‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת חוקי היסוד על המשפט המנהלי?

תוכן עניינים

מבוא. 3

דיון תאורטי 5

תקנות חובת המכרזים (תיקון). 5

הצורך בקיומו של מכרז 5

המהפכה החוקתית (חוקי היסוד) ומשפט מנהלי 9

השפעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על המשפט המנהלי ודיני מכרזים. 13

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עקרון השוויון במכרז הציבורי: 15

מקורות למכרזי מדינה ותאגידים ממשלתיים. 20

חוק חובת המכרזים. 20

משא ומתן במהלך המכרז 21

סיכום. 28

ביבליוגרפיה. 30

מבוא

עבודה זו תעסוק בהשפעת חוקי היסוד על המשפט המנהלי, הנושא הספיציפי שייבחן הוא דיני מכרזים.

בעבודה ארצה לבחון השפעת חוקי היסוד על דיני המכרזים בעניינים ספיציפיים, למשל עקרון השוויון הנובע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

. מסיבה זו כאשר עלה הנושא של הזכויות החוקתיות לפני חקיקת חוקי היסוד, הנושא נחשב כמיותר. מה שמעלה את השאלה האם "המהפכה החוקתית" שינתה דבר מה במשפט המנהלי? כלומר, האם חוקי היסוד שינו את פני הדברים או שמה הכל נותר זהה[1].

המשפט בארה"ב, העיגון החוקתי מעוגן בתיקון לחוקה כחלק מן הBill of Rights. צעד זה נעשה לשם השגת פשרה בין המחנות כדי להרגיעם מהקמתה של מה שכונה ״הממשלה החדשה״. התיקון מציין כי הוא מודע לעובדה כי בשל חובת הפרוצדורה הנאותה יהיה צורך לפגוע בחיים, בחירות ובקניין. הפרוצדורה בינה בעלת חשיבות כה גדולה עד כי אין מקום לדבר על זכותה של המדינה, אלא רק על הדרך שבה היא תפעיל את זכותה[2].

לעומת זאת, בישראל, אין הכרה בזכות הפרוצדוראלית מעצם חוקי היסוד בלבד. אומנם הייתה התייחסות לעניין מן הנשיא לשעבר של בית המשפט, אהרון ברק, באומרו "כבוד האדם כולל את זכות הטיעון ואת הזכות להליך נאות", אך אין לאמירה זו משמעות ישירה.

.

.

בג״צ דן בעתירה של 3267/97, 715/98 רובינשטיין ורסלר נ׳ שר הבטחון_[3] מדובר היה בתביעה בנושא גיוס בחורי ישיבות.  מנצח ורסלר בתביעתו אך כעשר שנים מאוחר יותר בג"ץ מחליט לשנות את הפסיקה. בג"ץ עושה זאת משום שהוא קובע כי אין לו זכות להתערב בעניינים מנהליים אלו, סיבה נוספת היא אי רצונו לעמוד מול "מיעוט מתלהם" כפי שהוא הוגדר על ידי בג"ץ. 

. הסיבה שמספק בג"צ לאי קביעתו והעברת האחריות לכנסת היא ״כלל ההסדרים הראשוניים״ - דוקטרינה אשר טוענת כי המחוקק הוא אשר צריך לקבוע את המדיניות בחקיקה ראשית[4].

מה שניתן להבין מכך הוא שרק במקרים קיצוניים לבג"ץ ישנו הכוח לבטל קביעות של הסדרים משניים- "כלל בסיסי של המשפט הציבורי בישראל קובע,כי מקום שפעולת שלטון מעוגנת בתקנה או בהוראת מינהל מן הראוי שהמדיניות הכללית ואמות המידה העקרוניות המונחות ביסוד הפעולה יעוגנו בחקיקה ראשית, שמכוחה הותקנה התקנה או נעשתה הוראת המינהל...לא פעם יש מקום, משיקולים של יעילות, להתפשר בכל הנוגע לקיום תורת ההסדרים הראשוניים במלוא היקפה, אך במישור העקרוני, אין בכך כדי לגרוע מכוחו ומתוקפו של הכלל הבסיסי, וגם מבחינה מעשית יש גבול לפשרה. במקרים מיוחדים וקיצוניים, אפשר שהכלל הבסיסי יגבר על שיקולי יעילות, וראוי יהיה לבטל הסדרים משניים מן הטעם שאין להם יסוד בהסדרים ראשוניים[5].

