‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח הסרט "ברבור שחור"?

תוכן עניינים:

מבוא

הצגת הטענה המרכזית

אופן העברת המסרים לצופים

סטריאוטיפ

הבהרה נוספת לגבי סטריאוטיפים

סטריאוטיפים מינים

פרשנות בקולנוע

ייצוגי הדמויות בסרטים

ברבור שחור. 

ברבור שחור בראי הפמיניזם.

סיכום

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה. בעבודה זו אטען כי הסרט  ברבור שחור ( Black swan) הינו סרט פמיניסטי חתרני. 

הסרט אמנם מספר לנו סיפור על רקדנית בלהקה שרוצה להשיג את התפקיד הראשי – הברבור בהופעה של "אגם הברבורים" אך מעבר לרצון שלה, הוא חושף בפנינו מה שעובר על אותה רקדנית – הלחצים, השאיפה לשלמות, הפציעות, האבדן חושים, ההתנסויות ועוד.  חשיפת ההתנהגות החולנית של הרקדנית- נינה (נטלי פורטמן), חותרת תחת מושג השוביניזם וחושפת בפנינו בעיה חברתית. הרצון של הנשים בחברה להגיע לשלמות פנימית ובעיקר חיצונית לעיתים פוגע בגוף, בנפש ובאורך החיים. 

הסרט חושף את הפגיעות האלה ומעביר מסר וביקורת נגד אותה שלמות שהחברה והמדיומים התקשורתיים השונים מחנכים אליה. כמו כן אטען כי הסרט בהיותו סרט הוליוודי מסחרי כן שומר על מידת השמרנות המינימאלית כגון- ליהוק בחורה יפה ומושכת,  ליהוק כוכבים, הבחירה שדרך הגבר – המורה שלה היא מגיעה לשחרור מיני, הבחירה ב"אגם הברבורים" כסיפור מסגרת לסרט ועוד על מנת לשמור על החוקים המסחריים וליצור סרט הוליוודי גורף פרסים ורווחי.

החולשה של האשה  בסרט מתאפיינת בסממנים צורניים סטריאוטיפים אותם אדגים באמצעות מאמרה של   -   דפנה למיש (למיש) "נשים יפות סטריאוטיפים מכוערים"-  למיש טוענת במאמר זה שייצוג האישה במדיומים התקשורתיים מטיף לאידיאולוגיה של דימוי נשי סטריאוטיפי נמוך אשר משמר את הסטריאוטיפיות בחברה. היא מציעה במאמרה ניתוח סמיוטי של מחוות גוף האישה באמצעות תנוחות, הבעות פנים, מבטים ובאמצעות קשר לדמויות אחרות. (למיש)

כל אלה מייצגים את דמות האישה והאופן בו הן מיוצגות יוצרות אצל הצופה דימוי נמוך לתפיסת דמות האישה.  בסרט "ברבור שחור" ניתן לראות דרך ניתוח סמיוטי על פי למיש כי נינה הינה דמות סגורה, לא מדברת הרבה ולא מביעה דעה, היא רזה מאוד ועורה לבן צחור, היא מרבה לשבת בצד ולא לקחת חלק בחברה סביבה, מתבודדת, חסרת בטחון, חלשה עד כדי חולי המתבטא בבעיות נפשיות- היא פוצעת את עצמה לכל אורך הסרט, פוגעת בגופה. מחוות הגוף שלה משדרות חולשה ונזקקות בעיקר מול המורה שלה – הדמות הגברית, השלמה, החכמה והמודעת לעצמה שדרכה תגיע לשחרור שלה. 

  במאמר של   סולנס וגטינו, "Towards a Third Cinema", הם טוענים כי יוצרי קולנוע יכולים לייצר או לשמר תפיסה חברתית אשר תהיה מורכבת מתמונה, צורה ומבנה שיתאימו לנרטיב הסרט. על כן יוצרים יכולים להשתמש בכוח המדיום על מנת לשמר לחתור תחת מושגים ותפיסות כאלו ואחרות ע"י בחירת המסרים המועברים והאופן בו הם מועברים.

(Solanas, Fernando and Getino Octavio)

אופן העברת המסרים לצופים:

בכדי להסביר על אופן העברת המסרים אשתמש במאמרו של אלטמן-  (Altman)    

"Psychoanalysis and Cinema: the Imaginary Discourse". במאמר זה טוען

אלטמן כי הצופה נמצא ברגרסיה מלאכותית עקב התנאים שנוצרו בצפייה ועקב כך

מסרים רבים יותר יכולים להגיע אליו. קשה לצופה לעשות אבחנה בין מציאותי לדמיוני

בסרט, בדומה לחלום ועל כן הצופה יכול לפרש מסמנים רבים כמציאותיים.                                                                                                  

חשיפת המניפולציה:  

במאמרו של ז'אן לואי בודרי ( Baudry ), " Ideological Effects "  הוא מדבר על הבסיס הטכני – הציוד הסינמטוגרפי הדרוש לעשיית סרט ורואה בו אפקטים אידיאולוגיים המכוננים את הסובייקט האידיאולוגי, שאופן היצור הקפיטליסטי זקוק לו. בודרי מציין את עדשת הקולנוע, נקודת המרכז ועריכה רציפה ועוד כדוגמאות לבסיס טכני שבאמצעותו מסווים את המציאות ונוצר אפקט אידיאולוגי של אשליה אצל הצופה לבחירה חופשית כשבעצם מחליטים בשבילו.  המצלמה מחליטה מה נכנס לפריים ומה לא ובכך בעצם מחליטה לסובייקט מה יראה ומה לא, כשמשתמשים בעזרים בצורה נכונה ורציפה......

אשליית הבחירה נוצרת באופן אוטומטי והצופה לא שם לב לקפיצות והחסרת מידע.   בשילוב הרעיון של אלתוסר שטוען שאידיאולוגיה היא ייצוג של יחסים דמיוניים בין האנשים למציאות לתנאים האמיתיים שלהם. יחד עם שלב המראה של לקאן מנסה בודרי לדבר במאמר על כך שיש צורך לחשוף את המניפולציה כדי שהצופה יבין שהתמונות המתגלות בפניו בסרט כמו במציאות הינן הבנייה אידיאולוגית המושתת מראש ע"י המערכת, וברגע שהסובייקט יהיה מודע לכך יאבד הסרט מכוחו האידיאולוגי, ואלי גם המציאות. (מונק.י.)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)