‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי דליה דורנר אג'נדה משפטית של שופטת?

 תוכן עניינים

מבוא. 3

ביוגרפיה. 3

כשופטת בבית המשפט העליון 5

פעילות ציבורית לאחר פרישתה. 5

פרסים שקיבלה וכיבודים להם זכתה. 6

משפחתה. 6

פסיקות בולטות. 7

אג'נדה בנושא מעצרים. 9

משפט פלילי 9

דרך מחשבה וכתיבה משפטית. 10

מדד הפורמליזם: כתיבתה של השופטת דורנר כמקרה מבחן 12

ניתוח פסקי הדין 13

אופן הצגת השאלה המשפטית. 13

עניין דנילוביץ׳ 13

עניין מילר. 15

הסתמכות על טיעונים חוץ משפטיים. 16

עניין מילר. 17

הסתמכות על עיקרי מדיניות ועל עקרונות משפטיים. 19

עניין דנילוביץ׳ 19

שמירה על הבחנות מסורתיות של המשפט. 22

יצירתיות בפסיקה. 24

מקצוענות וניתוק. 25

דיון בממצאי הניתוח. 25

סיכום. 28

ביבליוגרפיה. 29

עבודה זו תעסוק בדמות חשובה בעולם המשפט הישראלי: גב' דליה דורנר.

דליה דורנר נולדה ב-3 במרץ 1934 היא משפטנית ישראלית שכהנה כשופטת בבית המשפט העליון בשנים 1993-‏2004.

דורנר נולדה באיסטנבול שבטורקיה בשם דולי גרינברג, לאב שהיה סוחר עצים, ואשר הגיע לאיסטנבול מאודסה. סבה היה הרב הראשי האשכנזי של העיר. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1944[1]. אביה נפטר זמן קצר לאחר מכן, ואמה נקלעה לקשיים כספיים. דורנר נשלחה למוסד החינוכי "נווה הילד" בנהריה ושם בילתה את שנות נעוריה. על החינוך שקיבלה שם אמרה:

מהמוסד החינוכי המשיכה לבית הספר הריאלי בחיפה.

במהלך שירות החובה בצה"ל, שאותו עשתה ברמת גן, החלה בלימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב. לאחר שחרורה מצה"ל המשיכה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית. לאחר תום לימודיה, הועסקה בתפקיד משפטי במשטרת ישראל. לאחר מכן עברה לשרת בפרקליטות הצבאית. בין השאר הייתה דורנר הסניגורית הצבאית הראשית, ומ-1974 כיהנה בתפקיד שופטת בית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף משנה. דורנר הייתה הקצינה הראשונה בצה"ל, מחוץ לחיל הנשים, שהוענקו לה דרגות סגן אלוף ואלוף משנה‏‏. מאוחר יותר סיפרה, כי פנתה לשירות הצבאי כדי לספק גב כלכלי לבעלה, שעשה את צעדיו הראשונים כעורך דין עצמאי בשוק הפרטי. לתפיסתה דאז, תפקידה של האישה הוא לסייע לבעל לפתח את הקריירה שלו. מאוחר יותר, בצבא, שינתה את טעמה ופיתחה משנה פמיניסטית יותר.

בעת שירותה של דורנר בפרקליטות הצבאית הכירה את הפרקליט הצבאי הראשי, מאיר שמגר. קשריהם התהדקו בעת ששימשה שופטת בבית הדין הצבאי לערעורים, ושמגר, שהיה שופט בית המשפט העליון, שירת לצדה במילואים כשופט בבית הדין, להזמנתה.

עם פרישתה מהצבא, מונתה לשופטת מחוזית במחוז הדרום, ומאוחר יותר במחוז ירושלים. בתפקיד זה ישבה בהרכב השופטים משפטו של ג'ון דמיאניוק שזוהה כאיוון האיום, הפושע הנאצי האוקראיני מטרבלינקה. דורנר לא חפצה לשבת בהרכב בשל התנגדותה העקרונית לעונש המוות, אולם עמיתיה, שהכירו ביכולתה לארגן כמויות עצומות של חומר ולהתמצא בו, לחצו עליה לקבל את התפקיד‏‏. בערעור בבית המשפט העליון דמיאניוק זוכה מחמת הספק, בעקבות ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. הראיות החדשות התגלו בעקבות פתיחת ארכיוני הק.ג.ב.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א׳ ברק פרשנות במשפט, כרך א, תורת הפרשנות הכללית

מרדכי קרמניצר, חאלד גנאים, אלון יפה, "קווים לדמותה של דליה דורנר", ספר דורנר, עמ' 421

אלכסנדר (סנדי) קדר, פנינה אלון, עידן לרון וענת רום, "ראיון עם השופטת (בדימוס) דליה דורנר" דין ודברים (א', 63-15)

נעמי לויצקי, העליונים: בתוככי בית המשפט העליון, עמ' 234, הוצאת הקיבוץ המאוחד

‏שולמית אלמוג, דורית ביניש, יעד רותם (עורכים), ספר דליה דורנר, נבו.