‏290.00 ₪

שאלת המחקר :

האם קיים קשר בין הצבעים שנבחרו לקמפיין חברתי מסוים לבין פוטנציאל השפעתו של המסר על הנמענים

תוכן עניינים

מבוא. 3

המונח קוגניציה. 3

בניית הייצוג הויזואלי 3

איזורים קורטיקליים שונים תורמים באופן שונה לעיבוד תנועה, עומק, צורה וצבע. 6

חסר........... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ..... ..

המסלול הדורסלי והמסלול הונטרלי 7

מסלולים מקבילים מעיבירים מידע מהרטינה לאיזורים הפריאטליים והטמפורליים בקורטקס. 7

קשב ויזואלי עשוי לעורר תיאום בין מסלול ויזואלים נפרדים. 9

קוגניציה באי ודאות. 13

מוטוריקה וההתפתחות הקוגניטיבית. 14

תיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה ושלושים ושתיים האינטליגנציות. 17

חסר........... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. .....

הקבלת התיאוריה של פיאז'ה ל - 32 האינטליגנציות. 20

קוגניציה רציונלית וקבלת החלטות. 22

שתי אסטרטגיות לקבלת החלטות מורכבות:. 30

מתודולוגיה. 33

גישות למחקר האיכותני 33

ביבליוגרפיה. 35

מבוא

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה.

מקרה הבוחן :

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... שימוש בתשדיר שהועלה במאי 2012 בכדי להגביר את המודעות לעובדה שצריכה נבונה של משאבים יכולה להביא לצמצום בהוצאות משק הבית והמשרד.

מסגרת תיאורטית ומחקרים קודמים: 

• תקשורת סיכונים (Altheide, 2010) - התקשורת מוצגת במונחים של "תיווך" ויש לה השפעה חלקית כמפיצת מידע וחלקית כבמה וסצנה עבור אירועים חשובים. הפורמט של תקשורת סיכונים מעצב את הארגון, ההצגה, ההבלטה והפרשנות של מידע.
• תאורית ההתקבלות (ראדווי, 2003) - משלבת את התיאוריה התרבותית סמיוטית עם תיאוריית השימושים והסיפוקים. תיאוריה זו מסבירה, כיצד מושפעת התפיסה הסלקטיבית מהתרבות ומהו השימוש היום יומי, של הנמען, במידע שהוא שואב מאמצעי התקשורת.
• הגישה התרבותית הסמיוטית (פיסק, 1995) - הדגש בתיאוריה על המסר עצמו ולא על תהליך ה"מוען-נמען". הטקסט הוא העיקר (בין אם כתוב, או מדובר או מצויר). פיסק מאמין שהמשמעויות הן החלק החשוב ביותר במבנה החברתי שלנו, והן מהוות את המקור העיקרי לכל דחף ושינוי. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר.... התקשורת לא רק מעבירה מסרים, אלא לוקחת חלק באינטראקציה עם הקורא.
• שיווק חברתי (טרואן, 2008) – מאחורי השיווק החברתי עומד גוף ציבורי שאינו מסחרי ו/או פרסום שעל פי תוכנו ניתן לייחס לו מטרות חינוכיות, ערכיות והתנהגותיות של תרומה לקהילה ולזולת או של אספקת מידע חיוני לציבור. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....
• תיאורית סבירות העיבוד (Petty & Cacciopo,1986) - כאשר האדם מאזין למסר או קורא אותו, עולות בו תוך כדי מחשבות בתגובה לדברים. אלו יכולות להיות אסוציאציות חיוביות או שליליות, והן הקובעות בסופו של דבר איזו עמדה הוא יאמץ בנושא הנדון. תוכן המחשבה שלנו כאשר אנו מקשיבים למסר שמעבירים לנו, יקבע מה תהייה עמדתנו.
• ·         תיאורית ההחסרה (Zettl, 1990)- עבור סוג מסוים של סצנות, החוסר בצבעים או הצגתן בשחורלבן, יכול לייצר תגובות רגשיות חזקות יותר. צבע מלא מוביל את הצופה להסתכל על במקום אל תוך הסצנה. שחור ולבן, לעומת זאת, "מזמינים את הקהל... למלא את האלמנטים החסרים", ובדרך כלל מובילים לחוויה רגשית עמוקה יותר של האירוע המוצג. 

