‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי האביב הערבי בסוריה?

תוכן עניינים

רקע על סוריה ושלטונה. 

רקע וסיבות לפרוץ ההתקוממות. 

פרוץ המהפכה והשתלשלותה.

ייחוד התגובה הסורית. 

ניתוח מאמרי מערכת. 

קטעים ממאמרי מערכת- עיתונים סוריים.

קטעים ממאמרי מערכת- עיתונים ישראליים.. 

קטעים ממאמרי מערכת- עיתוני חוץ. 

השוואה בין צורות הסיקור. 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים

המיעוט העלווי בסוריה הינו המיעוט הגדול ביותר מבין כל שאר המיעוטים בארץ - אלו מהווים יותר מ-1.5 מליון נפש ולמעלה מ- 70% מהם מרוכזים ב"הר העלווים" - שרשרת הרים המקבילה לחוף הסורי. המוסלמים הסונים יוצרים במדינה רוב של 60-70 אחוז, אם כי בעשורים האחרונים העלווים הם אלו שנמצאים בשלטון ובמוקדי הכוח. למעשה, זהו המיעוט היחיד במזה"ת שנמצא בשלטון בארצו (פרנקל). העלווים הם במקור דת-כת שמקורה באִסלאם וראשיתה לפני כ-1,000 שנים. בדת העלווית קיימים יסודות אליליים, כמו פולחן השמש והירח, אם כי ניכרות בה השפעות של הזרם המוסלמי השיעי בשילוב עם מוטיבים נוצריים. בעבר חיה העדה/כת/דת בשטחים הגובלים עם סוריה, אך למרות מחאותיהם, בשלהי שנות הארבעים סופחו לסוריה בעת עצמאותה. עם הפיכת הבעת' ונטילת השלטון לידיהם, הפכו העלווים אט אט לאליטה השלטת של דמשק (מעוז). חאפז אל אסד, המנהיג הבלתי מעורער מאותה תקופה. הוא הגיע לשלטון חסר מתנגדים וחסר מאבקים פנימיים והתארגנויות סיעתיות. כבר בשנים הראשונות כראש המדינה הוא מחליט לשנות את מערכות היחסים בין המשטר לעם על ידי שתי פעולות: א. לכונן משטר ראשי-נשיאותי שפירושו שלראשונה בתולדות סוריה הרפובליקנית יעמוד ראש המדינה שאיננו מוסלמי סוני. ב. ניסיון להביא לריכוך ההתנגדות בין המשטר לבין הציבור העירוני הסוני. לשם כך הוא מנהיג מדיניות ליבראלית ומדיניות של "היפתחות" (סופר).  במסגרת מדיניות זו הוא מקים קואליציה בין הבעת' לבין מפלגות שונות בסוריה, הוא מנהיג ליבראליזציה כלכלית, מרחיב ומשפר קשריה של סוריה עם העולם החיצוני ונוקט מעשים רבים של מחוות כלפי הציבור המוסלמי-סוני. מטרתו של אסד הייתה לא לסכן את משטרו ולכן מדיניותו החדשה הייתה יותר מדיניות קוסמטית. עם הזמן אסד הבין שהוא חייב להביא לשינויים בסיסיים אחרת יהיה קשה לשכנע את הציבור הסורי כי כוונותיו כנות (שם, שם).  מאז התרחשות אירועים אלה ועד ימינו שולטים העלווים בסוריה. בממשל הם מחזיקים בעמדות מפתח, בצבא הם שולטים בדרגות הבכירות, ובמשק, הם נהנים מחלוקה לא פרופורציונאלית במקורות החינוך וההון ומהווים את האנשים העשירים במדינה.  

