עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון מיסוי דיבדנדים מחו"ל (עבודה אקדמית מס. 8221)

‏290.00 ₪

32 עמ'.

סמינריון מיסוי דיבדנדים מחו"ל

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מיסוי דיבדנדים מחו"ל?

 

תוכן עניינים

 

מבוא. 3

חברת משלח יד. 5

משלח יד מיוחד. 6

תכנוני מס ופתרונות מקובלים.. 7

מהי חברת משלח יד זרה?. 7

הבעייתיות במיסוי הכנסות מחו"ל. 9

מיסוי : עקרונות של צדק. 10

חוקי היסוד , זכויות האדם ומיסוי 12

מיסוי והמשפט הבינ"ל. 17

המצב בעולם.. 17

ארה"ב. 18

בריטניה. 21

סיכום.. 22

ביבליוגרפיה. 23


מבוא

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה.

מיסוי דידנדים מחו"ל הוא סוגיה סבוכה 

שיטת המיסוי בישראל טרם חיקוק תיקון 132 ולאחריה שונות בתכלית. תמורות מאקרו כלכליות והפיכתו של העולם לכפר גלובלי אחד חייבו את רשות המיסים הישראלית להיערך בהתאם. שאלות רבות עולות בעקבות תיקון 132, אך רובן עוסקות ברמת התיישבותם של הסעיפים הנוספים עם מערכת החוקים הישראלית והבין לאומית ורמת הפגיעה של החיקוקים הנוספים[1].

חשוב לומר בתחילת פרק זה כי תכליתו של חיקוק זה הינה למנוע הפליה בין תושבי ישראל החייבים במס בארץ ובין תושבי ישראל בעלי הכנסה מחוץ לישראל שאינם חשופים למס בישראל[2]. נכתב לעיל כי סעיף 5(5) נחקק בתיקון 132 אשר נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2003. נפרוט לפרטים כעת את תוכנו של סעיף זה. סעיף 5(5) רישא פותח במילים " על אף האמור בכל דין בדבר מקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל". כלומר ראשיתו של סעיף זה בא לומר לנו כי בניגוד לכל מה שניתן היה להסיק מן הכתוב בכל חיקוק אחר או סעיף אחר בפקודה זו, מקום בו מתקיימים התנאים להלן, יראו את ההכנסה כמופקת בישראל ועל כן חייבת במס. למעשה אנו עדים כבר ברישא לשינוי אותו יוצר סעיף זה, הסעיף משנה הסדרים ישנים. טרם חיקוק 132 לא ניתן היה למסות את ההכנסה המדוברת בסעיף 5(5) כיוון שלא נוצרה בישראל ולא נצמחה בה. 

גוף העבודה

מיסוי דיבידנד של חברת משלח יד מחו"ל

........הקבוע בסעיף 5(5) לפקודת מס הכנסה, התווסף אליה במסגרת תיקון 132 לפקודה. ובכך שינוי כל שיטת המס מאיזורית לאישית הרי שתושב ישראל המייצר/מצמיח הכנסה בחו"ל מעבודה או משלח יד יהא חייב עליה במס בישראל. המחוקק חשש כי בכדי להימנע מהטלת המס על הכנסותיהם יקימו תושבי ישראל חברות זרות, דרכם תבוצע הפעילות העסקית (משלח היד) של אותם תושבי ישראל בחו"ל. בכדי להתמודד עם תופעה צפויה זו קבע המחוקק את החמי"ז הווירטואלי לפיו חברה העונה לתנאים שנקבעו בחוק להגדרת חמי"ז יראו אותה כמי שהפיקה את הכנסתה בישראל (בגובה ההכנסה של בעלי המניות הישראלים בגין אותו משלח יד ) וכמי שהשליטה והניהול על העסקים אשר נעשים בישראל ולכן על הכנסות אלו יוטל מס בישראל בהתאם לעקרונות המס הישראליים[4]
ישנם מספר תנאים אותם קבע המחוקק על אותו תושב חוץ לעמוד בכדי להיחשב כחמי"ז ואלו הם :

