‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סחר בנשים למטרות זנות?

תוכן עניינים 

מבוא. 3

עבירת סחר נשים לשם זנות- תיאור התופעה. 3

הערך המוגן : כבוד האשה הנסחרת לזנות. 7

מודלים תאורטיים באשר לסחר בנשים וזנות. 8

1. גישה ממסדת ל סחר בנשים לשם זנות. 8

2. גישה אוסרנית ל סחר בנשים לשם זנות – מעצר וגירוש.. 10

3. גישה ממגרת. 11

4. גישה פוסטמודרניסטית. 12

סחר בנשים לשם זנות בישראל. 15

״סחר בבני אדם״  - סחר נשים לצרכי זנות. 17

(א) הקואליציה נגד  סחר בנשים לשם זנות. 18

(ב) ״אישה עוברת לסוחר״. 20

(ג) האלטרנטיבה: פעולתם של ארגונים אבולישיוניסטיים בישראל. 24

יחסי הרשויות לתופעת סחר נשים. 25

הביקורת השיפוטית. 30

המחוקק קבע לסחר בבני-אדם לעיסוק בזנות עונש מירבי של 16 שנה, לעומת 5 שנים לשידול לזנות והחזקת בית-בושת. 30

סיכום. 32

ביביליוגרפיה. 34

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)הוא חוק שאושר בכנסת בדצמבר 2018 והוא צפוי להיכנס לתוקף ביולי 2020. החוק מטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל הימצאות במקום המשמש למעשה זנות.

על פי החוק אדם שייתפס בפעם הראשונה עובר על חוק זה, יוטל עליו קנס מינהלי בסך 2,000 ש"ח. עבירה חוזרת על החוק תגרור קנס של 4,000 ש"ח. החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום בהליך פלילי ובית המשפט יוכל להטיל על הנאשם קנס בגובה של עד 75,300 ש"ח. על פי החוק תאסר צריכת זנות או הימצאות במקום שמשמש באופן מלא או חלקי למעשי זנות.

עבודה זו עוסקת בשאלה בוערת בשיח הישראלי: מהו הסחר בנשים לשם זנות? אנתח את הדעות בקשר לתופעת הנשים הנסחרות לזנות. הרשויות מנסות לאכוף ולכלוא את סוחרי הנשים אבל נוקטות צעדים גם נגד הנשים עצמן בעיקר מעצר ואף גירוש. כנגד הלקוחות כידוע לא ננקטת מניעה כלשהי.

בשנים האחרונות מתרחשים בישראל שני מהלכים מקבילים, המשפיעים באופן דומה ובעייתי על מצבן של נשים בזנות בישראל, ולפיכך על נשות ישראל בכלל. הראשון הוא המאבק בתופעה המכונה ״ 1].

היעדר הבחירה הוא השובה את לבם של ליברלים עת הם מוקיעים את תופעת ה סחר בנשים לשם זנות. לפיכך סיפורה של פסיכולוגית שנחטפה לזנות הוא פוטוגנטי מזה של מי שהוזנתה ביודעין, אך כל עוד הבחירה נשללת מהן משום שנקנו, תזכינה שתיהן לאהדת הציבור.

מפתיע  מאוד הדו"ח שהגיש ממשל ארצות הברית בענין סחר בבני-אדם, שמיקם את ישראל בקבוצה של מדינות שעם רובן הגדול, כמעט כולן, לא היינו רוצים להימצא בכפיפה אחת בנושאי זכויות.

הזנות אסורה על-פי ההלכה. הרמב"ם בספר המצוות (מצוה שנ"ה) מונה בין האיסורים "שלא תהיה קדשה, והיא הנבעלת בלא כתובה ובלא קידושין, שנאמר לא תהיה קדשה". הפסוק אליו הוא מתייחס הוא "לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני-ישראל"9, ומסביר רש"י שם: "קדשה - מופקרת, מקודשת ומזומנת לזנות, וקדש - מזומן למשכב זכור". ובהלכות אישות10 אומר הרמב"ם : "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק, אם רצה הוא, והיא, נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך, וזו היא הנקראת קדשה. משניתנה התורה נאסרה הקדשה, ......... 

