‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

האם רצוי להחיל את עיקרון "המזהם משלם" בתוך החקיקה הנזיקית במ"י?

מבוא 

מחקרי יתמקד בתיקון מס' 5 לחוק למניעת מפגעים, בעקבות קבלת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה).

אני מבקשת לבחון את קבלת תיקון זה על רקע תיאוריות כלכליות ונזיקיות.
המחקר יבחן את ההיגיון לקבלת חוק הגנת הסביבה המזהם משלם, תוך בחינת הליך החקיקה בהיבט ההיסטורי – פוליטי.
אבחן האם הנוסח שהתקבל תואם את הצעת החוק.
בחינת ההסדר העונשי בהיבט התיאורטי, התייחסות לדיני המטרדים,  יתרונות וחסרונות של הכנסת תיקון זה לחוק ע"פ תיאוריות מלומדים קרי קלברזי, מלמד, דעות שופטים בפסקי דין, מאמרים שונים
אנסה לבדוק האומנם הגברת הענישה יכולה להשיג מטרתה? מה הבעיות הכרוכות? אכיפה לדוגמא והאם אין מדובר בהרתעת יתר?

שאלת המחקר

האם רצוי להחיל את עיקרון "המזהם משלם" בתוך החקיקה הנזיקית במ"י?

מטבע הדברים, כל תכנית הבאה להסדיר את איכות הסביבה שואלת את השאלה הבסיסית - כמה כסף על חברה להוציא כדי להגן על אנשיה ועל משאביה מפני השפעות סביבתיות שליליות. כל חוק או תקנה הבאים להגן על הסביבה מפני פליטות זיהום עונים על שאלה זו במפורש או מכללא. מאמר זה חוקר את התשובות שהשיבו חוקי הגנת איכות הסביבה בארה"ב על שאלה בסיסית זו, ומצביע על הלקח שעשויה ישראל להפיק מן הניסיון האמריקני, בהתאם לשוני במצב החברתי, הכלכלי, המשפטי והמדיני שלה1.  בארה"ב מתייחסים התייחסות רצינית לנושא הסדרת איכות הסביבה, זה 30 שנה. ב-1970 העביר הממשל הפדרלי את החוק הראשון המחייב תכנון מסדיר מודרני לפיקוח על זיהום,2 והן הממשלה הפדרלית והן חמישים המדינות חוקקו מאז חוקים רבים, שנועדו להפחית עצמת רעש, לצמצם פליטות של מזהמי אוויר, מים ושאריות של חומרי הדברה ולהפחית את זיהומם של מי-התהום ושל המשאבים הימיים3.  על סמך חוקים אלה הותקנו תקנות רבות מאוד4.  החורג מההגבלות המסדירות נידון לעונשים אזרחיים ופליליים. הרשות להגנת הסביבה היא המפעילה את המערכת ברמה הפדרלית, ובכל מדינה ומדינה מפעילה אותה רשות מקבילה.
מאמר זה מתמקד יותר בחוקים ובתקנות של ארצות הברית, ופחות בפסיקת בתי-משפט וזאת מפני שכיום הרשויות המחוקקות והמנהליות בארה"ב הן הממונות על הפיקוח הסביבתי ולא בתי המשפט. כמו כן, סביר יותר שהרשויות המחוקקות והמנהליות מייצגות קונסנזוס חברתי כלשהו בעימות שבין הצורך להגן על איכות הסביבה לבין מחירה של הגנה זו.
המאמר מציג שלוש גישות שונות לשאלת המחיר שעל החברה לשלם לצורך שמירת איכות הסביבה. כל פרק מציג את יתרונותיה ואת חסרונותיה של אחת הגישות, ומתאר את הניסיון שרכשו הרשויות כתוצאה מיישומה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Lobbia, J.A., "Bowery Bummer: Downtown Plan Will Make and Break History", The Village Voice, March 17, 

Mike Davis Planet of Slums pp. 95–120 ISBN 978-1-84467-160-1

"The Story of Urban Renewal," Pittsburgh Post-Gazette, May 21,  
Urban Louisville Courier-Journal, "With Urban Renewal a Community Vanishes" December 31, .