‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מיסוד הזנות בישראל?

ראשי פרקים

א. מודלים תאורטיים בנוגע לזנות;

 1. גישה ממסדת;

 2. גישה אוסרנית;

 3. גישה ממגרת;

 4. גישה פוסט-מודרניסטית.

 ב. התמודדות עם סחר בנשים בישראל: קידום מיסוד הזנות;

 1. ארגוני זכויות אדם;

 2. ניסיונות לשפר את מצבן של נשים אינדיווידואליות בזנות.

  ג. סיכום.

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)הוא חוק שאושר בכנסת בדצמבר 2018 והוא צפוי להיכנס לתוקף ביולי 2020. החוק מטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל הימצאות במקום המשמש למעשה זנות.

על פי החוק אדם שייתפס בפעם הראשונה עובר על חוק זה, יוטל עליו קנס מינהלי בסך 2,000 ש"ח. עבירה חוזרת על החוק תגרור קנס של 4,000 ש"ח. החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום בהליך פלילי ובית המשפט יוכל להטיל על הנאשם קנס בגובה של עד 75,300 ש"ח. על פי החוק תאסר צריכת זנות או הימצאות במקום שמשמש באופן מלא או חלקי למעשי זנות.

עבודה זו עוסקת בשאלה בוערת בשיח הישראלי: האם ראוי למסד את תופעת הזנות?  אנתח את הדעות בעד ונגד מיסוד הזנות. ואציע תוכנית התערבות. בשנים האחרונות מתרחשים בישראל שני מהלכים מקבילים, המשפיעים באופן דומה ובעייתי על מצבן של נשים בזנות בישראל, ולפיכך על נשות ישראל בכלל. הראשון הוא המאבק בתופעה המכונה ״סחר בנשים״. ההתעוררות בנוגע לסחר בנשים בשנים האחרונות גורפת אהדה חסרת תקדים למאבק הפמיניסטי. הראיה לכך היא שהנושא מסווג לרוב כשייך לתחום זכויות האדם ולא כסוגיה פמיניסטית. 

היעדר הבחירה הוא השובה את לבם של ליברלים עת הם מוקיעים את תופעת הסחר בנשים. לפיכך סיפורה של פסיכולוגית שנחטפה לזנות הוא פוטוגנטי מזה של מי שהוזנתה ביודעין, אך כל עוד הבחירה נשללת מהן משום שנקנו, תזכינה שתיהן לאהדת הציבור. ככלל, נשים בזנות אינן נהנות מבחירה באשר למצבן. למרות נתונים המעידים שנשים בזנות אינן בוחרות במצבן, תופעת ה״סחר בנשים״ אובחנה והובחנה מזנות ואופיינה כ״זנות בכפייה״. חיבור זה טוען כי הבחנה זו מיקמה מופעים אחרים של זנות כ״זנות מבחירה״ וכך קידמה מהלך של מיסוד אותה ״זנות מבחירה״. המהלך השני הוא פעילות למען שיפור מצבן של נשים אינדיווידואליות בזנות. ניסיונות אלה לפנות למוסדות של המדינה בבקשה להטבות שונות בשם נשים בזנות יוצרים מצב של הכרה בזנות כעבודה - מיסוד. האופן שבו ארגוני זכויות אדם בישראל מתמודדים עם סוגיות הנוגעות לזנות נמצא במוקד חיבור זה. באופן ספציפי יותר, ה חיבור עוסק בהתמודדות עם בעיית ה״סחר בנשים״ ועם צרכים הומניטריים קצרי טווח של נשים בזנות. הפער בין גישה ליברלית, המנסה לעזור לאינדיווידואלים במסגרת השיטה באופן המשמר את השיטה ומאשר אותה, לבין גישה פרוגרסיבית, המבקשת לשנות את השיטה, ממסגר את הדיון בתגובותיהם של ארגוני זכויות אדם בישראל לזנות. טענתי היא כי הרטוריקה וקווי הפעולה שנוקטים חלק מארגוני זכויות האדם בישראל, כולל הקואליציה שהקימו כדי לאחד את כוחותיהם במאבק בסחר בנשים, מקדמים מיסוד של הזנות בישראל. העמדה המוצגת ב חיבור היא כי מיסוד הזנות פוגעני לנשים בזנות ולנשים בכלל. הפגיעה בנשים בזנות נובעת ממתן לגיטימציה להדרתן מהחברה כמי שמותרות למין שלא בהסכמה, כמי שזכויות אדם אינן רלוונטיות לגביהן. הפגיעה בכלל אוכלוסיית הנשים יסודה בהחפצת נשים, אשר זנות היא הגילום החברתי האולטימטיבי שלה, כמו גם בקיבוע של עמדות באשר למגדרים ולמיניות. 