1) אם זו חברה , עליה להיות חברת מעטים ; 

חשוב כי על החברה להיות "2.75 אחוזים או יותר באחד או יותר, מאמצעי השליטה בו מוחזקים, בעקיפין או במישרין , בידי יחידים תושבי ישראל או בידי אזרחי ישראל תושבי האזור";

 

לעניין הגדרת "בעקיפין" אימץ המחוקק את הכללים שנקבעו לעניין חנ"ז :

 - החזקה של מעל 50% הינה החזקה במישרין הינה פיקציה של להחזקה של מאה אחוזים.

- והחזקה של מתחת ל-50% הינה פיקציה של החזקה של 0%. 

2) בעלי השליטה או קרוביהם - המחזיקים יחד או לחוד – אם במישרין או אם בעקיפין, ב-50 אחוזים או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בשיעור של 50 אחחזוים לפחות[5] ;

3) מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, (למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ניירות ערך), מקורם במשלח היד מיוחד ;

מיסוי דיבידנד משלח יד מיוחד

משלח יד מיוחד נקבע במסגרת צו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד), התשס"ג-‏2003 (להלן: "הצו"). הצו נקבע, כי כ"משלח יד מיוחד" הוגדר על ידי שר האוצר (בצו שקיבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת) ואשר קובע את רשימת המקצועות הבאה....... 

תכנוני מס ופתרונות מקובלים

....... .... לסעיף 196 לפקודת מס הכנסה גוברות הוראות אמנות המס על הוראות החקיקה הפנימית . יוצא שכי מקום בו לא יהא לאותו תושב ישראל -בעל שליטה המבצע את משלח היד המיוחד "בסיס קבוע" בישראל, לא ניתן יהיה לייחס את ההכנסה המופקת לישראל . (אבי נוב4)


עד כה ראינו כי כאשר המדובר בחברה, בכדי שתצליח לעמוד בתנאי הסדר החמי"ז עליה להיות חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 76 לפקודה.ושכאשר מדובר בחברה זרה דרכה נעשה העיסוק במשלח היד המיוחד, והחברה אינה עונה להגדרת "חברת מעטים", לא יראו בחברה זו חמי"ז.

 

עיון בסעיף 76 לפקודה אשר יובא להלן ואשר מגדיר "חברת מעטים", יכול ללמד אותנו על מספר דרכים כיצד להימנע מתחולת הסדר החמי"ז. סעיף 76 לפקודה קובע כדלקמן:


א. הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים).

 

ב. "בת-חברה", לעניין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.


ג. "חברה אשר היא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לעניין פרק זה - חברה מסוימת שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענינייה של החברה, או מסוגלים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט -/אך בלי לגרוע מן הכלל האמור/ - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.

 

ד. כאשר באים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד -
 (1) אדם וקרובו; "קרוב", לעניין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלו;
 (2) אדם או בא כוחו;
 (3) שותפים בשותפות.


ה. שום דבר האמור בפרק זה אינו מונע מהשיג בערעור, בהתאם לסעיפים 153 - 158 על החלטתו של המנהל כאשר הוא מנצל את אשר ניתן לו בסעיפים 77 ו-78."


במידה והעיסוק במשלח היד נעשה דרך חברה הנסחרת איפוא בבורסה (בדרך כלל לא ממש סביר) לא תחשב החברה כחמי"ז היות ולציבור יש עניין מסוים בה[7].

 

יודגש, כי גם גופים משפטיים אחרים תושבי חוץ המקיימים את יתר התנאים שלהלן ייחשבו ל"חברת משלח-יד זרה".

