‏290.00 ₪

שאלות מחקר:

מה הדין המצוי והרצוי בעניין אחריות נזיקית של צוות חדר לידה (האחות המיילדת, הרופא המיילדת, הרופא המרדים וכו')?

כיצד באה לידי ביטוי התפתחות הלכת זייצוב בענין הולדה בעוולה?

תוכן עניינים

מבוא

אוג' 2019 : פסיקה מעדכנת להלכת זייצוב

השלכות פרשת זייצוב

הזכויות של האישה בעת ההיריון

זכותו של אדם על גופו וחירותו, הזכות למידע

תביעת הנזיקין של הוולד וההורים על הולדה בעוולה

אתיקה רפואית- חומרת המום של הוולד

מעמד הולד הניזוק

הנזק בהולדה בעוולה

סיווג הניזוק

ייחוס העילה

בחינת הנזק

ועדת מצא

משפט משווה – ארה"ב

אוטונומיה

חובת גילוי מידע

פסיקה חדשה

הלכת ליאור המר

סיכום

ביבליוגרפיה

באוג' 2019 פסק בית המשפט המחוזי לוד (כב' השופט אחיקם סטולר, שהינו גם ד"ר לכימיה) סכום עתק של 22 מיליון ₪ לזוג הורים עקב לידת שתי תאומות הסובלות משיתוק מוחין ופיגור שכלי קשה. פסק הדין, שהינו בסכום הגבוה ביותר שנפסק בישראל בתביעות מסוג זה, קובע קביעות חשובות וייחודיות, המתייחסות לשאלה האם במידה וההורים, אשר הינם דתיים מוסלמים, היו מודעים למצבן של התאומות הם היו מבקשים לבצע הפסקת הריון בשבוע 25 להריון.

ההריון נשוא התביעה היה הריון מספר 12 של האם, אשר הייתה כבת 35 באותה עת. בשבוע 24+4 להריון, הגיעה האם למיון יולדות בי"ח סורוקה במצב של התחלת לידה. בבדיקות שבוצעו לה אובחן כי התאומים סובלים מתסמונת Twin to Twin Transfusion Syndrome- TTTS (תסמונת מעבר דם בין העוברים), כאשר אצל אחד העוברים יש ריבוי ניכר של מי שפיר ואצל השני מיעוט של מי שפיר. האם אושפזה בביה"ח וניתנו לה טיפולים בניסיון לעכב את הלידה וכן בוצעה בדיקת מי שפיר ממנה עלה כי העוברים סובלים מפגיעות קשות. על אף שביה"ח היה מודע למצבם של העוברים, לא הוצגה בפני ההורים האפשרות לבקש לבצע הפסקת הריון.

חוק הכשרות המשפטית קובע כי "כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו". לכאורה, ניתן לחשוב שעובר נעדר כשרות משפטית שכן הוא אינו גמר את לידתו, ואולם, אין להתעלם משלב הפרית הביצית ממנה העובר הופך ליצור חי הקשור בחבל הטבור אל גוף האם ובאמצעותה הוא מתקיים, ולמעשה, מרגע ההתעברות הרי שניתן לראות בעובר כישות אנושית המחזיקה בפוטנציאל ממשי להיות אדם.

הישות העוברית הינה ענין שבעובדה מוסרית ולא ענין משפטי, לכן כל הקניית מעמד משפטי חייב להיעשות ביחס לפוטנציאל החיות הגלום בעובר ולא על פי הגיל הכרונולוגי. בפן הביולוגי ניתן לייחס לעובר עובדת ישות אנושית כשבועיים לאחר שהביצית הופרתה, ומכאן ואילך, מתפתחים תאים ובשבועות 8 עד 10 ניתן לראות פורמה אנושית. כבר בשבוע ה – 12 מתקיימת בעובר פעילות קרדיולוגית, והמשך התפתחותו כישות אנושית בעל יכולת קיום עצמאי, במידה ויחולץ מרחם אמו, כבר מגיל 25 שבועות ואילך.

לאור ממצאים ביולוגים אלה, נראה כי רב הקושי על עריכת הבחנה בין עובר חי לעובר שאינו בר חיות, וברי כי ככל שמספר השבועות הולך וגדל כך רוכש העובר תכונות אנושיות יותר, למשל, מודעות וחושים ובכך ניתן לצקת תוכן ממשי לפוטנציאל הישות העוברית ולראותו כמחזיק בחיים המקודשים והראויים להגנה.

כתוצאה מקונסטרוקציה זו, בין אם מכח המשפט ובין אם מכח המוסר, ניתן להחיל את עקרון "קדושת החיים" על עובר כבר בטרימסטר הראשון וביתר שאת מהטרימסטר השלישי להריון, ומכאן אף לגזור את מעמדו המשפטי להחזיק בחיים והיא כזכות עצמאית. זאת ועוד, שהזכות הוכרה בחוק הכשרות המשפטית, לפיה מוענק סמכות לבית המשפט למנות אפוטרופוס לעובר לצורך הגנה על זכותו לחיים.

קיימת הלכה אשר מתייחסת לתביעות רשלנות רפואית בהריון על מקרים כמו תסמונות, מומים מולדים ועוד, הולדה בעוולה.

בג"ץ מצא כי לא ניתן להכיר בלגיטימיות התביעה העצמאית של הילד בשל "חיים בעוולה". אך במקרה של ההורים, ישנה לגיטימיות לתביעה במסגרת זו בשל הרחבה אשר מתייחסת לכך שהפיצוי יהיה על מנת לספק את מרבית צרכי הקטין עד לאריכות ימי חיוו.  

 הורים אשר חשים כי נולד להם ילד עם מוגבלויות שונות בשל רשלנות רפואית צריכים לדעת כי הם יכולים לתבוע על בסיס הפסיקה הקודמת על מנת לקבל את זכויותיהם.

לינק למצגת אקדמית בנושא הולדה בעוולה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית)

ת"א (בית המשפט המחוזי מרכז-לוד) 45726-08-15 תאומה נ' שירותי בריאות כללית, נבו 5478-08-2020, 04/08/2019

אסף פוזנר עוולות טרום לידתיות – הילד הרצוי והילד הבלתי רצוי, נבו (2019)

אסף פורת "אחריות פלילית בגין רשלנות – קשיים והצעות לפתרון" ספר אדמונד לוי – קובץ מאמרים לכבודו של השופט אדמונד לוי ע"ה, 529 (אוהד גורדון עורך).

 Dworkin R., "Life's dominion: an argument about abortion and euthanasia"London, haper coliins