 ציפיות השערות:

קיים קשר חיובי בין הצבעים במסע ההסברה (שימוש בצבעים לעומת שימוש בצבעי שחור ולבן ) לפוטנציאל השפעה על הנמען. זאת בניגוד לתוצאותיו של מחקר קודם (Detenber, 2000) ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

המונח קוגניציה

המונח קוגניציה בא לתאר את תופעת הידיעה האנושית (ידע או מידע המצוי ברשותו של אדם) ואת התהליכים המובילים לרכישתה, עיבודה ויישומה, אולם גם מתאר את האיבר המנטלי, שבתוכו מתרחשת הידיעה האנושית והתהליכים שקשורים בה, ובאמצעותו מנהל האדם תהליכים אל. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר.... האם ניתן להגדיר אותם כבעלי הכרה, בגלל שמתרחשים בהם תהליכי קוגניציה.קיימות תופעות רבות אשר נופלות אל תוך המושג "קוגניציה" חלק מתופעות אלה הן: חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון, יצירתיות, ייצוג ידע, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות. לפעמים גם התת מודע הוא חלק מההכרה, כשמדובר בידיעה תת-מודעת, למידה תת-מודעת או חשיבה תת-מודעת. בפסיכולוגיה משמש המונח גם לתיאור מחשבות, דעות, אמונות, גישות, כוונות, משאלות, רגשות והתנהגויות. בעבודה זו נערוך ניסוי, שדוגמאות דומות לו ניתן למצוא בספרות הרלוונטית, והוא יבחן את הפער בין הקוגניציה למוטוריקה במצבים מסוימים הנושא דנן, שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות מרתק ורב תחומי. שאלת המחקר שלי היא: האם דרכי החשיבה והקוגניציה בכשל המהמר אצל סטודנטים צעירים בעל מאפייני חשיבה שונים לכשל זה אצל מבוגרים?

שאלת המחקר

מה ההבדל בין מוטוריקה לתפיסה והאם המערכת המוטורית חסינה לאשליה או הטיה (כגון הטית כשל המהמר)

(1998, Haffenden and Goodale)

בניית הייצוג הויזואלי

רוב הרשמים והזכרונות של העולם מבוססים על ראייה, אבל שאלות רבות לגבי מנגנוני התפיסה החזותית הן ללא תשובה. לא נמצאו אלגוריתמים שעובדים באותה מידה של הצלחה כמו המוח, והבעיות החישוביות שמעורבות בתפיסה ויזואלית מסובכות הרבה יותר מבעיות כמו פתרון בעיות בלוגיקה או משחק שח.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

קיומם של מסלולים מקבילים מעלה את שאלת האיחוד (binding problem) – כיצד נוצר ייצוג ויזואלי קוהרנטי מהמסלולים השונים. זהו מקרה פרטי של אחת השאלות המרכזיות בקוגניציה: כיצד המוח בונה את העולם הנתפש ממידע חושי ומביא אותו למודעות.

(2008Ganel, T., Tanzer, M., & Goodale,)

תפיסה ויזואלית כתהליך יצירתי

תפישה ויזואלית מושווה לעיתים קרובות לפעילות המצלמה. עדשת העין (כמו מצלמה) ממקדת תמונה הפוכה על הרשתית. עם זאת – המערכת הויזואלית יוצרת תמונה תלת מימדית, ששונה מהתמונות הדו מימדיות המוטלות על הרשתית. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

תוך תנועה או שינויי תאורה, יש שינוי גדול בתכונות גודל, צורה ובהירות של התמונה שמוטלת על הרטינה על ידי אובייקט יחיד. עם זאת אנחנו לא תופסים את האובייקט כמשתנה. כשאדם מתקרב – אנחנו תופסים את גודלו כאחיד למרות שתמונתו על הרטינה גדלה. אנחנו תופסים חולצה לבנה כלבנה או עניבה אדומה כאדומה גם בתאורת שמש עזה וגם בתאורת חדר חשוכה למרות השינויים העצומים בעוצמת האור שמגיע לרטינה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Grzegorz Króliczaka, Heardb, Goodalea,, Gregoryc 2006)

