‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי מאפייני הוראת הגיאומטריה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים?

תוכן עניינים:

1. מבוא. 3

1.1 הגדרת הבעיה. 3

1.2 סקירת ספרות. 4

1.2.1 משמעות המילה גיאומטריה. 4

1.2.3 חשיבות הגיאומטריה בהוראת מתמטיקה. 4

1.2.4 התפתחות חשיבת הגיאומטריה אצל הלומד. 5

1.2.5 מושגים בגיאומטריה - היבטים דידקטיים.. 6

1.2.5.1 הגדרה מתמטית למושג 'מרובע' 6

1.2.5.2 הגדרה מתמטית למושג 'מלבן' 6

1.2.5.3 הגדרה מתמטית למושג 'היקף' 6

1.2.5.4 הגדרה מתמטית למושג 'שטח' 6

1.2.6 דרישות ידע בלימוד הגיאומטריה. 6

1.2.7 דרכים בלימוד הגיאומטריה. 7

1.2.8 הסיבות לקשיים בלימוד הגיאומטריה. 9

1.3 מטרת הפרויקט ושאלת המחקר. 10

2. מתודולוגיה המוצעת. 10

2.1 שדה המחקר. 10

2.2 שיטת המחקר. 11

2.3 משתתפי המחקר. 11

2.4 כלי המחקר. 12

2.5 הליך המחקר. 12

2.6 אתיקה מחקרית. 12

3. דיון רפלקטיבי 13

5. ביבליוגרפיה. 14

מקורות בעברית. 14

מקורות באנגלית. 15

מקורות מהאינטרנט. 15

לוח-זמנים.. 16

במעבר בין לימודי הגיאומטריה בכיתות היסוד ללימודי הגיאומטריה בחטיבת הביניים, מתרחשים שינויים רבים. השינוי העיקרי הוא מעבר מלימוד גיאומטריה אינדוקטיבית ללימוד גיאומטריה דדוקטיבית הכולל מעבר מלמידה של זיהוי והבחנה של צורות גיאומטריות שנלמדת בבית ספר היסודי, לרמה דדוקטיבית שנלמדת בחטיבות הביניים.

התעורר בי הצורך לאפיין את רוטינות הוראה והסיבות לקשיים של התלמידים בלימוד הגיאומטריה ולהתחקות אחר הסיבות לקשיים, כדי למצוא דרכים בהוראה שייקלו על התלמידים את לימוד הגיאומטריה.

מטרת המחקר לבדוק את דרכי ההוראה של מורות המלמדות גיאומטריה בכיתות ה' ו-ז' ולבחון האם קיימות רוטינות הוראה המעודדות למידה יותר מאשר אחרות והאם יש רוטינות הוראה המעכבות למידה.

תיבדקנה רוטינות ההוראה שמאפיינות למידת גיאומטריה בכיתה ה' ובכיתה ז'?

שדה המחקר שלי הוא בית ספר יסודי ממלכתי גדול ומטופח באזור המרכז ובו כיתות א'-ח'. הוא מונה 708 תלמידים, הלומדים ב-23 כיתות. הכיתות הן גדולות, כ-34 תלמידים לומדים בכיתה, בבית הספר 45 מורים. לבית הספר מגיעים תלמידים משתי שכונות השונות מאוד מבחינת המעמד הסוציו אקונומי של משפחותיהם. בבית הספר כיתות רגילות.

מאחר וסקירת הספרות עומדת לענות על השאלה מהן רוטינות ההוראה שמאפיינות למידת גיאומטריה בכיתה ה' ובכיתה ז'? הרי, ששאלה זו מתאימה להיחקר בשיטת המחקר האיכותני פרשני. שטראוס וקורבין (Strauss & Corbin), מציינים כי אופייה של השאלה המחקרית היא שקובעת את הגישה המתודולוגית של המחקר: כאשר החוקר מבקש להבין את טבעם של התהליכים – שיטות המחקר האיכותניות עדיפה על פני שיטות כמותיות. במחקר זה ארצה לשמוע מהנחקרות על תרומתו של "חדר החלומות" לבית הספר. "הסיפור והמילים" שלהן הם הכלים להבנת המציאות ותיאור המציאות ותיאור החוויות הגלומות בהם (שקדי).

צבר בן יהושע טוענת כי ההנחה העומדת בבסיסו של המחקר האיכותני היא, כי על מנת להבין תופעות אנושיות וחברתיות, ועל מנת לשקף את השונות הקיימת לגבי התופעה הנחקרת – יש צורך להפיק ידע מן הנחקרים עצמם על התנהגותם ועל דפוסי מחשבתם. בנוסף המחקר מדגיש את פרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים למציאות החברתית/תרבותית שהם נמצאים בה ובודק תהליך במהלך התרחשותו. תפקידו של החוקר במחקר האיכותני לחקור את הדברים/תופעות במיקום הטבעי, למצוא משמעות או לפרש את התופעות במונחים שבני האדם משתמשים בהם היא מוסיפה ואומרת כי  המחקר האיכותני הוא "תיאורי", הוא שואב את נתוניו מהמערך הטבעי והחוקר הוא מכשיר המחקר העיקרי. חוקרים איכותניים משתמשים במגוון דרכים לאיסוף מידע ומצליבים מידע זה למשל באמצעות ראיונות, תצפיות, מסמכים, יומנים ועוד. באמצעות חקירה שיטתית של הפרשנויות השונות ניתן יהיה להבין כיצד התופעה הנחקרת עוברת הבנייה אצל אנשים שונים ומקבלת פרשנויות סובייקטיביות שאנשים נותנים למציאות הנחקרת וכך תבנה תמונה שתציג את המציאות אותה אני רוצה לחקור.

