‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי שחיקת מורים?

תוכן עניינים:

מבוא. 

רקע תיאורטי 

לחץ. 

שחיקה. 

גורמים לשחיקה. 

שחיקת מורים ועמדת משרד החינוך. 

כיצד משרד החינוך מתמודד עם בעיית השחיקה והאוטונומיה?.

אוטונומיה והקשר בינה לבין שחיקה. 

התמודדות מערכת החינוך. 

שחיקת מורים..

הגורמים לאפיון השחיקה הנפשית בקרב עובדי הוראה. 

שאיפה לאידיאל. 

התגובות הרגשיות. 

חוסר הערכה עצמית. 

אפיונים סוציו-דמוגראפיים.

וותק בעבודה. 

סביבת העבודה.

הגורמים המרכזיים לשחיקה בקרב עובדי הוראה.

דרכי התמודדות.

שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות ושחיקת מורים.

יתרונות השילוב.

חסרונות השילוב.

המקורות העיקריים לשחיקת מורים במוסדות חינוך משולבים

השלכות השחיקה על המורים בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

שיטה. 

השערת מחקר. 

אוכלוסייה. 

כלי המחקר. 

הליך המחקר. 

עיבודים סטטיסטיים.

ממצאי המחקר.

דיון 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

נספחים.

עבודה זו היא אמפירית כמותנית. כלי המחקר הוא שאלון. מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם קשיים רבים בין אם בנוגע לתקציב ובין אם בשאלות רמת החינוך. קמפיין "מורה טוב- מורה לחיים" מציג את העמדה הרשמית של משרד החינוך ומראה כי ישנה חשיבות לאיכות מידת ההוראה של המורות. תפקוד המורה יכולה להיות תלויה במספר גורמים אך בעבודה זו בחרתי להתמקד בשתי תכונות מסוימות אשר יכולות להוות השפעה- אוטונומיה ומידת שחיקה. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין אוטונומית המורה בבית הספר לשחיקת המורה. שני נושאים אלו חשובים מאוד במערכת החינוך היות שהם שכיחים בקרב המורות ומשפיעים על התפקוד היומיומי. הבנה טובה יותר של הקשר בין הנושאים הללו יכולה לעזור למערכת החינוך ובתורה גם למורות ולתלמידים להתמודד עם הבעיות אשר נוצרות בעקבות שחיקת המורה והאוטונומיות שלה. מנהלות ומורות אשר ידעו כיצד למנוע מצב של שחיקה או לפחות להקטינה יוכלו ליצור מצב שתפקודן יפגע פחות. המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי המבוסס על שני שאלונים הבודקים עמדות מורות ביחס להגדרתם את האוטונומיה הניתנת להם ואת מידת השחיקה אותה הן חוות ביחס לעבודתם (פרידמן).

שחיקה מתרחשת כתוצאה מלחצים רגשיים מתמשכים בחיים בכלל ובמקום העבודה בפרט המופעלים על הפרט והתכלות משאבי התמודדותו עמם. כשלון הניסיונות להתמודד עם לחצים שליליים מביא את המימד המרכזי של שחיקה – התשישות הנפשית. על אף השימוש הנפוץ והמוטעה במושגים "לחץ" ו"שחיקה" בכדי לתאר את אותה התופעה, ישנו הבדל מהותי בין שני המונחים. בניגוד ללחץ (או גם דיכאון וחרדה), השחיקה אינה זמנית. במילים אחרות, היא איננה נעלמת גם כאשר גורם הלחץ המקורי מפסיק לפעול (Melamed, et al.).

המושג "שחיקה", בהקשר למצבי עבודה נקבע ע"י  Freudenberger אשר השתמש במושג על מנת לתאר סיטואציה של הפחתה פיזית ורגשית הנובעת מתנאי עבודה. ארונסון ופיינס (Aronson & Pines) הרחיבו את ההגדרה ובנוסף להפחתה פיזית ורגשית, כללו בו גם תפיסה עצמית שלילית, עמדות שליליות כלפי עבודה, חיים ואנשים אחרים (Aronson & Pines).

מכיוון שלקוחותיהם של המורים הם בעיקר ילדים צעירים או מתבגרים, אשר לא מסוגלים להתמודד עם תופעות הלחץ והשחיקה של המורים כפי שתוארו, ישנה חשיבות רבה לאתר את גורמי הלחץ ועוצמת השחיקה בעבודת המורים ולהביא את ציבור המורים למודעות גבוהה יותר בנוגע לתופעות הללו (רייכל).

אוטונומיה הינה הגדרה אשר יכולה לקבל פירושים שונים בהתאם לתחום אשר בו היא מוזכרת. בהתייחס למילה מפירושה הלועזי בכל הנוגע למשאבי אנוש ישנה התייחסות לעצמאות כגורם הנעה מן הצורך להיות עצמאי בעת עבודתו ללא צורך להיות תלוי באנשים אחרים. ביקורת עצמית על איכות העבודה של הפרט. רמת עצמאות ויכולת שימוש בשיקול דעת עצמי בכל הנוגע לביצוע העבודה (פרידמן).

אוטונומיה מתוארת כגורם משפיע על שביעות רצון על ידי  Bahave וGagne  וכמשפיעה על יעילות עובדים. אוטונומיה בשימוש הגדרה זו ניתן לפרש לתחום ההוראה כאוטונומיה הנוגעת לצורת הוראה, תמרון במידת המיקוד בכל הנוגע לחומר הלימודי, אי תלות באנשים אחרים בכל הנוגע להתנהגות המורה בכיתת הלימוד וביקורת עצמית ולאו דווקא חיצונית על טיב מידת ההוראה. אוטונומיה בכיתת הלימוד בכל הנוגע לנושאים אשר המורה רואה כחשובים יכולים לתרום לתחושת האוטונומיה של המורה ובכך גם ישפיע על מידת שביעות רצונה מעבודתה- מה שימנע את שחיקתה בעתיד (פרידמן).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הרץ-לזרוביץ, ר.; פוקס, א.  "למידה שיתופית בכיתה". חיפה: אח.

וורגן, יובל "יישום "חוק השילוב" בשנת הלימודים תש"ע", מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט

וינקלר, רחל. "שילוב תלמידים חריגים במסגרת הלימוד הרגילה", הגיגי גבעה, ט, עמ' 209-197

חן, ד'. בתי-ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך.