עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון ילדי עובדים זרים, זכויות אדם, הדור הצעיר של מהגרי עבודה, בני המסתננים (עבודה אקדמית מס. 8193)

‏290.00 ₪

33 עמ'.

סמינריון ילדי עובדים זרים, זכויות אדם, הדור הצעיר של מהגרי עבודה, בני המסתננים

שאלה מחקרית:

מהי מדיניות הממשלה המצויה והרצויה  בנוגע לילדי העובדים הזרים בנושאי זכויות אדם: חינוך; בריאות ורווחה? 

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלה מחקרית. 

מדיניות ישראל כלפי העובדים הזרים (ובכלל זה, ילדיהם) 

אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל

מעורבות ארגונים לא ממשלתיים

שביתת תלמידים והוריהם בערבה כעובדים במקום העובדים הזרים

הצורך בשינוי 

ילדי עובדים זרים. 

נתונים דמוגרפיים. 

זכויות האדם החוקיות של ילדי עובדים זרים בישראל. 

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. 

חוק חינוך חובה. 

בריאות. 

ניתוח. 

פרוטוקולי הכנסת של הוועדה לענייני עובדים זרים.

מבקר המדינה. 

גליון "מידע על שוויון" של מרכז אדווה. 

סיכום והמלצות. 

רשימה ביבליוגרפית. 

נספח. 

 

מחזה העובדים הזרים בישראל, הרי הוא מחזה של השנים האחרונות. מדינת ישראל משתנה למדינה שחיים בה עוקרים שרואים במדינת ישראל את ביתם, הם עובדים ומקימים משפחות שנולדים להם ילדים. המשפחות עם הילדים נעשות לתופעה חברתית ודמוגרפית במדינת ישראל.

ילדים מעצם טיבם צריכים שירותי בריאות, חינוך ורווחה, אך מצבם של ילדי העובדים הזרים מגלה את פניה העכורות של העבדות המשמיעה בימינו בסוגיות של הורות, ילדים ולימוד.

במדינת ישראל עולות וצצות לא פעם סוגיות הנוגעות לקביעת מדיניות ציבורית בתחומים רבים. אחד התחומים עימם מתמודדת מדינת ישראל הינו נושא העובדים הזרים ושהייתם הממושכת בגבולותיה.

כעולה מן הסקירה לעיל, אי גיבושה של מדיניות כוללת ושיטתית לטיפול בבעיה ציבורית, בנושא עובדים זרים, משמשת קרקע נוחה להתפתחותה של מדיניות חלקית בה זוכה הנושא לטיפול חלקי ולא משמעותי.

מדיניות ישראל שנקבעה בנושא עובדים זרים, כוללת מס' מרכיבים שעיקרם קביעת הסדרים שלא יעודדו את שהייתם של עובדים זרים בארץ אלא לתקופה קצובה, ובכך להימנע מיצירת תלות ומחויבות כלפיהם. בשנת 2006, כפי שעולה מדוחות מבקר המדינה, לאחר שממשלת ישראל הבינה שתופעת העבודה הזרה הולכת ומתמסדת ואף תופסת תאוצה, הקימה הממשלה ועדת שרים שתטפל בעניין העובדים הזרים, ובנוסף הוקמה ועדה מיוחדת של הכנסת – הועדה לענייני עובדים זרים -לטיפול בסוגייה.

מבקר המדינה, בדוחותיו בחן ובדק האם מדיניות ממשלת ישראל להביא לצמצום כ"א של העובדים הזרים ובכך ליצור אי-תלות של העובדים במדינה ובמוסדותיה, אכן יושמה. כעולה מן הדוחות, מנגנוני הפיקוח האכיפה והבקרה שהוקמו ע"י ממשלת ישראל לא הצליחו להתמודד ביעילות בצמצום כ"א הזר והשיטה המנהלית ליישום מדיניות הממשלה נכשלה. כן קובע המבקר שחוסר יעילות גורמי הפיקוח והאכיפה, לצמצום העובדים הזרים, יצר בעיות נוספות והדבר השליך על מצב העובדים הזרים בכלל ועל ילדיהם בפרט ולגביהם לא נקבעה מדיניות חד משמעית ע"י ממשלת ישראל.

גם הכנסת באמצעות הועדה לענייני עובדים זרים, נדרשה לסוגיית זכויות העובדים הזרים בכלל וילדיהם בפרט וזאת לאור הגילויים בנוגע לזכויותיהם ולתנאים הומניים בסיסיים, מהם עולה כי עובדים זרים התגוררו בתנאי מחייה לא אנושיים ולא שולם להם שכר מינימום.

בנוסף, בחנה הכנסת את תחומי הבריאות והחינוך של העובדים הזרים וחשיבות הסדרת נושאים אלה. כפי שעולה מפרוטוקולי ישיבות ועדת הכנסת לענייני עובדים זרים והוועדות המשותפות, ישנה מודעות לצורך בהענקת זכויות אלה, אם כי הישיבות נסתיימו ללא קביעות חד משמעיות.

התנערותה של המדינה מאחריות לטיפול בעובדים זרים ומסכת הניצול, האפליה ושאר הבעיות שזו יוצרת, מפנה כאמור את הבמה לשחקנים אחרים, כגון הרשות המקומית בתל אביב-יפו וארגונים לא ממשלתיים העוסקים בזכויות האדם. פעילותם של אלה מכוונת בראש ובראשונה להשפיע על המדינה כך שתגבש מדיניות, שתביא בחשבון את צורכיהם המיוחדים של עובדים שאינם אזרחים ושל משפחותיהם ותדאג לאכוף את חוקיה תוך שמירה על זכויות האדם והעובדים.

העדר קביעת מדיניות חד משמעית וברורה בתחום ילדי עובדים זרים ובכלל זה, הענקת זכויות לאוכלוסייה זו, הביא לפתוח מנגנונים "עוקפי מדינה" לשם הספקת שירותי יסוד לעובדים הזרים ולצורך הגנה עליהם מפני אפליה ופגיעה בזכויותיהם.

נראה כי נושא העובדים הזרים וילדיהם, על כל השלכותיו, לא ייעלם בעתיד הקרוב מן הנוף הישראלי. לפיכך דרושה מדיניות נבונה ומושכלת לטיפול ודאגה לצורכיהם הממשיים של ילדי המהגרים בכל מישורי החיים. שינוי כיוון המדיניות לא יוכל להיעשות ללא הסכמת המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים וללא מדיניות ממשלתית כוללת.

משרד החינוך לדוגמא, אמנם מחיל את חוק חינוך חובה חינם על ילדי העובדים הזרים ו"מזמין" אותם למוסדותיו הישראליים. בכך מיישם המשרד את עקרונות האמנה הבינלאומית עליה חתמה מדינת ישראל, אולם בפועל נראה כי מדיניות זו הינה מדיניות של "כיבוי שריפות" בלבד, שכן המשרד אינו מפנה תקציבים מיוחדים לצרכיה היחודיים של אוכלוסיית ילדי המהגרים: המדינה אינה מסבסדת לימודי תגבור בעברית לילדי עובדים זרים, כמו כן, עדיין רבים מילדי העובדים הזרים אינם מופיעים במוסדות החינוך הישראליים והוריהם מעדיפים לשלוח אותם ללמוד במוסדות הקהילתיים המאולתרים מסיבות רבות, כגון חשש מגירוש וכ' 

מיישמי המדיניות אינם חדורי מוטיבציה מספקת ליישום החובה ואיש אינו מפקח על מאות הילדים שנמצאים מחוץ  למערכת, משוטטים ברחובות או לומדים במוסדות אלטרנטיביים בדירות פרטיות, בתנאים קשים ביותר. לפיכך מומלץ להתייחס למשא ומתן וליחסי הגומלין של שחקנים ברמה המקומית והממשלתית ולשלב זאת עם אסטרטגיות והשקפות של קבוצות השחקנים למטרה.

לאור האמור, יש לדעתי לאבחן ולגלות מיהם השחקנים המעורבים בתהליך עשיית המדיניות בכל הרמות וליצור התארגנות של קבוצות אנשים להם מערכת אמונות משותפת שתאפשר בסיס לפעילות מתואמת לאורך זמן, להשגת אותה מטרה. בצורה כזו, יש לבחון אפשרות של מציאת פתרונות בקהילת הזרים עצמה. אדגים את דברי בתחום החינוך:

בישראל, עצם קיום חוק חינוך חובה אינו מבטיח את קיומו בצורה מלאה ומשמעותית. האמנה לזכויות הילד מהווה קונצנזוס עולמי בנוגע למהותן של זכויות אלה. יחד עם זאת, אם ייתפס כלי זה כאמצעי שיטור בלבד, תאבד משמעותו.

אי לכך, יש לדעתי לשלב את ילדי העובדים הזרים במערכת החינוך הקיימת, תוך היענות לצורכיהם המיוחדים, מה שמצריך השקעת משאבים אך נותן מענה לסעיף 29ג באמנה: פיתוח יחס של כבוד להורים, לתרבות ארץ המוצא ולערכיה הלאומיים של הארץ בה מתגורר הילד.

- רצוי למנות במשרד החינוך רכז לתלמידים הנרשמים באמצעות מס' דרכון. אותו רכז ידאג לטפל בענייניהם של הילדים ובכל התקלות המתעוררות בשטח, בשל מעמדם המיוחד ובשל תופעות לואי כמו ניידותם הגבוהה.

- תמיכה ביוזמות קהילתיות להקמת מסגרות חינוך עצמאיות, שבהן ילמדו את התרבות של ארץ המוצא, לפי תכנית הלימודים שלה, בשפת האם. המלצה זו, מתאימה למדיניות המדגישה את ארעיותם של העובדים הזרים.

ברור כי על מערכת החינוך לתת פתרון הולם לחינוך ילדי העובדים הזרים, כל עוד הם שוהים בארץ. לטווח הקצר, הפתרון ההולם הוא שילוב הילדים במסגרות הקיימות תוך תקצוב מתאים ודאגה לוויסות מס' הילדים, הנקלטים בכל בי"ס. לטווח הרחוק, המדינה צריכה לגבש מדיניות על פיה תנהג ביחס לתופעת העובדים הזרים.

בסופו של דבר מה שיקבע את המציאות היא כוחן של קואליציות התמיכה שתווצרנה ותפעלנה ליישום מדיניות חינוך התומכת באינטרסים שלהן. גם גורמים חיצוניים, כמו שינויים סוציו-אקונומים, פוליטיים ושינויים סביבתיים אחרים עשויים להשפיע על ניסוח מחדש של המדיניות, תוך כדי למידה מהשטח וזאת לאורך זמן. כמו כן יש צורך במנגנון תיאום ואכיפה לצורך הנעת המערכת. הרשות המקומית יכולה להיות גורם מצוין לתפקיד זה, שכן הינה גורם הקשור  לשחקנים מעורבים רבים.

 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)

קיידן,ג. מדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה – החוג למדע המדינה, ינואר.

בהנינג, ו.ר. "העסקת עובדים זרים", מדריך למדיניות ונוהלים המיועד בעיקר למדינות בעלות הכנסה בינונית או נמוכה, בהוצאת קו לעובד, תל אביב.        

גוטליב, ד. "השפעת עובדים לא-ישראלים על תעסוקה, שכר ואי-שיוויון:", בתוך: רבעון לכלכלה, מס' 49 (4), עמ' 694-736.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת