‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות הציבור לדעת מול זכות לפרטיות?

תוכן עניינים:

מבוא:. 3

שאלת המחקר :. 4

פרק א' הזכות לפרטיות, ופרטיות בעידן הלא דיגיטלי. 5

פרק ב' הזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי. 7

הזכות לפרטיות והאזנות סתר. 10

איכון טלפונים סלולריים ככלי מעקב כנגד הזכות לפרטיות.. 11

ארה"ב. 11

"חוק הפטריוט". 12

פס"ד אוריך: שימוש בראיות פריצה לסלולר של יועצי ראש הממשלה ללא צו משפטי חוקי. 14

זכות הציבור לדעת.. 15

אמצעי התקשורת.. 17

צנזורה.. 18

צנעת הפרט.. 20

פרק ג' : חוק הגנת הפרטיות והצעת חוק הגנת הפרטיות 2020. 23

הצעת חוק הגנת הפרטיות 2020. 23

השוואה בין חוק הגנת הפרטיות להצעת חוק הגנת הפרטיות 2020. 24

פרק ד': דיון וסיכום.. 25

ביבליוגרפיה.. 26

מבוא:

עידן המידע הדיגיטלי יצר מתח חדש בין שתי זכויות יסוד חשובות: זכות הציבור לדעת, וזכות הפרט לפרטיות.

זכות הציבור לדעת היא זכות דמוקרטית בסיסית, המאפשרת לציבור לפקח על פעולות הממשלה ולקבל החלטות מושכלות. זכות זו מבוססת על ההנחה שהציבור זקוק למידע על הנעשה בחברה כדי לתפקד כראוי.[1]

זכות הפרט לפרטיות היא זכות אנושית בסיסית, המאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא התערבות מצד אחרים. זכות זו מבוססת על ההנחה שלכל אדם יש זכות להגנה על נתונייו האישיים, על מחשבותיו ועל רגשותיו.

בעידן הדיגיטלי, זכויות אלה מתנגשות לעיתים קרובות. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לאסוף כמויות אדירות של מידע אישי על אנשים, מידע שיכול לשמש לצרכים שונים, כגון:

מעקב אחר התנהגות הציבור: ממשלות ותאגידים יכולים לאסוף מידע על הרגלי הצריכה, התנועות והקשרים של אנשים. מידע זה יכול לשמש כדי לכוון פרסום, כדי לזהות סטיות מהנורמה או כדי לפגוע בזכויות אדם.

הטרדה ופגיעה בפרטיות: מידע אישי יכול לשמש לצורך הטרדה, לבריונות או לפגיעה בפרטיות. לדוגמה, מידע על נטייה מינית או על היסטוריה רפואית יכול לשמש כדי לפגוע באדם.

המתח בין שתי הזכויות הללו מוביל לשאלות משפטיות ואתיות מורכבות. כיצד ניתן לאזן בין הצורך של הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות? האם יש צורך להגביל את היכולת לאסוף מידע אישי? האם יש צורך לאפשר לאנשים יותר שליטה על המידע האישי שלהם[2]?

ישנן מספר דרכים אפשריות לאזן בין שתי הזכויות הללו:

חקיקה: מדינות יכולות לחוקק חוקים להגנה על הפרטיות. חוקים אלה יכולים להגביל את היכולת לאסוף מידע אישי, להבטיח שהמידע האישי יהיה מאובטח, ולאפשר לאנשים יותר שליטה על המידע האישי שלהם.

רגולציה: רגולטורים יכולים לפקח על גורמים המאחסנים או מעבדים מידע אישי. רגולציה זו יכולה להבטיח שהגורמים הללו יעמדו בסטנדרטים של הגנה על הפרטיות.

טכנולוגיה: טכנולוגיות חדשות יכולות לסייע בהגנה על הפרטיות. לדוגמה, טכנולוגיות הצפנה יכולות להגן על המידע האישי מפני גישה לא מורשית.

פתרונות אלה יכולים לסייע בהגנה על הפרטיות בעידן הדיגיטלי, אך הם אינם מספיקים. יש צורך גם בשינוי תרבותי, המכיר בחשיבות הפרטיות. אנשים צריכים להיות מודעים לזכותם לפרטיות, וצריכים לנקוט בצעדים להגנה על המידע האישי שלהם.

לינק למצגת על זכות הציבור לדעת ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית) 

פרופ' אסא כשר אתיקה ישראלית - ברפואה, בחינוך, בעסקים ובתחומים נוספים. הוצ' כתר, 2023

בירנהק, מ. וזר, מ. פרטיות במשבר: עקרונות פעולה משפטיים לפיתוח טכנולוגיות לאיתור מגעים.  דו"ח מסכם.  מוגש למשרד המדע והטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למשפטים

 בירנהק מיכאל ( (עורך) מן הפרט אל הכלל: פרטיות וחברת המעקב, אוניברסיטת תל אביב