עד לחקיקת חוקי היסוד החדשים בדבר זכויות האדם, היווה הכלל בדבר הסדרים ראשוניים כלל פרשני, שיצר אך חזקה, שהמחוקק היה רשאי לסתור אותה. עם חקיקתם של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק חל שינוי מהותי במעמד של זכויות האדם שעוגנו בחוקים אלה. 

. יש בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם כדי לחזק את הכלל, יש בחוקי יסוד אלו גם כדי להשפיע על דרכי פרשנותם של חוקים שנחקקו לפני מועד קבלת חוקי היסוד"[6]

דיון תאורטי

תקנות חובת המכרזים (תיקון)

. תקנות אלו כוללות תיקון רחב היקף של תקנות חובת המכרזים(להלן: "התקנות החדשות").

בעבר, בכל מקרה של התקשרות בה הייתה סטייה מהנורמה הכללית של חובת מכרז, היה צורך באישור של וועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר, או לחילופין באישור החשב הכללי (לפי העניין).

בפועל, נוצרה הפרדה בין הסמכות הנתונה לוועדת הפטור המרכזית ולחשב הכללי לבין הביצוע שהיה באחריות המשרדים, ונוצר עומס בירוקראטי שגרם לפגיעה ביכולת התפקוד והביצוע של המשרדים[7].

חוק חובת מכרזים ותקנותיו תואמים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שכן מנציחים את עקרון השוויון ואת עקרון ההזדמנות השווה.

הצורך בקיומו של מכרז[8]:

מכרז הינו ניהול משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה בדרך של תחרות מאורגנת, שוויונית ויעילה.

מטרתו של המכרז ברשות ציבורית להגשים יעדים של שוויון מהותי, יעילות והתקשרות ללא משוא פנים.

.

כאשר רשות ציבורית מנהלת מכרז חלה עליה "דואליות נורמטיבית", דהיינו - נורמות של המשפט הציבורי ונורמות של דיני החוזים כאחד.

. המכרז הציבורי הוא מכשיר כלכלי-משפטי להשגת התוצאות הטובות ביותר בעבור הרשות, תוך הקפדה על עקרונות היסוד של פעילות המינהל הציבורי.

המכרז מהווה מסגרת ארגונית, מעין שוק, שבה מתבקשות ומתקבלות הצעות הנבחנות זו מול זו תוך תחרות חופשית אך גם שוויונית[9].

יסוד התחרות משקף את המטרה הכלכלית, שהיא מקסום רווחים מהמוצר הנמכר או השירות המבוקש, בהיות התחרות מנגנון המייעל את הפעילות הכלכלית.

יסוד השוויון משקף את המטרה הציבורית, בהיות השוויון ערך חוקתי ציבורי ראשון במעלה.

כאמור, דיני המכרזים משלבים ומאזנים בין שני השיקולים: יעילות והגינות.

תקנות אלו כוללות תיקון רחב היקף של תקנות חובת המכרזים,(להלן: "התקנות") בנושאים שונים ובכלל זה קביעת הוראות עקרוניות (עקרונות המכרז, עדיפות המכרז הפומבי ושקיפות), הוראות ביחס לפרסום מכרזים באתרי אינטרנט וקיום מכרזים ממוכנים והוראות המסדירות הליכים תחרותיים שונים (מכרז פומבי, מכרז פומבי מוגבל, מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף, פניה מוקדמת לקבלת מידע, מכרז סגור, מכרז מיון מוקדם, מכרז עם בחינה דו-שלבית, מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף ומכרז מסגרת). כמו כן, כולל התיקון הוראות שעה  המאפשרות קבלת פטור מעריכת מכרז בהתקשרויות מסוימות ועוסקות גם בהתקשרות עם מתכננים לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בענף התכנון.

שר התמ"ס, דני נווה, אומר כי בתקופה קשה זו בו שרוי המשק הישראלי יש לעשות מאמץ להגדיל את היקפי העבודה המופנים לחברות ישראליות. חשיבות החלטת הממשלה אומר השר נוה, היא ביצירת מנוף לעידוד מקומות עבודה חדשים ולמעורבות מסיבית של חברות ישראליות בפיתוח המשק הישראלי.

. החלת העדפת תוצרת הארץ (אשר קיימת היום רק כאשר קיים הליך של מכרז), אומרים השרים, תסייע להגדיל את חלקם של עוסקים ישראליים במכרזים, ותסייע בהוספת מקומות עבודה.

ממשרד התמ"ס נמסר כי עם החלת החוק המחייב גם עסקאות בשיטת B.O.T כדוגמת מערך ההסעה ההמונית בת"א, תחנות חשמל פרטיות, מתקני התפלה ועוד, עשוי לעלות רכש הגומלין בעשרות אחוזים. יצוין כי פרוייקט הרכבת בת"א עשוי ליצור עבודה לתעשייה הישראלית בהיקף של כ- 140 מיליון דולר, שמשמעותו – כ- 3,000 מקומות עבודה.

עסקאות בשיטת B.O.T הינן עסקאות לבחירת זכיין לביצוע פרוייקט ומימונו, הפעלתו במשך תקופת זמן קצובה והחזרתו למדינה בתום התקופה האמורה.

[10].

ישנה חשיבות רבה להכללת דרישה לשיתוף תעשיות ישראליות בפרוייקטים אלו שתביא בעקבותיה בעיקר יצירת מקומות עבודה נוספים והרחבת התעסוקה, צבירת ניסיון על ידי התעשייה המקומית, העברת טכנולוגיות וידע הנדסי ארצה, פיתוח הון אנושי וחסכון במטבע זר[11].

בהתאם לתיקון לתקנות ועדת המכרזים תמונה ע"י מנכ"ל משרד ממשלתי ותכלול את מנכ"ל המשרד או נציגו (שישמש כיו"ר הועדה), חשב המשרד או נציגו, היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין מטעמו ועד שני חברים נוספים שיהיו עובדי המשרד (למעט במקרים חריגים כשקיים הכרח לכך עפ"י החלטה מנומקת בכתב). נוכחות נציג המנכ"ל, החשב והיועץ המשפטי נדרשת לקבלת החלטה במניין חוקי[12].

בתיקון מספר הוראות המחייבות עורכי מכרזים לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם להקפיד כי המציעים שומרים על זכויות העובדים עפ"י דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע.

בכל מכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם ידרש המציע להגיש תצהיר של המציע ובעלי השליטה בו בדבר קיום חובותיו בעניין שמירת זכויות עובדים. כמו כן, ועדת מכרזים מחוייבת (למעט במקרים חריגים מטעמים מיוחדים שיירשמו) לדחות הצעה במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם אם המציע או מי מבעלי השליטה בו הורשעו ב-3 השנים הקודמות בשל הפרת דיני עבודה או נקנסו ע"י מפקח עבודה בשנה שקדמה למכרז ביותר משני קנסות בשל הפרת דיני העבודה.

כמו כן, התנהלות מציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, לרבות קיומה של חוות דעת שלילית בכתב או דוח ביקורת שלילי בעניין זה ממשרד שאתו התקשר המציע בשלוש השנים שקדמו למכרז, יכולים לשמש אמת מידה לבחירת הצעה במכרז.

המהפכה החוקתית (חוקי היסוד ומשפט מנהלי

. המהפכה כללה תהליך אשר החל עם חקיקה של שני חוקי יסוד אשר נגעו בכבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. נשיא בית המשפט לשעבר, אהרון ברק, דן בחוקים אלו כחוקים בעלי מעמד על חוקתי- כלומר, שופט יכול להכריז על חוק מסוים כבטל במידה והוא מנוגד לחוקים אלו. לאחר חקיקת חוקים אלו התחולל שינוי משמעותי בכל הנוגע למעמד של זכויות האדם בישראל[15].

יש לציין כי לעומת אהרון ברק אשר ראה בחקיקה זו כמהפכה ישנם משפטנים אחרים כמו, משה לנדוי, העליון השופט מאיר שמגר, מנחם אלון והפרופ' רות גביזון (רובם היו סגני או ראשי בית המשפט העליון) אשר לא מסכימים עם טענה זו. לטענתם, לבג"ץ אין את הסמכות לחוקק בחוקי יסוד אלו ובכך לבצע "מהפכה חוקתית"[16].

הכריזה וועדת חוקה, חוק ומשפט כי יחוקק בעתיד חוק יסוד בנושא זכויות האדם, מאז לא הייתה התקדמות רבה בעניין מבחינת הכנסת. בשל חוסר עניין זה, הגיש חבר הכנסת הנס קלינגהופר, את הצעת חוק-יסוד בדבר מגילת זכויות היסוד של האדם- הממשלה התנגדה להצעה זו והיא נדחתה יחד עם הצעות דומות מחברי כנסת נוספים. שר המשפטים, בזמנו, הסביר את החלטת הממשלה באומרו:"גם אינני סבור שיש חוק אשר עומד "מעל למחוקק הרגיל". אין לנו שני מחוקקים. יש לנו רק הכנסת, ולדעתי אי-אפשר על ידי חוק של הכנסת להגביל את זכותה לחוקק, ואם יש סעיף כזה בחוק כלשהו רשאית הכנסת, לדעתי, להחליט על ידי רוב רגיל לבטל את הסעיף המגביל כביכול את זכותה"[17].

:" הצעת חוק זו באה גם כדי לבלום את בית-המחוקקים. היא באה גם כדי להגן על האזרח מפני חקיקה הפוגעת בזכויות היסוד של האזרח, והרי זה הרעיון הטמון בעצם המילה חוקה. עצם המילה חוקה פירושה ומשמעותה הגבלה וריסון של ריבונותה וכול-יכולתה של הכנסת כמוסד מחוקק". אך כמו קודמותיה גם הצעה זו נדחתה.

.

ביטוייה של המהפכה החוקתית[18] נבחנה בפסק הדין של בנק מזרחי[19]. אהרון ברק צוטט באומרו מספר חודשים לפני מתן פסק הדין:" נחקקו חוק-יסוד: חופש העיסוק וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם חקיקתם חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. הן הפכו לזכויות חוקתיות. ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי. חוק "רגיל" של הכנסת אינו יכול לשנותן. חקיקה רגילה אינה יכולה לפגוע בזכות אדם מוגנת אלא אם כן מתקיימות הדרישות הקבועות בחוקי היסוד. אי קיום הדרישות החוקתיות הופך את החוק הרגיל לחוק לא חוקתי. זהו חוק שנפל בו פגם חוקתי. בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו...ישראל היא דמוקרטיה חוקתית. עתה הצטרפנו לקהילת המדינות הדמוקרטיות (ובהן ארצות-הברית, קנדה, גרמניה, איטליה, דרום אפריקה) אשר להן מגילת זכויות אדם (BILL OF RIGHTS) חוקתית. הפכנו להיות חלק ממהפכת זכויות האדם, המאפיינת את המחצית השנייה של המאה העשרים. אכן, לקחי מלחמת העולם השנייה, ובמרכזם השואה של העם היהודי, וכן דיכוי זכויות האדם במדינות טוטליטריות, העלו את זכויות האדם על ראש סדר היום העולמי. מסמכים בינלאומיים בדבר זכויות האדם נכרתו. ישראל הצטרפה אליהם. בתי דין בינלאומיים בדבר זכויות אדם הוקמו. החוקות החדשות כוללות פרקים נרחבים - לרוב בראש החוקה, ותוך שריון מיוחד במינו של חלק מהזכויות - בדבר זכויות אדם. הביקורת השיפוטית על חוקתיות חוקים הפוגעים בזכויות האדם הפכה לנחלת רוב רובן של המדינות. מהפכה זו לא פסחה גם עלינו. הצטרפנו אליה 

. הפוליטיקה הישראלית הפכה, בכל הנוגע לזכויות האדם, לפוליטיקה חוקתית. התרחשה קונסטיטוציונליזציה של המשפט הישראלי...זכויות האדם החוקתיות מקרינות עצמן לכל ענפי המשפט (הציבורי והפרטי) ומשפיעות על מהותם. אם בעבר נגזרו זכויות האדם מההסדרים בענפי המשפט השונים, הרי מעתה ייגזרו ענפי המשפט השונים מזכויות האדם החוקתיות. .

