‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

האם הגלובליזציה פוגעת בניוד החברתי וכתוצאה מכך בריבוד החברתי ובהתארגנות העובדים?

תוכן עניינים

מבוא.. 

שאלת המחקר. 

האם הגלובליזציה פוגעת בניוד החברתי וכתוצאה מכך בריבוד החברתי ובהתארגנות העובדים?. 

ריבוד. 

ניוד חברתי וריבוד. 

מהי גלובליזציה. 

הסיבות לגלובליזציה. 

התארגנות עובדים בישראל לאור גלובליזציה. 

הירידה בהתארגנות העובדים בשנים האחרונות לאור גלובליזציה וניוד חברתי 

השפעת הגלובליזציה על התארגנות העובדים.. 

סיכום ומסקנות.. 

ביבליוגרפיה. 

השערת המחקר

פגיעה בניוד החברתי פוגעת בהכרח בריבוד החברתי ובהתארגנות העובדים. 

הריבוד והניוד החברתי קשורים היום יותר מתמיד לתהליכי גלובליזציה.

ריבוד הוא תופעה בה אנשים, קבוצות וקטגוריות חברתיות מאורגנים במערכת היררכית יציבה. הריבוד הוא מאפיין מרכזי של המבנה החברתי ומתקיים כמעט בכל חברה אנושית.

השכבות השונות במערכת חברתית מרובדת נבדלות בנגישותן למשאבים חברתיים. על-פי הסוציולוג מקס ובר קיימים שלושה סוגים מרכזיים של משאבים: עושר (מעמד), יוקרה חברתית (סטטוס) ועוצמה פוליטית. בהתאם לכך, קיימות שלוש מערכות ריבודיות, אשר ייתכן שתהיה חפיפה ביניהן אך אין זה מחויב המציאות. נובע מכך כי גם בחברות שוויוניות מבחינת חלוקת העושר וההכנסות עדיין תיתכן היררכיה על בסיס יוקרה וכוח.

הריבוד החברתי חופף במקרים רבים לקטגוריות סוציולוגיות כגון: מקצוע, השכלה, דת, מוצא, מפלגה.

בסוציולוגיה המודרנית השימוש במושג זה מתייחס בדרך כלל לריבוד מעמדי כלומר ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים. המבנה הריבודי בחברה עשוי להשתנות, אם במתכוון על ידי מדיניות ישירה (למשל, על ידי הענקת זכות הצבעה שוויונית לכלל האזרחים) ואם שלא במתכוון על ידי שינויים תרבותיים וחברתיים אחרים.

כדי שיתקיים ריבוד, דרושים שני תנאים מקדימים:

1. בידול (דיפרנציאציה): כדי שיתקיים ריבוד, על המערכת החברתית להכיל בתוכהּ מספר תפקידים; שכן הבדלים ריבודיים מבוססים על הבדלים בתפקיד החברתי של האקטור.
2. היררכיה: כדי ליצור ריבוד, על ההבדלים בין התפקידים להתבטא לא רק בהבדלים טכניים – נושאי אחריות שונים – אלא גם הבחנה הירארכית; תפקיד אחד ממוקם גבוה יותר במדרג החברתי מתפקיד אחר. הבדלי מיקום כאלה יכולים להתבטא במגוון דרכים - הבדלים ביוקרה, בתגמולים כלכליים או אחרים, ועוד.

התופעה שבה נותר ריבוד בעינו לתקופה של יותר מדור – כאשר ילדים נשארים באותו מקום במדרג הריבודי בו היו הוריהם – מכונה שִעתוק של המבנה הריבודי. כאשר מתקיים שיעתוק שכזה, ניתן לדבר על מעמד חברתי. הניתוח הסוציולוגי הביקורתי מצביע על מנגנונים חברתיים שונים אשר פועלים לשעתוק המבנה הריבודי.

(דיויס, ק., ווילברט, א.מור)

גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד. לפי ההסבר הפונקציונליסטי, הריבוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסוימים. כתוצאה מכך, אדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על-סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.

גישות קונפליקט, ובמיוחד הגישה המרקסיסטית, מצביעות על מספר בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן היא כי השעתוק של הריבוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימות מנצלות את כוחן החברתי על מנת להבטיח לעצמן משאבים. החזון המרקסיסטי, קרי ביטול הקניין הפרטי, מטרתו לחסל את הריבוד המעמדי בחברה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

נדב איל, המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ידיעות ספרים (מאי 2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting

qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)