‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש הביטוי האומנותי בישראל כפי שבא לידי ביטוי בייצוג טרור וזיקתו לפגיעה ברגשות הלאומיים?

תוכן עניינים

מבוא. 

פסיקות בית משפט  מתחום האומנות כגון: הסרט ג'נין,ג'נין , פלייבוי

על חופש הביטוי באופן כללי 

חופש הביטוי כעיקרון יסוד של השיטה הדמוקרטית לאור חוק יסוד כבוד האדם וחרותו מפס"ד קול העם ועד ימינו אנו 

הטיעון הדמוקרטי 

בהרחבה על חופש הביטוי באומנות ועל ההקשר לחופש הביטוי הכללי 

מקרה הבוחן 

נושאים שחשוב שייצוינו

מייצג המחבלות בבית סוקלוב- "אישה, אמא, רוצחת." של האומניות ליליה צ'ק וגלינה בלייך. 

תומכים ומתנגדים. 

השוואה לתערוכת עולמות הגוף שלילת תעודות הכשרות בעקבות התערוכה. 

חופש הדת והמדינה. 

חופש הדת לפי סימן 83 לדבר המלך במועצתו. 

השוואה למדינות העולם

ארה"ב

אירופה

הולנד

מקרי הסתה ופרשת תאו ואן גוך

פרשת וילדרס

סיכום

ביבליוגרפיה

ג'נין ג'נין הוא סרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת של הבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי. הסרט הוכן בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן". הסרט מומן על ידי יאסר עבד רבו ואנשי הרשות הפלסטינית. הסרט, שמתיימר להיות דוקומנטרי, מביא עדויות לכאורה על פשעי מלחמה שביצע צה"ל בג'נין. בית המשפט המחוזי במחוז המרכז קבע כי יש בו משום לשון הרע על חיילי צה"ל וכי בהצגתו כדוקומנטרי נהג בכרי בחוסר תום לב, אך דחה את תביעת הדיבה שהוגשה נגדו.

בינואר 2021 אסר בית המשפט המחוזי מחוז מרכז להפיץ ולהקרין את הסרט ג'נין ג'נין, וכן הורה על החרמת עותקיו והסרתו מיוטיוב. במאי הסרט נדרש לשלם פיצויים לסאל במיל' ניסים מגנאג'י.

חופש הביטוי הוא מאבני היסוד של השיטה הדמוקרטית ואחד מנדבכי היסוד של המגנה כרטא החוקתית בעת המודרנית. עבודה זו תעסוק בנושא: חופש הביטוי האומנותי בישראל שבא לידי ביטוי בייצוג טרור, וזיקתו לפגיעה ברגשות הלאומיים.

