‏290.00 ₪

שאלת המ8חקר

כיצד באה לידי ביטוי תרבות הטראנס והטכנו?

תוכן עניינים

מבוא    

מוסיקת טכנו     

מוזיקת טכנו      

RUN LOLA RUN- סיפור הסרט    

פרשנויות ותובנות          

לולה, חיים בקצב חדש   

הזמן והבעיה המטאפיסית          

האפשרות לשנות           

סיפור אגדה      

המסע של לולה 

הצרחה 

מוזיקת הטכנו כמסע שחרור       

מחשבות אחרונות          

סוגי הטראנס    

הטראנס הישראלי          

תרבות הטראנס

מוזיקת הטראנס

מסיבות הטראנס: היסודות הפרפורמטיביים         

מרכיבי תרבות טראנס   

חוויות נפשיות ורוחניות  

שורשיה של תופעת תרבות הטראנס        

המשמעויות התרבותיות 

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספחים – ראיונותראיון עם דקלה שחר, ברמנית, בת 21.

ראיון עם יעל שפירא, בת 21

ראיון עם אשר, יחצ"ן, בן 24

ראיון עם פפו, בעל ה"טראנס מזרחית" ודי ג'יי, בן 28.

ראיון עם יורם, די ג'יי, בן 31

ראיון עם אסף, די ג'יי, בן 27. 

ראיון עם רז , די ג'יי, בן 24. 

ראיון עם אסף , די ג'יי, בן 28. 

ראיון עם יונתן, יוצר ומפיק, בן 27.

מוזיקת הטכנו מעוגנת ב"תרבות הריייב" (Rave). לנג טען שמוזיקת הטכנו היא המאפיין התרבותי החזק והמאחד ביותר של הדור הצעיר. את תרבות הרייב חקרה לעומק טורנטון, אחת ממסקנותיה היא שהרוקדים לצלילי מוזיקת טכנו ברייבים, יוצרים תת -תרבות (במובן של זרם תרבותי) לתרבות המערב. תת -תרבות ששואפת לאחדות דרך תנועה וריקוד. הרייב מסמל את הניסיון (הנואש) להשתחרר מהניכור בעזרת מוזיקת טכנו שיש מי שיגדירו אותה, באופן פרדוכסלי אף שאינו מנותק מן המציאות, כמנוכרת.

בין תרבות התיעוש לבין מוזיקת הטכנו קיים קשר הדוק ומשום כך, טענה טורנטון, צלילי מוזיקת הטכנו "לא טבעיים" במתכוון, לכן גם הקול האנושי שבטכנו תמיד מסונתז או מעובד. מוזיקת הטכנו היא תת-תרבות שרוצה להיות תרבות פוליטית, מדינית ומוסרית, תרבות של חציית גבולות.לפי טיילור מוזיקת הטכנו צמחה מתוך הערצה לטכנולוגיה, מתוך אמונה שהטכנולוגיה יכולה לפתור את בעיות העולם והאדם. מוזיקת הטכנו מגדירה עצמה כמוזיקה ללא שורשים. הטכנו הוא ניסיון להתמודד עם רגש אי-הוודאות שמאפיין את המאה העשרים והוא צמח ממעמקי הניכור הקפקאי של המאה העשרים.

הטראנס בא לידי ביטוי בשכבות צלילים רבות, שחוזרות על עצמן ומייצרות ריתמוס עם השפעה היפנוטית. טראנס הוא סגנון מוזיקלי אלקטרוני שהתפתח במהלך שנות ה-90. כמו גם מאפיינים את הטראנס שימוש מרובה במכונות תופים, טמפו גבוה, ובסינתיסייזרים היוצרים צליל פסיכודאלי. לרוב אין בו שירה אנושית, חרף שככל שהז'אנר השתבח, גם זו התווספה לרצועות ששחררו אומנים. מקורו של הטראנס הוא במוזיקת הטכנו וההאוס, למרות שהצריכה במוזיקה אלקטרונית התחיל עוד בשנות השבעים והשמונים. מקום ההתפתחות שלו הוא במיוחד במערב אירופה, אולם היום הטראנס מבוקש בכל העולם המערבי, לרבות יפן וישראל.