מבחינת ההתנגדויות שנוצרו, כפי שאנו למדים, הסונים הפכו בשנות השישים לרוב המקופח במדינה. קבוצה זו קיבלה במרירות את העובדה שמרבית מעמדות השלטון לא בידם, כמו בעבר, וזה התבטא בהתפרצויות שלהם ושל קבוצות דתיות מוסלמיות אחרות. שלוש פעמים התקוממו הסונים נגד המשטר החדש וזה כלל בעיקר הפגנות ושביתות, אך ללא הצלחה. המיעוט ששלט במדינה שלט גם בצבא ודיכא בכוח את ההתמרדויות (מעוז).  לאחר עלייתו של אסד לשלטון, פורסמה טיוטת חוקת הקבע החדשה שהוצאה ע"י המשטר לקראת אישורה ע"י משאל עם. במסמך זה נשמט הסעיף שדיבר על כך שנשיא סוריה צריך להיות מוסלמי. האופוזיציה הסונית הגיבה בחומרה ותקפה לראשונה את השולטים בצורה מופגנת. חלק מהלחץ הפנימי הזה התבטא בהתפרצות הפגנות גדולות ופרסום שלטים ואמרות המגנים את השלטון (בין היתר נאמר שם שהעלווים כיננו לעצמם מונופול על הצבא ועל כל תחומי החיים בסוריה). המהומות פרצו בערים המרכזיות של סוריה, ואולם המשטר דיכא כאמור באכזריות את ההפגנות, דבר שהוכיח שהצבא וכל מוקדי הכוח מצויים בידי המשטר העלווי כולל השליטה בכלי התקשורת (שם, שם). משבר נפתר בסופו של דבר כאשר המשטר נכנע ללחץ המפגינים והוסיף לחוקה את הסעיף שמחייב את הנשיא להיות מוסלמי. סיום המשבר לימד עד כמה שנוא המשטר של העלאוים בעיני הציבור הסוני, והוכיח כי הכוח בצד השליטים בשל השליטה בכל מרכזי הכוח של המדינה. לאירועי פברואר הייתה גם תוצאה מיידית ובעלת עניין רב כאשר המשטר הסורי הביא באופן פוליטי לאימוץ דתי של העדה העלאוית ע"י העדה השיעית בסוריה ובלבנון. האימוץ הזה נועד להפוך את העלאוים למוסלמים וכך להסיר כל ההתנגדות דתית סונית. מבחינה דתית, האימאם השיעי מוסא אל צדר גמל לנאמניו הסורים וככה הם קבעו לעצמם מונופול על האיסלאם במדינה (פרנקל).

מבחינה תרבותית, ניתן היה לומר שהמוסלמיות הסונית הערבית השלטת במדינה סימנה את הכת העלווית כאחראית לשינוי האופי התרבותי האזורי, והיא עשתה זאת באמצעות ניסוח ההשתלטות העלווית במונחי ביקורת המבוססת על האלמנט הדתי. וכך, ככל שהתעצמה הביקורת נגד משטר הבעת', כך נדרש המשטר בסוריה ללשון ישירה ותקיפה יותר. הביקורת הזאת דרשה מאסד לתקוף בחריפות את האויבים שניסו לדבריו לקעקע את "סוריה מבית" (שם, שם).  פתחה האופוזיציה במסע בין 2 שלבים שמטרתו להפיל את השלטון של אסד. הרכב האופוזיציה היה שילוב בין "האחים המוסלמים" וקבוצות רדיקליות מוסלמיות סוריות. האחים המוסלמים, ששלטו על ארגון חשאי גדול, פתחו במסע רציחות ומעשי חבלה נגד אנשי משטר עלאווים, כאשר מטרתם הראשית הייתה לערער את יציבות השלטון. הפעם אסאד נקט במקרה זה ביד קשה, אבל כל ניסיונות הדיכוי של הארגון הזה נכשלו. לאחר מספר שנים של מלחמה פנימית, עברה הקבוצה הזאת, .. חסר.......... ....... ......... חסר..... הצבא ומנגנוני הביטחון מלאו בבני העדה, וברור, שלמרות הסתייגויות עלאוויות ממשטר אסד, הפך משטר זה ברבות השנים למזוהה עם העדה (זיסר). 

רקע וסיבות לפרוץ ההתקוממות

קיימות סיבות רבות אשר הובילו לפרוץ ההתקוממות ההמוניות חסרת התקדים כנגד השלטון ברחבי העולם הערבי, הנקרא "האביב הערבי". ... 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ידלין, רבקה. "אסלאם ודמוקרטיה בעולם המערבי", תל-אביב

בכור, גיא.  בין הרצוי למצוי, המשפט בעולם הערבי". הוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה.

זיסר, אייל. סוריה של אסד :על פרשת דרכים, הקיבוץ המאוחד: ת"א.

זיסר, אייל. פניה של סוריה – חברה משטר מדינה, הקיבות המאוחד: ת"א

Huntington, Samuel. The Third Wave, Oklahoma University Press. 

Khouri, F.J. "Friction and Conflict on the Israeli-Syrian Front" .Middle East Journal 332.