טיעון גילוי האמת [4] והביקורת עליו טיעון גילוי האמת מקושר בעיקר עם ג'ון סטיוארט מיל ועם ספרו "על החירות", אם כי הוא מצא ביטוי מוקדם יותר בכתביו של מילטון3. בשלב מאוחר יותר קיבל הטיעון לבוש מחודש במטאפורה פרי עטו של השופט הולמס - "שוק הרעיונות"4[5]. הטיעון הוא טיעון תוצאתי. התורם לקידומה של החברה, אך הוא אינו מסביר ואינו מנמק הנחת מוצא זו[6]. הטיעון עשוי להיות תקף לא רק לגבי אמת עובדתית, אלא גם לגבי הצדקתן של עמדות ערכיות[7]. מיל, שפיתח את הטיעון למעשה, הדגיש מקרים העוסקים בהבעת דעה בעניינים פוליטיים ובעניינים חברתיים[8].ביקורת נוקבת יותר הופנתה כנגד הנחת הרציונליות המזינה את טיעון גילוי האמת[18]. כעולה מן האמור לעיל, גילוי האמת נע בין קוטב של ספקנות וחשדנות כלפי הקיים והמקובל,[19] לבין קוטב של אמונה בכוח התבונה והכוח להשתכנע בקיומה של טעות[20]. מסגרת זו מחייבת הנחת מוצא, לפיה בני אדם פועלים באופן רציונלי. זיהוי האמת, ועל אחת כמה וכמה זיהויה של טעות והכרה בה, מותנים בקיומו של דפוס התנהגות תבונתי. [21]הביקורת מטילה ספק בנכונות האמפירית של הנחת הרציונליות. על פי הביקורת, טיעון גילוי האמת אולי מעודד חשיבה רציונלית, אך זוהי גם נקודת החולשה שלו: גם אם הנחת הרציונליות נכונה לגבי חלק מהאוכלוסייה, עדיין ספק רב אם היא נכונה לגבי האוכלוסייה כולה. מעבר לכך, ההבנה והבחירה האנושית מושפעות במידה רבה לא רק מתבונה, אלא גם מאינטרסים פרטיים ומניסיון אישי. לאנשים דעות קיימות מוטמעות, ולכן גם שוק הרעיונות מתחיל מהן [22] מסיבות אלה, כך נטען, קשה להניח ולצפות כי התייחסותם של בני האדם לעמדות ולדעות השונות המושמעות בשוק הרעיונות תהיה מושכלת ואובייקטיבית לחלוטין. ביקורת נוספת נמתחה כנגד ההנחה, כי די בהגנה על חירותו השלילית של הדובר לחופש ביטוי כדי להבטיח תחרות חופשית, שוק פתוח של רעיונות, ובעקבותיהם גילוי האמת ובחירה בעמדות ראויות[23] לטענת המבקרים, התנאים המעשיים שבהם מתנהל ....
הביקורת כנגד הנחת הרציונליות וכנגד הנחת קיומו בפועל של שוק חופשי לרעיונות מתמקדת בפער בין חזון השיח האידיאלי שטיעון גילוי ..... ועדיין, בכל אלה אין כדי לבטל, ודאי לא לחלוטין, את תרומתה של מטאפורת שוק הרעיונות להבנת הדרך שבה מגיעים אנשים להסכמה ושבה מעוצבים ערכים[28]. במובן זה, המודעות לקיומם של חסרונות בשוק רעיונות חופשי מכל פיקוח אינה צריכה לגרוע מעצם ההכרה בחשיבות קיומו של שיח חופשי ופתוח. [29]
חופש הביטוי כעיקרון יסוד של השיטה הדמוקרטית לאור חוק יסוד כבוד האדם וחרותו מפס"ד קול העם ועד ימינו אנו
בג"ץ קידום מה הם הגבולות הראויים לחופש הביטוי האומנותי בייצוג טרוריסטים?

חירות הביטוי הוכרה "כאחת מחירויות היסוד של האדם בישראל"[1], ונאמר עליה כי היא באה לאפשר ליחיד להגשים את עצמו, נועדה לסייע בחשיפת האמת ובאה להבטיח את קיומן של חילופי דעות, החיוניים למשטר דמוקרטי.. .

הנחת המוצא של הטיעון היא כי אף אדם אינו יכול לטעון לאחיזה מושלמת באמת ולחסינות מפני טעות. כל האמיתות הן יחסיות. לפיכך, 