 

זהו הדין מקום בו בעלי המניות בחברה הינם שישה אנשים (מעל חמישה) ומעלה אשר אינם שותפים ואין ביניהם, אדם או כוחו או אדם וקרובו (קרוב כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1) לפקודה המובא לעיל), מכאן שגם במקרה זה החברה לא תחשב כחברת מעטים ולכן לא יחול עליה הסדר החמי"ז. 
אפשרות נוספת כוללת ביצוע העיסוק דרך חברה העונה להגדרת "בת חברה". בהתאם להגדרת מונח זה בסעיף 76(ג) לפקודה עולה כי המדובר בחברה שלפחות 80 אחוזים בה מוחזקים בידי מי שאינם עונים להגדרת חברת מעטים. כך למעשה ניתן לעסוק במשלח היד דרך חברה זרה המוחזקת ב-80 אחוזים ומעלה בידי חברת אם (אפילו ישראלית) שאינה חברת מעטים. 

 


על-פי אמנת-המודל של ארצות-הברית, ריבית אינה חייבת בניכוי מס במקור. על דיבידנדים, לעומת זה, נהוג להטיל מס במקור (בשיעור של 5%, אם הם משולמים לבעלי מניות שמחזיקים פחות מ- 10% מהחברה המשלמת, או 15% בכל מקרה אחר) אף אם קיימת אמנה (למעט אמנות אמריקאיות חדשות אשר מצמצמות את שיעור ניכוי המס במקור על דיבידנדים לאפס אצל חברות-בנות הנשלטות על-ידי החברה-האם בשיעור של יותר מ-80%). על דיבידנדים עשוי לחול מיסוי משולש: חברה המשלמת דיבידנדים אינה יכולה לנכותם, הם חייבים בניכוי מס במקור, והם עשויים להיות חייבים במס בידיו של המקבל (כפופים לזיכוי מס זר או לפטור). לכן, מהיבט המיסוי, דיבידנדים הינם דרך לא-יעילה להשיב למולדת רווחים של חברות אמריקאיות.

ובכל-זאת, אפילו בתחום זה יש כללים מסוימים הפועלים להפחית את הסבירות שדיבידנדים המשולמים מתיק ההשקעות יהיו חייבים במיסוי אפקטיבי על-פי המקור. ראשית, כמו בכלל המקור בעניין הריבית, גם כלל המקור בעניין הדיבידנדים הינו כלל פורמליסטי: מקור הדיבידנדים נקבע לפי מדינת התושבות של החברה המשלמת אותם. בהעדר כללים אחרים, פירושו של דבר שחברה זרה שכל הכנסתה קשורה אפקטיבית למקצוע שלה או לעסקיה בארצות-הברית תוכל לשלם דיבידנדים לבעלי מניות זרים מבלי שתידרש לנכות מס במקור. נערכו אומנם שינויים בכלל המקור במטרה להפוך במקרים מסוימים את הדיבידנדים האלה להכנסת מקור מארצות-הברית, אך בפועל לא הצליח משרד האוצר לאכוף ניכוי מס במקור על דיבידנדים ששילמה חברה זרה לבעלי מניות זרים, ואמנות אמריקאיות רבות אוסרות עליו לעשות זאת. בתגובה על תוצאה זו חוקק הקונגרס  את מס רווחי הסניפים (branch proifts tax), במטרה לכפות מס שווה על רווחיה של חברה זרה שצומחים לה מהמקצוע שלה או מעסקיה בארצות-הברית. אף שמס רווחי הסניפים משמש תחליף לניכוי מס במקור על דיבידנדים (וריביות) שחברה זרה משלמת מתוך עסקיה בארצות-הברית, ראוי לציין כי לעומת ניכוי מס במקור על דיבידנדים, מס רווחי הסניפים הינו מס נוסף שמוטל על החברה העוסקת בעסק פעיל בארצות-הברית, ואין כל ודאות שאפשר להעבירו למשקיעים הפסיביים באותה חברה. זאת ועוד, ארצות-הברית סיכמה עם רבות משותפותיה לאמנות כי היא תימנע מלהטיל את מס רווחי הסניפים על חברות שמקום מושבן במדינה אחרת, כך שבפועל ארצות-הברית גובה הכנסה מועטה מאוד מהמס.23

שנית, במקרים רבים אפשר להסתיר את הדיבידנדים במסווה של ריבית, ומשקיעים קטנים יכולים לנצל את החלק של פטור הריבית בתיק ההשקעות. אף שדין המס  צמצם את גודלה של פרצה זו, היא קיימת עדיין, למשל, בריבית המבוססת על ערכה של מניה הנסחרת בבורסה.