רק לאחרונה הבינו עד כמה התהליך יצירתי ולא פאסיבי. חשיבה מוקדמת על תפיסה חושית הושפעה מפילוסופים אמפיריציסטים במאות ה-17 ו-18 (בעיקר לוק וברקלי) שחשבו על תפיסה כתהליך פשוט של הרכבת רכיבי תחושה אלמנטריים באופן אדיטיבי. ההשקפה המודרנית היא שתפישה אינה אטומיסטית אלא הוליסטית – תהליך פעיל ויצירתי שמערב יותר ממידע רטינלי בלבד. היא הודגשה לראשונה בראשית המאה העשרים ע"י הפסיכולוגים הגרמניים מקס וורטהיימר, קורט קופקא וולפגנג קוהלר – אבות אסכולת הגשטאלט בפסיכולוגיה.

המונח הגרמני גשטאלט משמעותו קונפיגורציה או צורה (form). הרעיון המרכזי של הגישה הוא שמה שאנחנו רואים מקורו לא רק בתכונות האובייקטים, אלא לא פחות מכך, בארגון התחושות ע"י המוח. במסגרת הגישה נטען כי המוח יוצר חוויה תלת מימדית מתמונות דו מימדיות ע"י ארגון התחושות לתבנית יציבה (היא הגשטאלט) שנותרת קבועה למרות השינויים במידע הנקלט. המערכת הויזואלית משיגה זאת ע"י עיבוד מידע חושי על הצורה, הצבע, המרחק והתנועה של האובייקטים על פי חוקים חישוביים אינהרנטיים במערכת. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 (2008Ganel, T., Tanzer, M., & Goodale,)

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר........... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

פסיכולוגי גשטאלט זיהו מרכיבים ספציפיים בארגון התפישתי והדגימו אותם באמצעות אשליות וקביעויות תפישתיות. עבודה נוירולוגית ופסיכופיזיקלית עכשווית מספקת סימוכין נוספים למרכיבים אלו. לדוגמא:

אנחנו תופסים מערך של נקודות כשורות או כעמודות בגלל הנטייה לראות דברים בתבניות. החלוקה לשורות/עמודות מושפעת מדמיון (similarity) או קרבה (proximity) של הנקודות. כך ב-B מודגם הדמיון, וב-C הקרבה, שגורמים לנו לתפוס סדר מסוים.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....  הפרדה זו יכולה להיות רציפה ודינמית, כפי שבתמונה המפורסמת:

 בה אנחנו משנים בין תפישת הפרצופים לתפישת הואזה בקצב מהיר. ניתן לדמות את ההפרדה לאובייקט ולרקע להפרדה בין אות לרעש שאנו עורכים בתהליך התפישה.

כפי שאומר האמן מוריץ אשר, אנחנו מורגלים להתמקד באובייקטים ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... בכל רגע, רק חלק אחד בתמונה יכול להיות מוקד הקשב והשאר נהפך לרקע.

 קווי מתאר בשדה הויזואלי מהווים רמז לקצוות של אובייקטים ועוזרים לנו להבחין ביניהם. לכן קל להבחין באובייקטים גם ברישומים פשוטים עם קווים בלבד.

 אשליות מהוות הדגמה נוספת להנחות שהמוח מכיל על המידע החושי. בפרט, הן מדגימות מספר מנגנונים מארגנים של התפישה הויזואלית – ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

הידיעה שכך הדבר לא מונעת מאיתנו להמשיך לתפוש את זה באותו אופן. האשליה מקורה בכך שהמוח משתמש במידע על צורה כאינדיקציה לגודל.

(Grzegorz Króliczaka, Heardb, Goodalea,, Gregoryc 2006)

 משולש קאניצה (Kanizsa) הוא הדגמה לנטייה ל-'השלמת הפערים' (filling in). תמונת המשולש מקורה בקווי מתאר שאנו מדמים ושאינם קיימים בציור עצמו.

 היחסים המרחביים של אובייקטים גם עוזרים בפירוש תמונה. לדוגמא – אנו קובעים גודל אובייקט על ידי השוואתו לסביבתו הקרובה לדוגמא – כששופטים גודלם של שני אנשים במרחקים שונים, לא ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... אנו תופסים אותה כקטנה הרבה יותר בגלל השוואה למרצפות ושאר האובייקטים שנתפשים כשווי מרחק לה.

