‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם קיים קשר בין שכר המנהלים לבין רווחיות החברות?

השערת המחקר

ההנחה היא שישנו קשר מובהק בין שכר המנכ"לים לביצוע החברות ורווחיותן וככל שהתגמול גבוה יותר הביצועים ישתפרו. 

תוכן עניינים

מבוא  4

שאלת המחקר. 4

השערת המחקר. 4

היבטים תיאורטיים.. 5

סקירת ספרות. 5

חובות וזכויות. 7

היבטים מוסדיים.. 10

תקינה בינלאומית - דוחות מאוחדים לפי התקינה הבינ"ל החדשה וגילוי נאות. 10

התחייבויות תלויות - IAS 37. 16

מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה - IAS 39. 16

נדל"ן להשקעה- IAS 40. 16

שכר המנהלים בארץ ובעולם ורווחיות החברה – נתונים גרפים ועובדות. 17

טבלת השוואות נתוני ממוצע השכר בין מנכ"לים לעובדים רגילים במשק. 20

כיצד נקבע שכר המנהלים.. 21

כיצד נקבע שכר המנכ"לים.. 21

הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה ורווחיות. 24

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים.. 24

גישות להחלטה על שכר מנהלים.. 25

גישת ההסכם.. 25

תועלת אישית. 26

חוסר הסיבה של חברי מועצת המנהלים להעדיף את בעלי המניות. 26

גישת הגמול. 26

גישת התועלתנות. 29

משיכה  29

שימור  30

מוטיבציה  30

פערי שכר מנהלים לעומת זוטרים ורווחיות החברה. 31

סוגיית בחירת המנכ"ל ואופן קביעת התשלומים עבורו 31

סוגיית פערי השכר. 31

פערים מול הזוטרים –  נקודת ראות הזוטר. 32

רגולציית שכר מנהלים – חקיקה בעולם ובישראל. 32

חובת גילוי שכר בישראל. 32

חובת גילוי שכר בארה"ב. 33

ניסיונות רגולציה בעולם.. 33

חקיקה ורגולציה בישראל. 34

הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ להגביל את שכרו של המנהל הבכיר בחברה עד פי 50. 35

משכרו של העובד הזוטר ביותר. 35

היבטים אמפיריים.. 37

בחירת המדגם.. 37

מתודולוגיה. 38

רגרסיה ליניארית. 39

ניתוח הממצאים.. 40

מסקנות  40

סיכום   42

ביבליוגרפיה. 44

החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2016

הכנסת אישרה ב 28.3.2016 את החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח ברוב של 56 בעד ואף מתנגד . אישרה מליאת הכנסת את החוק בקריאה שניה ושלישית. עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי- 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד ברוב של 56 בעד ואף מתנגד אישרה הלילה מליאת הכנסת את החוק להגבלת שכר הבכירים, בקריאה שנייה ושלישית. איגוד הבנקים ניסה להפעיל לחצים עד לרגע האחרון בין היתר על יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, אך כאמור הניסיון כשל.[1]

עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד. החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

הנושא של שכר המנהלים בארץ ובעולם אינו יורד מהדיון הציבורי קרוב ל-30 שנה. על מנהלים מוטלת אחריות, והם נדרשים לתת דין וחשבון במקרה של כישלונות עסקיים ו/או מקצועיים והיקף ההשקעה שנדרש מהם גבוה מהרגיל. תשלום שכר גבוה למנהל יכול להעלות את המוטיבציה של כל העובדים תחתיו, ובכך להגדיל את התפוקה של הפירמה שכן כולם ירצו להתחלף איתו גם במצב קיצוני בו המנהל מתבטל במשרדו.

מטרת העבודה היא לבחון האם קיים קשר בין רווחיות הפירמות לבין השכר המשולם למנהלים הבכירים. הנושא נבחן רבות בשנים האחרונות והתוצאות שהתקבלו לא היו חד-משמעיות. כמו כן, נבחן את הקשר בין רווחיות הפירמות לשכר המנהלים תוך התייחסות למשבר הכלכלי שפקד את המשק העולמי בושהשלכותיו עדיין משפיעות על כלכלות רבות בעולם. נדון בהשפעת המשבר הן על הרווחיות והן על שכר המנהלים ונציע מסקנות בהתאם.  

מחקר  אמפירי:

בחירת המדגם

נבחר מדגם של 30 חברות. האוכלוסייה הנבדקת הנה אוכלוסיית החברות הציבוריות כיוון שעל פי הוראות החוק רק חברות ציבוריות נדרשות לדווח החל מינואר 2008 (תקן חשבונאות 29 "אימוץ כללי דיווח כספי בינלאומיים) בהתאם לתקני הביקורת הבינלאומיים. נדגמו חברות מתחומים שונים שבהם עשויות להיות השפעות מהותיות של אימוץ תקני ה- IFRS, במטרה להוכיח שטענת המחקר איננה נוגעת רק לתחומים ספציפיים אלא לכלל האוכלוסייה הנבדקת ובכדי שתוצאות המחקר לא יהיו מוטות.