שלישית, משקיעים בתיקי השקעות יכולים להימנע מן המס המוטל על דיבידנדים אם ישתמשו כנגזרות, כגון equity swap24 על-פי ה- equity swap, משקיע זר מקבל תשואה זהה לדיבידנדים על המניות שבבסיסה של נגזרת זו, אך תשלומים חלופיים אלה אינם נחשבים בדרך-כלל מקור אמריקאי, ולפיכך לא חלה עליהם חובת ניכוי מס במקור.

 

שילוב ההזדמנויות להתחמקות מתשלום מיסים שתואר לעיל פירושו שרק לעיתים נדירות מאוד מנוכה מס במקור מדיבידנדים ששולמו למשקיעים בתיקי השקעות.

 

החבות במס

תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברה תושבת חוץ, שמרבית הכנסותיה או רווחיה בשנת המס הן הכנסות פסיביות, יחויב במס על חלקו היחסי מרווחי החברה , הפסיביים שלא שולמו לבעלי המניות, כאילו חולקו לו כדיבידנד.

עם זאת, יינתן זיכוי רעיוני ממס לפי שיעור המס שיש לנכות במקור בחו"ל בעת תשלום הדיבידנד הרעיוני, אילו החברה , הזרה הנשלטת הייתה מחלקת בפועל את רווחיה כדיבידנד באותה שנה.

הוראה זו לא תחול על בעל שליטה המחזיק בבעל שליטה אחר לגבי רווחים שלא חולקו על-ידי בעל השליטה האחר, שנלקחו בחשבון לעניין חיוב במס על-פי סעיף זה אצל בעל השליטה האחר, במטרה להימנע מכפל מס.

מסיבה זו, גם דיבידנד שהוכרז או ששולם בפועל לבעל שליטה מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי סעיף זה, לא יהיה חייב במס עד לסכום הרווחים לגביהם שולם המס כאמור.

 

הבעייתיות במיסוי הכנסות ודיבידנדים מחו"ל

התנאי לחיוב הוא כי תהא זו "הכנסה" כהגדרתה בפקודה. האם העברת נכסים במקום כספים תשנה את אופי התשלום ? מאחר ש"הכנסה" כוללת גם הכנסה "בשווה כסף" נראה שהתשובה לכך שלילית.

מקום שהחיוב הוא בגין הכנסה שנתקבלה , עשוי להיווצר מצב של מיסוי כפל, שכן הכנסה שהופקה בחו"ל מחויבת, בדרך-כלל במס גם במקום שהופקה. כדי למנוע זאת נחקק צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות חוץ של תושב ישראל), תשכ"ד-34,1963 אשר לפיו צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים כתנאי להענקת הנחה במס :

א. המקבל הוא תושב ישראל ;

ב. מקור ההכנסה מחוץ לישראל :

ג.המקבל חייב במס רק בגלל שההכנסה נתקבלה בישראל ;

 הנישום זכאי לפי בחירתו :

א. לשלם מס בשיעור שלא יעלה על 25% מההכנסה שנתקבלה (ההכנסה "נטו")

(35% לגבי ריבית ודיבידנד על נייר-ערך זר) ;

ב. לצרף את ההכנסה לסכום המס ששולם מחוץ לישראל וליהנות מזיכוי על המס ששולם בחו"ל.

