‏270.00 ₪

ההיסטוריוגראפיה היהודית המודרנית מתייחסת לגזירות תתנ"ו כאל אירוע המציין מפנה בעל חשיבות יתרה בדברי הימים של היהודים בימי הביניים. בהיסטוריוגראפיה זו מהווים מסעי הצלב סוף תקופה ותחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של היהודים. הדעה הכוללת היא, כי המפנה היה לרעה. פירוש הדבר, שלאחר שנת 1096 מצבם הבטחוני והמשפטי של היהודים החמיר לעומת מצבם, קודם לגזירות. ססיל רות היה הראשון שהעיר, כי האידיאליזאציה של התקופה שקדמה למסעי הצלב אין לה על מה לסמוך, אבל גם הוא, כפי שנראה להלן, לא דחה את הדעה המקובלת, כי באירועי שנת 1096 חל שינוי במצב היהודים.

אברהם גרוסמן בספרו על חכמי אשכנז הראשונים הדן למעשה באזור הריין, מקומן של קהילות שו"ם, רגיש במיוחד למאורעות שפגעו בקהילות אלה, וברוח זו הוא קובע, כי שנת 1096 היתה שנת משבר ומפנה.

לדעת שוורצפוקס ההתעניינות במסעי הצלב במחצית הראשונה של המאה ה- 19 היא חלק מהאווירה הרומאנטית שהשתלטה על המחשבה ההיסטורית של התקופה. קסמי המזרח ולידתו של הקולוניאליזם האירופי משכו את לבם של ההיסטוריונים. עמיתיהם היהודים של ההיסטוריונים עמדו אותה שעה בפני בעיה קשה: החומר התיעודי על התיישבותם של היהודים באירופה היינו דל. ההיסטוריה של היהודים באירופה, ואף במזרח, היתה במידה רבה היסטוריה ספרותית, שהפכה בלית ברירה לחזות הכל. המקורות הלא ספרותיים היו כמעט כולם לא יהודיים וגם נדירים למדי, ופער גדול נפער בין ההיסטוריה העתיקה של עם ישראל לבין הופעתו של העם מחדש בהיסטוריה האירופית. אף השימוש במקורות הרבניים, ובמיוחד בשאלות ותשובות עדיין לא השתרש. באותה עת התגלו טקסטים עבריים – הכרוניקות לגזירות שנת תתנ"ו – שאפשרו לספר את דברי ימיהם של היהודים במערב אירופה במונחים של הניסיון ההיסטורי היהודי. זוהי דוגמה מובהקת של histoire historisante, היסטוריה שמספרת סיפורים. אומנם סיפורים מרתקים, עצובים אבל גם מלהיבים. הסיפורים שמספרים סיפורים. אומנם סיפורים מרתקים, עצובים אבל גם מלהיבים. הסיפורים האלה הפכו להיסטוריה ואפשרו להסביר את ההידרדרות של מצב היהודים באירופה, הטילו את האשמה על האספסוף ואפשרו דו-שיח פורה עם ראשי הכנסייה ועם השליטים. הם גם העידו על קדמות היישוב היהודי באירופה והפכו את היהודים באזור הריין לאירופים. הטרגדיה של מסעי הצלב היתה בן-לילה לאחד השיאים של ההיסטוריה היהודית הכוללת. גישה זו נתקבלה על-ידי כל ההיסטוריונים כמובנת מאליה; היא שלטת עד היום ללא עוררין וללא בדיקה, והיא מכתיבה גם את דרכי ההבנה של תופעות אחרות.

הפירוש החדש שהצענו בדפים אלה איננו מתכוון להמעיט בטרגדיה המקומית-האזורית שפקדה את קהילות הריין במסע הצלב הראשון ובמסעי הצלב השני, אף כי יש מקום לדון בממדיה האמיתיים. פירוש זה דוחה כל ניסיון לראות בטרגדיה של שנת תתנ"ו את נקודת המפנה הכוללת בהיסטוריה היהודית באירופה בימי הביניים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א. גרוסמן, 'שורשיו של קידוש השם באשכנז הקדומה', קדושת החיים וחירוף הנפש; קובץ מאמרים לזכרו של א. יקותיאל (בעריכת: י. גפני, א. רביצקי), מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"ג, עמ' 130-99.

C. Roth (ed.), World History of the Jewish People. The Dark Ages, Jerusalem , p. 382

I. G. Marcus, Association for Jewish Studies, Newsletter 33,  351-344