‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התנהלות רשות המים?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

טענת המחקר. 

משתנה מחקרי 

דיון תאורטי 

רשות המים.. 

הפרטה. 

הפרטה במשק המים..

הרפורמה בתעריפי המים והביוב לצרכן הפרטי 

תאגידי המים והרשויות המקומיות מככבים בדו"ח תלונות הציבור. 

התפלה. 1

.ספסרות מים..

דו"ח ועדת החקירה של משבר המים 

משבר מים- האומנם?. 

אז מה הולכים לעשות פה בנושא ההתפלה?. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

 "חוק המים" הקנה לרשות המים את סמכויותיה. שמה הקודם של הרשות הוא "נציבות המים"- שמה שונה  כחלק ממסגרת ההסדרים והיא כפופה למשרד תשתיות הלאומיות. הרשות הינה הגוף הממשלתי העיקרי בכל הנוגע להחלטות של מדיניות משק המים, אחריות מסויימת ניתנת למשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד[4].

אחת האחריויות של הרשות היא הקצאת מים בין המגזרים (לדוגמא מגזר חקלאי, פרטי, עשייה וכו). כמו כן, הרשות אחראית על כל הגופים אשר מפיקים מים, בינהם "מקורות", אשר אחראית על הפקה של 65% מן המים בישראל. הקצאת המים תלוייה גם במקורות חלופיים כמו התפלה או טיהור שפכים[5].

אחריות חשובה מאוד של הרשות היא שמירה על טוהר מקורות המים והפסקת זיהומם- מבחן המציאות מראה כי מומחים רבים מתריעים אל ירידה באיכות המים לשתייה בארץ כבר תקופה ארוכה.

דוגמאות לחבורת ושירותים כאלו הם מחצבים, מים, תחבורה,תקשורת, חינוך, בריאות והדוגמאות הן רבות. ההפרטה מוגברת ככל שמתבצע תהליך של מעבר מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית. כאשר מדברים על הפרטה מרבים להבדיל בין שני סוגים, כזו המבוצעת על ידי המערכת הפוליטית המרכזית וכזו המבוצעת על ידי בכירי המנהל הציבורי בהשפעה של המערכת הפוליטית[6].

תומכי ההפרטה מתייחסים ליתרונות הרבים של התנהלות זו. לטענתם גופים בניהול פרטי עובדים בצורה יעילה יותר והם נוטים לפחות שחיתויות או השפעות פוליטיות. הדאגה לרווח מוצגת כיתרון משום שהוא מדרבן ליעילות מירבית. הפרטה הרבה פעמים מלווה בהורדה במחיר ושפור באיכות. הפרטה יכולה לייצר הכנסות רבות לממשלה והמדינה. בעזרת מנויות הציבור הרחב יכול ליהנות מפירות הרווחים. כמו כן, חברה מולאמת מנוגדת לעקרונות חופש הפרט ויוצרת מצב שמתחשבים בשיקולים לאומניי לעומת כלכליים[7].

בשל רצונה למקסם רווחים החברה פוגעת ברמת השירותים. במידה והחברה תכנס לחובות גדולים הממשלה תהיה חייבת לחלץ אותה וכך יוצא שהמדינה מופסדת. עובדי פרטיים מקבלים בהרבה מקרים תנאים פחות טובים מעובדי ממשלה. הכנסות מגופים ממשלתיים הולכים ישירות לקופת המדינה בעוד הכנסות בגופים פרטיים נשארים בידי מחזיקי המניות. הפרטה יכולה ליצור מצב של ריכוזיות יתר. מחירים גבוהים מדי יכולים למנוע מאוכלוסיה נזקקת לצרוך שירותים מסוימים. מדינות בעלות קשרים חזקים בין הון ושלטון מבצעות הפרטות במחירים "לא ריאליים", כאשר המופסד הוא האזרח.

דוגמא בולטת אחת היא שימת דגש על קידום תהליכי התפלת המים אשר שייך מבוצע במפעלים של בעלי ההון הישראליים. להתנהלות זו ישנן ביקורת רבות אשר אחת מהן מתייחסת לעובדה כי היא מבוצעת תוך יש סבסוד סמוי של המפעלים. טענה נוספת אשר עולה בקרב המתנגדים דנה בעובדה כי היחס להתפלה נובע מהעדפה של הממשלה את האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון לעומת הציבור. הפרטה נוספת בתחום היא בנוגע הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה המידית הייתה עלייה חדה בחשבונות המים אשר משולמים על ידי הצרכן לתאגידים[8].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חיים גבירצמן, משאבי המים בישראל, ירושלים

דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים  בראשות ת פרופ' דן ביין.הדו"ח הסופי של הוועדה

דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המיםבראשות חבר הכנסת דוד מגן, פרסומי הכנסת ירושלים

Hood, C.  "Public Management for All Seasons?", Public Administration. Vol. 63 (1). pp. 3-19.