‏290.00 ₪

 שאלות המחקר

האם כדאי וסביר לדחות את מועד גיל הפרישה?

כתוצאה מדחיית מועד הפרישה, האם מוסרי לגרום לפרישת כוח העבודה המבוגר?

תוכן עניינים

מבוא

הצגת הנושא

האם האוכלוסייה המבוגרת טעונה הגנה בהקשר התעסוקתי?

חובת גיל הפרישה

אפליה מחמת גיל בשלב הקבלה לעבודה

הטיפול הקיים באפליה מחמת גיל

גיל הפרישה למגזרים מיוחדים

תקדימים משפטיים

הליכים ונהלים בנוגע לעזיבת מקום עבודה לפני גיל פרישה

נוהל השינוי ומשיכת כספים

שיקולים בעד פרישה מוקדמת

שיקולים נגד פרישה מוקדמת

משפט משווה

ארה"ב

אנגליה

הוראות החוק

הדיון החברתי

הסכמים קיבוציים והוראות נציבות שירות המדינה

זכאות לפיצויי פיטורים לעובד שבחר להתפטר מעבודתו לאחר שהגיע לגיל פרישה

פס"ד אל על

פסיקה מעודכנת

סיכום

ביבליוגרפיה

בכל העולם קיים המושג של גיל פרישה[1].

ארה"ב

Roscigno בחן 12,271 מקרים בארה"ב בהם אנשים עצמם לא רצו לעבוד לאחר גיל מסוים. בתנאים אלה לא עלתה שאלת הסתירה שבין הזכות לעבוד ולהתפרנס לבין חובת הפרישה, שכן ההנחה היתה, שהעובד פורש כאשר כבר אינו מסוגל לעבוד ולכן, גם אינו רוצה. במסגרת זו גם מובן, מדוע נקבע גיל פרישה שונה לנשים. הנשים נחשבו כחלשות יותר מבחינה פיזית ועל כן, זכאיות לפרוש בגיל מוקדם יותר[2].

ההטבה שניתנה לנשים גם לא נחשבה לחריג רב משקל, שכן אחוז הנשים בכוח העבודה הכללי היה נמוך יחסית.

  אנגליה

באנגליה מושג הגילנות מתקשר פעמים רבות לאפליה במקומות עבודה. את המושג האנגלי, Ageism, טבע בשנת 1969 הגרונטולוג רוברט באטלר, על משקל מילים אחרות המבטאות אפליה, כגון racism (גזענות).

לגילנות יש שני הבטים עיקריים:

סטריאוטיפ המתקבע על אדם עקב גילו (צעיר, מבוגר, בגיל ההתבגרות וכדומה) בלי להתייחס לתכונותיו האישיות של האדם. מחקרים שנערכו במדינות המערב גילו כי סטריאוטיפ זה קיים במידה זו או אחרת אצל כל אדם.

הביטוי המעשי לסטריאוטיפ זה, אפליה נגד אדם עקב השתייכותו לקבוצת גיל מבוגר או צעיר.

בשונה מאפליה על רקע גזע או מגדר, בדרך כלל האפליה הגילנית לא באה לידי ביטוי בשכר. עובדים מבוגרים מרוויחים בדרך כלל יותר מצעירים בשל הוותק שצברו. עם זאת, מעסיקים נוטים להעדיף עובדים חדשים צעירים, ולהציע תוכניות פרישה מוקדמת לעובדיהן המבוגרים. מחקר שנערך בארצות הברית בעניין גילה כי הסיכוי שחברה תראיין מועמד צעיר גבוה ב-40% מהסיכוי שתבחר לראיין מועמד מבוגר. מחקר שנערך באוניברסיטת קנט שבאנגליה מצא כי 29% מהנשאלים סבלו מאפליה על רקע גיל. מדובר בשיעור גבוה משיעור הסובלים מאפליה על רקע מגדר או גזע.

הסיסמא בימנו בעולם העבודה (ואולי לא רק בו ) היא "העולם שייך לצעירים". החברה הישראלית בפרט, והחברה המערבית בכלל, סבורים כי ככל שהאדם צעיר יותר, כך הוא מוכשר יותר ובעל יכולות שונות[1]. אי לכך האופק התעסוקתי של עובדים לא צעירים (מעל גיל 40 ) נמוך מאוד: אין להם כמעט סיכוי למצוא עבודה ויש כאלו הנאלצים לפרוש. הדבר אמור על כלל האוכלוסייה אולם בעיקר לנשים- נשים נאלצות לפרוש מוקדם יותר מגברים, למרות שאורך החיים שלהן גבוה יותר. בשירות המדינה למשל, מעודדים עובדים לפרוש ונותנים להם דרגות ותוספת אחוזים לפנסיה.

