‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהם עיקרי רעיונותיו של הפילוסוף מישל פוקו על פי כתביו?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

ציוני דרך אצל פוקו 

השיח הציבורי מוכתב ע"י השליטים, אשר בידיהם יש את הכוח כאשר יש קשר ספציפי בין כוח וידע. 

"תולדות השיגעון בעידן התבונה". 

''לידתה של הקליניקה: ארכאולוגיה של המבט הרפואי'' 

''לפקח ולהעניש'' 

"תולדות המיניות". 

מושג הכוח. 

פמיניזם ופוקו 

התאוריה הביקורתית. 

שליטה של הריבון : הנורמליזציה של האוכלוסייה. 

סיכום.

ביבליוגרפיה  

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה.

מישל פוקו נולד פואטייה בחלקה המערבי של צרפת, שמו המלא היה פול מישל פוקו, האמצעי בין שלושת הילדים של אן מארי מלפרט ובעלה פול אנדרה פוקו, אביו היה מנתח בכיר מוכר מאוד בעירו.

אחרי מלחמת העולם ה-2 החל פוקו את לימודיו בבית הספר הפריזאי היוקרתי אקול נורמל סופרייר, שם הכיר את מרבית הסוציולוגים אשר היו לשותפיו לעתיד, ביניהם פייר בורדייה וז'אן-קלוד פאסרון כמו גם את מורו ופטרונו, היסטוריון המדע הנודע ג'ורג' קונגיים. פוקו השלים את שני תאריו בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, למרות שלימודיו היו רצופים במשברים, אשר כללו מספר ניסיונות אובדניים. בזמן שלמד ובמסגרת מחקרו, עבד בבתי-חולים וקליניקות פסיכיאטריות, שם נוכח לגלות את שיטות הטיפול הנוקשות והאכזריות בחולי הנפש, וזיהה את שבריריות התאוריות הפסיכיאטריות המגובשות על שיגעון. בהשפעתו של מורו לואי אלתוסר הצטרף פוקו בשנות החמישים למפלגה הקומוניסטית בצרפת, כמו מרבית האינטלקטואלים האמנים הצעירים, חש אכזבה כבדה מהפוליטיקה והתנהלותה, מהסדר החברתי אשר התגבש לאחר המלחמה. למרות שהחברות במפלגה הייתה לצו אופנה בתקופה הזו, פרש ממנה פוקו לאחר מספר שנים,  עקב ביקורתו הקשה על המתרחש בברית המועצות תחת משטרו של יוזף סטלין. לאחר פרישתו ובעקבות עמדתו אשר גיבש, התמיד פוקו בביקורות על האידאולוגיה הקומוניסטית והמרקסיזם.

פוקו עצמו טען כי ביוגרפיות של מחברים וסופרים מורכבות  באופן בררני ולא אובייקטיבי, כאשר נבחרים אירועים אשר יוצרים משמעויות באופן מלאכותי לתוך היסטוריית חייהם; במבוא לספרו הנודע ארכאולוגיה של הידע כותב: "לא מעט אנשים, כמוני כנראה, כותבים כדי שייעלמו פניהם לעד", ועם זאת, פוקו הוא מחבר, ולביוגרפיה האישית שלו תרומה להפיכתה של עבודתו כפילוסוף לברורה יותר וקשורה לאירועים הפוליטיים שבהם עסק.

מחשבותיו של פוקו היו בין המשפיעות על עיצובן של תאוריות סטרוקטוראליות רבות ביותר במאה הקודמת.

פוקו מרבה לתהות על סוגו של הידע אשר אנחנו מחשיבים כמובן מאליו. הוא טוען בעבודותיו כי לכל מושג יש היסטוריה אשר קיבעה והגדירה אותו, ורגע הקיבוע הוא שצריך להיחקר.

טענותיו בתולדות השגעון בעידן התבונה של מישל פוקו עוררו ביקורות רבות מצדם של ההיסטוריונים אשר טענו כי הכליאה התרחשה במאה ה-19 בלבד וכי בצורה כזאת מתערערים כל יסודות התזה של פוקו בכל הקשור לעידן הנאורות ולדיכוי המשוגעים^.

אך תלמידיו של פוקו הראו כי זה לא כלל במחקריו את המוסדות הרפואיים אשר ייעודיים למשוגעים בלבד, אלא את בתי הכליאה לאלו אשר מודרים מן החברה וכלל גם את קטגוריית השבטים הנודדים, והנזקקים ו התעסקותו העיקרית הייתה בהשפעה של בתי הכליאה הללו על תפישתם של המשוגעים בתרבות המערבית.

לפי דבריו של מישל פוקו: הנורמליזציה של האוכלוסייה הינה שיטת שליטה מרכזית אשר אופיינית למושג הנקרא תהליך הממשלתיות. אם נפרק מושג זה נגיע  לממשלתיות, אשר בה מדובר הינה כלל המוסדות והנהלים , אשר מטרתם לעקוב ולפקח על האוכלוסייה. הנורמליזציה הינה שיטה אשר באמצעותה נורמות קוגניטיביות כמו גם סטטוס רפואי מביאים מדדים לאוכלוסייה, מסקרים אותה ולפי כך גם ממשטרים אותה. מעצם היותה טכנולוגיית שליטה המיוחסת לזמנים המודרניים, הנורמליזציה לא מפעילה כוחות כפייה ישירים אלא מסתמכת על צייתנותו הפנימית של האינדיבידואל, אשר במהלך רדיפתו אחרי האושר, הבריאות שהופך במהלך החיים מרצון כללי, למשתף פעולה עם סטרוקטורת הממשלה. תיאוריות אלו לא מתייחסות למשמעויות הלוקאליות שמקבלים המושגים- נורמלי והיפוכו פתולוגי, בתרבויות מודרניות. את החולשה אשר ביטויה תיאורטי,  מתקנות ומשפרות תורות הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של הרפואה, אשר טוענות כי בדיוק כמו כל דבר אחר, גם סעיפים של חולי כמו גם של התמחות רפואית, נמדדות לפי הקשר חברתי ותרבותי ואינן יכולות להיבחן בנקודת מבט לא ערכיות, למרות שהחברה המערבית מתיימרת להמחיש את התופעה. למחלות קיימת אומנם ממשות ביולוגית, אך הן מתפרשות בצורה שונה  לפי זמן ולתרבות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מ' פוקו, ארכאולוגיה של הידע,  Gallimard תל אביב-יפו, רסלינג, , תורגם מצרפתית ע"י אבנר להב.

מ' פוקו, רולאן בארת,  מהו מחבר?  (מות המחבר), תל אביב-יפו: רסלינג , תורגם מצרפתית ע"י דרור משעני.

מ' פוקו,. הטרוטופיה. תל אביב: רסלינג.

מ' פוקו, . סדר השיח. תל אביב: בבל.

David Macey "the lives of michel foucault"  published by reaktion books ltd 

 John Eric Thomas Eldridge "Getting the message: news, truth and power"   Lasgow University Media Group Press