 עוד עובדה מרכזית שמשמשת אותנו באינטגרציה של אובייקטים שונים לתמונה קוהרנטית היא שמבנים קרובים יותר מסתירים את המבנים שמאחוריהם. בתמונה – אנחנו מזהים תבנית בצורות בלתי קשורות רק כאשר אנו תופסים אותן כחלקים מרקע שלם מוסתר חלקית. בלי הנחה זאת, אנחנו לא מצליחים להסיק את הקשר בין הצורות השונות.

 התפישה מבוססת גם על הנחות לגבי טבע העולם שמוטבעות בחיווט של המוח באמצעות תהליכים גנטיים והתפתחותיים. בדוגמא – תפיסת צורה מצללים. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

– וניתן להחליף בין תפיסות אלו. בנוסף, אנחנו מניחים שיש רק מקור אור אחד. כשאנחנו רואים שתי עמודות של אובייקטים בתמונת ראי, בהכרח נראה עמודה אחת כקעורה והשנייה כקמורה, ואין אפשרות להניח שלכל עמודה מקור אור שונה. ההנחה לגבי מקור אור יחיד אולי התפתחה כיוון שבסביבה הטבעית שלנו יש רק מקור אור אחד – השמש – ואנחנו מניחים שהוא תמיד למעלה.

בגלל השפעת הגשטאלט, חוקרי תפישה כבר לא שואלים מה הם המרכיבים הבסיסיים של התפישה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Ganel, T., Tanzer, M., & Goodale)

מידע ויזואלי מעובד במספר איזורים קורטיקליים

בראייה (כמו בפעילויות מנטליות אחרות) מספר תכונות בלתי קשורות – תנועה, עומק, צורה וצבע - מתלכדות באירוע תפישתי יחיד. האחדות הזאת מושגת לא באמצעות היררכיה אלא באמצעות מספר איזורים ויזואלים שונים במוח שמקבלים קלט מלפחות שני מסלולים עצביים גדולים הקשורים זה לזה.

הפוטורצפטורים ברטינה מעצבבים תאים ביפולריים, שעורכים סינפסות על תאי גנגליון רטינליים – תאי הפלט של הרטינה. האקסונים של תאי הגנגליון מהווים ביחד את העצב האופטי, שמגיע ל-lateral geniculate nucleus בתלמוס. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר.... מעבר לקורטקס הסטריאטי מצויים האיזורים האקסטראסטריאטיים (extrastriate areas) – איזורים ויזואליים ברמה גבוהה יותר שגם בהם ייצוג של הרטינה. שימור הארגון המרחבי של הקלט מהרטינה קרוי רטינוטופיה (retinotopy), ומפת השדה הויזואלי קרויה מפה רטינוטופית (retinotopic map) או מסגרת התייחסות רטינוטופית (retinotopic frame of reference).

בתחילת המאה העשרים הנוירולוג הבריטי גורדון הולמס הסיק שהיחסים המרחביים ברטינה נשמרים ב-V1, על סמך בחינה קלינית של נבדקים עם פגיעות קורטיקליות. רשמיו אושרו ניסויית ב-1941 כשווייד מרשל וסמואל טלבוט הראו שב-V1 מפה רטינוטופית שלמה.

(1998, Haffenden and Goodale)

ג'ון אולמן וג'ון קאאס, כמו גם סמיר זאקי, זיהו ייצוגים מרובים של הרטינה גם באיזורים אחרים בקורטקס של קופים (שיכולתם דומה לבני אדם). לאחרונה, דייויד ואן אסן ושותפיו אספו מידע לגבי לפחות 32 ייצוגים של הרטינה באיזורים אקסטרסטריאטים. יותר מחצי מהנאוקורטקס של קוף המקק מוקדש לעיבוד מידע ויזואלי, בעוד שרק 11% לעיבוד סומטוסנסורי ושלושה אחוז לעיבוד אודיטורי. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Ganel, T., Tanzer, M., & Goodale)

זקי חקר גם פעילות תאים בודדים באיזור האקסטרסטריאטים. מצא שתכונות התגובה שונות בין איזורים. ב-MT, רוב התאים הגיבו סלקטיבית לכיוון תנועת גירוי אבל לא היו סלקטיביים לגבי צבע וצורה. באיזור V4 לעומת זאת, הרבה תאים הגיבו סלקטיבית לצבע אך לא לכיוון תנועה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

קורטקס פרוש של קוף מקק. האיזורים בגווני כחול הם בעיקר המסלול הדורסלי, האיזורים בגווני סגול – בעיקר הוונטרלי.