העיסוק הנרחב בתופעת הסחר בנשים הרע את מצבן של נשים בזנות. בטרם זכתה תופעת הסחר בנשים לאהדה ולשיח הציבורי שלהם היא זוכה כיום, הודרו הנשים בזנות מהחברה ומהשיח הציבורי. כיום נוספת להדרתן מהחברה יצירה של לגיטימציה לניצולן של נשים בזנות כתוצאה משיח הנוגע לסחר בנשים העושה שימוש ברטוריקה של חוסר בחירה ומתנהל על גבן של נשים בזנות. הדרך שבה מטפלים ארגוני זכויות אדם ומדינות בתופעת הסחר בנשים היא באמצעות יצירת שיח של אמפתיה כלפי נשים אלו. האמפתיה נוצרת כאמור באמצעות הצגתן של נשים אלו כמי שמוזנות על אף רצונן. הדגש על היעדר הבחירה במסגרת השיח ביחס לסחר בנשים מאפשר לארגונים ולמדינות לעזור לנשים אלו תוך עקיפת השיח הטעון באשר לזנות שנחשבת לפעולה מתוך בחירה. שיח הנוגע לזנות מחייב דיון ציבורי מעמיק ביחסי הכוחות והניצול בין המינים, שהזנות היא סימפטום מרכזי בהם. הרטוריקה שנבחרה על מנת לעקוף שיח זה משכפלת ומייצרת את האגדה החברתית שלפיה נשים בזנות פועלות מבחירה חופשית משום הדיכוטומיה - במוצהר או במובלע - בין נשים בזנות, שאינן נתפסות כמי שיש להגן על זכויות האדם שלהן, לבין נשים שנסחרו והוזנו על אף רצונן, ולפיכך יש להגן על זכויותיהן הבסיסיות. 

עבודה זו קוראת לשינוי באופן שבו ארגוני זכויות אדם בישראל מגיבים לתופעת הזנות לכיוון של פעילות אסטרטגית הנגזרת מתפיסה כוללת באשר לשיטה. חלקו הראשון מציג עמדות תאורטיות שונות באשר לזנות, ובייחוד את העמדות המתמודדות בזירה הישראלית, דהיינו התאוריה הממגרת (שהיא כרגע המדיניות של ספר החוקים הישראלי), והתאוריה הממסדת (הצוברת תאוצה כמדיניות בפועל של מדינת ישראל). ה חיבור מסביר מדוע גישות אלו אינן עולות בקנה אחד זו עם זו, וכיצד קידום של מדיניות ממסדת סותם את הגולל על השאיפה למגר את הזנות. חלקו השני של ה חיבור סוקר את האופן שבו מתמודדים אורגנים לא ממשלתיים עם סוגיית הזנות בישראל. ראשיתו בסקירה של האופן שבו ארגוני זכויות אדם בישראל מתמודדים עם שאלות של זנות ו״סחר בנשים״. המשכו בניתוח של פעולות שנעשו על ידי עורכות/עורכי דין פרטיות/ים בשם נשים בזנות לצורך קבלת הטבות נקודתיות ושל תגובות הרשויות לפניות אלו. 

מצגת על זנות רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן רבי דליה וארגוב דפנה, הטיפול בזנות רחוב– מיסוד הזנות, כתב העת של ג'וינט – מכון ברוקדייל, מאי.  

בן ברוך סוזי, ראש מדור נוער, משטרת ישראל, "טבלאות נתוני עבריינות", 3 במרס.

(MacKinnon, Catharine A. Gender in Constitutional Law. Edward Elgar Academic Publication (2018