‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3 

תום לב ומוסר. 4 

הלכת אפרופים. 4 

התפתחותו של עקרונות מוסריים ותום הלב בפסיקה ובהליך הפרשני 7 

היסטוריה : מן ה BGB ועד החוזה המודרני 7 

פרשנות בהקשר מוסרי תום לב בניהול מו"מ. 7 

תום לב במשפט העברי 7 

תחולת העיקרון המוסרי 8 

פרשנות העיקרון המוסרי 9

ניתוח כללים קונקרטיים של מוסר ותום לב. 11

סעיף 39 לחוק החוזים: קיום חיובי החוזה לאור עקרונות מוסריים ובתום לב. 13

פרשנות תום לב בקיום חוזה. 13

מהם שיקולי הצדק בביטול חוזה?. 13

מבחן הצדק: ההיבט המהותי 16

פסקי דין נבחרים. 19

סיכום. 21

ביבליוגרפיה. 22

מבוא

עבודה זו תעסוק במצב בו מתקיים ביטול חוזה בין שני צדדים עקב שיקולי צדק.

עיקרון חופש החוזים הוא עיקרון בעל חשיבות עליונה בדיני החוזים. משמעותו היא כי שני הצדדים החותמים על החוזה, חופשיים לקבוע את תנאי החוזה ואת מטרות החוזה, כראות עיניהם. ישנן תקנות אשר מגבילות את החופש הניתן בחתימת חוזה, זאת בכדי למנוע שימוש לא הוגן, על כן קיים עיקרון החוזה הפסול. סעיף 30 לחוק החוזים קובע כי חוזה פסול הוא חוזה שעצם כריתתו, תוכנו או מטרתו הינם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או שהם סותרים את תקנת הציבור.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

נושא זה הינו מורכב מכיוון שהוא עוסק בענייני מוסר.

לפי סעיף 7(א) העוסק בהפרה יסודית של חוזה, במקרה בו הופר עניין שהצדדים הסכימו לגביו מראש שהפרתו תחשב כהפרה יסודית של החוזה, גם אם מדובר בעניין שולי לחלוטין או הפרה של התחייבות שלמרות שבחוזה לא נאמר לגבי שהיא תחשב כהפרה יסודית, שיקולי הצדק אינם נלקחים בחשבון בעת שיקול על צדקתו של הביטול. לעומת זאת, במצב בו ישנה הפרה לפי סעיף 7(ב), כלומר הפרה לא יסודית המצביעה על מעשה או מחדל (הימנעות ממעשה) בניגוד למה שהוסכם בחוזה, מפעיל בית המשפט את שיקול דעתו ושיקולי הצדק מהווים משקל רב להחלטה על צדקתו של הביטול.

בניגוד להפרה היסודית, הפרה שאינה יסודית אינה מקימה, כשהיא לעצמה, עילה לביטול החוזה. עם זאת, בשיטתנו המשפטית רשאי הנפגע לבטל את החוזה גם בשל הפרה לא-יסודית, אם נתן למפר ארכה מתאימה לתיקון ההפרה, אשר לא נוצלה בידיו.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

קיים מתח במשפט בין השאיפה לעשות צדק בין צדדים לסכסוך משפטי קונקרטי לבין השאיפה לקבוע, אגב ההכרעה בסכסוך, כלל משפטי שיכוון כראוי את התנהגויות נמעני המשפט.

תום לב ומוסר

"תום לב" הינו מושג נפוץ מאוד במערכת המשפט הישראלית, על כן ניתן לפרשו במספר אופנים בהקשרים שונים. סעיפים 12 ו- 39 בחוק החוזים, מדגישים את חשיבות קיום המשא והמתן בכריתת החוזה וכן בביצוע החוזה מתוך התנהלות של תום לב. הדרישה לתום לב לא יוצאת מנוקדת הנחה כי ההתנהגות המצופה מהאדם תהייה חסרת כל אינטרס, יחד עם זאת, הצפייה היא שהתנהגות זו תתקיים מתוך מוסר. במקרים בהם נוהג אחד הצדדים מתוך אי שיתוף פעולה כאשר הנסיבות אינן מצדיקות זאת, או בוחר לפעול בדרך שגורמת לו להשיג יתרון לא צודק על הצד השני, צד זה מוגדר כפועל במנוגד לעיקרון תום הלב.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

עיקרון תום הלב הינו עיקרון ליבה בכל תחום משפטי, על פי סעיף 61 לחוק החוזים, בו מופיעים עקרונות החוק. עיקרון תום הלב נחשב לאחד מעקרונות היסוד במשפט האזרחי, ואף נאמר בסעיף 2 כי: "בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב".

