שאלת המחקר: 

 האם השימוש ברשתות חברתיות מחליף את הצורך בחברים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת הספרות

רשתות חברתיות מסורתיות, רשתות חברתיות מקוונות וההבדלים ביניהן   

אינטרנט ורשתות חברתיות        

רשתות חברתיות מסורתיות (offline social networks)     

חשיבות התמיכה החברתית כדרך התמודדות      

תמיכה חברתית באמצעות האינטרנט      

תקשורת בינאישית מקוונת באמצעות האינטרנט - יחסים וקשרים חברתיים  

גישת השימושים והסיפוקים        

רשתות חברתיות ברשת האינטרנט – תחליף לחברים?     

ההבדלים בין הרשתות החברתיות מחוץ לרשת לרשתות החברתיות באינטרנט        

שימושי הרשתות החברתיות       

הרשתות החברתיות כממלאות צרכים חברתיים ופסיכולוגיים         

שיטה  - מתודולוגיה       

ממצאים מהראיונות       

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספחים

השאלון 

ראיונות

1. ראיון - יפתח, בן 49- מהנדס מחשבים, אב לנערה מתבגרת בת 15 מהרצליה       

2.ראיון: עידן, נערה בת 16.5, תלמידת כיתה י', רמת גן.    

3.ראיון: אלי, סטודנט במכללת ספיר, בן 26, במקור מאבן יהודה     

4.ראיון: רונית, בת 22, רמת גן.   

5.ראיון עם אם שהקימה רשת חברתית    

6.ראיון עם שירי חברה בקבוצת האמהות שמינפה את זה לקבוצת רכישה    

7.ראיון עם לינה, מעצבת בגדים בעלת עמוד מעריצים בפייסבוק.    

8.ראיון עם אלעד הומוסקסואל שיצא מהארון בפייסבוק      

9.סער צמח בן 17 תלמיד כיתה י"ב  יצא מהארון בפייסבוק 

10.ראיון עם רונן: שמכור לקופסת הפלאים: ביטבוקס פייסבוק בממשק מגניב

11.ראיון עם ר' – בעל  עמוד בסיסי בפייסבוק, מעט מאוד חברים ואפס פעילות         

12.ראיון עם שירה – חגגה  יום הולדת לחברתה ז"ל עם 1,500 חברים בפייסבוק      

ההשערה שלי היא שהשימוש ברשתות חברתיות גורם לאנשים להפחית משמעותית מהסביבה החברתית הקרובה, הכוונה לחברים הקרובים איתם מתראים לאחר שעות העבודה, בסופי שבוע וכו', לעיתים ההתנתקות היא גם מהמשפחה, אך לא באופן טוטאלי.

בעבודה זו עסקתי בתופעת רשתות חברתיות אינטרנטיות אשר מנצלות במידה רבה את התועלות של האינטרנט והן שונות למדי מהרשתות החברתיות המסורתיות. בויד ואליסון מתייחסים לרשתות החברתיות המקוונות ולהבדלים ביניהן בהשוואה לרשתות המסורתיות. לפי בויד ואליסון, אתרי הרשתות החברתיות כשירותים מבוססי web מאפשרים ליחידים (1) לבנות פרופיל ציבורי או חצי-ציבורי במערכת מתוחמת, (2) לנהל רשימה של משתמשים אחרים איתם יש לו קשרים משותפים ו-3)לצפות ולהעביר את דף הקשרים שלהם ושל החברים שלהם לאחרים בתוך הרשת (Boyd & Elison, ). המונח הבסיסי ברשתות החברתיות הוא "חברים". לא מדובר בחבר במובן החברתי הקלאסי של המילה, אלא משתמשים אחרים ברשת בעלי קשר משותף. מונח בסיסי נוסף הוא "פרופיל" שהוא אפשרות הביטוי העצמית של המשתתף ברשת החברתית ומהווה מעין תעודת זהות של אותו בן אדם. תחילתן של הרשתות החברתיות המקוונות ב- התרחשה עם השקתה של הרשת six degrees.com"". רשת זו הייתה שונה ממה שמקובל כיום והיא נסגרה בגלל קשיים כלכליים בשנת . עם זאת, היא הניחה יסודות לרשתות החברתיות המודרניות שהחלו להתפתח החל משנת . ציוני הדרך מהבחינה הזו הן השקתו של Friendster"" ,Myspace"" , Twitter"" ופתיחתו של Facebook"" לשימוש חופשי באותה שנה. ישנן רשתות חברתיות בעלות אופי כללי (פייסבוק, טוויטר, Myspace) ויש המיועדות לאוכלוסיות מסוימות (כגון Asian Avenue המיועדת לאסיאתים ואסיאתים-אמריקאים), יש רשתות לשיתוף תכנים (youtube לווידאו ו- last.fm למוסיקה) ויש העוסקות בתחומים מקצועיים כגון: linkedin שהיא רשת עסקים המשמשת במקרים רבים לגיוס עובדים. לכל הרשתות יש מאפיינים פיזיים דומים, כגון: תצוגה פומבית של פרופיל, האפשרות לראות קשרים עם אנשים אחרים וקשרים של החברים עם אנשים אחרים, אפשרות להשאיר מסרים, אפשרויות "שיתוף" תכנים וקישורים ועוד. מעבר לכך יש שוני מהותי בין הרשתות, כאשר בשנים האחרונות הרשתות הופכות ליותר ויותר הטרוגניות. החל יש מגמה של פנייה לקהלי נישה הנעשית כחלק מהבנה שיווקית שפילוח שוק ייתן למפעילי רשתות חברתיות רווחים גבוהים יותר, כך שהדבר תורם לשרידותן הכלכלית של הרשתות. ההצלחה של הפייסבוק תורגמה למשל להנפקה בוול סטריט בשווי 10 מיליארד דולר (מאור, אורפז ודומקה, ).

למרות הזהות המושגית, מבחינה מעשית הרשתות החברתיות האינטרנטיות הן בעלות קונספט שונה מרשתות חברתיות מסורתיות. Wellman & Hampton  עסקו במאמרם בהבדלים בין שני סוגי הרשתות. לפי וולמן והמפטון, בעבר החברות היו מוגדרות כ"little box societies", כלומר חברות שבהן קשרים חברתיים היו מוגבלים הן מבחינת רדיוס גיאוגרפי והן מבחינת טווח תרבותי. הקשרים מחוץ למשפחה וקהילה התבצעו בדרך כלל במרחבים גיאוגרפיים קרובים (כמו פאבים, חוגים וכדומה), בעבודה או בארגונים התנדבותיים. רשת האינטרנט שינתה את הטווח של הקשרים האלה ואת אופיים. את הסיבה תולים החוקרים באופי הטכנולוגי המאפשר תקשורת קלה וזורמת הרבה יותר מאשר הטלפון.  הטכנולוגיה מאפשרת ליצור הרבה יותר קשרים באופן סימולטני. במאמר מוצג ויכוח בין האוטופיסטים לדיסטופיים כאשר האוטופיסטים טוענים שהאינטרנט מאפשר תקשורת חסרת גבולות, בעוד הדיסטופיים טוענים שהאינטרנט מהווה תחליף לא מוצלח לקשרים חברתיים מחוץ לרשת ויפגע בסופו של דבר בתקשורת מחוץ לרשת. וולמן והמפטון לא מאמצים אף אחת מהטענות ומציגים את ההבדלים בין רשתות חברתית מסורתית לרשתות חברתיות מקוונות:

הרשת החברתית המקוונת מרחיבה את האפשרות לקשר עם כמה קבוצות שונות אך מצמצמת את עומק הקשרים בתוך קבוצה בודדת.

הרשת החברתית מקטינה את השליטה בקבוצה בודדת, ומקטינה את המחויבות בין חברי הקבוצה.

רשתות חברתיות מקוונות המבוססות על קרבת דם או דמיון בתחביבים הן בעלות קשרים ומחויבות חזקים יותר מאשר רשתות המבוססות על חברות גרידא.

מאפיינים דמוגרפיים כגון מין, גזע וקבוצה אתנית פחות משמעותיים ברשתות החברתיות המקוונות מאשר תחומי עניין, סגנון חיים או ערכים משותפים.

הרשת החברתית באינטרנט מעודדת קשרים בין קהילתיים ואף בין מדינתיים שלא היו אפשריים מחוץ לרשת. זה מגדיל את אפשרויות הבחירה אבל משטיח את תחושת השייכות ההדדית (רלוונטי מאוד לאתרי היכרויות).

הרשת מעודדת תהליכים של גלובליזציה ומיזוג זהויות,  Wellman & Hampton ).

חשוב בהקשר זה לציין שהמחקר נעשה בשלב מוקדם בהתפתחות האינטרנט, הרבה לפני רשתות חברתיות מודרניות כמו "Myspace" ו"פייסבוק", בשלב שבו הרשתות החברתיות שאנו מכירים כיום לא היו קיימות, והאינטראקציה החברתית התבצעה בעיקר באמצעות חדרי צ'ט וקבוצות דיון (פורומים). ועדיין ההבדלים והמאפיינים הייחודיים של הרשתות החברתיות רלוונטיים גם כיום.

מכאן אוכל לומר כי לדעתי הרשתות החברתיות אינן מחליפות חברים בשר ודם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

איל נ', המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ספרי חמד (מאי 2018)

גיא גרינפלד, ‏רשת חברתית פייסבוק : אמני גרילה, "אלכסון", 10 בינואר 2016