בחרתי לצפות בתלמידי כיתה ה'2 בשיעורי גיאומטריה, בכיתה זו 39 תלמידים. כיתה זו נבחרה מפני שהמורה שמלמדת בכיתה זו אפשרה לי להיכנס לכיתתה וצפות בתלמידיה בעוד המקבילה שמלמדת בשכבה זו סירבה שאכנס לשיעוריה. סיבה נוספת לבחירת כיתה זו היא שזו הכיתה שחינכתי בשנה שעברה ולכן אני מכירה את הורי התלמידים והם מודעים לכך שאני לומדת וחוקרת ויאפשרו לי לראיין את ילדם בלי פחד. במקביל בחרתי לצפות בשכבת ז' – מפני שבשכבה זו יש נושאים לימודיים חופפים בגיאומטריה לשכבת ה'. בשכבה שלוש כיתות, אני מלמדת בשלושתן ולפי הכירות עם שלושת הכיתות בחרתי לצפות בכיתה ז'1 מפני שזיהיתי שבכיתה זו ישנה הטרוגניות ברמות החשיבה של התלמידים.   

התלמידים שאבחר לראיין יבחרו מבין כל התלמידים שאצפה בהם. בשל יכולת ורבלית טובה, יוכלו לשמש אינפורמנטיות איכותיות לגבי המחקר. קרטוייל Krathwohl, מדגיש כי יכולת ורבאלית ויכולת רפלקטיבית מהווים שיקול חשוב לבחירת אינפורמנטים בראיון האיכותני: משתתפי המחקר נבחרים על פי רגישותם, התבונה שלהם והרצון שלהם לדבר, ועליהם להיות כאלו שרואים את הדברים באופן רחב ומקיף, על מנת שיסייעו לחוקר להבין לעומקה את התופעה הנחקרת.

• תצפיות - מקור האינפורמציה שעליו ישען המחקר הינו תצפיות בשיעורי גיאומטריה בכיתה ה' ותצפיות בשיעורי גיאומטריה בכיתה ז'. אתצפת בשיעורי גיאומטריה בכיתה ה' ובכיתה ז'. תצפית ממוקדת על פי צבר בן יהושע באות לתאר רק, או בעיקר, עניינים שהוחלט עליהם מראש. התצפית תכלול הקלטת שמע ווידאו אשר תתבצע בעזרת המחשב הנייד ותתומלל, משך כל תצפית כשיעור אחד שתימשך 45 דקות. התצפיות יעשו בתוך חדר הכיתה בזמן שיעור.
• ראיון - אערוך ראיון אתנוגראפי פתוח עם מספר תלמידים שלומדים בכיתה ה' ועם מספר תלמידים שלומדים בכיתה ז' כל הראיונות יוקלטו ויתומללו, משך כל ראיון ימשך כשיעור. כל ראיון יתחיל בכמה משפטי הסבר על המחקר, על הראיון ועל תחום ההתעניינות שלי כחוקרת. ראיון אתנוגראפי פתוח לפי צבר בן יהושע הוא מעין אירוע לשוני, הדומה לשיחה ידידותית. מתערבים בו שני תהליכים המשלימים זה את זה: האחד תהליך של התאמה ויצירת זיקה בין החוקר לנחקר: החוקר מעודד את הנחקר לדבר על תרבותו, ושואף לקיום יחסים הרמוניים עימו ולהיווצרות תחושת אמון, המאפשרת זרימה חופשית של מידע; התהליך השני הוא תהליך של הפקת מידע, המעודד ומטפח את הזיקה הזאת.
• יומן רפלקטיבי - אערוך יומן רפלקטיבי שבו אכתוב תובנות ומחשבות בסיום כל מפגש. 

      בעזרת כלי מחקר הללו אאתר דפוסים אשר יחזרו על עצמם ויראו כמשמעותיים למחקר    

      זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן-יהודה, ב' . ספרים על המדף- הוראת ההנדסה בבית הספר היסודי. מספר חזק 39.

דושניק, ל' וצבר בן יהושוע, נ' . בין כוונה ליכולת: דילמות אתיות של מורים בישראל של שנות ה-90. מגמות, מ'(30), 465-442.

Patkin, D. . The role of "personal knowledge" in solid geometry among primary school mathematics teachers .Journal of the Korea Society of Mathematical Education Series d: Research in Mathematical Education.

*ללא נספחים