‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

האם קיים פער בעמדות סטודנטים על קיום השסע העדתי בישראל? ובאילו תחומים נושא זה בא לידי ביטוי?

תוכן עניינים:

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

פרק 1: מושגים.. 4

פרק 2: סקירה ספרותית. 5

פרק 2.1: סקירה היסטורית בצל הבעיה העדתית. 5

פרק 2.2: מקום השסע העדתי בחברה הישראלית כיום.. 11

חלק מחקרי 13

שיטת המחקר. 13

דיון בממצאי המחקר. 14

סיכום.. 19

ביבליוגרפיה. 21

נספחים.. 23

לצורך הבנה מלאה של המושגים שיופיעו במהלך העבודה, אפתח בפרק מושגים קצר, שיבאר את המושגים שנעסוק בהם. המושגים לקוחים מתוך "מדעי החברה":

הדרה - הוצאה מהכלל, הרחקה, איסור ומניעה. מילה הפוכה מהדרה: הכללה (פרס).

הדרה חברתית: לבד מהמשמעויות המילוליות שצוינו לעיל, נהוג להשתמש במונח "הדרה", בעיקר בשיח פוסט-קולוניאלי, פמיניסטי וחברתי, כדי לציין מבנה חברתי או תכנוני - פיזי אי-שוויוני המוציא מהכלל חברים בקבוצות מסוימות שבתוכו, ומתוך כך אחראי באופן ישיר ועקיף למיקומם בשולי המערך החברתי, לתחושת הקיפוח שלהם ביחסן אליו, ולחוסר יכולתם להשתלב ולקחת בו חלק. הדרה יכולה להתרחש בשדה הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי, או הפיזי. כאשר האחראים לכך הם גורמים בעלי השפעה וכוח הקובעים את המדיניות ומוציאים אותה לפועל. הסיבות להדרה יכולות להיות רצונם של גורמים אלו לשמור על ההגמוניה, תפיסה היררכית של המציאות, והבניה של זהות ועוצמה המתבססת על דיכויו של מי שנתפס כאחר (פרס).

השסע העדתי, המכונה גם השד העדתי, משמש כינוי לפערים בין הקבוצות המזרחיות "מזרחים" לבין הקבוצות האשכנזיות "מערביות", אירופאיות-אמריקניות בתחומי החינוך, התעסוקה, הכלכלה, החברה והפוליטיקה בחברה הישראלית. פער זה מלווה בתחושת קיפוח של העולים ממדינות צפון אפריקה וארצות הים התיכון, על רקע פערים סוציו-אקונומיים ותחושה של יחס עדתי מפלה שהתקיימו למן תקופת היישוב,  דרך דפוסי הקליטה לאחר קום המדינה ועד לימינו אנו. ‏‏( ‏אייזנשטדט).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אברהם, אלי (). ישראל הסמויה מעיני התקשורת, ירושלים: אקדמון.

‏אייזנשטדט, ש.נ(. עדות בישראל ומיקומן החברתי. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. ע' 1.‏

הורוביץ, ד. וליסק, מ. מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס יתר, תל אביב: עם עובד, עמ' 9-39.