עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון טרור גלובלי איסלמי (עבודה אקדמית מס. 8199)
290.00 ₪
39 עמודים
עבודה אקדמית מספר 8199שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניהול ומימון טרור בינלאומי מוסלמי?
תוכן עניינים
מבוא
מחלוקות לגבי ההגדרה
שיטות פעולה של ארגוני טרור
הטרור האסלאמי
היבטי מימון וניהול של ארגוני טרור אסלאמי ממון
מימון הטרור
יסודות במימון הטרור
מקורות המימון
האמצעים המשפטיים נגד מימון הטרור
מימון הטרור בישראל
הדין בישראל
ניהול
פגיעה בתשתיות מידע קריטיות בשירות הטרור מהו סייבר טרור?
הגדרה
סייבר-ספייס והסכנות הטמונות בו
שימושים טרוריסטיים באינטרנט
. אמצעי תעמולה
. התקפת אתרים
. האיום העתידי – הסייבר-טרור
מימון וניהול ארגון דאעש– המדינה האיסלמית
גיוס דרך הרשתות החברתיות ופייסבוק
הפיגוע בגשר לונדון כמקרה בוחן
מימון הטרור והשימוש באינטנרט
מקורות המימון
המערכת הפיננסית הישראלית ומימון הטרור
האקטיביסטים Hacktivist
משפט משווה
ארה"ב
בריטניה
קנדה ומדינות נוספות
האיחוד האירופי
סיכום
ביבליוגרפיה
עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם והוא הטרור הבינלאומי האיסלאמי, אופן ניהולו והשלכותיו על הביטחון.
עד לפני בערך כעשור, הטרור האסלמי, וההתנהלות מולו היו נחלתה הכמעט הבלעדית של מדינת ישראל, אשר הייתה צריכה להתמודד עם מכוניות תופת, פיגועי ירי ומחבלים מתאבדים אשר פוצצו עצמם במקומות התקהלות גדולים וקווי אוטובוסים. כמובן שהייתה קיימת מודעות בינלאומית כלשהי לטרור האיסלמי, שהמקורות שלו היו למשל בפיגוע הראשון במגדלי התאומים באמצעות רכב מסחרי ממולכד, אך לא כל כך היה נהוג להפריד את הטרור האסלמי מכל טרור אחר, האירי או הצ'צ'ני למשל. המצב, אפוא, השתנה בספטמבר של שנת 2001, אז מחבלים מתאבדים חטפו מטוסים בזמן שהותם באוויר וכיוונו אותם אל הפנטגון, ואל 2 המגדלים של מרכז הסחר העולמי, לאחר מכן היו את הפיגועים המסונכרנים בתחנות הרכבת של מדריד, והפיגועים באוטובוס ובתחנות הרכבת של לונדון שגרמו למדינות העולם להבין שהן מתמודדות עם טרור בקנה מידה מאוד רחב, שיש להקדיש לו תשומת לב מיוחדת, הן הבינו שהטרור האיסלמי הוא לא עוד טרור של מיליציה חמושה זו או אחרת הנלחמת על שטח כבוש או משהו דומה, אלא רשת ענפה של תאים רדומים עם ראש קבוצה, שמסוגלים לפעול באופן בלתי תלוי לחלוטין, מטיפים, גופי מודיעין, אינטרסים בינלאומיים ואמצעים להשגתם, כמו לחץ על ממשלות בארצות שבהן גופי הטרור שולטים (לבנון כדוגמא, בה אירגון הטרור "חיזבאללה" כבר יושב בממשלה), וכמו כל גוף בקנה מידה גלובלי,גם לרשת הטרור האיסלמי יש מקורות מימון פיננסיים, שבאמצעותם הם מכשירים אנשים, קונים אמצעי לחימה, משלמים שוחד במעברי גבול ועוד.
עבודה זו, עד כמה שאפשר, תנסה לסקור את הטרור האסלמי, הדרך בה הוא מתנהל ומשיג את הכסף שלו. עבודה זו תעסוק בטרור בשני מישורים- הטרור במישור הקלאסי, כפי שאנו רגילים לראות אותו, ובמישור הקיברנטי- בו נסקור את הצורה בה הטרור האסלאמי התאים את עצמו לעידן המודרני, ואיך הוא מנצל את רשת האינטרנט לצרכיו.
נושא אחד הפרקים בעבודה: דאע"ש ברשתות החברתיות בנושא הגיוס והפיגוע בלונדון (גשר לונדון) כמקרה בוחן.
האם זה היה מפגע יחיד? רשת? כיצד בוצעה פעילות הגיוס, האם הייתה השראה מתעמולה של דאע"ש?מה הטקטיקה שבחרו להשתמש?
השילוב בין הגיאופוליטיקה לבין עולם התקשורת והטכנולוגיה השיק את עבודה זו, בה יש נסיון לנתח את איחוד הדיסיפלינות. השילוב בין התנהלות בעיתות משבר לבין עבודת הפרסום ויחסי הציבור ברשתות החברתיות של ארגון "המדינה האיסלמית" סיקרן אותי מאד. בכל יום שעובר ישנן התפתחויות חדשות בנושא ארגון "המדינה האיסלאמית", ועל מקבלי ההחלטות במדינות שונות בעולם לפעול בהתאם.
ארגון "המדינה האיסלמית" הוקם במאה ה-21, עידן בו רשתות התקשורת והטכנולוגיה בהתפתחות והתחדשות מתמדת אשר מאפשרות השפעה קלה על דעת הקהל הציבורית בלחיצת כפתור.
ארגון "המדינה האיסלאמית" מעלה סרטונים לרשת ולאתר "youtube" הפופולארי, המציגים את הקורבנות העוברים רצח בדם קר. כמה מההוצאות להורג ה"מפורסמות" שלהם כוללות שריפת קורבנותיהם בעודם בחיים, הכנסת הקורבנות לכלוב ולהטביע אותם בבריכה כאשר גם שם המצלמה לא מפסיקה לשדר את רגעיהם האחרונים של הקורבנות ועריפת ראשים, שהפך לסימן ההיכר של הארגון. עיתונאים שונים מרחבי העולם נשלחים לסקר את פעילות הארגון בידיעה כי הם מסכנים את חייהם. קיימות ראיות רבות משטח הלחימה אשר מעידות בבירור כי הארגון אינו סלחן וכי כל אזרח אשר עובר דרך המחסומים של הארגון עובר בדיקות קפדניות. במידה והארגון מפקפק באדם, במוצאו הסוני, באמונתו או שתוקף האשרה שלו עבר, גורלו אינו ידוע. האזרח יהיה נתון בידי חוסר הרחמים של חיילי הארגון ועלול למצוא עצמו נרצח בדם קר לצידי הדרך של כביש מהיר.
ארגוני טרור משתמשים באינטרנט למטרות שונות החל מתעמולה ועד לגיוס כספים, גיוס תומכים, הכשרת המגוייסיםולתכנן ולתאם התקפות. האינטרנט מושך לא רק אזרחים פשוטים אלא גם אנשים קיצוניים וארגוני טרור ממבחר גווניו: אנרכיסטים, לאומנים, בדלנים, ניאו מרכסיסטים, פאשיסטים – אשר משתמשים ברשת על מנת להפיץ תעמולתם, לתקשר עם תומכיהם, ליצור מודעות ציבורית כלפיהם, ליצור אהדה ולהוציא לפועל מבצעים שונים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ז'ק נריה, עלייתו ונפילתו של בשיר ג'ומייל , סטימצקי הוצאה לאור. (2018)
עמיחי כהן, "סופו של נשף המסכות? בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית", המשפט ברשת: זכויות אדם – כתב עת: מבזקי הארות פסיקה (2018).
חגי ארליך. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017
J Brisard, Terrorism Financing - Roots and Trends of Saudi Terrorism Financing, NY, Dec. . Angela D. Hardister, Can We Buy Peace on Earth?: the Price of Freezing terrorist Assetsin a Post-september 11 World, 28 N.C.J. Int’l L. and