עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון עיקול מטלטלין, עבודה אקדמית בנושא מיטלטלין מעוקלים (עבודה אקדמית מס. 82)


‏290.00 ₪

35 עמודים.

סמינריון עיקול מטלטלין


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עיקול מטלטלין?

 

תוכן עניינים

מבוא : אכיפת חיובים במדינת ישראל. 3

מהו העיקול בהוצאה לפועל. 3

תפיסת מטלטלין ופרוצדורה. 4

זכויות אצל צד ג. 4

נכסים שאינם ניתנים לעיקול. 5

עיקול כלל נכסי החייב בידי צד שלישי. 5

צד שלישי, שעל נכסיו מוטל עיקול, קונה בכך מעמד בהליך ההוצאה לפועל. 5

פרוצדורה ותפיסת מטלטלין. 5

מועד ביצוע העיקול לחשבון הבנק.. 6

ביצוע העיקול בידי הבנק.. 6

דו"ח העיקול ומעמדו הראייתי. 6

פיצול בין עיקול ברישום לבין הוצאה של מיטלטלין. 8

עיקול ברישום של מיטלטלין. 8

עיקול בשטר. 8

מעמדה של כתובת החייב הרשומה בלשכת ההוצאה לפועל לצורך עיקול מיטלטלין. 8

חיפוש בחצרים.. 9

איזון אינטרסים כבוד האדם.. 10

זכות הקניין של הזוכה מול זכויותיו החוקתיות של החייב. 12

ספק בבעלות על מיטלטלין - סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל. 14

תקנת השוק בכלל ובמכר מכוניות בפרט.. 15

 

מהו העיקול בהוצאה לפועל מהות העיקול : כידוע, העיקול הוא ההיבט המרכזי של ההוצאה לפועל, ולמעשה הוא נמצא בבסיס מערכת אכיפת פסק-הדין. מכאן אך טבעי הוא שחלק משמעותי של הוראות החוק (סעיפים 21 עד 52) יוקדש לעיקול. העיקול מושתת על הרעיון כי נכסי החייב מהווים בסיס למימוש זכויות הנושה, הבאות לידי ביטוי בפסק-הדין[1]. ניתן להגדיר את העיקול כפעולה משפטית המופנית כנגד בעליו של נכס או של המחזיק בו, במטרה להגביל את סחירותו של הנכס ואת יכולת השימוש בו על-מנת שהזוכה יוכל לפרוע את החוב המגיע לו[2]. בשונה משיטות משפט אחרות[3] העיקול בשיטת המשפט הישראלית איננו משמש בטוּחה (כגון משכון או משכנתה)[4] ואין הוא מעניק לנושה מעמד מיוחד מול מעקלים אחרים, או מול הנאמן בפשיטת רגל של החייב[5].
לעיקול שתי מטרות: האחת, לשמור על רכושו של החייב ולמנוע ממנו פעולה דיספוזיטיבית או הברחה של הרכוש, אשר ימנעו מן הנושה את מימושו. המטרה השנייה היא לממש את הרכוש על-מנת לגבות את הכספים המגיעים לנושה מכוח פסק-דין או שטר. המטרה הראשונה בולטת במקרה של עיקול זמני. לעומת זאת כאשר מדובר בעיקול במסגרת הוצאה לפועל, מתקיימות שתי הפונקציות הללו, הן ככלי להבטחת זכויות הנושה והן ככלי למניעת העלמת הרכוש, תוך איסור על העברת הנכס מהחייב לגורם אחר, במטרה לאפשר את מימוש הנכס כאמצעי לגביית הכספים המגיעים לנושה מכוח פסק-דין, משכון, משכנתה או שטר.
סקירה היסטורית

הרעיון שנכסים מסוימים נמצאים מחוץ למעגל הנכסים העומדים לרשותו של הנושה לשם גביה, הנו רעיון עתיק יומין. קביעת הנכסים שיש לראות אותם כחסינים תלויה בטיב החברה ובתקופה: בצרפת של המאה ה18-, למשל, נחשבו כלים חקלאים בסיס לרכושו של החייב וליכולתו להתפרנס, ולכן נמצאו במרכז רשימת הנכסים החסינים מפני עיקול. היום הסיטואציה שונה, וציוד ביתי חדיש, כגון מקרר – ובמדינות מסוימות אפילו טלוויזיה – נמצא ברשימת הנכסים החסינים מפני עיקול, אם כי עדיין העיקרון החולש כאן זהה, לאמור, המחוקק מאפשר לחייב ולבני משפחתו לשמור על תנאים מינימליים לקיומם. בכל מדינה ישנם פריטים מסוימים אשר אינם ניתנים לעיקול, אך קיימים הבדלים, הן ברשימת הפריטים הכלולים ברשימת הבלתי-מעוקלים והן בהיקפה של ההגבלה, כאשר מדובר באי-עיקול חלקי. כך למשל, כל שיטות המשפט מכירות בעיקרון שאין לעקל את כל המשכורת, אך כל מדינה קובעת את הסכום הפטור מעיקול על-פי אמות מידה שונות.

זוכה שפסק-דין ניתן לטובתו איננו בא להוצאה לפועל כמי שתובע סעדים הניתנים לפי שיקול-דעת, אלא כמי שזכויותיו כבר הוקנו לו מכוחו של פסק-דין שניתן, לעתים קרובות למדי, לאחר מאבק משפטי יקר וממושך. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אפשר להעדיף סעד 1 על-פני משנהו, כהוראת סעיף 8(א) לחוק ההוצאה לפועל, אבל אין אפשרות להימנע מלבצע את פסק-הדין באורח כולל. סערים לפי חוק ההוצאה לפועל יינתנו לזוכה כזכות שבדין, המבוססת על זכות הקניין שיש לו בזכויות שהוקנו לו לפי פסק-הדין שניתן לטובתו. זכות קניין זו ניצבת, במשטר החוקתי החדש, כזכות חוקתית שוות ערך לזכויות חוקתיות מוגנות של חייבים ושל צדדים שלישיים ; וההעדפה של זכות חוקתית 1 על-פני זולתה תעשה בכל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות, כאשר החובה לבצע את פסק-הדין ניצבת במקום הראשון.

הבשורה החוקתית, בהקשר הענייני של דיני ההוצאה לפועל, איננה נישאת אך ורק לחייבים אלא לכל יחידי הציבור ; והיא נועדה ליצור אוירה משפטית וחברתית של ביצוע פסקי-דין, גביית חובות ואכיפת חיובים תוך הגנה ממשית על קיום הזכויות החוקתיות של זוכים, חייבים ומעורבים אחרים בהליכי ההוצאה לפועל. יהיה וה סיטואציה פגום מאוד מההיבט החברתי והמשפטי אם ההוצאה לפועל תתפתח למעין "משפט שני" בחסות ההוראות החוקתיות שבחוק-היסוד. כלומר: אחרי שבית-המשפט יאמר את דברו ויקבע את קביעותיו בפסק-הדין, יתחיל המירוץ המשפטי כאילו מתחילתו, ועקרון הביצוע והאכיפה ייסוג בפני תמרוני התעלמות מן החיוב מצידו של חייב. התעלמות זו הופכת את הזכייה במשפט לחסרת משמעות, ואת פסק-הדין - למסמך חסר ערך מעשי ובלתי ניתן לאכיפה.
לנוכח החשיבות החברתית הטבועה בחוק ההוצאה לפועל. כבסיס חוקי לגביית חובות ולביצוע פסקי-דין, מותר לקוות כי הפרשנות העתידית של חוק וד, אל מול חוק-יסוד : כבוד-ה אדם וחירותו, לא תהפוך את מערכת ההוצאה לפועל לעיר מקלט של חייבים, לא תפחית מערכן החוקתי של זכויות הזוכה ולא תכביד על גביית חובות המגיעים לזוכים על-פי דין.
פרשת קון נ' חסון נתנה בידינו הזדמנות לבדוק מספר היבטים מרכזיים במסגרת המכשיר החשוב הקבוע בסעיף 34 לחוק המכר, הוא, תקנת השוק, ובסוגיית מכר המכוניות. פתחנו בקביעתו העקרונית של הנשיא לנדוי בפסק הדין העליון, לפיה אין לתקנת השוק תחולה מקום שמדובר במכר דחוי. בחנו הלכה זו לאור הטעמים העומדים בבסיס תקנת השוק ומסקנתנו היתה שאין כל מניעה להכרה בפועלו הדראסטי של סעיף 34 גם בעסקה מסוג מכר דחוי בענייננו, מקום ששיקול הדעת של רשות הרישוי אינו סובייקטיבי, אלא קבוע ומוגבל. בנפרד משאלה זו בדקנו אם אכן מכר המכוניות הוא מכר דחוי ועמדתנו היא, שאין לראות את תקנות התעבורה המחייבות רישום הבעלות ברכב במשרד הרישוי כקובעות את קונסטיטוטיביות הרישום ועל כן אין מכר המכוניות מכר דחוי רק מן הטעם שהרישום טרם הושלם. גם בהוראה הסטנדרטית בשטר המכר לא מצאנו בסיס, ובכך חלקנו על עמדתו של הנשיא לנדוי, לראיית העסקה כמכר דחוי.
כיוון שהגענו למסקנה שסעיף 34 אכן חל בענייננו, נדרשנו לשאלת תוכנו של תום הלב הנדרש מן הקונה כדי שירכוש נכס נקי מכל זכות של אדם שלישי. בשאלה זו התחבט בית המשפט המחוזי וניתוח פסק דינו לימד שבית המשפט עשה שימוש בשני

מבחנים לצורך קביעת קיום תום הלב או העדרו: מבחן אובייקטיבי וייחוס ידיעה קונסטרוקטיבית. כפי שהראינו, לא זו בלבד ששני מבחנים אלה אינם עולים בקנה אחד, אלא שהחלתם בסיטואציה הנדונה מנוגדת לפסיקה מבוססת של בית המשפט העליון, ואף מנוגדת לדין הרצוי בסוגיה זו. דעתנו היא, שהמבחן הרצוי, והמצוי, כדי לקבוע את תום לבו של הקונה בתקנת השוק הוא מבחן סובייקטיבי בלבד, וכיוון שתום לבו של קון, המערער, במובן אי ידיעתו הממשית על העיקול שהוטל על הרכב, לא הוטל בספק, היה על בית המשפט לקבוע שרכש את המכונית "נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר", כלשון סעיף 34.
בשולי הדברים בדקנו את השלכות חוק הגנת הפרטיות על אפשרות הפעלת המבחנים השונים לתום הלב; הידיעה הקונסטרוקטיבית שוב אינה ניתנת כלל להחלה, ואף חיוב הקונה בבדיקת המרשם במסגרת המבחן האובייקטיבי אינו ריאלי עוד. המבחן הסובייקטיבי אינו מושפע בצורה מהותית מקיומו של החוק החדש, אם כי מבחינת הראיות שוב לא ניתן לדבר על התרשלות הקונה בבדיקת המרשם כראיה במכלול הראיות לבחינת תום לבו.

 ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' רייכמן "בעל מקרקעין ההופך לדייר מוגן – הצורך בשינוי הדין" עיוני משפט ט  121. 

פבלו לרנר "עיקול, שעבוד והעברה של גמלת משרתי קבע – הרהורים בדבר הפרשנות היה לסעיף 62 לחוק שירות הקבע (גמלאות)" משפט וצבא יט 179
מנחם אלון כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל (ירושלים).

ע"א  בנק דיסקונט נ' פישמן, פ"ד מא(1) 369, 375 
רע"א גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360, 375

D.E. Murray, "Sale in Market overt", 9 International and Comparative L.Q.  24


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)