הלכת אפרופים

על רקע ירידת הפורמליזם במשפט באה לעולם הלכה חשובה. ב-11.5.2006 פסק בית המשפט העליון, ברוב של שבעה שופטים נגד שניים, שהלכת אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ) בעינה עומדת. הלכת אפרופים שינתה את שיטת פרשנות החוזים בישראל. עד לפסיקתה, משלה בכיפה שיטת הפרשנות הדו-שלבית: שיטה זו ביררה את כוונת הצדדים לחוזה על פי לשונו, ורק אם לא היה בה כדי להבהיר את כוונת הצדדים, באמצעות בחינת נסיבות כריתת החוזה.

הלכת אפרופים, שזכתה לאישור בדיון נוסף בפרשת ארגון מגדלי הירקות (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל), הפכה את היוצרות. במקום פרשנות דו-שלבית, היא קבעה מעבר לשיטת פרשנות משולבת, לפיה יתחקה בית המשפט אחר כוונת הצדדים באמצעות לשון החוזה ונסיבות חתימתו בעת ובעונה אחת("תנועה בלתי פוסקת מלשון החוזה לנסיבותיו החיצוניות").  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 פסיקה זו נתנה משמעות חדשה ללשון סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, שדן בפרשנות חוזים. לפי סעיף זה, "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". במשך שנים פורש סעיף זה ע"י בתי המשפט כמפנה קודם ללשון החוזה, ורק לאחר מכן לנסיבות כריתתו. בהלכת אפרופים שם השופט ברק, המשנה לנשיא (כתוארו אז), קץ לתפיסה זו, כשקבע במפורש כי: "הקושי האינהרנטי הטמון בגישה פרשנות זו הוא, כי בהירותה של הלשון צריכה להיקבע בסוף התהליך הפרשני ולא בתחילתו... רק פנייה למקורות חיצוניים עשויה להניח את דעת הפרשן שהלשון אינה ברורה. מה שעל פניו נראה כברור, עשוי להתברר כלא ברור לאור הנסיבות... ניתן לקבוע כי הלשון היא ברורה רק לאחר שהשופט סיים את המהלך הפרשני, דהיינו קבע את אומד דעתם של הצדדים ופירש על פיה את לשון החוזה... "אין מלים 'ברורות' כשלעצמן"[1].

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

המקורות: "מתוך החוזה" ("פרשנות פנימית") ו"מתוך הנסיבות" ("פרשנות חיצונית")

התכלית הסובייקטיבית של החוזה נידונה בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי). וזו לשון הסעיף: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות".

מהוראה זו עולה כי המקורות שמהם ניתן ללמוד על אומד דעתם של הצדדים הם שניים: ה"חוזה" וה"נסיבות". עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו[2]: "הבעיה שלפנינו היא, כמובן, ביסודה בעיה של פרשנות חוזה, ומהותה של הבעיה מוליכה אל סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-  1973. הסעיף מציין שני מקורות לפרשנות החוזה: ראשית, יש לנסות ולפרשו לפי לשון ההסכם ומבנהו, בלא להביא ראיות חיצוניות (פרשנות פנימית) ואם אין די בכך – ניתן להיעזר בנסיבות, קרי, ניתן להפיק את הפירוש מנתונים לבר-ניסוחיים. פירוש כזה נתמך בדרך כלל בראיות (פרשנות חיצונית)".

