‏270.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי הדין המשמעתי בצבא מבחינה חוקתית?

תוכן עניינים

מבוא

 סיכום

ביבליוגרפיה 

משפט צבאי הוא למשפט כשם שמוסיקה צבאית היא למוסיקה.

(מיוחס לג'ורג' קלמנסו)

הטעם לאמרה זו הוא השימוש האינסטרומנטלי בטכניקה של מוסיקה ושל משפט, אך לא במהותם.

מטרת המשפט היא עשיית צדק. כדברי השופט חיים ה' כהן:

[]הצדק הוא בתוך הדין פנימה, עצם מעצמו.1

על כן "לעתים, משנסתבר כי הדין אינו מגשים את הצדק, שונה הדין או הותאם לנסיבות שנתעוררו, באופן שתושג תוצאה צודקת"2.

מבחינה דיונית, בנויה עשיית משפט על מוסד שיפוטי בלתי תלוי ועל הליך הוגן. במשפט הפלילי הליך ראוי בא לידי ביטוי בסדרי הדין המבטיחים את זכויות הנאשם. שמירת זכויות הנאשם, שבגדרן ניתנה לו הזכות להתגונן מפני ראיות מפלילות, לרבות הזכות לייצוג, מאפשרת בירור נאות של העובדות, ועל המאשים מוטל להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

גם על הדין המשמעתי בארגונים אזרחיים - הגם שהוא אינו נחשב לחלק מן המשפט הפלילי - חלים העקרונות הכלליים של דיון הוגן (fair trial), שכאמור,

מחייב מוסד שיפוטי בלתי תלוי והליך הוגן. זאת, הגם שהסנקציה החמורה ביותר שניתן להטיל בדין המשמעתי האזרחי, היא הוצאה מן הארגון בצירוף שלילת הטבות כספיות, אך אין הדיין בדין המשמעתי במסגרות האזרחיות מוסמך לפגוע בחירותו של אדם.

מנגד, המשפט הצבאי הוא כלי להשלטת משמעת, והוא נעשה על ידי אנשי צבא הנתונים למרוּת מפקדיהם. השפעת המסגרת הצבאית הופחתה ככל הניתן בכל הנוגע למערכת בתי הדין הצבאיים. כידוע, השופטים הצבאיים מתמנים על פי הסדרים הקבועים בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי), המבטיחים את אי תלותם המהותית ואף הארגונית, הגם שבהיותם אנשי צבא משתייכים הם למערכת היררכית ונתונים למרוּת מפקדיהם3.

הדין המשמעתי בצבא שונה. לקצין השיפוט כוח לשלול את חירותו של חייל ולשלוח אותו למחבוש לתקופה ניכרת, ואף מוסמך הוא לשפוט אותו על עבֵרות פליליות-צבאיות וכן על עבֵרות תעבורה, על חוק צער בעלי חיים ועל תקנות שירות הביטחון. התקופה המקסימלית שלה מוסמך קצין שיפוט לשלול את חירותו של החייל, עשויה להגיע לשבעים ימי מחבוש, ובנוסף על תקופה זו מוסמך הוא להטיל מחבוש בשל קנס שלא שולם.

בפסיקת בית המשפט העליון אשר קדמה לחקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק היסוד), ניתנה עדיפות מכרעת לאינטרס הציבורי על פני זכותו של החייל לחירות, ובגדר איזון זה נמצאה הפרקטיקה - שבגדרה קצין השיפוט הוא גם המתלונן והעד - ראויה. בעניין זה כתב השופט משה עציוני:

אינו דומה השיפוט בבית-משפט רגיל לדין משמעתי צבאי. קצין השיפוט הבכיר, במקרה זה כבמקרים רבים אחרים, הוא מפקדו של החייל העומד לדין, והוא האחראי על אכיפת המשמעת על פיקודיו. אחת מן הדרכים לאכוף משמעת זו היא להעניש את מפרי המשמעת. בחיי המחנה אין המפקד יכול לשמור ואין לדרוש ממנו לשמור על מעמד מורם מעם של שופט. הוא

מעורב עם אנשיו וזכותו להביע דעות על הפרות המשמעת גם לפני המשפט. 4

כך גם נכתב מפי הנשיא משה לנדוי כי העובדה שפוסק בדין המשמעתי היה עד לעבֵרה ואף יזם את הבאת החייל בפניו לדין משמעתי, אינה פוסלת דיון שבגדרו היה ערבוב בין תפקידי העד, המאשים והשופט. כך, בהתחשב במטרותיו פורש חוק השיפוט הצבאי כשולל זכות ייצוג בדין המשמעתי על אף סמכויות קצין השיפוט5. כן נפסק כי פגיעה בזכותו הדיונית של הנאשם, לעיין בתיק החקירה, הקבועה בפקודות מטכ"ל, אינה פוגעת בתוקפו של הפסק אם לא נגרם עיוות דין, וכי לחייל אין זכות לטעון בעל פה בערר על הפסק, אלא אם קצין השיפוט מתכוון להחמיר בעונש6.

איזון שונה נעשה בעניין מדז'ינסקי. נפסק כי הכללים החלים על כל בית משפט המטיל עונש החורג מן העונש המרבי הקבוע לעבֵרה, שלפיהם, בטל העונש כולו, חלים גם על קצין שיפוט על אף מעמדו כמפקד המשליט משמעת בדרך של שפיטה וענישה. וכך כתב השופט (כתוארו דאז) אהרן ברק:

קצין השיפוט שתי פנים לו, שהרי הוא קצין האחראי על אכיפת המשמעת על פיקודיו ושופט המכריע בדינו של חייל. מעמד "כפול" זה של קצין ושופט, של מפקד המשליט משמעת והעושה כן בדרך של שפיטה וענישה, מחייב התאמה ואיזון בין הפן הצבאי לבין הפן השיפוטי. איזון זה עשוי להצדיק, לעתים, סטיית מה ממספר כללים מקובלים, כגון: זכות הייצוג על-ידי עורך-דין ואיסור קפדני על ניגוד עניינים .... עם זאת, אין להצדיק סטייה מכללי יסוד מינימליים החייבים להתקיים בכל משפט ובכל מערכת שיפוט. אחד מיסודות אלה הוא שעל השופט מוטלת מרותו של הדין, עליו לפעול אך במסגרת סמכותו, ואין הוא רשאי להטיל עונש, שאינו קבוע בחוק או החורג מזה הקבוע בחוק. שופט המטיל עונש, שאין הוא מוסמך להטילו, העונש בטל, ואין להצדיקו בכל נימוק שהוא, אף לא בנימוקים שעניינם - המשמעת בצבא. אכן, הטיעון, שהושמע בפנינו, כי הצורך להבטיח משמעת ביחידה הצבאית מצדיק מתן תוקף להחלטתו של קצין שיפוט החורג מהסמכות, אינו נראה לנו כלל ועיקר. משמעת אין פירושה אך ציות להוראות .... זאת ועוד: לא רק שאיני מוכן להצדיק חריגת שופט מסמכות בטיעון של משמעת, אלא, שלדעתי, המשמעת הצבאית תחושל, והאמון של הצבא במערכות הדין המשמעתי יחוזק, אם הכל יידעו, ששלטון החוק משתרע גם על הדין המשמעתי וגם על שופטיו.7

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

  דנ"א ר' נחמני נ' ד' נחמני ואח', פ"ד נ(4).

  בעיקר חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 17).