‏290.00 ₪

תוכן עניינים

1. פתיחה

2. ההיבט הבינלאומי של המאבק בטרור

3. התמודדות מדינת ישראל עם פיגועי טרור ועם מבצעי פעילות חבלנית עוינת

היחס בין צורכי הביטחון לשלטון החוק

מעט על היסטוריה, רקע והתפתחות

באשר לחקיקה

1. צווי הגבלה

2. הריסת בתים

3. מעצר מנהלי

בג"ץ קלפי המיקוח

בג"ץ ההיתרים

העתירות לבג"ץ

4. תפקיד הפרקליטות בעת משבר

צווי איסור פרסום

מניעת מפגש בין עצור לעורך דינו

העמדה לדין של מפגעים

הגשת כתבי אישום

ראיות חסויות

5. סיכום

1. פתיחה

קציני המשפטים מהווים חוליה חיונית וחשובה של מערכת המשפט הצבאית, והעשייה שלהם מהווה מרכיב חשוב ביותר של אכיפת החוק בצה"ל. אכיפת החוק בצבא היא תנאי חיוני לשמירה על צה"ל כצבא שמתפקד על פי נורמות מוגדרות, כצבא ערכי ואיכותי. מכוח נסיבות חיינו בארץ נתון לצה"ל תפקיד מרכזי בחיינו, ומכאן החשיבות הרבה שיש לקיומה של מערכת משפט מקצועית בצה"ל הפועלת על פי ערכיה של שיטת המשפט שלנו בהתאמות המתחייבות מאופייה הייחודי של פעילות הצבא.

המשפט אינו מנותק מערכים. אין לו קיום ללא מימד ערכי. המשפט הוא שיקוף של ערכים חברתיים והכרעה בין ערכים נוגדים. כפרקליטות אנו נדרשים יומיום להתנגשות בין ערכים נוגדים במגוון רחב של נושאים ותחומים שכל אחד מהם ראוי בפני עצמו. ובכל זאת, כשהוזמנתי לכאן, חשבתי שנכון ורלוונטי יהיה לפתוח צוהר דווקא לפן מסוים מאוד של הפעילות - התמודדות הפרקליטות היום, בעתות שהן עתות משבר שלהן פנים רבות בתחומים שונים, אך נתמקד בעיקר בפן של ימי חירום וטרור.

שש שנים אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל - ורוחות רעות עדיין מנשבות בקרבנו. אם קיווינו שתהיינה אלה רוחות שעה חולפות, זיכרון קשה לדיראון עולם ולא עוד, הרי שלאלה נוספו מאז גם ימי חירום וטרור.

עוד פיגוע ועוד ירי - השר רחבעם זאבי ז"ל, שנרצח בידי בני עוולה, וכולנו הזדעזענו, ושר אחר שמפונה מביתו, ושוב מכונית שנפגעת בדרכה עם ילדים, ועוד חייל שנפגע, ופיגוע בירושלים ועוד פיגוע בחיפה, וספינת נשק שנתפסה לפני שהגיעה ליעדה, ונשאה עמה תחמושת שיכלה לסכן את חייהם של רבים, ועוד חיילים שנהרגו במוצב. מאז ידענו פיגועים נוספים במסעדות, במלונות, ובמקומות הומי אדם, ושיאם הפיגוע באוניברסיטה העברית בהר הצופים, ירושלים.

כל אלה הפכו חלק משגרת חיים. הטרור הפך, לצערנו, לעובדת חיים, לתושב קבע במקומותינו הרחוקים והקרובים יותר.

מדינת ישראל נמצאת במאבק חריף נגד הטרור. מדינה דמוקרטית הנאבקת בטרור מבחוץ ובקשיים מבית כשלאלה מצטרפים שסעים ומאבקים קשים בחברה, מצוקות כלכליות, הסתה ואלימות מחוץ ומבית. עם אלה צריכה המדינה להתמודד, עם אלה צריכה החברה להתמודד, בין היתר באמצעות גורמי הביטחון, גורמי האכיפה - המשטרה הפרקליטות, ומעל לכל - בית המשפט.