הנביא ישעיהו, ברצותו לפרט את חטאיה של ירושלים, משוה אותה לזונה "איכה היתה לזונה קריה נאמנה, מלאתי משפט, צדק ילין בה ועתה מרצחים"11. קראנו זאת בהפטרת השבוע, שבת חזון, הקודמת לתשעה באב.

ואולם, החברה האנושית מימי המקרא ועד ימינו התירה את הזנות, וגם החוק הישראלי, בדיני העונשין, לוחם בתופעות לוואי כמו סרסרות, החזקת בית-בושת, שידול וכיום סחר, ולא בזנות עצמה. מדיניות אכיפת החוק בנושא זה לאורך השנים היתה בה דו-משמעיות, מחד גיסא הסתייגות המוצאת ביטויה בהגדרה פלילית של תופעות הלוואי, ומאידך גיסא ראייתה כהחלטה מרצון של האשה העוסקת בזנות. גם בפסיקה וגם בהנחיות פרקליטות המדינה12 .

התקופה האחרונה, ועליית התופעות של ה סחר בנשים לשם זנות, כך שהזנות היא עתה אולי, עוד יותר מבעבר, כזאת המלווה בניצול, .

ככלל, נשים בזנות אינן נהנות מבחירה באשר למצבן. למרות נתונים המעידים שנשים בזנות אינן בוחרות במצבן, תופעת ה״ סחר בנשים לשם זנות״ אובחנה והובחנה מזנות ואופיינה כ״זנות בכפייה״. חיבור זה טוען כי הבחנה זו מיקמה מופעים אחרים של זנות כ״זנות מבחירה״ וכך קידמה מהלך של מיסוד אותה ״זנות מבחירה״. המהלך השני הוא פעילות למען שיפור מצבן של נשים אינדיווידואליות בזנות. ניסיונות אלה לפנות למוסדות של המדינה בבקשה להטבות שונות בשם נשים בזנות יוצרים מצב של הכרה בזנות כעבודה - מיסוד[2].

.. הפער בין גישה ליברלית, המנסה לעזור לאינדיווידואלים במסגרת השיטה באופן המשמר את השיטה ומאשר אותה, לבין גישה פרוגרסיבית, המבקשת לשנות את השיטה, ממסגר את הדיון בתגובותיהם של ארגוני זכויות אדם בישראל לזנות. טענתי היא כי הרטוריקה וקווי הפעולה שנוקטים חלק מארגוני זכויות האדם בישראל, כולל הקואליציה שהקימו כדי לאחד את כוחותיהם במאבק ב סחר בנשים לשם זנות, מקדמים מיסוד של הזנות בישראל. העמדה המוצגת ב חיבור היא כי מיסוד הזנות פוגעני לנשים בזנות ולנשים בכלל. הפגיעה בנשים בזנות נובעת ממתן לגיטימציה להדרתן מהחברה כמי שמותרות למין שלא בהסכמה, כמי שזכויות אדם אינן רלוונטיות לגביהן. הפגיעה בכלל אוכלוסיית הנשים יסודה בהחפצת נשים, אשר זנות היא הגילום החברתי האולטימטיבי שלה, כמו גם בקיבוע של עמדות באשר למגדרים ולמיניות[3].

העיסוק הנרחב בתופעת ה סחר בנשים לשם זנות הרע את מצבן של נשים בזנות. בטרם זכתה תופעת ה סחר בנשים לשם זנות לאהדה ולשיח הציבורי שלהם היא זוכה כיום,   הדרך שבה מטפלים ארגוני זכויות אדם ומדינות בתופעת ה סחר בנשים לשם זנות היא באמצעות יצירת שיח של אמפתיה כלפי נשים אלו. האמפתיה נוצרת כאמור באמצעות הצגתן של נשים אלו כמי שמוזנות על אף רצונן. הדגש על היעדר הבחירה במסגרת השיח ביחס ל סחר בנשים לשם זנות מאפשר לארגונים ולמדינות לעזור לנשים אלו תוך עקיפת השיח הטעון באשר לזנות שנחשבת לפעולה מתוך בחירה. שיח הנוגע לזנות מחייב דיון ציבורי מעמיק ביחסי הכוחות והניצול בין המינים, ...- במוצהר או במובלע - בין נשים בזנות, שאינן נתפסות כמי שיש להגן על זכויות האדם שלהן, לבין נשים שנסחרו והוזנו על אף רצונן, ולפיכך יש להגן על זכויותיהן הבסיסיות[4].