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

ואילו את הפעילות הפרשנית הלומדת על אומד דעתם של הצדדים מתוך הנסיבות כ"פרשנות חיצונית"[3]. הפרשנות הפנימית מפנה אל ההקשר הפנימי או "ההקשר הטקסטואלי". הפרשנות החיצונית מפנה אל "ההקשר החיצוני" או "ההקשר הקונטקסטואלי". כפי שנראה, בעיות מיוחדות אינן מתעוררות בכל הנוגע לחשיפת התכלית הסובייקטיבית "מתוך החוזה" (הפרשנות הפנימית). הכללים בעניין זה הם פשוטים למדי ואינם שנויים במחלוקת.

הבעיות הקשות מתעוררות באשר ל"נסיבות" (הפרשנות החיצונית). בעיות אלה הן משני סוגים: ראשית, מה הן "הנסיבות" שמהן ניתן ללמוד, אם בכלל, על "אומד דעתם של הצדדים"; שנית, באילו נסיבות – כלומר, בהתקיים אילו תנאים – ניתן לפנות אל "הנסיבות". כמובן, גם כללים אלה יכלו להיות פשוטים למדי אילו נקבע עיקרון כללי לפיו ניתן לפנות אל "הנסיבות" בכל הנסיבות. במצב דברים זה, כל שיש לקבוע הוא את המשקל הפנימי שיש לנסיבות השונות. כפי שנראה, זוהי אכן ההלכה כפי שנקבעה בבית המשפט העליון בהלכת אפרופים[4].  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

התפתחותו של עקרונות מוסריים ותום הלב בפסיקה ובהליך הפרשני

היסטוריה : מן ה BGB ועד החוזה המודרני

דיני החוזים הישראליים שאבו עקרונותיהם מכמה מערכות משפט והם בעצם שעטנז משפטי עשוי טלאים טלאים. עיקרון תום הלב נשאב בעיקר מה BGB הגרמני- הקודקס האזרחי של דיני החיובים. הפרשנות והפסיקה דווקא הסתמכה לפחות בשנות המדינה הראשונות על המשפט המקובל האנגלי 

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

בחוק כללי כזה ברור שעיקרון תום הלב היה מוצא ביטויו באופן כללי ללא צורך בהרחבה חיצונית מחוק אחד לשאר החוקים. במצב המשפטי דהיום סע' 61(ב) לחוק החוזים משרת מטרה זו באופן נדיר וחריג. בדר"כ חוק יסדיר המצב הספיציפי השייך לתחום הנורמטיבי בו הוא עוסק. חוק החוזים הכללי מ 1973 מרחיב יריעתו ופורס חסותו על כל המשפט האזרחי דרך סעיף המסגרת 61(ב)[5].

פרשנות בהקשר מוסרי תום לב בניהול מו"מ

עקרונות מוסריים הוכנסו לחוקי החוזים בעיקר דרך מושג תום הלב. תום לב או כוונה טובה בלטינית: bona fide הוא מצב רוחני ומוסרי של הגינות ויושר. אדם הפועל בתום לב מאמין כי אין בפעולותיו משום פגיעה באדם אחר או גוף אחר[6].

תום לב במשפט העברי[7]

מושג תום הלב הוא ערך יסוד במשפט העברי. השופט מנחם אלון קבע בפרשת רוט נ' ישופה[8], כי בבואנו לפרש מושגי יסוד כגון תום לב, שאופיים הוא אוניברסאלי והם חלק מחשיבה ערכית ומשפטית של כל מערכת משפט תרבותית, שומה עלינו לעיין בראש ובראשונה במשמעותם של מושגים אלה, לאור עקרונותיו של המשפט העברי[9] ומורשתה של ישראל.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....[10]. המונח השגור לעניין זה, והנוגע לשימוש לרעה בזכות הוא "מידת סדום", ועיקרון השימוש בכלל הוא: "כופין על מידת סדום"[11]. כלומר, מונעים מן האדם לעשות שימוש לרעה בזכות משפטית שבידו[12].

תחולת העיקרון המוסרי

עיקרון תום הלב הינו מושג משמעותי ביותר במשפט הישראלי, ופעמים רבות יש בו כדי לזכות אדם מחבות על פי המשפט הפרטי ולעתים אף ליצור חובות כלפי אדם הנפגע מהתנהגות שנעשתה שלא בתום לב[13].

