‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי איזון בין בטחון המדינה לדמוקרטיה במלחמה בטרור?

תוכן עניינים:

מבוא

תפקידה של דעת הקהל בדמוקרטיה הליברלית

הדילמה הדמוקרטית

ההתמודדות עם הדילמה הדמוקרטית

ענישה

סיכום והמלצות

אחת המחלוקות הבולטות בספרות המקצועית העוסקת בתחום הלוחמה בטרור נסבה על הקשר בין תופעת הטרור בעידן המודרני לבין שיטת הממשל הדמוקרטית-ליברלית. מחלוקת זו עוסקת למעשה בשתי סוגיות משנה: שיטת הממשל הדמוקרטית כמקור משיכה לפיגועי טרור, והדילמה הכרוכה בביצוע פעילות אפקטיבית של מלחמה בטרור במדינה דמוקרטית-ליברלית. שמידט למשל גורס כי לדמוקרטיה מספר מאפיינים המחזקים אותה ומונעים חיכוכים אלימים: מנגנון לחילופי שלטון בדרך לא אלימה, קיומה של עיתונות חופשית, מערכת משפטית שביכולתה לעסוק בנושאים שבין אדם או קבוצה לבין השלטון ועוד1. לטענתו, קיים הרושם שהטרור נפוץ יותר במדינות דמוקרטיות, בחברות שהן הכי פחות ראויות, אולם רושם זה מוטעה מאוד, משום שבדמוקרטיות יש עיתונות חופשית המדווחת

 הגבלה שילטונית על אלימות פוליטית כנגד המדינה, ועל כן התופעה בדמוקרטיה בולטת מאוד.2 לעומתו, חוקרים רבים סבורים כי ארגוני הטרור מצאו בדמוקרטיה הליברלית בית גידול נוח וכר נרחב לפעולה. מחד גיסא, ערכי המשטר הדמוקרטי וסדרי השלטון בשיטת הממשל הדמוקרטית מעניקים מרחב תמרון החיוני להתפתחותו ולפעילותו של ארגון הטרור, ומאידך גיסא הם כובלים את ידי השלטון מלנקוט פעולות מסוימות שהיו עשויות להיות אפקטיביות בהתמודדות עם הטרור.3 אסכולה מחקרית זו נוהגת להציג את מאפייני הדמוקרטיה הליברלית, ערכיה ומוסדותיה, כזרז לפיגועי טרור.

פול וילקינסון מסביר זאת בכך שב"דמוקרטיה ליברלית ניתן לטרוריסטים לנצל ניצול מלא את החרויות הדמוקרטיות על מנת לנהל תעמולה רבת השמצות ומקעקעת ערכים, שתכליתה לחתור תחת מוסדות ומנהיגים של הדמוקרטיה הפרלמנטרית".4 ניתן להצביע על מאפיינים רבים של הדמוקרטיה הליברלית, אשר עשויה להיות להם השפעה ישירה על היקף ומאפייני פעילות ארגוני הטרור. בראשם הערכים שעליהם נשענת הדמוקרטיה הליברלית- חופש הדיבור, ההתארגנות והתנועה, המאפשרים את צמיחתו של ארגון הטרור ואת התארגנותו, מעבר חופשי ממקום למקום וביצוע פיגועים ביתר קלות והעברת המסר הטרוריסטי. 5

במסגרת זו יודגשו המאפיינים הבאים של הדמוקרטיה, העלולים לסייע בהתפתחות הטרור:

תפקידה של דעת הקהל בדמוקרטיה הליברלית

ארגון טרור שואף בדרך כלל להשפיע על מקבלי ההחלטות בעקיפין- בלחץ על דעת הקהל. הציבור החרד לבטחונו האישי, אמור ללחוץ על מקבלי ההחלטות, להשפיע על מהלכיהם, ולגרום להם להיעתר לדרישות ארגוני הטרור. אסטרטגיית

פעולה זו יכולה להגיע להישגים אך ורק במדינה שבה המערכת הפוליטית קשובה לעמדותיו הפוליטיות של הציבור ופועלת בהתאם. מידת ההשפעה של הציבור בנושאי חוץ ובטחון, ובכלל זה טרור, שנויה במחלוקת. אולם, סביר להניח כי אם השפעה מסוג זה אכן קיימת, הרי סביר להניח שמדיניות זו תבוא לידי ביטוי בשיטת הממשל הדמוקרטי, משום שבדמוקרטיה הליברלית, בניגוד לסוגי משטר שונים, פתוחים בפני הציבור ערוצים רבים ושונים להביע את דעותיו ולהשפיע על מקבלי ההחלטות.6

קיומה של תקשורת עצמאית, מפותחת ומתחרה

בדמוקרטיה הליברלית קיימת בדרך כלל מערכת ענפה ומתחרה, של אמצעי תקשורת רבים ושונים. מערכת זו אינה כפופה לשלטון, ואינה נאלצת לצנזר את המידע המועבר דרכה. תקשורת מפותחת וחופשית במדינה דמוקרטית, מאפשרת לארגוני טרור להגיע אל ציבור האזרחים, ולהעביר את המסר שלהם מאיזור הפיגוע לביתו של כל אזרח.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

  Alex P. Schmid and Ronald D. Crelinsten (eds.), Terrorism and Political Violence, Frank Class, London, p. 17

  Farrell, R. William, The U.S Government Response to Terrorism: In Search of an Effective Strategy , Westview Press, Colorado, p.119

  פול וילקינסון, "טרור מול דמוקרטיה: אנטומיה של עימות", צקלון, 1, עמ' 11

   בועז גנור, טרור ודעת קהל בישראל, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, החוג למדעי המדינה, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 8-57.

  Peter Janke, Terrorism and democracy, Some Contemporary Cases, Macmillan, p.213, London.