‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי האיזון שבין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

חוק זכויות נפגעי עבירה והשלכתו האפשרית על מעמד הקורבן       

האיזון בין זכויות הנאשם לבין זכויות נפגע העבירה באשר להסדר טיעון       

התחשבות בזכויות הקורבן בעסקת טיעון 

דוגמא מפסק דין תא"ל אופק בוכריס ומבט פמיניסטי על התחשבות במתלוננת בהסדר הטיעון בתיק האונס     

הבאת דבר הקורבן בפני בית המשפט - תסקירי קורבן, הצהרות קורבן והשלכתם על הענישה

תסקירי קורבן והצהרות קורבן     

תסקיר קורבן והלכת פלוני          

לתת לקורבן לומר את דברו - פרשת רעי חורב      

לתת לקורבן לומר את דברו וסליחת הקורבן - פרשות חלאג' ופלוני  

הקורבנות ויחס בתימ"ש בארץ אל זכויות הקורבנות           

קורבנות וזכויות נפגעי עבירות    

הפתרון

זכויות קורבנות והלכת פלוני       

נאשמים לעומת קורבנות 

משפט משווה:   

השוואה למשפט הקנדי   

דוגמה לזכות ולשוויוניות שלה: הזכות להליך הוגן  

הדגמה על חזקת החפות מפשע  

חירות מפני עונש אכזרי ובלתי צודק         

סיכום   

ביבליוגרפיה 

עבודה זו תעסוק באיזון שבין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי. אתמקד בנושא של השקה בין המשפט החוקתי למשפט הפלילי כאמור, ובפרט באספקטים משפחתיים הקשורים לקורבנות ונאשמים.

ישנו מתח מתמיד בין זכויות נאשמים לזכויות קורבנות ובמתח ז עוסקת עבודה זו.

בעבר, ניסו אסירים לטעון, כי אין לקורבן או משפחתו מעמד בדיוני ועדת שחרורים וכי הסכמתם או אי הסכמתם לשחרורו איננה רלוונטית ואף יש בה משום השפעה בלתי הוגנת על שיקולי הוועדה. כך, למשל, במקרה בו משפחת נרצח כתבה לוועדת שחרורים כי אין, לדעתה, לשחרר את הרוצח[1] מאחר והחוק מיעט להסדיר את הדרך בה יתנהלו דיוני הוועדה, הכללים הספציפיים באשר לדיוני ועדות שחרורים נקבעו במשך השנים בפסיקה ובהחלטות הוועדה. שמיעת עמדתו של הקורבן תלויה הייתה בעיקר בוועדה עצמה. בדוגמא אחת, המעידה על מודעות מוקדמת למעמד הקורבן, קבעה ועדה, בראשות השופטת רוטלוי, כי: "האינטרס הציבורי כולל גם את זכויות הקורבן"[2] וכי יישמעו קורבנות להם ראיות רלוונטיות, אולם לא קורבנות המונעים מתחושת נקם. השאלות שהעלינו לעניין הסדרי טיעון עולות גם בהקשר זה. האם אין לאפשר זכות זו לנפגעים רבים יותר ? אני סבורה כי התשובה ברורה, יש להקשיב לנפגע.

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מציין את תחילתו של עידן חדש בישראל. חקיקתו הוגדרה כ"מהפכה חוקתית". חוק-היסוד מעורר שאלות רבות באשר להיקפו ולהשלכותיו על תחומי המשפט השונים, ובין השאר מתעוררת שאלת השלכותיו האפשריות של החוק על המשפט הפלילי בכלל, ועל זכויותיו היסודיות של הנאשם בפלילים בפרט.

עד קודם לחקיקתו של חוק-היסוד, עוגנו זכויות יסוד של נאשם בפלילים בחקיקה ובפסיקה הישראלית. עם חקיקתו של חוק-היסוד, הוכפף המשפט הפלילי הפרוצדוראלי לחוק-היסוד, והוא מתמלא תוכן מעקרונותיו של חוק-היסוד. חוק-היסוד פותח פתח לשינויים פרשניים של הכללים שעוצבו עד כה להרחבת זכויותיו של הנאשם בפלילים, ומכיוון שהוא מתיר ביקורת שיפוטית על חקיקה עתידית - חשיבותו רבה אף לעיצובן של זכויות אלה בעתיד ולקביעת הגבולות שמעבר להן נגיסה בזכויות הנאשם לא תהא בת תוקף. יתר על כן, כיום - על-פי סעיף 4 לחוק-היסוד, נראה כי במקום שלנאשם עומדת זכות ואין היא ניתנת לאכיפה משום שאינה מעוגנת בחוק קודם, אזי יכול הנאשם לתבוע מבית המשפט הכרתה ואכיפתה על-ידי חקיקה מיוחדת, דהיינו: לתבוע התערבות המחוקק.[3]

זכויותיו של נאשם בפלילים מבטאות במהותן את עקרון חירות הפרט וכבוד האדם שלו, בהיותן מושתתות על ההנחה המכירה בפרט כאישיות רציונלית ובעלת אוטונומיה אישית, ומעוגנות בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית. על-פי המשפט החוקתי, מטרת החוק הפלילי היא להבטיח תנאים בסיסיים לקיום חברתי.

כוונתו של חיבור זה היא להאיר את הבעייתיות הקיימת ביחסי הגומלין שבין חוק-היסוד ובין זכויותיו של נאשם לפי החקיקה הקיימת ולפי הפסיקה, להצביע על כיווני התפתחות חדשים אפשריים לאחר חקיקתו של חוק-היסוד, תוך השוואה לשיטות משפט אחרות ולהציע אפיקי התפתחות הנראים בעיני המחבר כמתאימים לשיטת המשפט הישראלית.

כהערה מקדמית אעיר, כי אין אני רואה בכך שהצעת החוק כללה את מכלול זכויותיו של נאשם בפלילים, ושאלה לא מצאו עיגון בחוק-היסוד כפי שנתקבל בכנסת, עובדה השוללת מזכויות אלה מעמד על חוקי. זכויות נאשם בפלילים - כולן נובעות מזכויות היסוד של האדם לחיים, לכבוד ולחירות אישית, ומשעוגנו זכויות אלה בחוק-היסוד - עוגנו בו מכללא גם הזכויות האחרות. שאלה זו טרם זכתה למענה בפסיקה, אולם זו הדעה הרווחת בספרות המשפטית.[4]

מצגת על זכויות קורבנות מול נאשמים, פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עדיאל זימרן ונתנאל דגן "ביקורת שיפוטית על רשויות אכיפת החוק: בין מינהלי לפלילי" משפטים כרך נב, האונ' העברית ירושלים (2021)

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

א' מרקוס אומנות הליטיגציה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס. (2016)

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law (2018)