מסיבות הטראנס נערכות בעיקר במועדונים או בפסטיבלים הנערכים בחוץ. מסיבות אלו מכונות, מסיבות טראנס, מסיבות טבע, ובעבר - מסיבות אסיד, שם שניתן ע"י גורמי אכיפת החוק בישראל, בכדי לייצר שיוך ברור בין המוזיקה לסמים במהלך אלו מושמעת המוזיקה בעוצמה רבה במשך שעות רצופות, והמשתתפים, לרוב צעירים בשנות ה-20, רוקדים לצליליה במשך פרקי זמן ארוכים. חלק מהמשתתפים לוקחים בסמים להגברת החוויה. בד"כ מסיבת טראנס נמשכת ממחצית הלילה ועד לשעות המאוחרות של הבוקר, וישנם פסטיבלים הממשיכים ימים ארוכים בלי הפסקה. זריחת השמש היא אחד השיאים הגדולים באירוע, המוזיקה המנוגנת יותר קצבית ומלודית והמשתתפים מספרים שהם חווים תחושת התעוררות אופורית. התרמילאים המערביים בגואה, בהודו, הם אלו שהתחילו בראשונה את מסיבות הטראנס. משם הן התפזרו לארצות המערב. יש הטוענים שתרבות הטראנס מתקוממת לחוויה רוחנית שנובעת מריקוד מתמשך ומהחוויה המוזיקלית ולא מלקיחת סמים. לכן הם מגנים את השימוש בהם.

 מוסיקת טכנו א. חשיבות המוזיקה בחיינו מוזיקה ולא מודע. יצירת מוזיקה מושרשת בגוף האדם: שופנהאואר מציג את המוזיקה כמלכת האמנויות. לדידו המוזיקה קיימת בזמן בלבד ואין זה ברור מה טיבה בדיוק, מה היא מייצגת, באיזו שפה היא מדברת. על פי לאנגר המוזיקה איננה דומה לשפה המדוברת. המוזיקה חיה מעבר לצלילים, ובלי ספק הרבה מעבר לחיקוי הצלילים שבטבע. שופנהאואר עוד טוען כי מטרת כל יצירת אמנות טובה היא לתפוס את הוויית החיים ולענות על שאלות הקיום הראשוניות והמוזיקה עושה כך בצורה העמוקה ביותר, משום שהיא מייצגת את הוויית הרצון כפי שהיא באמת: "המוזיקה היא כוח הרצון שלהם". המוזיקה קושרת בין הסובייקט לאובייקט ובין העולם החיצוני לזה הפנימי. אלא שמוזיקה אינה תלויה בהכרח בעולם החיצוני, ולכן תקפותה מושלמת. ממש כמו תקפותה של המתמטיקה.

המוזיקה חושפת תשוקות, יצרים, סודות כמוסים ושאיפות. המוזיקה קשורה ואף מייצגת את התכנים "החשאיים והעמוקים ביותר באדם".למוזיקה אינסוף משמעויות: היא יכולה לעורר בנו כל רגש, לגעת בנימי נפשנו הכמוסים, לאמץ את לבנו, להעצים חוויות - "המוזיקה מגבירה את חיי החושים", היא מלבה יצרים ומרגיעה. לכל אורך ההיסטוריה קושרים בין החוויה המוזיקלית וההוויה האלוהית ברמה הפילוסופית וברמה היומיומית.ניטשה טען: "ללא מוזיקה החיים היו שגיאה". לאדם קשה להאזין למוזיקה אי-רציונלית - כזו שהמעבר בין הצלילים והחיבור בין הצלילים יוצר דיסהרמוניה צורמת, ברם, הניסיון להתייחס למוזיקה כאל "רציונלית" מוטעה. רוצה לומר, אמנם יש חשיבות גדולה להתבוננות שכלית במוזיקה אך, לעולם לא נגיע להנאה שלמה ממוזיקה רק בעזרת התבוננות כזו.הניסיון להבין הרמוניה, מלודיה, והיכולת למצוא את הטון הבסיסי של היצירה עוזרים לאדם להבין את נפשו הוא ללא שום תלות בסיבות ובנסיבות.בסיכומו של דבר המוזיקה היא שפת העולם, ואולי נכון יותר לומר כי היא מאפשרת לנו להבין את העולם: "המוזיקה יוצרת סדר בתוהו ובוהו; הקצב כופה אחידות על הסוטה, המלודיה כופה המשכיות על הקטוע, וההרמוניה כופה התאמה על הבלתי מתאים". וקפקא טען, "אנחנו והמוזיקה קשורים בקשר טבעי כל כך, שלא נוכל להשתחרר ממנה, גם אם נרצה". המוזיקה חודרת (ממש) לתוך הווייתנו, מדהים לגלות איך יכולה מוזיקה לגרום לחולה שופנהאואר עסק בקושי שבהבנת הסיבתיות שבחיים הללו, הקושי להשלים עם הסיבתיות; המוזיקה לטענתו, עוזרת לנו להשלים עם כלל הסיבות והתוצאות. המוזיקה, כמשהו אלוהי כמעט, עוזרת לנו להתעלות מעל הראייה היומיומית והסבל הקבוע ומביאה אותנו לראייה רחבה יותר והבנה עמוקה יותר. מוזיקה היא בריחה מהחיים המאפשרת את החיים. המלחין שולט בנו, לעיתים הציפייה מאוששת ולעיתים לא, אלא, שבעזרת המוזיקה אנו לומדים להתמודד עם האכזבה, לומדים ליהנות ממנה, להשלים אתה. ועוד על פי שופנהאואר, המוזיקה מחוברת להוויה האמיתית, והיא מקשרת אותנו דרך מעבר "תת קרקעי", מעבר סודי ישירות אל "הדברים בעצמם" - אל אותו ממשי לאקאני. ומשום שהאדם גם הוא "הדבר עצמו" הרי שבעזרת המוזיקה, הוא יכול להתחבר אל העולם האמתי באופן שאין הוא יכול להתחבר אתו באמצעות אמנות אחרת. המוזיקה מאפשרת לנו להתבונן על עצמנו מבחוץ, להבין את נפשנו, להכיר את הלא-מודע אף על פי שאין היא מספרת לנו דבר על לשכוח את מחלתו, למגמגם לשכוח את גמגומו. אפלטון, ב׳׳מדינה" טען שלמוזיקה יש כוח כמעט אלוהי: "כל הצלילים המוזיקליים שאנו שומעים, ניתנו לצורך ההרמוניה שתנועותיה דומות לתנועות מסלולי נפשנו; וכפי שידוע כל מי שמשתמש באמנות בתבונה, אין להשתמש בה, כפי שנהוג לחשוב, לצורך הנאה לא רציונלית, אלא יש לראות בה סיוע משמים שנועד להשליט סדר והרמוניה במהפכות הבלתי הרמוניות המתחוללות בקרבנו", גם טימאוס אומר: "הקצב נשלח אלינו מאותו מקור שמימי, כדי לעזור לנו באותה צורה; הואיל ולרובנו חסרה המידה הנכונה וחסרים החן והחסד". מוזיקה היא ההרמוניה שבניגודים, איחוד השונה ויצירת ההסכמה בטבע.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ב. סחרוף, "זמן של מספרים," אתה נמצא כאן.

י. עתריה, "הגיטרה מנסרת את הלילה," מאזנים גיליון 4, עמ' 4-6.

נ. שור, לרקוד עם דמעות בעיניים, תל אביב.

 J. Blacking, A commonsense view of all music, Cambridge