חובת תום הלב מופיעה בחוק החוזים חלק כללי, תשל"ג-1973, בסעיפים 12 ו-39 ביחד עם הדרישה לדרך מקובלת. הדרישה לתום לב ולדרך מקובלת פורשה בפסיקה כדרישה אחת. סעיף 39 לחוק קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" ואילו סעיף 12א לחוק קובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

אולם חובה כזו נלמדת מסעיפי פרק ב של חוק החוזים, העוסקים בפגם בכריתת חוזה ומעניקים סעד למקרה של חוזה שבו נפל פגם רצוני, דהיינו ביטול החוזה[14] והשבה בעקבות הביטול[15].

אך תחולת העיקרון משתרעת מעבר לדיני החוזים. סעיף 61ב לחוק החוזים מחיל את העיקרון "גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". בעקבות סעיף זה קבע השופט אהרון ברק כי תום הלב הינו "אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עיקרון תום הלב. על פיה, כל בעל זכות במובנה הרחב צריך להפעיל את זכותו בתום לב 

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

בעקבות פרשנות זו הרואה בעיקרון תום הלב עיקרון יסוד במשפט האזרחי בישראל, בתזכיר חוק דיני ממונות[16], המוצע כקודקס של המשפט האזרחי הישראלי, מופיע תום הלב בעקרונות היסוד. בסעיף 2 של ההצעה נאמר: "בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב".

עיקרון תום הלב הוטמע במפורש או במשתמע בחוקים רבים נוספים, גם מעבר לתחולתו על פי סעיף 61 ב לחוק החוזים -

• סעיפים 16 ו-11 לחוק המכר המתייחסים לאי-התאמה בממכר.
• סעיף 8 לחוק השכירות והשאילה המטיל חובת גילוי על המשכיר של אי התאמות במושכר ביחס לתיאור המושכר בחוזה
• סעיף 8 לחוק השליחות מחייב את השלוח לגלות את כל הידיעות הקשורות בשליחות
• סעיף 16 לחוק ניירות ערך המחייב גילוי בתשקיף ומפרט את כל הפעילויות העסקיות של החברה
• סעיף 2 לחוק מכר דירות המחייב את הקבלן לצרף מפרט ; ס' 8א לחוק המתווכים מחייב את המתווך לגלות ללקוח את כל הפרטים הקשורים לתיווך.
• סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן מחייב לגלות לצרכן פגמים מהותיים.

פרשנות העיקרון המוסרי

הדרישה לתום הלב בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, פורשה כדרישה לתום לב אובייקטיבי. לפיכך, טענתו של אדם שהוא האמין שהתנהגותו היא תקינה לא תהווה הגנה ובמידה ובחינה אובייקטיבית של ההתנהגות תקבע שהיא לא הייתה כזו.

תום הלב הינו מושג שסתום במשפט הישראלי וככזה הפרשנות שלו הינה גמישה יחסית. בפס"ד רוקר נ' סולומון[17] הגדיר נשיא ביהמ"ש העליון אהרן ברק את עיקרון זה כמצב שבו "אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם".

סע' 12 לחוה"ח[18]: לפי פס"ד ספקטור[19] חובת תום הלב במו"מ כוללת בחובה את החובה לגלות לצד השני את כל הפרטים אשר עשויים להיות חשובים לצורך קשירת החוזה. התנהגות ביושר והגינות דהיינו חובה שלא להטעות את הצד השני ע"י אי גילוי מידע חשוב לשיקוליו.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... בעניין פנידר נ' קסטרו[20] נקבע כי עו"ד נושא באחריות טרום חוזית. מעצם החלת ס' 12 לחוק החוזים (voidable) נובע כי התרופות בגין ההפרה תהנה כפי ס' 12, קרי: פיצויים שליליים, פיצויי הסתמכות. בעניין רביב נ' בית יולס[21] ניתן לטעון הסתמכות על תנאי סף שחייבים לקיימם (מעין מכרז שעורכי הדין השתתפו בו ועמדו בתנאי הסף).

 פס"ד שיכון עובדים נ' זפניק[22]: בפס"ד זה היה פרסום של מכירת דירה כאשר מגיע לקוח פוטנציאלי למשרדים עד השעה היעודה. עקב עומס רב הלקוח חיכה בתור זמן ממושך ובשעת סגירת המשרד טרם הספיק לחתום על חוזה. חב' שיכון עובדים ראתה את עצמה עקב "תקלה טכנית" זו "פטורה" משכלול החוזה. הפיצוי שנקבע שם: בזבוז זמן, הוצאות נסיעה. סעיף 12 מקנה פיצוי שלילי שנועד להכניס את המתקשר למצב שהיה בו לפני כריתת החוזה. ער"מ נ' קל בניין הראשון[23]: הזוכה במכרז זכה תוך הפרת חובת תום הלב של מפרסם המכרז. ביהמ"ש קבע כי לא נולד חוזה ואשר על כן אין קיימת זכאות לאכיפה, אך קיימת זכאות לפיצויים שליליים מכוח ס' 12 לחוק החוזים;ער"מ נ' קל בניין השני[24]: הנשיא ברק קובע את המבחנים לפיצוי חיובי או שלילי: הוא אומר: ישנה אפשרות עקרונית לקבל פיצוי חיובי כאשר מתקיימים תנאים מסוימים כאשר נכרת חוזה.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר........... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

ניתוח כללים קונקרטיים של מוסר ותום לב

מתי אנו רוצים שתהיה חובת גילוי למשל? הפסיקה לא נותנת ערך תקדימי לעניין.

המצבים הללו מבוססים לרוב על אינטואיציות.

חובת הגילוי-היינו רוצים להטיל חובת גילוי כללית, אולם יש מצבים בהם לא נרצה להטיל חובת גילוי.

מידע חלוקתי- המסתיר מידע רוצה לשפר את היחס שלו(לקבל יותר כסף)- משפיע על החלוקה לטובתו.

מידע פרודוקטיבי- הגילוי לא משנה רק את החלוקה (יחס הכסף), אלא משנה גם את אופן ניצול הנכס, ובפרט יש סוגי אינפורמציה שאם נגלה אותם- הנכס יוכל להיות מנוצל באופן יותר פרודוקטיבי.

דיון תיאורטי:

( אין בפסיקה מסמרות לגבי מרבית מהמצבים- הדיון הינו בגדר השקפת עולם, כלומר הדין הפוז' שונה )

דוג' לחובת גילוי של מידע פרודוקטיבי:  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

דוג' לחובת גילוי של מידע חלוקתי: אם רוצים לקנות בית ומגלים שיודה ונינט עומדים לעבור לדירה באזור (מה שיקפיץ את מכירי הנדל"ן באזור), הקונה לא חייב לשתף בכך את המוכר כי האינפורמציה הזו משנה רק ברמה החלוקתית.

בהנחה שישנה חובת גילוי במידע פרודוקטיבי:

האם האדם שמחזיק באינפורמציה הוא מוכר או קונה? חשוב שמי שיהיה הבעלים של הנכס (הקונה) ידע את האינפורמציה, ולכן נטיל חובת גילוי גדולה יותר על המוכר[25].

 ביחס לקונה: קיימות 2 אפשרויות

1. הוא שמע על שווי הנכס ממישהו אחר באקראי- נחייב בחובת גילוי את הקונה.

2. הקונה עצמו חוקר,משקיע ומוצא את שווי הנכס- אם החוקר (הקונה) יצטרך לגלות הוא לא ישקיע בחוזה כי גם ככה לא ישתלם לו להשקיע בשווי הנכס שהוא מצא, ולכן כולם מפסידים, ובשל כך לא נחייב אותו לגלות.

 ביחס למוכר:

המוכר הוא בעליו של הקרקע, ולכן האינטרס שלו לגלות מהו שוויה האמיתי של הנכס רק במידה והאינפורמציה חיובית ומעלה את ערך הקרקע.

