‏190.00 ₪

מטרתו של התכנון התקציבי הוא להיות כלי לתכנון כמותי של הפעילות בארגון לתקופה שהוגדרה מראש, להוות מכשיר עזר להערכת ביצועי הארגון, להקצות משאבים וגורמי ייצור, ליצור מוטיבציה בקרב העובדים ולהביא לשיפור בפעילות הארגון.( זוהר פלדבוי).   

על מנת לקיים ארגון חדש כוותיק, ולהניע את העובדים בו ליצירת הזדהות וזיקה עם מטרות הארגון, יש צורך לקיים תקציב מתוכנן ומובנה אשר יענה על צרכי התקופה הבאה. חשוב לא פחות שהתכנון התקציבי יהיה עקבי. ( GLOVER).

התקציב הוא תוכנית פעילות לתקופה מוגדרת מראש, המבוטאת במונחים כספיים והוא כולל את כל פעילויות הארגון, התקציב בארגון הנו כלי המחייב תכנון מוקדם ותיאום של פעולות החברה העסקית.

התקציב מהווה כלי ניהולי וסדר תקציבי מובנה ממדרגה ראשונה שבכוחו להביא תועלת רבה לניהול עסקי מוצלח. ניהול נכון מחייב לבחון את פני החברה העסקית לטווח של תקופה מוגדרת (בדרך כלל לשנה הקרובה)  בהתאם לנתונים שידועים כבר היום. לשם כך חובה לערוך תכנון של הפעילות ולבנות תקציב תפעולי על בסיס תחזית המכירות החזויות על נתוני התמחיר של התקופה החולפת (איינהורן).

תהליך תכנון התקציב

מצויינים ארבעה שלבים בתהליך הכנת התקציב:

* שלב ההכנה – קביעת המטרות, קבלת ההצעות מראשי יחידות המשנה.

* שלב האישור- אישור התקציב ע"י ההנהלה.

* שלב הביצוע – יישום התקציב ע"י היחידות בהתאם לתכנון וכן מחויבות לדיווח בהתאם  למועדים שנקבעו ואושרו.

* שלב הבקרה – עריכת השוואה בין התכנון לביצוע ואפשרות לתיקונים או שינויים במידת הצורך.

    (גלוברזון ושטוב) מציינים חמישה שלבים בתהליך הכנת התקציב:

·         שלב קביעת היעדים – קביעת היעדים על פי סדרי עדיפויות של החברה  ( מתאים  לכל  ארגון אחר באשר הוא ).

·         שלב התכנון – סדר הביצוע, מה קודם למה?.

·         שלב הביצוע – ביצוע פרויקט השיווק במשאבים הקיימים.

·         שלב הבקרה – תיעשה תוך כדי ביצוע עם אפשרות לתיקונים.

·         שלב ההערכה – הערכה מעצבת תוך כדי הביצוע ומכאן ההיזון החוזר ( המשוב ).

זוהר פלדבוי. מציין  כי יתרונותיו של התקציב הוא בעצם קביעת מטרות הפירמה ע"י ההנהלה תוך הבאתן לידיעת הגורמים הקשורים לכך. הוא ממסד את נושא התכנון בדרך של שיתוף פעולה ותקשורת בין חלקי הפירמה השונים.

 (איינהורן) גורס כי התכנון התקציבי מאפשר לארגון לבנות תקציב עסקי/ שיווקי ולפקח על אופן ביצועו. ערכו הרב של התקציב מתבטא בכך שהוא מביא לתכנון ולתיאום פעולות מראש.

יתרה מזו הכנת התקציב מביאה לתיאום פיזי בין מחלקות החברה העסקית ומאפשרת פעילות תקינה ושוטפת המונעת כפילויות "ומכוונת מטרה". ( Herzlinger) מציינת כי חשיבות התקציב ומכאן יתרונו, הוא בהיותו כלי עזר לארגון לחזות ולתכנן יעדים ותוצאות להם שואף הארגון להגיע. לכל אורך התקופה שנקבעה יש למדוד את התכנון ואת התוצאות בפועל. במידה ויהיו פערים שליליים יש לעורר מוטיבציה ( לדוגמה, מתן תמריצים לעובדי הארגון ) לצמצום הפערים. בהמשך יש להבטיח שהארגון אכן עומד ביעדים ובמטרות שהציב לעצמו.

עפ"י (Glover.D), תכנון תקציבי נכון יתעל בהכרח לבחירה נכונה של פעילות ותכנון לטווח הרחוק.

תכנון ובקרה של מקורות מימון בפירמה, מטרתם היא לאתר את הכספים הדרושים לפעילות השוטפת של הפירמה ולהשיגם בצורה היעילה ביותר מחד, ולנצל את מקורותיה בצורה נכונה ולהפעילם בדרך הטובה והיעילה מאידך. מקורות המימון העומדים לרשות הפירמה- הן לזמן הקצר והן לזמן הארוך – הם רבים ושונים. ניהול פיננסי נכון עשוי לקרב את הפירמה להשגת מטרתה העיקרית – העצמת רווחים.

הניהול הפיננסי כולל: ניהול מזומנים, גיוס הון, קביעת מבנה הון וכדומה. יחד עם הניתוח של הניהול הפיננסי, יאפשר להנהלה של ארגון לקבל מידע ולקבוע יעדים שיקדמו יעילות ויגדילו את הרווחים של הארגון וכן יספקו בסיס אינטגראלי להחלטות בניהול הארגון. הדו"חות הכספיים הם כלי ערך לכך: ניתוח המאזן עוזר במדידת יעלות ניצול הנכסים ואילו חשבון רווח והפסד הוא בעל ערך רב לצורכי בקרה, הערכת יעילות התפעול של העסק בכללו ושל יעילות מחלקות יחידות הפועלות בו, הערכת תוצאות של התרחבות וכדומה.

אוטונומיה תקציבית הינה מושג המגדיר אחריות תת מחלקתית או תת יחידתית בארגון לניהול אוטונומי של תקציבה ( תקציב צבוע ), הוא נותן ליחידות המשנה בארגון יותר אחריות מקצועית לניהול הכספי שלהם. הוא מגדיל את "האוטונומיה" הכלכלית שלהם ואת עצמאותם בוויסותה עפ"י שיקול ההנהלה המחלקתית (Downes, p.) ו ( גלוברזון ושטוב). ובלבד שיעמדו במסגרת הכללית וביעדים שנקבעו על ידי הנהלת הארגון.

(בעבודה האקדמית כ-12 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

איינהורן, ר' . התקציב העסקי והניהול. תל אביב: צ'ריקובר. עמ' 94-96

לבצ'יץ', ר'  .  פיתוח בתי ספר בניהול עצמי באנגליה: שילוב בין בחירה מקומית לפיקוח מרכזי. בתוך וולנסקי , ע'  ופרידמן, י'. בתי ספר בניהול עצמי.מדינת ישראל: משרד החינוך, עמ' 151-190

Anderson, L. Resource acquisition and allocation. In T. Bush & L. Bell (Eds.) The principles and practice of educational management, pp.207-221. UK: P.C.P