‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי מנהיגות חינוכית לעומת מנהיגות עסקית?

תוכן עניינים:

מבוא

מתודת המחקר

ניתוח הממצאים - 12 הראיונות השונים

דיון 

קווי הדמיון הנגזרים מטיב עבודת מנהל בית ספר אל מול אלו הנגזרים מטיב עבודת מנהל בעולם העסקי

קווי השוני הנגזרים מטיב עבודת מנהל בית ספר אל מול אלו הנגזרים מטיב עבודת מנהל בעולם העסקי:

ביבליוגרפיה

בעולמנו מתקיימים זה לצד זה שני עולמות גדולים. יש האומרים שהם מקבילים ולעולם לא יפגשו, ויש המנסים ליישם את עקרונות האחד על השני.

שני העולמות הינם עולם העסקים ועולם החינוך.  מזה עשור, אנו שומעים יותר ויותר מושגים מתחום העסקים שמועברים לעולם החינוך. כאשר אומרים מושגים כגון: לקוחות, תפוקה, תוכנית עבודה, יעדים מדידים, איכות אתיקה ועוד, לא ברור האם הדובר הוא מתחום העסקים או מתחום החינוך.

מגמה זו באה לידי ביטוי בדוחות של משרד החינוך כגון דו"ח דוברת, בפרויקטים משותפים של מפעלי יוקרה כמו אינטל נאס"א ועוד עם בתי ספר . שמנסים להנחיל ערכים, נורמות והתנהגויות זהות במערכת החינוך לאלו שבמגזר העסקי.

מגמה זו של התקרבות בין שני העולמות, עודדה אותי לבדוק את העומד בראש הפירמידה את המנהל שהוא גם מנהיג.

מהם סגנונות הניהול בשני התחומים? האם יש מנהלים שהם גם מנהיגים? מהן  ההגדרות למנהיגות? ומהן הדברים השווים והשונים בין מנהיגות עסקית לחינוכית. 

במחקר זה אבקש לעמוד על ההבדלים, אם ישנם, בין המנהיגות הנדרשת בסביבה עסקית-כלכלית לבין מנהיגות אשר נדרשת וקיימת בעולם בתי הספר.

לכאורה, הציפיות מן המנהיגים בשני העולמות דומים מאוד כיום – משני המנהיגים נדרשים תוצאות מדידות, עבודה שיטתית, הנעת עובדים, הצגת תפוקות ומעל הכל אחריותיות כלפי הממונים: במקרה של חברה כלכלית: בעלי המניות או הדירקטוריון המנהל ובמקרה של בית ספר משרד החינוך או הרשות המקומית.

עפ"י הגיון זה של עולמינו שבו המנהלים נדרשים לתוצאות מדידות דומות ניתן גם להניח כי סגנון הניהול הוא דומה גם כן האחד לשני. ביתר נוקשות אנוכי שואלת: האם מנהל שמוגדר כמנהל "מוצלח" בעולם העסקי יכול לתת מכישרונו ומידיעותיו המקצועיות גם להצלחה של מנהל בעולם החינוכי? או שמא, שני העולמות כלל אינם משיקים זה לזה ולכן אין לצפות כלל וכלל שמנהל מוסד חינוכי יחקור וילמד את סגנונות הניהול של מנהלים "מוצלחים" בעולם העסקי-כלכלי אשר מחוצה למוסד החינוכי אותו הוא מנהל.

הנחת היסוד שממנו אני אצא, ואותה ארצה לבדוק, הינה שמנהיג טומן בחובו איכויות שנדרשות גם במנהיגות עסקית וגם במנהיגות חינוכית. נכון שלכל ממסד או ארגון יש את השלד הבסיסי והמאפיינים הפרטיקולאריים של תחום עיסוקו של הארון עצמו, אך עם זאת, לעניות דעתי במחקר אעמוד על ההנחה הבסיסית שגורסת כי כישורי מנהיגות הם חוצי תחומים ועיסוקים. משמע מכך, שמנהיג נדרש לאיכויות דומות בכל ארגון מצליח בין אם מדובר בארגון כלכלי – עסקי או בארגון חינוכי כלשהו.

המחקר שלי יבחן גם באופן קונקרטי את הנושאים המרכזיים אשר מעסיקים את המנהלים בבתי הספר ואת המנהלים של חברות עסקיות במשק. בשנים האחרונות הוקם מכון "אבני ראשה" מיסודו של משרד החינוך וקרן יד הנדיב. מכון "אבני ראשה" הגדיר באופן ספציפי וקוהרנטי את הגדרת התפקיד, הציפיות וההערכה אשר נדרשת ממנהלי בתי הספר,בכל המוסדות, בכל חטיבות הגיל השונות. (נדלה מתוך מסמך "תפיסת תפקיד המנהל" באתר "אבני ראשה" ברשת). לכאורה, כבר כאן ישנו הבדל ניכר. תפקידו של המנהל מוכתב ומוגדר בבירור מוחלט! יש להניח כי הדבר לא קיים בעולם העסקי, אשר בו מנהלים עוברים הכשרה בדרכים שונות ועל ידי מוסדות הכשרה שונים. יתרה מאת, מדיניות משרד החינוך קובעת חד משמעית כי תנאי סף להגשת מועמדות לניהול בית ספר כלשהו הינו עמידה בהצלחה בקורס של מכון "אבני ראשה". משמע, כל המנהלים של בתי הספר בישראל יעברו בעוד שנים מספר את ההכשרה ה'שגרתית'. הכשרה זהה ל"אני המאמין" של מדיניות משרד החינוך. כאן יש ניגוד מוחלט למנהלים בעולם העסקי! מנהל בעולם העסקי יכול לעבור הכשרה באין סוף מוסדות שונים, עם אג'נדה שונה, ערכי יסוד שונים ותפיסת עולם שונה לגמרי לגבי מיקומו והכשרתו של מנהל ארגון ו/או עסק כלשהו! אין שום הכשרה או בית ספר או פרוגרמה לימודית זהה אשר ניתן לאתר שהיא "הנכונה" בעבור מנהלים במשק הפרטי. מאידך כאמור, בעולם החינוך – מכון "אבני ראשה" מכשיר את המנהלים עפ"י משנה סדורה וברורה אשר מהווה ניתבך מרכזי אח"כ באופן התיפקוד שלהם והביוע הלכה למעשה של תפקידם כמנהלי מוסדות חינוך שונים ומגוונים.