‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי הפרקליטות הצבאית כחובשת כובע כפול אכיפת הדין וייעוץ המשפטי?

אכיפת הדין בצה"ל

הייעוץ המשפטי

הסנגוריה הצבאית

בתי המשפט הצבאיים באיו"ש ובאזח"ע

הדרג המשפטי והדרג הפיקודי

הדין המשמעתי

הפרקליטות הצבאית בתקופת לחימה

הגדרת המצב המשפטי

מדיניות החקירה וההעמדה לדין

על הסרבנות הסלקטיבית

על "טוהר הנשק"

דברי סיום

על השניות (דואליות) בפעולתה של הפרקליטות הצבאית

תחומי העיסוק המשפטי המקצועי בצה"ל מסורים כולם לפרקליטות הצבאית1, למעט שיפוט חיילים בבתי הדין הצבאיים2 והיבטים משפטיים בעבודתו של נציב קבילות החיילים3.

הפרקליטות הצבאית מופקדת הן על אכיפת הדין והן על הייעוץ המשפטי. הפצ"ר מחליט על העמדה לדין, והחלטתו היא עצמאית. בד בבד, חוות דעתו המשפטית מחייבת את רשויות הצבא. הוא הדין לגבי הפרקליטים הצבאיים בפיקודים ובזרועות.

מצב דברים זה אינו מובן מאליו. אכן, שניות זו קיימת גם בעבודתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובעבר הושמעו הצעות המצדדות בהפרדה בין סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה4. על מדוכה זו, בין היתר, ישבה ועדת משפטנים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר5. ועדה זו דחתה פה אחד את אפשרות הפיצול, ונראה לי כי ניתן להקיש ממסקנתה זו גם ביחס לעבודתם של הפרקליטים הצבאיים. יחד עם זאת, דומני שאצדק אם אומר שקיום שתי הפונקציות יחדיו קשה יותר - עקרונית ומעשית - בגוף הירארכי כמו הצבא. אנו סבורים כי יש להתמודד עם בעיה זו באחת משתי דרכים: האחת - שינוי ארגוני בפרקליטות הצבאית ויצירת הפרדה בין המסלול הייעוצי למסלול אכיפת הדין, למעט לגבי הפצ"ר, אשר ימשיך למלא את שתי הפונקציות, בדומה ליועץ המשפטי לממשלה. דרך אפשרית שנייה היא המשך המצב הקיים תוך חיזוק מעמדם של הפרקליטים הצבאיים.

אכיפת הדין בצה"ל

האבות המייסדים של המשפט בצבא קבעו בחש"ץ כי ככלל, אכיפת הדין כלפי חיילי צה"ל תהיה פנים צבאית. על כן הופקדו סמכויות החקירה, סמכויות אכיפת הדין וסמכויות השיפוט בידיהן של רשויות צבאיות. אכן, החש"ץ נועד להוות קודקס מקיף אשר יסדיר באופן מלא וממצה את נושא השיפוט הצבאי על כל שלוחותיו6. הדבר נובע מהכרתו של המחוקק בהוויה הצבאית המיוחדת, בחובת השמירה על המשמעת, ובריבוי חובות העשה הקיימות במערכת הצבאית לעומת המערכת האזרחית.

הנה כי כן, המערכת המשפטית והשיפוטית הצבאית מקבילה למערכת המשפטית הפלילית האזרחית, והיא הגוף היחידי במדינה שנתונות לו סמכויות פליליות מקבילות7. לעת הזאת נשמר הדבר חרף קולות שונים שקראו לשינוי המצב ביחס לכל אחד ממרכיבי ה"שילוש האכיפתי" - קרי: חקירה, העמדה לדין ושיפוט. אטעים בעניין זה בקליפת אגוז כי במבט-על עדים אנו לשתי תופעות המתרחשות כיום במערכת המשפט הצבאית:

התופעה האחת היא הרחבת הזיקה בין גופי אכיפת הדין הצבאיים לבין גופי אכיפת הדין האזרחיים. כך, בשנת 1988 תוקן החש"ץ ולראשונה הוענקה סמכות ערעור, אמנם ברשות, לבית המשפט העליון לגבי פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים8. נקודת מפנה נוספת היא פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין אביבית עטייה9, שבו נקבעה זיקתו של הפצ"ר ליועץ המשפטי לממשלה על פי אמות המידה שצוינו שם. עוד אזכיר בהקשר זה כי קיימת אפשרות השגה ליועץ המשפטי לממשלה כנגד חוות דעת של הפרקליטות הצבאית בתיקי חקירה העוסקים בנסיבות מותם של חיילים.

התופעה השנייה היא התמעטות מעורבותם של הדרגים הפיקודיים בהליכים משפטיים לפי החש"ץ. בעניין זה יש לציין את תזכיר הצעת החוק שהוגש לאחרונה, ולפיו תבוטלנה סמכויות רבות הנתונות כיום לראשי המחוזות השיפוטיים, כגון הסמכות להורות לתובע הצבאי הראשי להגיש ערעור, הסמכות לבטל כתב אישום (בהסכמת פרקליט צבאי) והסמכות לאשר גזרי דין. ליוזמה זו ניתנה הסכמתם של הרמטכ"ל ושל האלופים עצמם.

הייעוץ המשפטי

חלק מרכזי מעיסוקה של הפרקליטות הצבאית הוא הייעוץ המשפטי, הניתן לגבי "דיני הצבא" במובנם הרחב. במסגרת זו פועלים גם גופי הייעוץ ביהודה, שומרון ועזה, העוסקים בקשת שלמה של נושאי המשפט האזרחי. עוד מטפלים אנשי הייעוץ והחקיקה ביוזמות חקיקה (הן חקיקת כנסת והן חקיקה פנים צבאית). בנוסף מטפלת הפרקליטות הצבאית בעתירות לבג"ץ המוגשות כנגד רשויות הצבא השונות10.

הסנגוריה הצבאית

הסנגוריה הצבאית ממוקמת אף היא בתוך הפרקליטות הצבאית. הדבר אינו מובן מאליו. לאמיתו של דבר, קודמיי בתפקיד היו מוכנים לשקול הפרדה ארגונית כך שהסנגוריה הצבאית תוצא מן הפרקליטות הצבאית; ואולם בסופו של דבר היו אלה הסנגורים הצבאיים הראשיים אשר תמכו בהמשך המצב הקיים. כך גם המליצה ועדה בהרכב תא"ל צבי ענבר, הפצ"ר לשעבר, ואל"ם יצחק (איז'ו) אקסל ז"ל, אשר שימש בעבר כסנגור צבאי ראשי. הסנגוריה הצבאית היא עצם מעצמה של הפרקליטות, ואין הדבר סותר את חובתם של הסנגורים הצבאיים לפעול לטובת מרשיהם מתוך עצמאות מקצועית מלאה.

בתי המשפט הצבאיים באיו"ש ובאזח"ע

מאז שנת 1967 פועלים בשטחים המוחזקים ביהודה ושומרון ובחבל עזה בתי משפט צבאיים, בהתאם לצו בדבר הוראות בטחון, התש"ל-1970. בתי משפט אלה פועלים תחת כנפיה של הפרקליטות הצבאית. לפני כחמש עשרה שנים בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק בעניין ארג'וב11, הונהגה גם זכות ערעור לערכאת ערעור שיפוטית על פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים, והוקם בית המשפט הצבאי לערעורים. יחד עם זאת, מצב ארגוני זה גם הוא אינו פשוט כלל ועיקר, ויש לשקול את שינויו כך שבתי המשפט הצבאיים יהיו כפופים ליחידת בתי הדין הצבאיים. מכל מקום, לאחרונה החלטנו כי מן הראוי שגם שופטי הצד בשטחים יהיו משפטנים. הליך זה נמצא בשלבי ביצוע ועתיד להסתיים בעוד כשנה.

כשנכנסתי לתפקידי לפני שנתיים, הייתה הערכה שעם גיבושו של הסדר מדיני קרוב יפסיקו בתי המשפט לפעול. ואולם בשנה וחצי האחרונות בעקבות פרוץ אירועי הלחימה עדים אנו לתופעה הפוכה - מספר המעצרים ומספר התיקים הנדונים בבתי המשפט בשטחים המוחזקים, עלה מאוד12. אני מבקש לנצל הזדמנות זו ולומר מִלה טובה לאנשי בתי המשפט על עבודתם הקשה וכן לתובעים הצבאיים בשטחים העמלים בתנאים קשים. אזכיר רק כי במספר הזדמנויות פעלו בתי המשפט הצבאיים תחת אש (וגם הנסיעה לבית המשפט ממוגנת היא); אין ספק שזו היא תופעה ייחודית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים בכהונתו (התשנ"ט).

  ד"נ מפקד משטרה צבאית חוקרת ואח' נ' פלוני, פ"ד ל(3) 617, בעמ' 623-622.

ע"א 503/87 שפק נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"ד מב(1) 162, 164.

  בג"ץ  עטייה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נא(3) 714.

  בג"ץ ג' ארג'וב ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואח', פ"ד מב(1) 353.