוסוי[10] חשיבותו של פסק הדין בעניין בנק צפון אמריקה .......

קיומו של נזק לאותו פיו הוא חב את חובת הזהירות. אמצעים סבירים אין פירושם כל האמצעים האפשריים, אלא אותם אמצעים שהיה צורך לנקוט אותם בנסיבות המקרה. לאור העמימות של המונח "סבירות" משמשת עוולת הרשלנות כחומר ביד היוצר - בית המשפט - שברצותו מרחיב וברצותו מקצר. כנגד הטענה שהושמעה על-ידי חלק מהדירקטורים הנתבעים בעניין בנק צפון אמריקה, שאין להטיל עליהם אחריות עקב כך שקיבלו על עצמם את התפקיד מטעמי כבוד, משיב הנשיא ברק :
"היות אדם דירקטור אינו רק עניין של כבוד או כיבוד. אין זה אך גמול על שירותים שניתנו בעבר למדינה ולחברה. זו אינה אך דרך מכובדת לצאת לגמלאות. להיות דירקטור משמעותו למלא תפקיד מרכזי בחברה. להיות דירקטור משמעותו לנקוט בכל האמצעים שדירקטור סביר היה נוקט בהם להגשמת תפקידו בחברה. ודוק : השאלה אינה מה היו אמצעי הזהירות שאדם בעל ידע וניסיון כשל הדירקטור הנתבע לדין היה נוקט בהם (כפי שנפסק בעבר בפרשת Re City Equitable Fire Insurance Co. Ltd.  1 Ch. 407). השאלה הינה מה הם אמצעי הזהירות שדירקטור סביר היה נוקט בהם בנסיבות העניין"[11] במקרה שעמד לדיון בעניין בנק צפון אמריקה לא היה כל קושי לקבוע את אחריות הדירקטורים, שנמנעו דרך קבע מלהשתתף בישיבות הדירקטוריון, האצילו את מרבית סמכויות של הדירקטוריון להנהלה האקזקוטיבית, לא קראו את דו"חות הפיקוח על הבנקים ולא הכירו את מצבו של הבנק. לאור העובדה שרשלנותם של הדירקטורים במקרה כזה הייתה כה בולטת וברורה, לא היה בית המשפט חייב להכריע בשאלה אם יש להכיר בחובת זהירות גבוהה יותר על דירקטורים של בנק לעומת דירקטורים של חברות אחרות. 

מצגת בנושא אחריות נושאי משרה תאגיד, חיוב אישי דירקטורים, מנכ"לים חברות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

כהן מ., דלומי ר. דיני תאגידים, עודכן, הוצאת בורסי (‏ 2023)

אסף אקשטיין, "הדירקטוריון – פרופיל: תאוריה, ראיות ומדיניות" "  משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020)

David Kershaw, Company Law in Context (OUP, Oxford

Gower & Davis' Principles of Modern Company Law  (Hampshire, 7. Ed.,)  434-435

In re Caremark Intern. Inc. Deriv. Lit, 698 A.2d 959