. אם בעבר, הרטוריקה המשפטית התמקדה בסמכות, בכוח ובשיקול הדעת (החקיקתי, המינהלי והשיפוטי), הרי מעתה נעבור לרטוריקה של זכויות וחירויות. לא הכוח השלטוני[20] באיזונו הראוי הוא שיקבע את זכות האדם, אלא זכויות האדם באיזונן הראוי, הן שתקבענה את הכוח השלטוני. שינוי חוקתי זה נעשה על ידי הכנסת, אשר הטילה מגבלות על עצמה ועל הרשויות השלטוניות האחרות. כל אלה מטילים אחריות כבדה על כל רשויות השלטון, החייבות לכבד את זכויות האדם... חוקי היסוד הם חומת המגן של חירויות האזרח. פרשנותם במסגרת פסק-דין זה, תבהיר ותחזק קיומם, שמירתם ועיגונם. כך היה דבר המחוקק בחוקקו את חוק היסוד, וכך תכלית פרשנותו של בית המשפט".

חרף העובדה כי רק חוקקו חוקי כבוד האדם וחירותו אין זה אומר כי הייתה הפרה של חוקים אלו בישראל בשנים שקדמו למהפכה. בית המשפט הגן על חופש הביטוי והעיסוק עוד מראשית ימי המדינה מכוחה של מגילת העצמאות ועקרונות הצדק שבה. הבעייתיות הייתה שלפני הכנסת יכלה לחוקק חוקים אשר פגעו בזכויות אדם בעוד הציבור היה נותר ללא הגנה. לאחר המהפכה החוקים קבלו מעמד "על חוקי"- מעמדם של חוקי הגנת זכויות האזרח נהיה מעל הכל. בעוד אין מחלוקת בנוגע לחופש העיסוק, זכות הקניין, וחופש התנועה, ישנם כאלו אשר טוענים כי הזכות לשוויון, חופש הדת, חופש הביטוי ועוד לאו דווקא נתמכים בחוקי היסוד. בעוד אלו אשר טוענים כי יש להתייחס לכבוד האדם כערך מורחב ועל כן אין להגביל את ההגנה השיפוטית רק לזכויות המפורטות במפורש בחוקי היסוד.

.

. מנגד התגונן בג"ץ בטענה כי פסק הדין היה חייב להינתן בשל פרישתו הקרובה של הנשיא שמגר-הביקורת נבעה משום שהפסק הדין החשוב ניתן מספר ימים לאחר הירצחו של ראש הממשלה רבין. יומיים לאחר נתיבת פס"ד החלה המהפכה החוקתית ללא דיון תקשורתי או ציבורי ראוי כפי שהיה קורא אילולא האירועים באותם ימים[21].

פס"ד בנק המזרחי, על פי ברק כולל: "סתירה בין האמור באחד משני חוקי היסוד לבין האמור בחוק רגיל גוררת אחריה בטלותו של החוק הסותר...עם זאת, אין פירוש הדבר שהכנסת אינה יכולה לחוקק חוק הפוגע בזכויות המוגנות בחוקי היסוד - הכנסת יכולה לעשות זאת, ובתנאי שתעשה זאת בדרך הנכונה...אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

. סעיף זה מתייחס לעובדה כי אסור לפגוע בזכויות שלפי חוק יסוד זה, אך ניתן לפגוע בחוק שמקיים תנאים אלו- חוקיות, החוק הולם את ערכי המדינה, החוק נועד לתכלית ראויה והפגיעה בזכויות היא במידה שאינה עולה על הצורך. יש לציין כי סעיף 4 בחוקי יסוד, חופש העיסוק, מכיל הגבלה דומה בקשר לזכויות אשר מוגנות מתוקף חוק יסוד זה[22].