לא יהיה לו אינטרס לגלות אינפורמציה שלילית- אך נטיל עליו חובה בכל מקרה.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

בהנחה שישנה חובת גילוי חלוקתית:

פס"ד Laidlaw Vs. Organ[26]- הבריטים הטילו מצור על הנמל של ניו-אורלינס ומנעו יצוא סחורות מארה"ב, וברגע שלא היה לאן לייצא (טבק) מחיר הטבק ירד בארה"ב. אורגן גילה כי הצדדים (ארה"ב ואנגליה) הגיעו להסכם והוא גילה זאת באקראי לפני שהמידע התפרסם, ולכן הוא אץ רץ לרכוש טבק במחיר מוזל לפני שהנמל נפתח שוב לייצוא. החברה תבעה את אורגן וניצחה בטענה שהייתה לו חובת גילוי שהופרה. זה מקרה טהור של אינפורמציה חלוקתית ובמצב כזה אין שום עניין לפטור את בעל המידע מחובת הגילוי ולכן: ישנה חובת גילוי מוחלטת באינפורמציה חלוקתית

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

סעיף 39 לחוק החוזים: קיום חיובי החוזה לאור עקרונות מוסריים ובתום לב

פרשנות תום לב בקיום חוזה 
כאמור, סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), קובע את חובתו של צד לחוזה לקיים חיובים הנובעים מהחוזה ולהשתמש בזכויות הנובעות ממנו בדרך מקובלת ובתום-לב.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....בית המשפט קבע כי עיקרון תום הלב בא להורות על קיומו וביצועו של חיוב מחיובי החוזה בדרך עשיית הישר והטוב ומתוך רצון לקיים את כוונתם של הצדדים לחוזה לפי רוחו של החיוב ולא רק לפי אותיותיו הטכניות והפורמאליות, שבהן הוא נוסח[27].

ההכרעה בשאלה אם צד המפעיל את זכותו החוזית פועל בחוסר תום-לב, היא אם אותו צד נהג בדרך של התחכמות, תחבולה והכשלת הצד השני לחוזה, אמנם נפסק על ידי בית המשפט כי העמידה הדווקנית על זכות מפורשת ועשיית שימוש בה, אינן מהוות כשלעצמן חוסר תום לב, עם זאת, ישנה משמעות לאופן בו צד לחוזה עומד על אותה הזכות, ולאופן בו היא מפורשת על ידיו כאשר העמידה הדווקנית של אותו צד לחוזה נעשית על מנת לזכות ביתרון שהוא אינו זכאי לו בניגוד לחובת תום הלב בקיום חוזה הנהוגה בדיני החוזים.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

מהם שיקולי הצדק בביטול חוזה?

על סייג הצדק כותבת פרופ' גבריאלה שלו: "ביטול בשל הפרה לא יסודית צריך להיות צודק. כלומר: מאוזן והוגן תוך התחשבות בעניינם של שני הצדדים, הנפגע והמפר.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 (חוזים, פרק 8), ובמקום אחר: "נראה לנו כי צדק בחקיקה האזרחית שלנו משמעו צדק יחסי, בין הצדדים לחוזה, בנסיבות המיוחדות של העניין הנדון." (גבריאלה שלו "הבטחה, השתק ותום לב"). פרופ' דויטש כותב על כך כי "במסגרת שיקולי הצדק יתחשב בית המשפט בהתנהגות שני הצדדים ובתוצאות של החלטתו על מאזן האינטרסים של הצדדים" (מיגל דויטש "ביטול חוזה בעקבות הפרתו").

ההכרה בזכות הנפגע לבטל את החוזה נתמכת בטעמים שונים שבמדיניות משפטית. ראשית, מן הזווית המוסרית, ניתן לגרוס כי האפשרות לבטל את החוזה באורח חד-צדדי – לפחות כאשר מדובר בהפרה הפוגעת פגיעה ממשית באינטרס הנפגע – היא תגובה גמולית הולמת להפרת החוזה. אכן, הפרת חוזה היא פעולה חד צדדית, בלתי חוקית, המשקפת פעמים רבות התעלמות  או, למצטער, חוסר התחשבות נאותה – של המפר באינטרס הנפגע בקיום חוזה. ביטול החוזה הוא תגובה סמלית שיש בה כדי לבטא את סלידת המערכת המשפטית מהתנהגות כוחנית כזו.  

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר.... כשם שהמפר נטל לעצמו – שלא כדין – חירות לשחרר את עצמו