סופה של האמת להתגלות אך ורק בדרך של התנגשות חופשית ופתוחה עם הכזב. בדומה לטיעון ה"יד הנעלמה" של אדם סמית, המסדירה את כוחות השוק בשדה הכלכלה, מיל האמין בקיומה של "יד נעלמה" בשוק החופשי של הרעיונות [9]. על פי טיעון גילוי האמת, בטווח הארוך יכולים כוח השכנוע ותוקפה של האמת להישמר אך ורק מתוך עימות עם אמיתות אחרות[10]. מנקודת ראותו של האדם הרציונלי, חופש הביטוי הוא זה אשר יוביל אותו להכרעה הנכונה, משום שהוא מחייב את האדם להגן על עמדתו ולבדוק אותה שוב ושוב, מבלי שיש כל הנחה מוקדמת, בוודאי לא מוחלטת, בדבר נכונותה. מעבר לכך, לדיכוי הביטוי עלולות להיות השלכות שליליות נוספות על גילוי האמת: ראשית, דיכוי של ביטוי עלול לגרום לאנשים להניח כי האמת מוסתרת מהם, ובדרך זו להוות גורם מדרבן לאמונה בכזב. שנית, השתקת דעה אחת עלולה להביא להשתקת דעות נוספות, ובכך להרתיע אנשים נוספים מלפעול לגילויה של האמת. [11]טיעון גילוי האמת זכה ללא מעט ביקורת, שכיוונה את חציה בעיקר כלפי הנחות המוצא של הטיעון. [12]ראשית נמתחה ביקורת על ההנחה - המובלעת בטיעון גילוי האמת, לדעת מבקריו - כי קיימת אמת אובייקטיבית מוחלטת שניתן לשאוף להשגתה. [13]כנגד ביקורת זו נטען באופן די משכנע, לפיכך, יש לראות את עצם חשיפתן של טעויות והעשרת הידע, המושגות על ידי שיח חופשי ופתוח, כמטרות ראויות כשלעצמן. תשובה נוספת לביקורת האמורה נמצאת בטענה, כי ביקורת זו למעשה עולה בקנה אחד ואינה עומדת בסתירה לטיעון גילוי האמת. טיעון גילוי האמת עצמו הוא זה שיוצא מנקודת מוצא כי אמת אובייקטיבית מוחלטת אינה דבר הניתן להשגה. ההכרה בקיומה של אמת אובייקטיבית מוחלטת עומדת בסתירה לספקנות ולסימני השאלה התמידיים שביסודו של טיעון גילוי האמת. יש להבין את טיעון גילוי האמת כטיעון הרואה באמת אובייקטיבית מוחלטת יעד סיזיפי שיש לשאוף אליו, הגם שאף פעם לא ניתן יהיה להשיגו[17]...

" המתבטא בחוסר שוויון הזדמנויות בשוק הרעיונות, כאשר הכוחות המעטים השולטים מונעים קיומם של כוחות מתחרים[25] כתוצאה מכך, בפועל הפך שוק הרעיונות למקום שבו הדעה החזקה והשלטת היא זו שעתידה לנצח[26]. השוק אינו מסוגל להעריך באופן אובייקטיבי כל רעיון, ולמעשה הוא אף עשוי להיות מכשול בפני קידום האמת. לכן, טוענים המבקרים, לא ניתן לקבל את הנחת היסוד של טיעון גילוי האמת כי חירות מוחלטת של הכוחות הפועלים בשוק בהכרח מקדמת את ערך גילוי האמת.

כללים ומנגנונים אלה מספקים, אולי, פתרון מעשי לבעיות הקיימות במציאות של שוק חופשי מכל פיקוח. עם זאת, בד בבד, הם רק מחזקים את תוקף הביקורת כנגד טיעון גילוי האמת וכנגד קביעתו כי ההצדקה לחופש מוחלט מפיקוח ומשליטה בתחום הביטוי מצויה בתרומה הנובעת מכך לתהליך גילוי האמת. במובן מסוים, .

בג"ץ קול העם:  פרסם עיתון הארץ ידיעה לפיה ישראל מתכוונת לסייע לארה"ב במלחמתה בקוריאה על ידי העמדת 200 אלף חיילים לרשותה. ידיעה זו היוותה בסיס לביקורת חריפה שנכתבה בעיתון "קול ....

בג"ץ מרזל  דן בקיומו של מצעד הגאווה ברחובות ירושלים. בית המשפט קבע כי במקרה הנדון יש להגן על חופש-הביטוי וההפגנה, שכן זו נועדה, בין היתר, ליתן במה לדעות המעוררות מחלוקת וכן לאפשר הזדמנות ביטוי .

ההגנה על חופש-הביטוי מגנה בראש ובראשונה על המיעוט מפני הרוב. כמו כן, פסק בית המשפט כי: "עומדת זכותה של הקהילה ההומו-לסבית בירושלים להתכנס ולהפגין כחלק ממאבקה למען הזכות לכבוד האדם ולשוויון זכויות על-בסיס נטייה מינית". ניתן לראות כי כפי שצוין לעיל, במקרה זה, רואה בית המשפט את חופש הביטוי כאמצעי למימוש הזכות לכבוד ועל כן הוא נגזר מתוכו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

"Crime, Speech" Greenawalt, Kent Liberty Human, Baker Edwin C.

 Campbridge 

חסינה