‏250.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי הפער הדיגיטלי בקרב אנשי הוראה במערכת החינוך?

תוכן עניינים

מבוא- הגדרת הפער הדיגיטלי 

יליד דיגיטאלי מהגר דיגיטלי

שאלת מחקר

הפער הדיגיטלי במערכת החינוך. 

הגורם לפער דיגיטלי במערכת החינוך. 

העיכובים להטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. 

מאפייני אוכלסיית המורים במערכת החינוך. גיל – נסיון בשימוש במחשב. 

מאפייני תוכנית התקשוב הישראילית בקרב אוכלסיית המורים. 

צמצום הפער הדיגיטלי במערכת החינוך בקרב אוכלסיית המורים. 

בית הספר צריך להשתנות.

סיכום. 

במאה ה-20 התפתחו שתי עמדות מרכזיות בחינוך: מודרנית ופוסט מודרנית. מחנכים והוגים הנסמכים על העמדה המודרנית, מזדהים עם אמונות יסוד ואידיאלים של תבונה, רגישות מוסרית, נאורות, צדק ושוויוניות. העמדה הפוסט-מודרנית לעומתה, דוחה את היומרה לאובייקטיביות ולאוניברסאליות של התבונה כ"פיקציה" או כמיתוס שהתפתח בהקשר היסטורי ותרבותי ספציפי, אשר שירת את החברה שאימצה אותו. עמדה זו היא בעלת תפיסות רלטיביסטיות, פלורליסטיות, שאינן פוסלות (כמעט) שום אורח חיים אנושי. לפי עמדה זו, ניתן לצפות ממחנך פוסט-מודרני לפתח דיון עם תלמידיו על אופיים של משטרים דמוקרטיים, אך לא יטיף עליהם. הוא יחשוף את תלמידיו לתפיסות מוסר הומאניות אוניברסאליות, לגזענות ולאומנות- אך לא יכריע ביניהן. הוא יעורר את תלמידיו לבחון את ההבחנה בין "תרבות גבוהה" לבין "תרבות המונים" ויסביר כי היא שרירותית ומופרכת. (אלוני, 1996) חינוך פוסט-מודרני למעשה שולל את זכות המורה להכריע בשאלות אלה ומותיר אותן לתלמיד עצמו.

.במטרה לבחון את מערכת היחסים בין המורה לתלמיד אשר נובעת ממגמות החינוך החדשות, עלינו תחילה לבחון את הילדות כתופעה: ניתן לומר כי הילדות אינה תופעה ביולוגית למעשה, אלא תופעה המושפעת ממבנה היסטורי, חברתי, תרבותי ופסיכולוגי. זאת ניתן ללמוד מן העובדה כי לאורך ההיסטוריה ולרוחב הגיאוגרפיה האנושיות, נתפסו הילדים והיַלְדוּת באופנים שונים בעיני המבוגרים. לדוגמה, עד תקופת הרנסנס לא היה ההבדל בין הבוגר והצעיר אלא בגודל, בחוזק ובבשלות הפיסיים. גבולותיו והגדרתו של מבנה זה אינם קבועים, והם משתנים דרך מאבק ומשא ומתן בין מבוגרים לצעירים ובין המבוגרים לבין  עצמם. בנוסף, הוא בא לידי ביטוי באמצעות חקיקה. החקיקה בישראל ובעולם המערבי כולו פועלת להשוואת זכויותיהם של שני הצדדים, ואוסרת על המבוגר להשתמש באמצעי ענישה פיסיים כלפי הילד – אמצעים שסייעו בעבר לסמן את הגבול בין ילדות לבגרות.

אחת מהשפעותיה העיקריות של התפתחות טכנולוגית זו, הוא הפער הדיגיטלי בין המורים לבין התלמידים במערכות החינוך השונות. שאלת הפער הדיגיטלי בין מורים לתלמידים הינה בעלת משקל רב בעיקר במדינות המפותחות. מערכות החינוך במדינות השונות מבוססות על הענקת ידע העובר באופן חד-צדדי מן המורה אל התלמיד. העובדה כי לתלמידים הנולדים אל תוך הטכנולוגיה (ניתן לכנותם "ילידים דיגיטאליים") יתרון משמעותי בנגישות למידע שמקורו טכנולוגי בהשוואה למוריהם אשר נולדו אל עולם שונה מאוד מבחינת התפתחותו הטכנולוגית, וכעת עליהם להסתגל לתנאים החדשים בגיל מבוגר יחסית. הכינוי המקצועי אנשים כאלה הוא "מהגר דיגיטלי". עם זאת, אלת הפער הדיגיטלי נוגעת לא רק למערכת החינוך אלא במובן החברתי הרחב והעמוק יותר, ליחסים בין-דוריים. מטרת המחקר הנוכחי הינה לחשוף ולאפיין את השינויים אשר התרחשו בעקבות המהפכה הטכנולוגית בחינת הנגישות למידע, ולגזור מהשפעתם על הפער הבין דורי, את השפעתם על מערכת החינוך בכלל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חינוך בעידן השיח הפוסטמודרניסטי. ירושלים : מאגנס. עמ' 14-42 

אבידב, א'. שינוי ארגוני במערכות למידה. האוניברסיטה הפתוחה.

אבידוב, א'. שינוי ארגוני במערכות למידה – מדריך למידה. רעננה, האוניברסיטה הפתוחה.

דברת. ש'. כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, התוכנית הלאומית לחינוך, חלק א': עיקרי ההמלצות.

Day, C., & Lindsey.The effects of reform: Have teachers really lost their sense of professionalism? Journal of Educational Change. Vol. 10, Numbers 2-3, 141-157

Fullan, M. The Meaning of Educational Change: A Quarter of a Century of Learning. In: Hargreaves, A., Liberman, A., Fullen, M. & Hopkins, D. (Eds.). International Handbook of Educational Change. Kluwer Academic Publishers. pp. 214-228.