בתי המשפט בעולם נלחמים באפליה, אולם הדבר לא תמיד מצליח. יש הטוענים [3] כי ישנן 26 סיבות לאפליית גיל, אשר המעבידים יכולים להשתמש בהן. אומנם החוקים ברוב העולם כוללים איסור אפליית גיל בעת קבלה לעבודה אולם המעסיקים עוקפים אותם. לדוגמא הם מחפשים עובדים עד חמש שנות ניסיון, דבר המעיד על גיל העובדים שהם מגייסים..

העבודה תסקור את המצב הנורמטיבי, הפסיקה, המחקרים בנושא ותדון על פי נורמות מוסר של צדק, תועלתנות, זכויות וחובות, סגולות טובות והסכמה חברתית.

מסלול מסוג זה השייך לפרישה מוקדמת נותן לעובדים מענקים שהם חד פעמיים, זאת כתוספת או כאלטרנטיבה לפיצויי הפיטורין. מענקים חד פעמיים אלה עלולים להגיע לסכומים הגדולים פי 3 מהפיצויים שהיו מגיעים לעובד אם היה מפוטר. לעיתים קרובות מקפיאים את קרן הפנסיה של העובדים עד שהם מגיעים לגיל הפרישה ורק לאחר מכן מתחיל לקבל העובד מידי חודש קצבת פנסיה לפי הסכום שנצבר[6].

מסלול זה נפוץ בעיקר בסקטור הציבורי. עובד שבוחר לפרוש במסגרת מסלול הפנסיה המוקדמת, לרוב תהיה לו הזכאות לקבל פיצויי פיטורין סטנדרטיים ולתשלום פנסיה מוקדמת, שנקראת גם "פנסיה תקציבית", עד אשר ימלאו לגבר שישים ושבע שנים, ולאישה שישים ושתיים שנים. כשיגיע לגיל זה, יתחיל העובד לקבל קצבת פנסיה בהתאם לסכומים שנצברו בה מקרן הפנסיה עצמה.

עובדים בתעשיית ההיי טק, כמו גם בתעשיות העילית ובחברות ותאגידים גדולים זוכים לפעמים לקבל מסלול פרישה שמורכב מהטבות רבות המאפשרות לו להמשיך ולהשתמש ברכב ששייך למשרד או בנייד שניתן לו ממקום העבודה, וגם מענקים חד פעמיים שמעודדים השתלבות בחיים החדשים וכדומה.

למרות שהחוק הינו כולל, קיימים הסכמים המעוגנים בחוק שהם ספציפיים למגזרים תעסוקתיים בעלי ייחוד מסוים.

דוגמא לכך הם העובדים שמועסקים בתחומים הביטחוניים (משטרה, שירותי כבאות, צבא קבע, שב"כ, שירות בתי הסוהר ועוד') והן בעלי משרות כמו שופטים, רבנים וכדומה.

החוק נוטה לתקן הסכמי פרישה שנקבעו בחוקים השונים ובהדרגה מעלה בשנתיים את גיל הפרישה לסקטורים מסוימים כמו שוטרים, גננות וחיילי קבע.

חשוב לציין כי החל מגיל פרישה אפשר להגיש תביעה ולקבל קצבת זקנה לפי גובה ההכנסות. אחרי שמגיע האדם לגיל שבו הוא זכאי לקצבת זקנה, הקצבה איננה תלויה יותר בגובה של ההכנסות.

מצגת בנושא  -מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית 40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שלומית יניסקי-רביד "חופש העיסוק, עבר הווה עתיד " משאבי אנוש: ירחון 242 

שרון רבין-מרגליות ‏" הבחנה, אפליה וגיל: משחק של יחסי כוחות בשוק העבודה" משפטים לב 131, 

Roscigno v et all. "age discrimination, social closure and employment" P 313

Gee g . age cohort and perceived age discrimination: using the life course to assess self reported age discrimination p 265