איזורים קורטיקליים שונים תורמים באופן שונה לעיבוד תנועה, עומק, צורה וצבע

ניתן לשאול עד כמה ניתן להפריד ניסויית בין מאפיינים שונים של הגירוי – תנועה, צורה וצבע. מחקרים הראו שאוריינטציה ויזואלית משתבשת בעקבות פגיעה באונה הפריאטלית. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... בשונה, נפגעים עם פגיעה באונה הטמפורלית סובלים מקשיים בהבחנה בין צורות שונות ובזכרון של צורות, כולל חוסר יכולת לזהות פרצופים. מכאן שיערו כי הקורטקס הפריאטלי מיועד לייצוג מרחבי והטמפורלי לזיהוי אובייקטים.

(Grzegorz Króliczaka, Heardb, Goodalea,, Gregoryc )

הנחות אלו אוששו במבחנים התנהגותיים של קופים עם פגיעות בקורטקס הפריאטלי הפוסטריורי או הטמפורלי האינפריורי. פגיעה בפ"פ שינתה את היכולת למקם אובייקטים ויזואלית ואת היכולת להכווין תנועות ידיים לגעת בהם, אבל לא השפיעה על זיהוי אובייקטים. ולהיפך – ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

עדויות נוספות להבחנה בין האיזורים מגיעות מסריקות PET. מחקרים בדקו את הבדלי התגובה בזמן משימת איכון נקודת אור ומשימת התאמת פרצופים. בשתי המשימות האיזור האקסטריאטי האוקסיפטלי לטרלי היה פעיל. אבל – בזמן האיכון הקורטקס הפריאטלי היה בעיקר פעיל ובזמן הזיהוי איזור אוקסיפטלי טמפורלי היה בעיקר פעיל. בדומה – כשנבדקים התבקשו להפנות קשב למהירות או לצבע ולצורה של קווים צבעוניים נעים: קשב למהירות גרם לפעילות בפריאטלי, וקשב לצבע וצורה עורר איזורים טמפורליים. כלומר, לסיכום – קיימת עדות להפרדה בתפקוד הויזואלי בין איזורים: ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 (And others, Aglioti,)

הרעיון שאספקטים שונים של תפישה מעובדים באיזורים שונים במוח מקורו עוד בסוף המאה ה-19, כשפרויד הסיק שאי יכולת של נבדקים לזהות מאפיינים מסוימים לא מקורה בפגם חושי אלא בפגם קורטיקלי שפגע ביכולת השילוב בין מרכיבים שונים לתבנית אחידה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 לדוגמא – ייתכן פגם סלקטיבי בתפיסת עומק (depth agnosia). נבדק שכזה יתפוס הכל כחסר עומק ועובי – כדמויות קרטון שטוחות. בדומה – אגנוזיית תנועה (motion agnosia) יכולה לקרות אחרי נזק בילטרלי לאיזורים טמפורליים אמצעיים בקורטקס ומאופיינת באובדן תפישת תנועה מבלי פגיעה ביכולות תפישתיות אחרות.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

תגיות: יובנק בחינת הקשר בין הצבעים בקמפיין חברתי לבין פוטנציאל השפעת המסר על הנמענים

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ ‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת

ללא הקפאה

הקפאה לחודש (תוספת ‏39 ₪)

הקפאה לשלושה חודשים (תוספת ‏99 ₪)

מחיקה לנצח (תוספת ‏300 ₪)

ללא מצגת

תוספת מצגת (תוספת ‏99 ₪)

קראתי ואני מאשר את התקנון

לא מאשר התקנון (נא ליצור קשר עם שירות הלקוחות 24/7 לקבלת הסבר)

---

כתובת אימייל

שדה אימייל הינו חובה

---