‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רשלנות רפואית של יועצים גנטיים הריון?

תוכן עניינים

מבוא. 

זכויות החולה. 

פקודת הנזיקין כחוק המרכזי בסוגיה. 

קשר סיבתי בנזיקין 

אחריות בנזיקין של רופא מייעץ - פרשת זייצוב. 

השלכות פרשת זייצוב. 

האוטונומיה המשפחתית. 

הזכות לאוטונומיה אישית. 

תביעת הנזיקין של הוולד הנולד לחיים בעוולה ותביעת ההורים על ההולדה בעוולה גופה. 

בין מום למידה – לבטים מוסריים.

מעמד הילוד הניזוק – הזכות והאוחז בה. 

בסיס הנזק ומיהות הניזוק. 

סיווג הניזוק. 

ייחוס העילה. 

בחינת הנזק. 

ועדת מצא. 

אוטונומיה. 

חובת גילוי מידע. 

ההורה כמזיק. 

פסיקה חדשה 

הלכת ליאור המר. 

דיני ראיות בהולדה בעוולה : קשר סיבתי 

קביעת פיצויים.. 

פיצויי עוגמת נפש.

משפט משווה 

ארה"ב

משפט עברי 

סיכום.

ביבליוגרפיה

חוק הכשרות המשפטית קובע כי "כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו". לכאורה, ניתן לחשוב שעובר נעדר כשרות משפטית שכן הוא אינו גמר את לידתו, ואולם, אין להתעלם משלב הפרית הביצית ממנה העובר הופך ליצור חי הקשור בחבל הטבור אל גוף האם ובאמצעותה הוא מתקיים, ולמעשה, מרגע ההתעברות הרי שניתן לראות בעובר כישות אנושית המחזיקה בפוטנציאל ממשי להיות אדם.

הישות העוברית הינה ענין שבעובדה מוסרית ולא ענין משפטי, לכן כל הקניית מעמד משפטי חייב להיעשות ביחס לפוטנציאל החיות הגלום בעובר ולא על פי הגיל הכרונולוגי. בפן הביולוגי ניתן לייחס לעובר עובדת ישות אנושית כשבועיים לאחר שהביצית הופרתה, ומכאן ואילך, מתפתחים תאים ובשבועות 8 עד 10 ניתן לראות פורמה אנושית. כבר בשבוע ה – 12 מתקיימת בעובר פעילות קרדיולוגית, והמשך התפתחותו כישות אנושית בעל יכולת קיום עצמאי, במידה ויחולץ מרחם אמו, כבר מגיל 25 שבועות ואילך.

לאור ממצאים ביולוגים אלה, נראה כי רב הקושי על עריכת הבחנה בין עובר חי לעובר שאינו בר חיות, וברי כי ככל שמספר השבועות הולך וגדל כך רוכש העובר תכונות אנושיות יותר, למשל, מודעות וחושים ובכך ניתן לצקת תוכן ממשי לפוטנציאל הישות העוברית ולראותו כמחזיק בחיים המקודשים והראויים להגנה.

כתוצאה מקונסטרוקציה זו, בין אם מכח המשפט ובין אם מכח המוסר, ניתן להחיל את עקרון "קדושת החיים" על עובר כבר בטרימסטר הראשון וביתר שאת מהטרימסטר השלישי להריון, ומכאן אף לגזור את מעמדו המשפטי להחזיק בחיים והיא כזכות עצמאית. זאת ועוד, שהזכות הוכרה בחוק הכשרות המשפטית, לפיה מוענק סמכות לבית המשפט למנות אפוטרופוס לעובר לצורך הגנה על זכותו לחיים.

קיימת הלכה אשר מתייחסת לתביעות רשלנות רפואית בהריון על מקרים כמו תסמונות, מומים מולדים ועוד, הולדה בעוולה.

בג"ץ מצא כי לא ניתן להכיר בלגיטימיות התביעה העצמאית של הילד בשל "חיים בעוולה". אך במקרה של ההורים, ישנה לגיטימיות לתביעה במסגרת זו בשל הרחבה אשר מתייחסת לכך שהפיצוי יהיה על מנת לספק את מרבית צרכי הקטין עד לאריכות ימי חיוו.  

 הורים אשר חשים כי נולד להם ילד עם מוגבלויות שונות בשל רשלנות רפואית צריכים לדעת כי הם יכולים לתבוע על בסיס הפסיקה הקודמת על מנת לקבל את זכויותיהם.

לינק למצגת אקדמית בנושא הולדה בעוולה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית)

אסף פורת "אחריות פלילית בגין רשלנות – קשיים והצעות לפתרון" ספר אדמונד לוי – קובץ מאמרים לכבודו של השופט אדמונד לוי ע"ה, 529 (אוהד גורדון עורך, 2017).

עדי ניב-יגודה "עקרון ההדדיות במפגש הרפואי-בין חובת הגילוי לאחריות המטופל" עלי משפט כרך יג, (2016)

 ט' שטרסברג כהן, "מעמד העובר במשפט הישראלי", רפואה ומשפט  28

ע"א  ליאור המר ואח' נ' פרופ' עמי עמית ואח', טרם פורסם.

 Dworkin R., "Life's dominion: an argument about abortion and euthanasia"London, haper coliins