פסק הדין של בנק המזרחי היה דרכו של השופט ברק להרגיע את אלו אשר טוענים כי בשח חוקי היסוד הרשות המחוקקת לא תעמוד עוד מעל הרשות השופטת:" אני משוכנע כי במשך הזמן נגבש לעצמנו, כרשות שופטת, אמות מידה להפעלת שיקול דעתנו החוקתי. חוסר הוודאות יקטן. החששות יפחתו. בגיבוש הניסיון השיפוטי שלנו נפעל באובייקטיביות, בענווה ובמלוא האומץ השיפוטי הנדרש. איננו הראשונים שעמדו במבחנים דומים. כשם שמדינות אחרות עמדו בכך, יש להניח כי גם אנו נוכל לקשיים, וכי בסופו של דבר הדמוקרטיה הישראלית תצא מחוזקת.

. הסיכוי הוא בהכרה בתפקידו החוקתי של בית-המשפט כשומר החוקה, כמאזן בין ערכים חוקתיים הקבועים בחוקה וכמפקח על חוקיות פעולותיהן של הרשויות השלטוניות. הסיכוי הוא בהעלאת קרן זכויות האדם, ובקירוב הלבבות בין בני אדם, שכולם נבראו בצלם הבורא".

למרות ניסון הרגעה זה ואחרים משופטים נוספים, עלו טענות בקרב הציבור כי הכוח שבית המשפט משתמש בו מפר את האיזון בין הרשויות. 

השפעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על המשפט המנהלי

....

. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קיים סעיף 10 אשר מתייחס לשמירת הדינים שקדמו לו ושימשיכו להתקיים. בחוק יסוד חופש העיסוק סעיף 10 קובע שכל החוקים שפוגעים בחופש העיסוק אשר נחקקו לפני כן, יהיו בתוקף למשך עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.

הסיבה להבדלים בין סעיפי 10 בשני החוקים נעוצה בכך שהחוק יסוד האדם הוא שהחוק יסוד האדם הינו מורכב יותר. באופן עקרוני, חוק אשר נחקק לאחר חוקי היסוד תמיד כפוף לו, בעוד חוקים אשר נחקקו לפני נשפטים על פי סעיף שמירת דינים[24].

דוגמאות לפסיקות אשר בוחנות העניין:

בש"פ 537/95 – גנימאת נ' מדינת ישראל[25]- גנימאת הואשם בגניבת מכוניות ולכן נעצר עד תום ההליכים -הטענה הייתה כי גניבת מכוניות נהייתה מכת מדינה ואין זו סתם עברה אלא היא מהווה חשש לשלום הציבור. בעת הגשת עתירתו בבית המשפט העליון הוא ביקש להשתחרר ממעצר עד סוף ההליכים. הפסיקה במקרה זה הייתה לשחרר את גניאת משום שאין כל סכנה לשלום הציבור- ההגיון שעמד מאחורי ההחלטה היה כי יש לפרש חוקים ישנים ברוח של חוקי היסוד[26].  

בעוד, במידה והמשפט היה מתרחש לפני היו מתייחסים וודאי לפקודת המעצר שב"חוק הסדר הדין הפלילי[27]". לרוב במקרים אלו היו מאפשרים את המאסר עד תום ההליכים, אך לאחר  ניתן היה לטעון כי התבצע מעצר מנהלי אשר פגע בזכויות הנאשם. לעומת זאת המדינה טענה כי קיומו של סעיף 10 מאפשר את המעצר.

לטענת בית המשפט חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ישנה השפעה על חוק ישן זה מבחינת הפרשנות שניתן להעניק לו. על פי כללי הפרשנות ישנו צורך בהרמוניה חקיקתית ולכן לחוק היסוד ישנה השפעה נורמטיבית- הוא אינו משפיע על התוכן של חוקים קודמים אלא רק על הפרשנות שלהם[28].

. כפי שניתן לראות השינויים החוקתיים הנוגעים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מנציחים את עקרון השוויון ואת עקרון ההזדמנות השווה, ובינהם את הזכות לחופש. יש לכך השפעה רצינית על דיני המכרזים. מאחר ועקרון השוויון בין הניגשים למכרז הוא מהותי. עקרון ההזדמנות השווה מקנה לכל המציעים במכרז הזדמנות להתמודד באופן ענייני וללא משוא פנים[29].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

תקנות חובת המכרזים (הוראת שעה) (תיקו ן), י"פ 125, ע' 31, רשומות, 

תקנות חובת המכרזים (תיקון)

תקנה 22 ד' לתקנות העיריות (מכרזים).