עבודה זו קוראת לשינוי באופן שבו ארגוני זכויות אדם בישראל מגיבים לתופעת הזנות לכיוון של פעילות אסטרטגית הנגזרת מתפיסה כוללת באשר לשיטה. חלקו הראשון מציג עמדות תאורטיות שונות באשר לזנות, ובייחוד את העמדות המתמודדות בזירה הישראלית, ...., וכיצד קידום של מדיניות ממסדת סותם את הגולל על השאיפה למגר את הזנות. חלקו השני של ה חיבור סוקר את האופן שבו מתמודדים אורגנים לא ממשלתיים עם סוגיית הזנות בישראל. ראשיתו בסקירה של האופן שבו ארגוני זכויות אדם בישראל מתמודדים עם שאלות של זנות ו״סחר בנשים״. המשכו בניתוח של פעולות שנעשו על ידי עורכות/עורכי דין פרטיות/ים בשם נשים בזנות לצורך קבלת הטבות נקודתיות ושל תגובות הרשויות לפניות אלו[5].

הערך המוגן בעבירת  סחר בנשים לשם זנות הוא ראשית כבוד האדם: כבוד האשה הנסחרת לזנות הנרמס עד עפר. בית המחוקקים הישראלי מתייחס לבעיית הסרסרות והזנות במסגרת סימן י לחוק העונשין: זנות ותועבה. בחינת הסעיפים בחוק הנוגעים לנשים בזנות ולסרסורים מעידה כי הכנסת בחרה שיטה ממגרת ביחס לזנות. . .........  שיטה זו אינה ממסדת את הזנות ואיננה רואה בה תופעה טבעית שאין דרך להלחם בה. סעיף 199 לחוק קובע את הסנקציה ביחס לסרסרות. סעיף 200 אף קובע חזקת סרסרות, שלפיה ״גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, .. (סעיף 203ג) - כלומר הענשת לקוח של קטינים בזנות. לעומת זאת אין בחוק כל סנקציה פלילית לנשים בזנות סעיף נוסף (סעיף 204 לחוק) עוסק בהחזקת מקום לשם זנות.

כדי להסביר את טענתי ביחס לזנות בישראל אתעכב תחילה על המודלים התאורטיים המרכזיים המנחים את החשיבה בתחום. הבנת הקשר בין המטרה, ששמה לעצמה כל אחת מהעמדות התאורטיות, ובין המהלכים המקדמים כל אחת מהן יכולה להסביר מדוע פעולות מסוימות שנראות לכאורה כמקדמות זכויות נשים בזנות מרעות למעשה את מצבן (קידום אינטרס צר של אישה בודדת על חשבון הרעת מצב הקבוצה שאליה היא שייכת) [6].

הגישה הממסדת לזנות מצדדת בלגליזציה של זנות ולווייניה, שלפיה העיסוק בזנות, צריכתה והמחיה ממנה (סרסרות) מותרים על פי חוק. עיסוק בזנות הוא בגדר עבודה, ומי שחי מעבודתה של האישה בזנות הוא המעביד שלה. הצדקות לגישה הממסדת נטועות בשני זרמי מחשבה: האחד הוא הזרם הליברטריאני, הגורס כי נשים בזנות בוחרות בזנות כעיסוק...[7].