החברות שעליהן מתבסס המדגם 

1. אי.די.בי פיתוח
2. בזק

3. לאומי

4. דלק קבוצה

5. אפריקה השקעות

6. גזית גלוב

7. עזריאלי

8. מזרחי טפחות

9. דיסקונט

10. סאני

11. בריטיש ישראל

12. אלוני חץ

13. בינלאומי

14. יואל

15. דלק רכב

16. אסם

17. שטראוס

18. מנורה מה החזקות

19. גולף

20. נטוויז'ן

21. שופרסל

22. פז נפט

23. אלרון

24. פוקס

25. איסתא

26. ספקטרוניקס

27. קרור אחזקות

28. בריטיש ישראל

29. חילן טק

30. כלכלית י-ם

משתנה בלתי תלוי - גובה שכר מנהלים בכירים


משתנה תלוי - רווחיות החברה
מתודולוגיה

שיטת המחקר הכמותנית הנה שיטת מחקר שבה הדגש הוא על הצד המדיד והמספרי של החקירה. באלה כלולות בעיקר ניתוחים סטטיסטיים והסתברותיות של קיבוץ אינפורמציה כמותנית וניתוחה למען מיפוי ואו חיזוי של תהליכים, תופעות ודפוסים. שיטות המחקר הכמותניות מתבססות על הנחות יסוד אמפיריציסטיות. (בייט-מרום)

רגרסיה ליניארית

רגרסיה לינארית היא שיטה סטטיסטית, המשמשת לבדיקה וניצול של קשרים לינאריים בין שני משתנים או יותר. שיטה זו, על הגרסאות השונות שלה, נמצאת בשימוש נפוץ ביותר במחקרים כמותיים, בכל תחומי המדע.

המקרה הפשוט ביותר הוא זה שבו קיימים שני משתנים: משתנה מסביר, X, ומשתנה מוסבר, Y. לדוגמה, אפשר לנסות להסביר ולנבא באמצעות המודל את גובהו של עץ תפוחים (Y, במטרים), על-פי משקלו של הזרע ממנו הוא צומח (X, בגרמים).

בבסיס השיטה עומדת ההנחה כי המודל המסביר את הקשר בין המשתנים הוא מודל לינארי, כלומר,. ליתר דיוק, מניחים שבמדגם הכולל n דגימות, מתקיים הקשר, כאשר a ו- b הם פרמטרים קבועים (שאינם ידועים), ואילו גורמי השגיאה הם משתנים בלתי תלויים בעלי התפלגות נורמלית, שהתוחלת שלה 0, והשונות שלה,, קבועה (אין זה חשוב אם השונות ידועה, אם לאו).

המטרה הראשונה של הרגרסיה הלינארית היא לסייע באמידת Y, כאשר X ידוע. לדוגמה, אם ידוע שגובהם הממוצע של עצי תפוח הוא 6 מטרים, אז ההערכה הטובה ביותר שאפשר לתת לגובהו העתידי של עץ שטרם צמח, היא (מן הסתם) 6 מטרים. לעומת זאת, אם אכן קיים בין משקל הזרע לבין גובה העץ קשר לינארי, אפשר לנסות להעריך את מקדמי הקשר באמצעות מדגם גדול מספיק. אם שיטת הרגרסיה מנבאת את הקשר, פירושו של דבר שהשתיל שנבט מזרע במשקל 1.5 גרם יצמח לגובה 7 מטרים - ההערכה משתפרת, באמצעות ניצול המידע הנוסף שבמשתנה המסביר X.

הקו  תמיד עובר דרך נקודת הממוצעים.

את ערכי הפרמטרים a ו- b אומדים, מתוך המדגם, באמצעות שיטת הריבועים הפחותים: מחפשים את המספרים שעבורם סכום הריבועים הוא הקטן ביותר. (מן ההנחה שהשגיאה מתפלגת נורמלית, נובע שמספרים אלה מהווים אומד נראות מקסימלית של a ו- b). לקו המתקבל מן האומדים יש תכונה שימושית - הוא תמיד עובר דרך נקודת הממוצעים, כלומר, חישוב הפרמטרים היסודיים של המדגם (לרבות סטיות התקן של X ושל Y) מאפשר גם לבדוק השערות סטטיסטיות על a ו- b. לדוגמה, אפשר לבדוק את ההשערה, שממנה נובע כי Y אינו תלוי (ליניארית) ב- X. למרות שבכל מדגם מעשי יופיע קשר מסוים בין X ל- Y, התורה של בדיקת השערות מאפשרת לזהות מתי קשר זה הוא מקרי בלבד, ומתי הוא מובהק ואינו מקרי.

לינק למצגת אקדמית על שכר הבכירים ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Angel, J.J., McCabe, D.M. The Ethics of Managerial Compensation: The Case of Executive Stock Options. Journal of business ethics, 78.

Frydman, C., Saks, R.E.  Historical Trends in Executive Compensatio.

Hannafey, S. J., Francis, T.  Economic and moral criteria of executive compensation. Business and Society Review, 108.

Harris, J.D.  What's Wrong with Executive Compensation? Journal of business ethics,

85.

===========================

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)