על-פי המלצת ועדת רבינוביץ, שיעור המס בגין הכנסות פסיביות מחו"ל יושווה לזה שבישראל, דהיינו, הכנסת ריבית שמקורה בחו"ל תחויב במס בשיעור זהה לשיעור החל בישראל על אותו סוג ריבית (15%) והכנסה בגין דיבידנד תחויב במס של35.25%

 

שורה של פעילויות במישור הבינלאומי יוצרת בעיות מיסוי מורכבות, נזכיר חלק מהן: (Ilan benshalom)

 

א. תהליך הגלובליזציה של העולם העסקי מחייב תפיסה חדשה של דרך החיוב במס.

ב. קניות דרך האינטרנט מעמידות אתגרים חדשים בפני מחוקקי המס.

ג. אפשרות הנישום לחלק את הרווח בין הייצור לשיווק (סעיף 4 לפקודה) - בעיית מחירי העברה ד. הרחבת האפשרות לסחור באופן חופשי במטבע חוץ ולרכוש נכסים מחוץ לגבולות המדינה.

ה. קיום רשת אמנות למניעת מסי כפל ואפשרות לבחור מדינת אמנה נוחה לצורך מס.

ו. הרצון לקזז תשומות בין מדינות[8].

ז. השקעה במסגרת מדינות המאפשרות ניצול כפל אמנות (הן במדינת מקום מושב המשקיע והן במדינת ההשקעה) [9].

דרך ההתנהגות העסקית מושפעת, אפוא, מניצול של מדינות אמנת מס (Tax Haven Countries) כאמצעי לניתוב הכנסות, כמו גם מפעילות במדינות בהן אין חיוב במס או שהחיוב במס הוא מוקטן.

מדינת ישראל בחנה בעבר אפשרות להקים אזור פטור ממס ובעקבות כך ניתנו הטבות במס לחברות למסחר בינלאומי ולבעלי מניותיהן. כך נולד סעיף 53ה לחוק לעידוד השקעות הון

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........

מיסוי : עקרונות של צדק

על מנת להבין בצורה טובה יותר את הפגיעה בעקרונות המס נבצע סקירה קצרה של עקרונות המס הקיימים. נראה איפה כי מחד יקומו אנשים ויומרו כי המטרה הראשית הנעוצה בעקרונות המס הינה העשרת קופת המדינה על ידי התושבים. מאידך נשמעות דעות שונות הגורסות כי יש בכך חלוקה מחדש של העושר וההכנסה של הציבור[10]. מטרות נוספות עולות ונשמעות כגון פיקוח על הכלכלה והכוונת התנהגות של פרטים ופירמות בשוק.

עיקרון מס מרכזי ביותר שאיננו שנוי במחלוקת הינו עקרון הצדק[11]. לצורך השגת עקרון זה פותחו שני עקרונות משנה. ראשית עקרון ההנאה. על פי גישה זו הציבור נהנה משירותים הניתנים לו על ידי המדינה ועל כן עליו לשלם בגינם. עם זאת התשלום יהיה בהתאם למידת ההנאה. לעקרון זה קמו מתנגדים רבים בשל הטענה כי לא ניתן לכמת את הנאתו של הפרט משירותי המדינה. טענה נוספת שעלתה הינה על כך שבצורה זו אין אנו מגיעים לצדק חלוקתי. שנית עיקרון היכולת לשלם[12].

על פי עקרון זה הטלת מס תהיה על פי יכולתו של הפרט לשלם, קרי על פי עושרו[13]. הרציונאל בבסיס קביעה זו הינו כי לבעל אמצעים ישנה יכולת טובה יותר לשלם ועל כן חבות המס עליו תהיה גבוהה יותר. הצדק אותו אנו מחפשים הינו הן צדק אופקי והן צדק אנכי, קרי מיסוי זהה לבעל יכולות כלכליות זהות ומיסוי שונה לבעל יכולות כלכליות שונות[14]. למרות שגם עקרון זה איננו נותן הנחיות ברורות לביצועו[15].