 הזרם השני גורס שמידת הבחירה שממנה נהנות נשים עניות באופן כללי היא מינימלית, וכי גופן של נשים אלה (כמו גם גופם של גברים עניים) מנוצל שלא מתוך בחירתן המלאה במסגרת מרבית העבודות הפתוחות בפניהן. גישה זו מצדדת בניסיונות לשיפור מצבן של נשים בזנות מתוך הפרדיגמה של זכויות עובדים ובמיסוד כאמצעי לשיפור תנאי ״עבודתן״ של נשים בזנות[8]. הקושי המרכזי הגלום בגישת הזנות כעבודה הוא שמרגע הגדרתו של עיסוק כעבודה, הכניסה בשעריו אינה עניין לבחירה בלבד. ניתן אף לומר שההפך הוא הנכון. אנשים נכפים לעבודה באופן תדיר, . הבעיה היא כמובן שללא מתן חשיבות יתר זו תכפה על נשים סיטואציה המוגדרת כאונס תחת הדין הפלילי. כחברה אנו מייחסים חשיבות רבה במיוחד להסכמה של הצדדים לקיום יחסי מין, ולפיכך יש קושי באיחוד הפרדיגמות של מין ועבודה, שכן האחרונה אינה מאפשרת דגש על בחירה מהסוג שבו החברה מעוניינת בקונטקסט של יחסי מין. בהולנד למשל מרגע שמוסדה הזנות, בעלי בתי בושת החלו לגייס ״עובדות״ באמצעות מרכזי השמת כוח אדם במימון ממשלתי. בדומה, מאז מיסוד הזנות בגרמניה  הובילו חוקי האבטלה וקצבאות הסעד שלה לכך שפוטנציאלית, לפחות, נשים מובטלות שיופנו לבית בושת לשם ״העסקה״ ותשלולנה את האופציה, תסתכנה בקיצוץ קצבאות הסעד שלהן[9].

. חסר....? ואם לא ניתן לוודא, מדוע למסד פרקטיקה הכופה על נשים עיסוק שאם לא בחרו בו, הוא אונס תחת הגדרות הדין הפלילי ?

כמה נתונים הנוגעים לנשים בזנות מבססים את  לפי מחקרים שונים, בין 55 ל90 אחוזים מהנשים בזנות דיווחו על היסטוריה של התעללות מינית בילדות. 70% דיווחו שהתעללות זו השפיעה על כניסתן לזנות. כמו כן הערכות קונסרבטיביות בנוגע לגיל שבו נשים נכנסות לזנות בארצות הברית מצביעות על הגילאים 14-13 כגיל ה״גיוס״. ..נתון זה מוביל למסקנה שכל ניסיון להפריד בין זנות של נשים לזנות של ילדות הוא שרירותי, שכן רוב הנשים בזנות נכנסו אליה בגיל צעיר, וקשה לטעון שנשים אלו ״שקלו החלטה זו שוב״ עם הגיען לבגרות. הנתונים הנוגעים למידת הבחירה המעורבת בהישארות בזנות מדאיגים אף הם: במחקר השוואתי שנערך בחמש ארצות (ארצות הברית, תאילנד, זמביה, טורקיה ודרום אפריקה) דיווחו 92% מהמשתתפות במחקר שהן רוצות לצאת מהזנות. .[10].

תפיסתנו החברתית את גוף האדם הובילה לדחייה של מין בכפייה באמצעות חקיקה כנגד אונס, לפיכך אין ביכולתנו לאחוז בתפיסה של זנות כעבודה אלא אם ביכולתנו לבסס את הטענה שכל הנשים בזנות עושות זאת מבחירה מהסוג שמגדיר הסכמה בסיטואציה של אונס, שאם לא כן אנו מאשרים אינוס של קבוצת הנשים בזנות ודוחים אינוס של נשים אחרות. הנתונים באשר לנשים בזנות מבססים שלכל הפחות אין ביכולתנו לטעון כי כל הנשים בזנות עוסקות בה מבחירה. ......... .[11].

 במילים אחרות, הפרדיגמה החברתית באשר למין מבוססת על הסכמה מלאה ואיננה מאפשרת אימוץ של מדיניות ממסדת כלפי זנות אלא אם ניתן להוכיח כי זנות בכללותה מתבצעת בהסכמה, או לחלופין שקיימים בידי החברה מנגנונים יעילים ...... לפיכך בהיעדר אפשרות לזיהוי מי הן אותן נשים שנכפות לזנות, עלינו לדחות תפיסה המבקשת למסד את כפייתן של נשים בזנות לקיום יחסי מין שלא בהסכמה[12].

מצגת על סחר בנשים רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בש"פ ארטור חנוכוב נ' מדינת ישראל

ע"פ  אביטל, פ"ד ל(2)

תפ"ח מדינת ישראל נ' גנאדי בדיאן ואחרים, תק-מח  (3) 4839,4841

157 Catherine A. MacKinnon Women's Lives - Men's Laws

Catherine A. MacKinnon "Prostitution and Civil Rights Supremacy" 1 Mich. J. 21