נקודת המוצא תמיד הייתה ותמיד תהיה, מבחינתנו, התמודדות בתוך גבולות המשפט ובכלים שהמשפט מעמיד לרשויותיה של מדינה דמוקרטית. כדברי הנשיא ברק בפתיחת שנת המשפט,

המלחמה נגד הטרור היא מלחמה של מדינה שומרת חוק ושל אזרחים ותושבים שומרי חוק, כנגד מי שביד גסה וללא כל רגש אנושי מפרים את החוק. זוהי לא רק מלחמתה של מדינה נגד הקמים עליה, זוהי גם מלחמתו של המשפט נגד הקמים עליו1.

הנשיא ברק מוסיף ואומר כי דווקא בעתות לחימה אנו זקוקים לחוקים, ואין לקבל את הגישה כי כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות.

חשבתי שיהא נכון לפרוש, ולו בקצירת האומר, את הנושאים, הבעיות, הקשיים ודרכי ההתמודדות המשפטית במאבק בטרור במסגרת החוק ובגבולותיו, ונתמקד בהתמודדות שלנו כפרקליטות בראשות פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בעתות משבר וטרור.

תחילה ראוי להזכיר כי כיום, בשונה מבעבר - אז היינו יחידים במערכה ובהתמודדות כמדינה, כחברה וכמערכת משפט נגד הטרור, עם דילמות קשות שלעתים נדמה שהן חסרות פתרון - היום מדינות נוספות ובראשן ארצות הברית נרתמו בכורח הנסיבות שנכפו עליהן, למלחמה בטרור. גם הן מפנות מבט אלינו ושואלות כיצד אנו מתמודדים.

בראשית הדברים אסקור בקצרה את ההתמודדות המשפטית הבינלאומית עם איום הטרור, לאחר מכן אבחן את דרכי המשפט הישראלי במציאת האיזון הנדרש בין צרכי הביטחון לזכויות האדם. את עיקר הדברים אייחד להתמודדות הפרקליטות כמערכת המלווה את גורמי

הביטחון ומטפלת בתיקי פעילות חבלנית עוינת, עם המציאות הביטחונית, מחד, ועם הצורך ליישמה בגבולות שהתווה בית המשפט, מאידך.

כיצד נלחמים בטרור, מצד אחד, ושומרים על דמותנו כחברה דמוקרטית - על זכויות אדם מול צרכי סדר וביטחון, מצד שני? איך מצליחים גם בהריע שופרות המלחמה, כביטויו של השופט חשין, להשמיע את קולו של שלטון החוק2?

2. ההיבט הבינלאומי של המאבק בטרור

ביום 11.9.2001 נחרד העולם כולו מהריסת מגדלי התאומים בניו יורק - מעשי חבלה שכוונו להרוס את כל מה שתרבות המערב והמילניום השלישי סימלו באמצעות מגדלי התאומים. היה זה ניסיון להרוס סמל של מדינה נאורה ושוחרת חופש.

מייד לאחר מעשה הטרור שינסו בארצות הברית מותניים בכל המישורים. במקביל להתארגנות לקראת פעולה צבאית ולהיערכות מודיעינית, ניכרה מגמה של התגברות משמעותית בעשייה הבינלאומית בתחום המלחמה בטרור - החלה התארגנות של גורמי האכיפה לקראת טוויית רשת שתי וערב הדוקה של חוקי טרור במטרה שכל מי שיד לו במעשי הטרור, ייפול ברשת שנטוותה, וכל זאת תוך כיבוד החוקה ותוך שמירת זכויות האדם.

בסנאט האמריקאי עבר חוק נגד טרור בשם Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required to Intercept and Obstruct Terrorism (או בקיצור: USA PATRIOT ACT of 2001)3. החוק נחתם על ידי הנשיא בוש ביום 26.10.2001. מטרת החוק היא להעניק לנשיא ארצות הברית ולמשרד המשפטים האמריקאי את הכלים הנחוצים ואת המקורות הכספיים לשם מלחמה בארגוני טרור, למניעת התקפות טרור ולהענשת מבצעי פעולות טרור.

הגדרת הלוחמה בטרור כעדיפות לאומית באה לידי ביטוי בחוק במגוון של דרכים: הרחבת הסמכויות לאיסוף מודיעין והדרכים לכך; הרחבת החוק הפלילי והגדרת סמכויות התביעה בנוגע להעמדה לדין של טרוריסטים; חיזוק סמכויותיהן של רשויות ההגירה האמריקאיות (הורחבה סמכותן לפסול אדם מלקבל אשרת כניסה לארצות הברית). כן ניכרת חקיקה נרחבת בנושא הלבנת הון.

החוק נועד להתמודד עם "נקודות התורפה" בהתמודדות ארצות הברית עם הטרור כפי שנחשפו ב-11.9.2001, על ידי הענקת סמכויות רחבות ביותר לשלטונות ארצות הברית4.

בנוסף, הנשיא בוש חתם על צו שלפיו, ניתן להקפיא כספים של פרטים ושל ארגונים אם הוכח כי הם עוסקים בטרור או תומכים בו.

בעקבות ארצות הברית צועדות מדינות נוספות - קנדה, בריטניה ואחרות.

גם האו"ם פועל למיגור הטרור - בתאריך 28.9.2001 החליטה מועצת הביטחון של האו"ם לאמץ את החלטה 1373 (2001) המתווה צעדים לטיפול בארגוני טרור וקובעת כי מעשי טרור בינלאומי מהווים איום על השלום והביטחון הבינלאומיים5.

ההחלטה דורשת פעילות אינטנסיבית של המדינות למניעת מימון טרור, לרבות דרישה להקפאה ללא דיחוי של כספים ושל מקורות כלכליים אחרים הקשורים במישרין או בעקיפין בטרור, העמדה לדין של טרוריסטים והגברת שיתוף הפעולה בין המדינות בשורה ארוכה של תחומים הקשורים בטרור.

מבחינתה של ישראל, חשוב להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות בנושא שכן עשויה להיות להן השפעה רבה גם על היכולות שלנו אל מול גורמי הטרור באזורנו. המעקב מתנהל גם באמצעות ענף הדין הבינלאומי בצה"ל (בראשות עוזר הפרקליט הצבאי הראשי לדין בינלאומי, אל"ם דניאל רייזנר) והיחידה העוסקת בתחום הבינלאומי במשרד המשפטים, בראשות ד"ר שביט שץ-מטיאס, ובעיקר על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בראשות גב' עירית קאהן.

למדינת ישראל יש אינטרס ברור לשבש פעולות בכספים המיועדים לארגוני טרור ולמנוע אותן, ובמיוחד לארגוני טרור הפועלים נגד ישראל, ולכן אנו שוקלים כעת הקמת צוות משותף לגורמי האכיפה והחקירה שיגבש דרכי פעולה כלל-מערכתיות ליישום חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ברוח החלטת מועצת הביטחון של האו"ם.

מאז 11.9.2001 המערכה נגד הטרור הפכה, אפוא, מערכה גלובלית. העולם המערבי נרתם לפעול למיגורן של ישויות טרוריסטיות במגוון של דרכים - צבאיות, מדיניות-דיפלומטיות ומשפטיות.

אף שהמערכה הבינלאומית הזו שונה במהותה מהאיום הביטחוני הכפול שעמו מתמודדת ישראל - הן במישור הסכסוך האזורי (הישראלי-ערבי) והן במישור המצומצם יותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני - כולנו קיווינו שההתמודדות הבינלאומית עם הטרור בפן המשפטי תשכיל גם אותנו, בעיקר מאחר שאת המאבק מובילות מדינות שנחשבות למבצרן המוגן של זכויות הפרט, כמו ארצות הברית.

אני מאמינה כי הערכתם של משפטנים ברחבי העולם את התמודדות מערכת המשפט הישראלית עם הטרור ועם האיום הביטחוני

תהא שונה ומודעת יותר לקונפליקטים הקשים שעמם נאלצות להתמודד מערכות אכיפת החוק בישראל בעתות משבר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בג"ץ סביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון ואח', פ"ד נ(1) 353 בעמ' 369.

 א' הלוי "האתוס הציוני ובטחון ישראל" כיוונים חדשים .

א' רובינשטיין "הביטחון והמשפט: מגמות" הפרקליט מד 409.

 י' זמיר "זכויות האדם וביטחון המדינה" משפטים יט.