ובכן ניתן לומר כי העיקרון הראשון הנפגע מסעיף 5(5) הוא עקרון הצדק. כפי שכבר נכתב לעיל לצדק שני פנים: מחד עליו להיות שוויוני כלפי נישומים בלי אותו המצב הכלכלי ומאידך עליו להיות שונה כלפי נישומים ממצב כלכלי שונה. כפי שיוצג להלן נראה כי ישנה פגיעה בעקרון הצדק על גווניו השונים.

ראשית נדון בצדק אופקי, זה הדורש שוויון בין נישומים בעלי נתונים כלכליים שווים. על מנת לדון בשוויון זה נשאלת השאלה כיצד מטפלת הפקודה בחברות משלח יד שאינן זרות? כלומר נדון בחברות משלח יד זרות למול מקומיות. יש לומר תחילה כי זכותו של אדם להתאגד ולתת את שירותיו במשלח ידו בצורה של התאגדות זו או אחרת וזאת במטרה להוריד את נטל המס. תפיסה זו נקבעה בביהמ"ש כבר בשנת 1966 בפס"ד ליואי[16] שם קבע ביהמ"ש כי ניתן לספק שירותים מקצועיים בדרך של הקמת חברה. ביהמ"ש העליון חזר על הלכה זו מאוחר יותר בפס"ד אבנעל[17] . .מצב זה. כלומר המדינה גובה יותר הון מאזרחיה וזאת במטרה לחלק אותו מחדש. יש כאן ניסיון לא לפסוח על הכנסות של תושבי ישראל במטרה למסות את כלל ההכנסות.

 


חוקי היסוד , זכויות האדם ומיסוי 

בתת הפרק הקודם ערכתי דיון בדבר הצדק האופקי וחלוקה צודקת של משאבים. ראינו כי הוספת החיקוק רק תרמה לעקרונות מס אלה, אך עולה השאלה בדבר השוויון. האם יש צורך לדון בכלל בערך השוויון מקום בו דנים במיסים, כמו כן על איזה שוויון מדובר?

ערך השוויון במשפט הישראלי נגזר ממקורות רבים ובראשיתו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[18] המדבר על שמירה על כבוד האדם. על פי הפרופסור אהרון ברק[19] הביטוי "כבוד האדם" הינו מונח סתום- מונח רחב כמו מטריה שמכיל בחובו גם זכויות נוספות. הביטוי כבוד האדם יכול לאצור בתוכו את כל הזכויות מכוח 3 מודלים: ראשית, המודל .תיות. הזכויות האישיות קיבלו מעמד חוקתי על חוקי והזכויות החברתיות הן לא במעמד חוקתי[20].

זכויות אישיות: שוויון, חופש ביטוי, חופש דת, חופש ההתקשרות- זכויות שהאדם לבד מממש אותן כדי להגיע להגשמה עצמית. זכויות חברתיות: הזכות לבריאות, לחינוך- כדי לאפשר זכויות אלו זה גוזר חובה על המדינה לספק את אותו שירות. אלו לא זכויות שנגזרות מהביטוי כבוד האדם. השוויון אותו אנו דורשים בעניין זה הינו שוויון מהותי, קרי כדי להגיע לשוויון מהותי צריך לתת יחס שונה לאנשים שהם לכאורה שווים.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אמנון רפאל, מס הכנסה, כרך ד', הוצאת שוקן/ ירושלים ותל אביב .

ד"ר אבי נוב, מיסוי עסקאות בינלאומיות, הוצאת רונן .

א' רפאל וי' מהולל, מס הכנסה (כרך א', מהד' שלישית,)

John G. head’ Tax-Fairness Principles: A Conceptual, Historical, and Practical Review, in FAIRNESS IN TAXATION 19(Allan M. Maslove ed, )

 Liam Murphy & Thomas Nagel, The Myth Of Ownership12()

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה